... גם הכמות של החרדות והפחדים של האדם. וההורים של הילד, שמנסים ורוצים להיות הורים טובים, מצד אחד, הם מוכרחים לחנך את הילד, להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב. כי אם האדם לא יתרחק מהרע ולא יתקרב אל הטוב, הוא לא ישרוד כאן בעולם. וההורים, מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע. ולדעת, להגדיר את הרצונות שלו. ולדעת, להשיג את הרצונות שלו. וטוב שכך, שההורים מחנכים את הילד שלהם. אבל מצד שני, ככל שההורים מלמדים את הילד, לדעת להבדיל טוב יותר, בין טוב לבין רע, כך גם ההורים מחנכים את הילד, לפחד ולהיות בחרדה, מכך שיהיה לו רע ולא טוב. כי החרדה והפחד, הם רק מהרע. כי האדם, לא מפחד מכך שיקרה לו דבר ... יותר מהרע ורוצה יותר את הטוב. כך, שההורים מחנכים את הילד שלהם לשרוד בעולם, על ידי זה שהוא יבדיל בין טוב לבין רע. אבל הם גם מחנכים אותו, לפחד מהרע. כי בלי לפחד ... מתגברים אצל הילד. וככל שהחשיבה של ההורים של הילד, היא, שיש טוב ורע, נפרדים אחד מהשני, כך גם הילד לומד מהם, להבדיל בין טוב לבין רע. ולא לומד מהם, את נקודת המבט, ...

... ואעפ"כ האדם כן מפחד מהם. כגון לדוגמא, ילד שמפחד ממפלצת מתחת למיטה. שההורים מדליקים את האור שבחדר, ומראים לו שאין שום מפלצת מתחת למיטה. אבל אעפ"כ הילד מפחד. כי הוא חושב ...

... רעים שלא יגרמו לו נזק. ועליו להפחיד את עצמו, מדברים שיכולים לגרום לו לנזק. בדיוק כמו שמפחידים ילד קטן, ומלמדים אותו לפחד ולהיות בחרדה, מדברים שעלולים לגרום לו נזק ע"פ תפישת ההורים של הילד. וזה כמובן לגיטימי לגמרי. אבל, על האדם להבין, שאם הוא רוצה לא לפחד בכלל, ...

... מטבעו, עושה כרצונו החופשי, בלי להגביל את רצונו בשום צורה שהיא. והנה, האדם לומד, שעליו לצמצם את החופש האישי שלו, למען התחשבות בדעות של אחרים. וההורים של הילד והמורים והמחנכים של הילד, מחנכים את הילד להתחשב עד מאוד, בדעות של אחרים. וכל הזמן מלמדים את הילד, מה כולם עושים ומה כולם לא עושים. ושעליו לפעול לפי קודים חברתיים מסוימים. ובכך ההורים והמורים של הילד, זורעים בליבו של הילד, אימה פחד וחרדה, מכך שהוא יעשה בטעות משהו שנוגד את הכללים החברתיים. וכך, במקרים מסוימים, נוצרת אצל האדם ...

... וכאשר מבקשים מהילד לצייר איזה ציור, הילד מצייר את הציור, כפי מה שהוא רוצה, ולא בדיוק לפי מה שביקשו ממנו. ובעיני הילד, הוא לא יותר טוב או פחות טוב מאף אחד אחר. וההורים של הילד, מחנכים (או "מחנכים" עם מירכאות) את הילד, שעליו לצייר את הציור, בדיוק כפי מה שביקשו ממנו. וההורים של הילד, מתחילים ללמד את הילד, להבדיל, בין הצלחה לבין כישלון. וכך הילד עובר שטיפת מוח חברתית. שראשית כל, גורמת לו ...

... נכנס לחרדה, מעצם המחשבה שאולי הוא ייפרד מאותו האדם, או יינטש על ידי אותו האדם. ופחד מפני נטישה, יכול להיות גם כלפי אדם, אך לא רק כלפי אדם. כי פחד מפני פרידה יכול להיות כלפי בן זוג / בת זוג / הורים / ילדים וכיו"ב. שהאדם כ"כ קשור רגשית ותלוי רגשית במערכת היחסים שלו עם אותו האדם, עד כדי כך שהאדם נכנס לחרדה, כאשר עולה אצלו המחשבה, שאולי אותו ...

... ובנוסף, נניח שתהיה אהבה זהה, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, הרי שהסיבה לאהבה, היא בגלל שהוא הילד שלך. וזה בעצם אומר, שהאהבה היא בכלל לא כלפי הילד, אלא כלפי הקשר שיש בין הילד לבין ההורים. ז"א נניח שהילד עושה הכי רע בעולם, ועדיין אוהבים אותו באהבה אין ... לאהוב את יוצא חלציו. ז"א האדם רואה חשיבות עליונה, לקשר שיש בינו לבין הילד שלו, כי הוא הילד שלו וכולי. והאדם אוהב את הילד שלו, לא בגלל שהוא אוהב את הילד עצמו, אלא בגלל המשמעות שההורה מייחס, לכך שהישות שהיא הילד שלו, שהיא בעצם קשורה אליו בקשר דם וכיו"ב. ואם כן, האדם אוהב את הילד שלו גם אם הוא הכי רע בעולם, בגלל האהבה של ההורה, למשמעות שהוא מייחס, לקשר שבינו לבין הילד שלו. כגון לדוגמא, הורה, שמשמעות החיים שלו, היא הנתינה שלו לילדים שלו. או הורה שמשמעות החיים שלו, היא האהבה שלו לילדים שלו. שאדם כזה אוהב את הילדים ... ז"א הוא אוהב, בגלל התלות הרגשית שלו באותה הסיבה. ומה יקרה אם הסיבה תתבטל? ומה יקרה אם הוא יפסיק לייחס משמעות לאותה הסיבה? האם האהבה יכולה להתבטל? תשובה: כן. כי אם המשמעות של אהבת הורה לילדיו תתבטל אצל האדם, ממילא גם האהבה שלו לילדיו תתבטל. וכנ"ל, כדי ...

... אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות / צורת חשיבה וכיו"ב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה / המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, אם צורת החשיבה שלו כהורה, תהפוך להיות צורת החשיבה של הילד עצמו, הרי שזה הדבר הטוב ביותר. וזהו כמובן תהליך של מכירה, לכל דבר ועניין. כי הילד, לא מחוייב לקנות ולקבל ולהסכים, עם המוצר ועם הרעיון של ההורה שלו. כי הילד, הוא ישות עצמאית, ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין אם היא נראית כדעה חכמה ובין אם ... רוצה להגדיר לעצמו זהות עצמית משל עצמו, והוא רוצה להיות קיים בזכות עצמו, ולא בזכות ההורים שלו. ובפרט אז, הילד מתמקד בכך, שההתנהגות שלו, תבוא מתוך עצמו, ולא מתוך מה שאומרים לו. ולכן, בפרט בגיל ההתבגרות, קשה ... של הילד, דווקא אז תהליך חינוך הילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. כי ההורה, אמור למכור את הרעיון שלו, לילד מתבגר. שהוא, כעקרון, רוצה לא לעשות את מה שאומרים לו, רק בגלל שאומרים לו. אלא, לעשות את ... לעשות. ובכל מקרה, הרעיון הוא, שחינוך ילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. שבו, ההורה הוא המוכר, שהוא מנסה למכור לילד שלו את הרעיון ואת המסר שהוא מנסה להעביר לו. והילד, הוא בעצם קונה פוטנציאלי. כי הוא יכול ... לכל דבר ועניין. ונחדד עוד יותר, שבעצם, מנקודת מבט מסוימת, גם הילד, הוא המוכר, וההורה, הוא הקונה. כי גם הילד מנסה למכור להורה שלו, את זה שההתנהגות שלו כילד, היא התנהגות תקינה. וכאשר ההורה והילד מתווכחים על איזה עניין, זה תהליך של משא ומתן לכל דבר ועניין. שבו, גם הילד מנסה לשכנע את ההורים שלו, שהם יקנו ממנו את צורת החשיבה שלו כילד וכולי. והמסר הוא פשוט: מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים בצורה נכונה, צריך ... הילדים, בדיוק כמו שמנתחים תהליך של: מכירה ללקוח / גישור / הסכם שלום וכיו"ב. כי יש הורים, שלפעמים, אחת מהסיבות שהם מביאים ילדים, זה כדי לגלות את מלכותם. דהיינו, להורה יש בתת המודע שלו, רגשי נחיתות כאלו ואחרים. וההורה, מרגיש מושפל ולא שווה יותר מידי. וההורה מפיק הנאה, מכך שהוא מחלק פקודות והוראות לאחרים. וההורה מרגיש חזק ושהוא שווה משהו, כאשר הוא מתנשא על אנשים אחרים. ואז, תת המודע של אותו אדם, שולח אותו להביא ילדים ולהפוך להיות הורה. כי בתת המודע של ההורה, הוא חושב, שכאשר יהיו לו ילדים, אז יהיה לו על מי למלוך. ואז, הילד שלו, הוא סוג של עבד עבורו. וההורה חושב שהוא המנהל של העולם, והוא קובע את החוקים בעולם של הילד, והוא יגיד לילד מה לעשות, והילד יהיה משועבד אליו. ואז ההורה מרגיש, שהוא כאילו מלך, בביתו. ומי שמביא ילדים גם מתוך שיקול כזה, אז ממילא הוא לא מתנהג כלפי הילדים שלו, בצורה ראויה, של דו שיח בגובה העיניים. אלא, הוא מתנהג כלפי הילד שלו, כמו רודן. וכאשר ההורה משדר לילד שלו, שהוא (ההורה) המלך בבית, אז בעצם הוא משדר לילד שלו, שהוא הילד שלו, הוא רק עבד בבית. או אדם, מסוג נחות יותר. שהוא רק מקבל הוראות, ושלא ממש מתחשבים בשיקולים ובצרכים שלו, כילד. ואז, כאשר ההורה מתייחס כלפי הילד שלו, כאילו הוא מלך וכאילו הילד שלו הוא אחד מהנתינים שלו, וכאשר ההורה משדר לילד, שהילד מחוייב להקשיב לו, ושהילד לא יכול לבחור לעשות כרצונו. אלא, הוא כאילו סוג של רובוט אנושי, שהוא צריך לעשות, ... מושפל, כמו עבד. ואז ממילא, העבד רוצה להתמרד נגד המלך. והילד, רוצה לפגוע ברגשות של ההורה. שבחוויה שלו כילד, הוא (ההורה), מתנשא עליו כל הזמן. ולכן כנ"ל, תהליך של חינוך ילדים, הוא בדיוק כמו תהליך של מכירה ושל משא ... שהוא נותן את ההוראות ואת הפקודות לעבד שלו, אז שלא יתפלא, שהעבד שלו מתמרד כנגדו. והורה שמתפלא שהילד שלו לא מקשיב לו, ו

... יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה שמבקשים ממנו לעשות, זה רק משרת לטובה את הצורך הרגשי, שיש בתת המודע של הילד. ... קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך החיצוני של הילד. דהיינו, על מה שהילד אמר שהוא רוצה. ולפעמים, ההורה ממלא את הצורך שאותו הציג הילד, ואעפ"כ הילד מתעקש לעשות דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, והוא מסרב להקשיב למה שאמרו לו. למרות שנראה, שכאילו מה שאמרו לו, זה דווקא כן משרת, את מה שהילד ... משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה תת המודע שלו. וכיצד ניתן לגלות מה באמת הילד רוצה ומה באמת הילד מרגיש שהוא צריך בתת המודע ... הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית שלו עצמו כהורה (אינטליגנציה רגשית / אינטליגנציה חברתית / אינטליגנציה הורית). הן כלפי עצמו, והן כלפי סביבתו. ולפתח את המודעות העצמית, פירושו, שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא גם יודע לזהות את מה שקורה בתת המודע של האנשים שסביבו בכלל, ושל הילד שלו בפרט. וכיצד לפתח את המודעות ... יכול לעזור לכל אחד בכלל, ולהורה שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו בפרט. חכם אמיתי שכזה, הוא יכול לעזור לכל אחד, להבין את מה שקורה בתת המודע שלו עצמו ושל סביבתו. וגם, אפילו לעזור לו למצוא פתרונות, כיצד לעשות ... דהיינו, דרך אחת, על ההורה לפתח מודעות עצמית כלפי עצמו, והיא תאפשר לו להבין את תת המודע של הילד שלו. דרך שנייה, להיעזר באדם אחר, שפיצח את תת המודע שלו עצמו, והוא יכול לעזור להורה להבין את תת המודע של הילד שלו, וגם את תת המודע שלו עצמו כהורה, אם ההורה ירצה בכך. ואחרי שמזהים את הצרכים של הילד, גם את הצרכים הגלויים, שאותם הילד אומר שהוא רוצה, וגם את הצרכים הנסתרים, שאותם תת המודע של הילד רוצה, עכשיו צריך להתבונן על דבר נוסף, ... שבו כולם מרוצים. שגם ההורה מרוצה, וגם הילד מרוצה. וזה אפשרי, רק כאשר מבינים את הצרכים האמתיים של שני הצדדים, ורק כאשר הפתרון המוצע, גם הוא, מתאים לשני הצדדים. כי לפעמים, גם ההורה עצמו, פועל בדרך לא הגיונית, בגלל צרכים רגשיים שיש לו כהורה, בתת המודע שלו. כי לפעמים, ההורה סתם מתעקש עם הילד שלו, שהילד יעשה דבר כזה או אחר. ולהורה, זה נראה מאוד הגיוני, שהוא מתעקש עם הילד שלו. אבל באמת, לפעמים, גם ההורה עצמו יש לו דרישות לא הגיוניות, מהילד שלו. וכיצד זה קורה? תשובה: זה קורה, כאשר הדרישות של ההורה, הן לא תמיד מגיעות רק למען טובת הילד, והן לא תמיד נובעות מהשכל הישר של ההורה. אלא, לפעמים ההורה מבקש מהילד שלו בקשות, שנובעות מתוך תסביכים רגשיים ובעיות רגשיות, שיש בתת המודע של ה

... שהוא לא תמיד יודה ולא תמיד הוא יודע, למה באמת הוא לא רוצה לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. ... הוא רוצה להרגיש שהוא כן שווה משהו. ולכן, הילד כמעט אוטומטית, יתנגד לכל מה שיגידו לו. כי זה גורם לו להרגיש בתת המודע שלו, כאילו הוא נחות ביחס להורים שלו, שאומרים לו לעשות כך או אחרת. ולכן כמעט אוטומטית, הוא יתנגד להקשיב להם. כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד ... הוא הרבה יותר מוגבל, ביחס לרוב האנשים בעולם, שנמצאים סביבו. וגם זה גורם לכך, שהילד יחווה סוג של רגשי נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים ... ההתבגרות, הם בדיוק עכשיו בונים לעצמם את הזהות העצמית שלהם. שאז, הם בד"כ לא יסכימו להמשיך להרגיש, שהם פחות שווי ערך ביחס למישהו אחר. גם אם אלו, ההורים שלהם. וילד בעייתי או ילד שנראה כעקשן, זה לא ... כך בגלל שיש לו הפרעת התנהגות כלשהי. אלא, זה בגלל שילדים בעייתיים וילדים עקשנים, יש להם צרכים רגשיים בתת המודע שלהם. צרכים, שגורמים להם להתעקש מול ההורים שלהם. ובפרט, ילדים בגיל ההתבגרות כנ"ל. והרעיון הוא, פשוט, שעל ההורה לזכור תמיד, שמאחר שהילד שלו, תלוי בו ברמה הפיזית, הרי שמלכתחילה, הילד מרגיש חולשה מול ההורים שלו. והרי שתת המודע של הילד, רוצה להוכיח לעצמו, שהוא לא חלש. אלא, שהוא יכול לעשות דווקא נגד ההורים שלו, כדי להוכיח לעצמו שהוא חזק, ושיש לו דעה עצמאית משל עצמו. ובפרט ילד שמרגיש פגוע מאוד, מכך שההורים שלו אומרים לו מה לעשות, כי זה הרי פוגע לו באגו שלו, שזה כמובן נכון, גם אם זה מוכרח להיות כך, שהדבר הזה גורם לכך, שהילד באופן בלתי מודע וגם לפעמים באופן מודע, רוצה "לנקום" בהורים שלו, על זה שהם פגעו לו באגו שלו, ועל זה שהם כל ... והכבוד שהוא מקבל, כאשר הוא עושה כרצונו, ולא כפי מה שאמרו לו, שנכון עבורו לעשות. ועוד נחדד את העניין עמוק יותר, והוא, שלא רק שהילד מרגיש נחות מול הוריו, מה שגורם לו לרצות להתמרד כנגדם, אלא בנוסף על ... לילד, להבדיל בין טוב לבין רע, ולגרום לילד לעשות דברים טובים ולא לעשות דברים רעים. שזוהי בעצם, כל המהות של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל ... חסד. כי אם הילד לא ילמד להבדיל בין טוב לבין רע, הוא יוכל להיפגע מדברים רעים, והוא לא ישרוד בעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שברגע שההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע, הם ... כלפי עצמם. והמבוגרים, עושים סדנאות רוחניות כאלו ואחרות, כדי להחזיר את תום הלב שהיה בהם, כאשר הם היו ילדים. שאז, הם עוד לא סבלו מחרדות וכולי. והורים מביאים ילדים, גם כדי להיזכר בילדות שלהם, וגם כדי לחוות מחדש, את הילדות האבודה שלהם. כי להורים יש רגשות נוסטלגיה וגעגועים, כלפי דברים טובים ... את הילד לבית הכלא של ההגדרות, שיש בעולם שלנו. וגם העניין הכללי הזה, שהילד מרגיש, שהחופש הטבעי שלו נלקח ממנו. וגם העניין, שהילד מרגיש נחות מול ההורים שלו. וגם זה, שההורים בד"כ טורחים להזכיר לתת המודע של הילד, שהוא ... את הילד לחרדות קשות, וללחצים נפשיים קשים מאוד. והם כמובן גורמים לילד להיות בדיכאון, ולפעמים אפילו לשנוא את העולם, ולמרוד במוסכמות חברתיות, ולמרוד בהורים שלו. שהם אלו שבעצם אחראיים, לכך שהחופש הטבעי ... של נפש האדם. ולמה שהילד ירצה להתבגר? ולמה שהאדם ירצה שייקחו לו את החופש שלו? את כל זה כבר ביארתי במקומות אחרים. ונוסיף, שבגדול אפשר לומר, שככל שההורה כהורה, מצליח לבטא טוב יותר, גם את ההורה הבוגר שבו, וגם את הילד הילדותי שבו, הרי שהוא יצליח ... אחרים. וצריך למצוא את האיזון המושלם, להביא לילד, גם את הדרך לחשוב כמו מבוגר, וגם את הדרך לחשוב כמו ילד, והכל בו זמנית. ועוד נאיר בנושא: שכמו שההורה מצפה מהילד שלו, שיחנך את עצמו ושישנה את ההרגלים שלו ויתנהג בצורה ראויה, כך גם ההורה עצמו, צריך לשנות את הרגלי החשיבה שלו, ולדעת לחנך את הילד בצורה הנכונה, שביארתי אותה לעיל. כי הורה שמצפה מהילד שלו, להתאמץ ולשנות את ההתנהגות שלו, ראוי שהוא עצמו יתאמץ וישנה את ההתנהגות שלו כהורה וכולי כנ"ל. ונסכם: ככל שההורה מצליח לחנך את הילד שבתוכו בצורה הטובה ביותר, וככל ...