אורלי יקרה (-:

אין לי בעייה להודות "טעיתי" כשאני טועה. מותר לטעות.

אז תתקני אותי אם אני טועה כשאני אומר שאת עדיין "מזגזגת" לגבי הגישה שלך כלפי אליעד.

אני חוזר ומדגיש.

כל מה שאליעד עושה, זה בסדר גמור, וכמובן, שגם מותר לו.

אם אקרא למשהו במושג אז אשתמש במושג שמישהו אחר כתב כאן וזה "רגע של חסד".

ההבנה מגיעה בשבריר שניה.

נקרא לזה "הארה", או כל שם אחר.

וכשאתה חווה את זה, שם צורת החשיבה משתנית.

אתה מבין אליעד

צורת חשיבה משתנית מסיבה כלשהי.

אתה יכול ללמוד וללמוד במשך עשרות שנים (לא אתה, רק באופן כללי) ולא תצליח לשנות צורת חשיבה.

ולעומת זאת, בשבריר שניה ניתן לשנות אותה.

זו האפשרות שניתנה על ידי האמת, והיא בלתי מוגבלת.

לכן אני אומר...

מה שאתה עושה הוא נכון ואמיתי.

הדרכים לעשות את זה, יכולות להיות שונות.

נו, אם ניקח משהו בסגנון המשפט "כל הדרכים מובילות לרומא" (-:

הוכחה לזה?

נחמן הגיע לידיעות שלו כבר בגיל 6.

אתה בגיל 30, משהו כזה.

למה כל אחד בגיל שונה?

כי האמת משחקת בדרך שלה (-: