אורלי, היי (-:

ראשית, אני לא טוען כלום. הטענות שלי הן רק מול עצמי.

דבר שני, למה לקחת דווקא דוגמא כזאת לגבי אלוהים?

הרי ברור לך שגם כדוגמא, היא לא טובה.

"מרפא עצמו מתוך חוכמה", זה רק בהנחה שאלוהים חבר בקופת חולים (-:

הדרך שאליעד הולך בה בצורה נכונה מסתכמת בדבר אחד.

לצאת, לבדוק מהי האמת, בלי לשקר לעצמך.

כל השאר, לא מעניין אותי (-:

את רוצה להיות אלוהים? תהיי אלוהים. חלק ממנו? תהיי חלק.

אם טוב לך, אז כבר טוב.

שיהיה יום טוב.

ואת צודקת.

לא אומרים "לילה טוב"

אומרים "ליל מנוחה".

לילה טוב עולה כסף (-:

אני שמח במשהו אחד, אורלי.

את חפרנית לא פחות ממני (-:

פריאל בוקר טוב, (מצד האמת גם השאלה האם בוקר צריכה להישאל.).. אולי לא הבנתי כלום, איזו משמעות יש לאמירה כזו? - כלום. - אני הבנתי את שהבנתי, קיבלתי את שקיבלתי - זה לא יכול להיות אחרת.

הפרשנות היא שמשנה את פני הדברים... כשאמרתי רוב תפישותיו התכוונתי לדרך הביצוע - אני גם אמרתי לאליעד שאני מבינה שהרמוניה ואהבה לא חייבים ללכת יחדיו, ויחד עם זאת כדי ללמד שלום צריך שישכון בנו שלום. כל תנודה של שלום היא השלום, וכל תנודה של מאבק היא המאבק.

עוד אומר, בעידן הגלובליזציה מדברים על ההשפעות והתנודות של דבר אחד על דבר אחר במקום אחר, אנו כולנו מנגנון אחד.

אפשר לדמיין את היקום כולו כגופו של האלוהים, אז אם חלקים בגופו חולים - איך הוא מגיב על כך? - הוא לוקח תרופות? הוא צועק? הוא מתנפל?

מה הוא עושה? הוא מעניש? או שהוא מרפא עצמו מתוך חכמתו?

אז אם אתה טוען שדרכו של אליעד היא חכמתו של אלוהים, מכאן שחכמתי היא דרכו של אלוהים - אין סתירה.

אני בוחרת בדרך אחת לא בגלל שזה טוב / רע, אלא משום ששם אני אוהבת את עצמי ואת הכל.

אז אולי ליל מנוחה...? - אתה מבין כמה החיים מצחיקים, מהנים... בכל פעם שאני שואלת האם זו האמת? חיוך עולה על פניי ואני מתמלאת בשמחה.

בוקר טוב (-:

סורי אורלי.

אני לא חושב כך.

גם המושג "מסכימה עם מרבית תפישותיו", אומר שלא הבנת כלום.

יום טוב (-:

אורלי, שלא יהיו טעויות (-:

גם אני בעד מה שאליעד עושה.

ליל מנוחה

פריאל ערב טוב

אומר שיש לי הערכה גדולה לפועלו של אליעד. ואני אף מעוניינת לתת את עזרתי. יתרה מזאת, מסכימה עם מרבית תפישותיו. כמוך, גם אני סבורה שאין דרך אחת לקרב את האנשים למטרה המבורכת שאליעד מציע. אז אם ראית מהלך מזגזג מצידי, אז כן, לא טעית כלל.

@פריאל:

עוד לא השבת מה בפועל אתה עושה כדי לעזור להם?

אורלי יקרה (-:

אין לי בעייה להודות "טעיתי" כשאני טועה. מותר לטעות.

אז תתקני אותי אם אני טועה כשאני אומר שאת עדיין "מזגזגת" לגבי הגישה שלך כלפי אליעד.

אני חוזר ומדגיש.

כל מה שאליעד עושה, זה בסדר גמור, וכמובן, שגם מותר לו.

אם אקרא למשהו במושג אז אשתמש במושג שמישהו אחר כתב כאן וזה "רגע של חסד".

ההבנה מגיעה בשבריר שניה.

נקרא לזה "הארה", או כל שם אחר.

וכשאתה חווה את זה, שם צורת החשיבה משתנית.

אתה מבין אליעד

צורת חשיבה משתנית מסיבה כלשהי.

אתה יכול ללמוד וללמוד במשך עשרות שנים (לא אתה, רק באופן כללי) ולא תצליח לשנות צורת חשיבה.

ולעומת זאת, בשבריר שניה ניתן לשנות אותה.

זו האפשרות שניתנה על ידי האמת, והיא בלתי מוגבלת.

לכן אני אומר...

מה שאתה עושה הוא נכון ואמיתי.

הדרכים לעשות את זה, יכולות להיות שונות.

נו, אם ניקח משהו בסגנון המשפט "כל הדרכים מובילות לרומא" (-:

הוכחה לזה?

נחמן הגיע לידיעות שלו כבר בגיל 6.

אתה בגיל 30, משהו כזה.

למה כל אחד בגיל שונה?

כי האמת משחקת בדרך שלה (-:

אליעד...

האם שכל יכול לזרוק את עצמו (-: ?

איך אני עוזר לאנשים לזרוק את השכל...

האמת, שלאמת יש אינספור ביטויים, אבל משמעות אחת בלבד.

כשיוצר איתי קשר אדם חולה, למשל, אין שום סיכוי שבעולם שאוכל לפעול בדרך שלך.

למה?

לא כי היא לא נכונה. לא כי האמת שונה. אלא כי אני "יודע" שלמרות ה"אחדות" שעליה אתה מדבר, הדרך להגיע לאדם היא אינדיבידואלית.

כמוך אליעד, אני נותן לאדם כלי.

הדרך שבה אני נותן אותו, שונה משלך.

למשל, ולא משנה מאיזה מקום תיקח את זה, יש אנשים ש"צריך לתת להם בראש" עד שיקלטו משהו.

ויש אנשים שבדרך אחרת, קולטים.

אתה לקחת קו דרך אחת בלבד.

שוב, לא שהיא לא נכונה.

היא פשוט לא מתאימה לכולם.

הנה, קח דוגמא

יצאת בהרצאה מנקודת מחשבה (מחשבה, לא יידע), שכל מי שנמצא באתר, סובל בדרך זו או אחרת.

וכפי שאמרת "אני לא הייתי נכנס לאתר שלי".

אבל אתה אכן נמצא באתר, ולא משנה אם הוא שלך או לא.

אתה נמצא "כדי לעזור לאנשים". כך הגדרת שם.

לא מדוייק יותר לומר "אני עוזר לעצמי בזה שאני עוזר לאנשים"?

אחרת יכולת לבחור כל דבר אחר, למה דווקא "עזרה לאנשים"?

כי "אני יודע את האמת ואני יודע שהאמת הכי טובה להם"?

באחת ההרצאות שלך אמרת:

"תמיד יהיו אנשים רעבים באפריקה".

האם לא יהיו תמיד אנשים שמחפשים את האמת?

האם האדם באפריקה יצטרך להגיע לאליעד על מנת להגיע ל"שכל הגדול"?

תשובה: לא.

מרגע שהמציאות, האמת, מאפשרת, היא מאפשרת.

אם אתה חושב שאני כותב לך פה כדי לעצבן אותך, או כי אני מתעצבן ממך, תבדוק שוב את עצמך.

כל מה שאני עושה הוא להראות שאפשר גם אחרת, זה הכול (-:

ואם להיות כן, ולא איכפת לי שיקראו כאן

אני באמת חושב שאנשים לא מבינים את המושג "אחדות", כי הם לוקחים את המושג הזה מתפישה של השכל, וזה בלתי אפשרי.

צורת החשיבה ה"יחודית" שלך, היא טובה, אבל היא "עוד צורה" של חשיבה, לא מעבר לכך.

אל תשכח.

אם תלך לתקופה שפני מה שנקרא "תורת ישראל", תגיע למסקנה שגם תורת ישראל היא סוג של ביטוי של האמת.

כבר כתבתי לך בעבר.

כל מה ש"תוכיח", אני יכול להוכיח ההיפך.

אתה פועל מתוך הנחה "שצריך להעיר בני אדם".

כפי שאמרת.

מאיפה אתה יודע שצריך להעיר ולא להשאיר אותם ישנים?

ואולי להעיר זה טוב, אבל גם לא להעיר זה טוב?

וחוץ מזה, מה איכפת לך...

לזרוק את השכל, לא לזרוק...

העולם ימשיך להתקיים איתך או בלעדיך.

איתי או בלעדיי.

וכך לגבי כל אחד (-:

זוהי המציאות האובייקטיבית, אליעד.

כתבתי לך בעבר, ואמשיך לומר את זה.

תנסה להפעיל את הראש.

צא מתוך נקודת מחשבה שאולי אני באמת נהנה מהאתר שלך.

אולי אני נהנה להתעצבן ולשמוח בו זמנית.

אין בזה שום רע, להיפך.

נראה לי שאתה אפילו לא קולט שאני מעודד את הדרך שלך (-:

אבל לפחת התחלת לקלוט.

פריאל (אליעד הסמוי) (-:

פריאל, ידעתי שזה צריך להיות משהו עם עניין.

@פריאל:

ואיך אתה עוזר לאנשים לזרוק את השכל? למד אותי...

אורלי בוקר טוב (-:

עיסוקי הוא לעשות בדיוק את מה שאליעד עושה... אבל הפוך (-:

היי פריאל, בדיוק כפי שכתבתי, אם תחשוב שכל דבר הוא כמעט הצלחה, אז לא תצטרך כבר לחפש מהי הצלחה.

הי פריאל, בהתכתבות עם אליעד ציינת שיש לך כישורים מסויימים שאינם כתיבה או דיבור, לכן התעניינתי לדעת מהו עיסוקך? או הדבר אותו אתה יודע.

אורלי, בוקר טוב (-:

פיספסתי את השאלה שלך "מה אתה עושה?"

למה הכוונה (-: ?

גם כישלון הוא הצלחה. הצלחתי להכשל. - הצלחתי לא להתאפק...

לא אליעד (-:

הפירוש שנתת למושג "הצלחה" הוא פירוש אישי שלך.

אם אתה רוצה למשל לקנות אוטו חדש ואז החלטת שלא לקנות, זוהי משמעות ההצלחה?

ואולי במקום זה תכתוב למשל:

הצלחה = איזהו מאושר? השמח בחלקו.

זו אותה משמעות: )

היי מטיס: )

מהי הצלחה?

מבחינה לוגית, אליעד צודק.

ברגע שאתה מפסיק לחפש הצלחה, שם בעצם אתה נמצא במהות ההצלחה.

בדיוק כמו אושר, או אהבה (-:

אם אתה מחפש משפט ספציפי ל"הצלחה", הוא לא קיים, כי קיימים אין ספור משפטים כאלה.

למשל: "לדעת שאפילו אדם אחד חי טוב יותר בזכות זה שאתה חיית, זוהי משמעות ההצלחה".

יש גבול בכלל להגדרה: )?

היי (-:

קראתי הרגע את התגובה עם הציטוט של נחמן.

בחיי, חפרן רציני היה זה (-:

אין בעיה אליעד. שאתה קם בבוקר זאת הצלחה, שאתה מגיב באתר זאת הצלחה, שאתה מצחצח שיניים זאת הצלחה. כמעט כל דבר הוא הצלחה, כל הבנה חדשה, כל דבר הוא בגדר הצלחה. המושג הצלחה הוא לא רק האם מצליחים או נכשלים? להצלחה יש קטגוריות רבות. ומאפיינים רבים.

@מטיס:

במקום לא להסכים, תנסה לנמק ולהסביר!

הבנתי אבל אני לא מסכים לחלוטין!!!

@מטיס:

הצלחה פירושו המצב שבו לא מחפשים יותר להצליח.

היי, לא מסכים. הצלחה היא ביטוי של משהו שעשינו. אם מגדירים הצלחה בצורה מסוימת, אז כל דבר שאנו נעשה זאת הצלחה גם אם לא הושגה התוצאה המבוקשת. הצלחה זה עניין של השקפה ולא התאמצות. אין שום קשר.

ולמעשה בכל רגע ניתן להסתכל על הדברים בפרספקטיבה אחרת לכאורה, וגם כאן יכולה להישאל השאלה, האם רגע אחד חשוב? אפשר להביא חומר מחשבה מהרעיון הבא: נניח שאדם הסתכל לרגע וראה על הרצפה שטר של 100 ש"ח והוא לא בטוח אם זו חתיכת נייר, האם הוא יבדוק לראות האם זה כסף או שילך הלאה? ואולי נפלו לו מהארנק?

והרגע שיש כרגע, אולי הוא דבר מכריע כרגע? לעתים נראה לאדם שאין לרגע חשיבות והיא אפסית. אבל השאלה היא מתוך כמה רגעים רגע אחד היה חשוב? אם שמים לב רואים שרגע אחד יכול להכריע את הכף אם לעשות משהו או לא. הרגע הוא הגוון המטעה של הדברים. יש כחול ויש כחול בהיר יותר באופן שלא ניתן להבחין.

כך אותו הדבר המחשבה של האדם היא יכולה להיראות כעוד מחשבה זניחה, רגע זניח, אבל עוד רגע אחד וכבר עוד טיפה משתנה הגוון. אבל רגע לאחר רגע והדברים בסופו של דבר מטעים. ומהיכן החל השינוי? רגע אחד.

ואולי הרגע תגיע תובנה חדשה שלא הייתה קודם? לכאורה הסיכוי הוא אפסי. אבל בשטח, מה קורה? האדם לומד משהו ומשפר את הדברים. איך הוא משפר אותם? רגע אחד ויש כבר גוון שונה אבל לא מרגישים, ועוד רגע אחד, ולא מרגישים. אם האדם ייקח את כל הזמן שבזבז לריק הוא יגלה עולם ומלואו. ואין צורך להיות עצוב מזה, כי לא הייתה הבנה באותו הרגע. אפשר לשמוח ברגעים הבאים כולל הרגע הזה.

הדבר דומה לצמח שגדל לאט לאט, על פניו לא רואים את הצמיחה אבל, הצמח צומח. כך הדבר עם צמיחה אישית של האדם, כל רגע חשוב וכל רגע מוביל לרגע הבא. כל רגע נותן כוח לרגע הבא.