@אסף:

נכון - גם אתה כנראה דתי, כי אני לא - שמע את התכנים שלי שנית, ותופתע כמה אתה עצמך דתי מאמין טיפש

@אסף:

חחחחחחחחחחח

אתה קורע אותך מצחוק בטיפשות שלך

לדבר אל דתיים זה כמו לדבר לבול עץ הם לא קולטים כלום

@אסף:

גם אני מרחם עליך, כי אתה כמו יהודי, מקדים את פיך לאוזניך, שאתה טוען טיעונים, בלי שכלל שמעת את תוכן הדברים - אכן אדם אומלל

WTF?

אתה אשכרה מאמין שיש מקום קסום שנוגד את כל חוקי הטבע שנקרא גן עדן רק בגלל שכתוב את זה באיזה ספר? אתה פתתי אני מרחם עליך

סליחה אבל רואים שאתה אדם חסר דעת ואין לך טיפה מיהדות. משיח עולם הבא ירושלים שקר???? חח אמא שלך שקר יא מסכן אחד לך לך אני מציע לך להדיד דברים אלו בפני רבנים גדולים בהרצאותיהם

ויש כאן נקודה לדיון, כאשר האדם מודה על משהו בד"כ זה עניין של הכרת הטוב, ואם אדם אחד נתן לאדם השני משהו הוא מכיר בזה ואומר תודה. אבל אם מדובר במושג אלוהים במה זה שונה? בכל זאת יש כאן צורך להעריך. ואם האדם ישאל אולי כדי שהאדם לא ישכח את הטובה שהוא קיבל הוא יברך, הרי אם הוא מבין את הדברים אולי זוהי עצם ההודעה ויש כאן קונפליקט.

כי אם הוא מודה במשהו מסויים הוא אומר למעשה זה טוב יותר מהקודם זאת אומרת מקודם לא היה טוב ועכשיו טוב.

ובעצם, יש כאלה שכן רוצים להודות, אז האם הם כופרים? יש אפשרות שהם גם מודים לא בגלל שהם חושבים שמקודם לא היה טוב אלא הם לא רואים את הדברים שיש להם כמובנים מאליהם, כל הטוב הזה הם לא רואים אותו כמובן מאליו ולכן הם מודעים לכך ומודים על כל הטוב ואפילו שהם אמרו על דבר אחד.

לפי דעה מסויימת המושג אלוהים הוא כל המציאות שיש, בין מודעות רוחנית ובין כל דבר שהוא כולם נכנסים לאותה הגדרה. ובעצם אם האדם מברך, אז הוא בעצם לפי הבנתו מודה על מצבו זה ולא משנה אם הוא אמר על דבר ספציפי כי הוא התכוון להכל.

בסך הכל ציטטתי את רבי נחמן בתורה ההיא, שכתב שמצווה היא מלשון צוותא וחיבור

מצווה

(נ') ציווי, צו, הוראה, פקודה, חובה, איסור, חוק, תקנה, גזרה, כלל, מנהג, מסורת, נוהג; מעשה טוב, צדקה

לצוות

(ת' / ש"ע) מפקד, שליט, נותן פקודות, פוקד, מורה, גוזר, פוסק, דורש, תובע, מבקש לעשות כדברו, נותן צו, מחייב, מכריח

חיפוש קטן במילון... אין קשר בין מצווה לצוותה אלא אם כן אתה מתכוון שעל ידי פיקוד נוצר סדר

אתה הולך נגד עיוותים ומעוות באותו זמן?