חוצפה / עזות פנים / אכזריות / פרות קדושות... הכוחות עזי הפנים ועל עזות הפנים, שנמצאים בתוך האדם עצמו. כי בתוך האדם עצמו, יש עזות פנים וחוצפה, שהאדם מתחצף לעצמו . כי מצד האמת, האדם עצמו הוא מושלם בשלמות מוחלטת. כי האדם, הוא ישות אחת עם שלמות המציאות ממש, אלוהים ממש, שהוא המחוקק של כל המציאות כולה. ויש בתוך אלוהים חוצפה (שמנקודת מבט מסוימת, ... למרות שבאמת יש אחדות. והנפרדות שבאדם, מתחצפת לאלוהות שבאדם ומתנגדת לרצון האלוהי של האדם. כי החלק האנושי שבאדם, הוא מתחצף לחלק האלוהי של האדם, שהוא זה שמחליט מה קורה במציאות. והאדם לא מרגיש שהוא המלך המושלם, רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון. ועל האדם, לחזור ... מהאדם. ועל ידי זה שהאדם משתמש בחוצפה שלו, על ידי זה הוא שוחט פרות טמאות. כי הוא לוקח את כל האמונות והשקרים החצופים שלו, ושוחט אותם, אל מול האור של האמת המוחלטת. כי האדם בודק את הרעיונות שלו, ביחס לאמת המוחלטת. והאדם לא מפחד מהחוצפה של השקר, שלא נותן לו לשאול שאלות ולבדוק האם הוא אמת, אלא האדם לוקח את מה שמגיע לו ובצדק. שזה, להבין את ... ולהוציא להורג את כל הפרות הקדושות. דהיינו, לקחת את כל הרעיונות של עצמו, ואת כל אותן הנחות יסוד, ואת כל האמונות, ולהוציא את כולן להורג. דהיינו, לבדוק באופן מוחלט, האם זו דעה של אמת מוחלטת, או לא. וכל פרה קדושה שתמות, טוב שכך. כי עבודת האלילים של האדם, שהיא ההיאחזות של האדם ברעיונות השגויים, היא זו שמאמללת את האדם. ורק ... וירצה לשקר אפילו במזיד, גם אז הוא לא יצליח. כי בנקודת האמת, אין שום אחיזה לשקר כלל. ושם באמת האמיתית, האדם לא יכול לשקר את עצמו, גם אם הוא ממש רוצה. כי המוחלטות, אין לה ניגודיות והפך. ולכן לא ניתן לחשוב אחרת ממנה. והדרך של האדם להכיר ולזהות את הדמות האמיתית הנצחית שקיימת לעולם, היא רק על ... רעה כלשהי. והם אינם יודעים שהם מטעים רק את עצמם בלבד. משום שכל הרע (וגם הטוב האמיתי) שיש בעולם, הוא כולו נמצא בתוך האדם, כל זמן שהוא לא תיקן את עצמו בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. כי כל זמן שהאדם לא תיקן את שורש הרע שבו, הרי שהוא כולו רע בשורשו, ביחס לטוב של השלמות המוחלטת. והרע רק מחליף את הלבושים שלו אצל האדם. והאדם מחליף רע אחד ברע אחר. אבל האדם עצמו, פועל מתוך חיבור לשורש רע. (ואעפ"כ, גם הרע בשורשו, הוא כולו באחדות עם הטוב המוחלט. שהוא מתגבר על הלבוש הרע, ומגלה את השורש של האחדות הטובה). וכל זמן שהאדם מחובר לשורש הרע, דהיינו, לתפישת נפרדות שגויה, הרי שכל ... שהאדם מאמין במשהו, הרי שהוא עצמו מחייה את עמלק. כי כל המהות של עמלק, היא האמונה והספקות. כי כאשר יש אמונה, יש ספקות. וכאשר אין שום אמונה, אלא יש רק ידיעה מוחלטת של אמת, אין שום זכר לספקות של עמלק כלל. ועל האדם להוציא להורג באכזריות את זכר עמלק. דהיינו, להשמיד אפילו את הפוטנציאל של הספקות בשורשם. ועל האדם לעשות זאת בחוצפה ובעזות פנים. כי האדם לוקח את מה שמגיע לו, שזה את ידיעת האמת המוחלטת, שהוא אלוהים האמיתי, כפי מה שראוי לאדם. כי האדם נמצא תמיד בגן עדן של ממש. ורק חוסר ההבנה של האדם, גורמת לגן העדן הזה, להרגיש כאילו ... הורג את השקר, הוא בעצם מחייה את האמת, שהיא אלוהים האמיתי, שהיא אבודה ונמצאת בגלות. ובכל פעם שהאדם מכה את הרע בשורשו, הוא בעצם מחבר את עצמו טוב יותר לטוב המוחלט ללא תנאים. והאדם מחייה את המלך האמיתי שהוא, כדי לחזור ולחוות את מלכותו האמיתית. כי כל זמן שהאדם לא באמת יודע, מיהו ומהו ומה תכלית חייו ומעשיו, בשביל מה הוא חי?! והאדם צריך לקחת את מה שמגיע לו ובצדק, שזה את הבנת תכלית חייו ומעשיו באופן מוחלט. עד שהאדם חוזר ומגלה ורואה את האמת, שהוא שלם בשלמות אמיתית, המלך האמיתי, ושהכל נעשה כרצונו תמיד. ועל ידי זה שהאדם נצמד אל האמת, ולא ... כדי לפגוע בה כמה שאפשר, כדי שכל הקליפות והלבושים של אותה הדמות יפלו ויושמדו כולם. שזהו בעצם התהליך של בירור האמת עד הסוף. ואחרי שהאדם מנסה בכל כוחו בשלמות מוחלטת, להשמיד את הישות הזאת, ואעפ"כ הוא רואה כי הוא לא מצליח להשמיד אותה, אז האדם יודע שהישות הזאת שקיומה הוא נצחי, היא אכן האמת המוחלטת שאותה לא ניתן להשמיד. ולנסות להשמיד בכל הכוח את הרעיון ואת השכל, פירושו שעל האדם לחזק את עצמו במצח הנחש (כן, זו לא טעות), ולנסות ... שעל האדם לקחת רעיון כלשהו, ולנסות לשקר בלי סיבה ובלי שכל ולחשוב את ההפך של הרעיון הזה. ואם האדם מצליח לחשוב את ההפך של הרעיון הזה, הרי שהרעיון הזה הוא לא מוחלט, והרי שהוא עצמו שקר, שקיים בלי סיבה. והדרך לחשוף את השקרים, שקיימים בעזות פנים בלי סיבה, היא על ידי זה שהאדם בעזות פנים ובמצח נחושה, ... האדם מנסה במצח נחושה, לשקר את המחשבות שלו ולראות האם הוא יכול לחשוב את ההפך שלהן, גם בלי שכל ובלי סיבה, על ידי זה כל השקרים כולם נופלים, והאדם מגיע אל האמת המוחלטת, ששם אין לאדם שום יכולת בחירה לשקר כלל. כי כאשר האדם מגיע אל המוחלט, אז הוא רואה שהוא לא יכול לשקר כלל, גם לא בלי סיבה ובלי שכל. וזה משום, שהמוחלט הוא נמצא לפני כל הדברים, ואין שני לו שמקביל אליו ושונה ונפרד ממנו. ומשום כך, לא ניתן לחשוב אחרת ממנו. משום שהוא נמצא בתוך כל הדברים, ... מאוד, כי הם הרחבה של האחדות של המציאות. וגם אז, האדם עדיין מחובר לשורש של הרע, שהוא שורש הנפרדות. אלא, שאז האדם מחובר עמוק יותר, מאשר שורש הנפרדות והרע, אל המוחלט והאחדות, שהוא עצמו השורש של שורש הרע והנפרדות. וכאשר האדם מחובר לשורש הראשון, אז הכל אחד ויש שלום אמיתי. ומצד האמת, האדם תמיד מחובר אל האחדות, שהיא שורש הכל. וגם כאשר האדם כולו רע, עדיין הוא כולו באחדות עם הטוב המוחלט, שאינו תלוי בצורה כלשהי. אלא, שהאדם לא חווה את זה. ועל ידי הבנת הדבר על בוריו באמת, על ידי זה באה גם החוויה. שהאדם חווה את זה שהכל ...