... איך להצליח במכירות? איך להצליח במשא ומתן? דיבייטינג / רטוריקה וכאן אבאר עוד שיטת שכנוע התת מודע של האדם השומע, באמצעות משחק בתיאור הזמן של הרעיון. דהיינו, שימוש בזמן
עבר / הווה / עתיד - כאשר מתייחסים לרעיון. ואבאר איך מיקום הרעיון בציר ... שונות ומבין הבנות שונות. ויש דברים שהאדם יודע אותם עכשיו, כגון לדוגמא שהאדם יודע עכשיו שיש לו יד ושהשמש זורחת עכשיו. ויש דברים שהאדם יודע אותם מהזיכרון שלו של מה שקרה
בעבר. כגון לדוגמא שהאדם זוכר שכאשר הוא היה ילד, אז קרה כך או אחרת. או אפילו שהאדם זוכר מה הוא עשה לפני כמה דקות, שזה בעצם זמן
עבר אך לא זמן הווה. ויש גם את זמן העתיד, שהוא עוד לא קרה, ושהאדם רק מדמיין שהדבר יקרה בעתיד. ומי שיתבונן יראה, כי הזמן הכי ממשי עבור האדם, הוא זמן ההווה. כי מה שקורה בהווה, האדם יותר בטוח בו, מאשר מה שהאדם זוכר שקרה
בעבר, ויותר ממה שהאדם חושב שיקרה בעתיד. וכאשר מתארים איזה רעיון, יש לשים לב לצורת הניסוח, באיזה זמן היא באה לידי ביטוי. כגון לדוגמא "הבנו" בלשון
עבר, "אנחנו מבינים" בלשון הווה, ו"נבין" בלשון עתיד. כאשר הדבר הכי ממשי, הוא בלשון הווה, שאנחנו כרגע מבינים את הדבר, ולא רק הבנו אותו
בעבר או נבין אותו בעתיד. וזה בעצם אומר, שאם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, ... ששייך לרגע הזה של ההווה. לדוגמא: נניח שמישהו מציג איזה טיעון הגיוני, שממנו אפשר להסיק רעיון כלשהו. אם ברצונך להחליש את הרעיון הזה, עליך לומר "הבנו שכך או אחרת" בלשון
עבר, ולהיזהר לא לומר "אנחנו מבינים שכך או אחרת" בלשון הווה. ונניח ... ונניח שאתה צריך מסיבה כזו או אחרת לחזור על ההתנגדות של הלקוח. אז במקום לומר ללקוח "אתה אומר שאין לך כרגע כסף" שזה בלשון הווה, יש לומר " אמרת שאין לך כרגע כסף" בלשון
עבר. או לדוגמא הילד שלא רוצה להכין שיעורים, ואתה רוצה שהוא יכין שיעורים. אז במקום לומר לילד ", למרות שאתה לא רוצה להכין שיעורים, אני מבקש שתכין שיעורים ", יש לומר " למרות שלא רצית להכין שיעורים, אני מבקש שתכין שיעורים" בלשון
עבר. או לדוגמא הילד שאומר "קשה לי לעשות כך או אחרת", אז אפשר להחליש את הרעיון שלו על ידי שהופכים את המשפט ל"היה לך קשה לעשות כך או אחרת" בלשון
עבר ולא בלשון הווה. וכיו"ב גם לכיוון של העתיד, שאפשר להחליש רעיון על ... "אני מבין שאתה אומר לי ש / אתה מבקש ממני ש / אתה רוצה ש", במקום זה אפשר להחליש את האמירה ולומר לומר "אני מבין שאתה אמרת לי ש / אתה ביקשת ממני ש / אתה רצית ש" בלשון
עבר ולא בלשון הווה. וכמובן שאת אותו הדבר בדיוק צריך לעשות בדיוק להפך, אם ברצונך לחזק רעיונות מסוימים. שאז אסור לך להתייחס אליהם כאל משהו
מהעבר או מהעתיד, אלא אתה חייב לדבר עליהם כעל עובדות שקורות בזמן הווה. לדוגמא: במקום לומר "ראית שכך או אחרת" יש לומר "אתה רואה שכך או אחרת" בלשון הווה ולא בלשון
עבר. ובכל פעם שאתה מציג את הדברים, תמיד תציג אותם בלשון הווה אם אתה רוצה לחזק אותם, ותמיד תציג אותם בלשון
עבר ורצוי אפילו
עבר רחוק, או שתציג אותם בלשון עתיד ורצוי עתיד רחוק, אך תרחיק אותם ...