ויש כאן נקודה לדיון, כאשר האדם מודה על משהו בד"כ זה עניין של הכרת הטוב, ואם אדם אחד נתן לאדם השני משהו הוא מכיר בזה ואומר תודה. אבל אם מדובר במושג אלוהים במה זה שונה? בכל זאת יש כאן צורך להעריך. ואם האדם ישאל אולי כדי שהאדם לא ישכח את הטובה שהוא קיבל הוא יברך, הרי אם הוא מבין את הדברים אולי זוהי עצם ההודעה ויש כאן קונפליקט.

כי אם הוא מודה במשהו מסויים הוא אומר למעשה זה טוב יותר מהקודם זאת אומרת מקודם לא היה טוב ועכשיו טוב.

ובעצם, יש כאלה שכן רוצים להודות, אז האם הם כופרים? יש אפשרות שהם גם מודים לא בגלל שהם חושבים שמקודם לא היה טוב אלא הם לא רואים את הדברים שיש להם כמובנים מאליהם, כל הטוב הזה הם לא רואים אותו כמובן מאליו ולכן הם מודעים לכך ומודים על כל הטוב ואפילו שהם אמרו על דבר אחד.

לפי דעה מסויימת המושג אלוהים הוא כל המציאות שיש, בין מודעות רוחנית ובין כל דבר שהוא כולם נכנסים לאותה הגדרה. ובעצם אם האדם מברך, אז הוא בעצם לפי הבנתו מודה על מצבו זה ולא משנה אם הוא אמר על דבר ספציפי כי הוא התכוון להכל.