ולמעשה בכל רגע ניתן להסתכל על הדברים בפרספקטיבה אחרת לכאורה, וגם כאן יכולה להישאל השאלה, האם רגע אחד חשוב? אפשר להביא חומר מחשבה מהרעיון הבא: נניח שאדם הסתכל לרגע וראה על הרצפה שטר של 100 ש"ח והוא לא בטוח אם זו חתיכת נייר, האם הוא יבדוק לראות האם זה כסף או שילך הלאה? ואולי נפלו לו מהארנק?

והרגע שיש כרגע, אולי הוא דבר מכריע כרגע? לעתים נראה לאדם שאין לרגע חשיבות והיא אפסית. אבל השאלה היא מתוך כמה רגעים רגע אחד היה חשוב? אם שמים לב רואים שרגע אחד יכול להכריע את הכף אם לעשות משהו או לא. הרגע הוא הגוון המטעה של הדברים. יש כחול ויש כחול בהיר יותר באופן שלא ניתן להבחין.

כך אותו הדבר המחשבה של האדם היא יכולה להיראות כעוד מחשבה זניחה, רגע זניח, אבל עוד רגע אחד וכבר עוד טיפה משתנה הגוון. אבל רגע לאחר רגע והדברים בסופו של דבר מטעים. ומהיכן החל השינוי? רגע אחד.

ואולי הרגע תגיע תובנה חדשה שלא הייתה קודם? לכאורה הסיכוי הוא אפסי. אבל בשטח, מה קורה? האדם לומד משהו ומשפר את הדברים. איך הוא משפר אותם? רגע אחד ויש כבר גוון שונה אבל לא מרגישים, ועוד רגע אחד, ולא מרגישים. אם האדם ייקח את כל הזמן שבזבז לריק הוא יגלה עולם ומלואו. ואין צורך להיות עצוב מזה, כי לא הייתה הבנה באותו הרגע. אפשר לשמוח ברגעים הבאים כולל הרגע הזה.

הדבר דומה לצמח שגדל לאט לאט, על פניו לא רואים את הצמיחה אבל, הצמח צומח. כך הדבר עם צמיחה אישית של האדם, כל רגע חשוב וכל רגע מוביל לרגע הבא. כל רגע נותן כוח לרגע הבא.