... שימוש בזמן עבר / הווה /
עתיד - כאשר מתייחסים לרעיון. ואבאר איך מיקום הרעיון בציר הזמן, משפיע על חוזק / חולשת הרעיון? ואסביר: כי האדם יודע ידיעות שונות ומבין ... זמן הווה. ויש גם את זמן
העתיד, שהוא עוד לא קרה, ושהאדם רק מדמיין שהדבר יקרה
בעתיד. ומי שיתבונן יראה, כי הזמן הכי ממשי עבור האדם, הוא זמן ההווה. כי מה שקורה בהווה, האדם יותר בטוח בו, מאשר מה שהאדם זוכר שקרה בעבר, ויותר ממה שהאדם חושב שיקרה
בעתיד. וכאשר מתארים איזה רעיון, יש לשים לב לצורת הניסוח, באיזה זמן היא באה לידי ביטוי. כגון לדוגמא "הבנו" בלשון עבר, "אנחנו מבינים" בלשון הווה, ו"נבין" בלשון
עתיד. כאשר הדבר הכי ממשי, הוא בלשון הווה, שאנחנו כרגע מבינים את הדבר, ולא רק הבנו אותו בעבר או נבין אותו
בעתיד. וזה בעצם אומר, שאם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך לנסות להציג אותו כאילו הוא רעיון ישן שפג תוקפו, או שכאילו הוא איזה רעיון
עתידי דמיוני ובדיוני. וכאשר ברצונך לחזק רעיון כלשהו, עליך להפוך אותו לרעיון ממשי ששייך לרגע הזה של ההווה. לדוגמא: נניח שמישהו מציג איזה ... הווה. וכיו"ב גם לכיוון של
העתיד, שאפשר להחליש רעיון על ידי זה שהופכים אותו לרעיון
מהעתיד, שהוא לא רעיון מהווה. לדוגמא: הילד אומר "אני לא מצליח לעשות שיעורים". אז אפשר לומר "אמרת שלא תצליח לעשות שיעורים". שזה בעצם מחליש ... הווה, והופך אותו לבעיה
מהעתיד, שלא קיימת כרגע. או לדוגמא נניח שמישהו אומר לך, "מה, אתה לא רואה שכך או אחרת", אז אפשר להחליש את זה ל"כן / לא, ראיתי שזה כך או ... אליהם כאל משהו מהעבר או
מהעתיד, אלא אתה חייב לדבר עליהם כעל עובדות שקורות בזמן הווה. לדוגמא: במקום לומר "ראית שכך או אחרת" יש לומר "אתה רואה שכך או אחרת" בלשון ... רחוק, או שתציג אותם בלשון
עתיד ורצוי
עתיד רחוק, אך תרחיק אותם מהרגע הזה של ההווה. ...