האם גיוון הוא באמת אידיאלי או שאפשר לוותר עליו?

הרבה אנשים נותנים עצה נפוצה שאומרת שצריך לגוון - בין אם מדובר בתזונה, אימונים, השקעות או אפילו תחביבים. אבל לפי ההסבר שאליעד כהן נותן, הגישה הזו של גיוון איננה בהכרח נכונה בכל מצב. אליעד מסביר את ההיגיון של הגיוון ומתי יש צורך אמיתי לגוון, ומתי זו רק ברירת מחדל שנובעת מחוסר ידיעה או מחוסר יכולת למצוא את הדבר האידיאלי.

למה אנשים חושבים שצריך לגוון?

הרעיון מאחורי ההמלצה לגוון מגיע מההנחה שלכל אופציה יש יתרונות משלה. אם אדם אוכל רק בננות, הוא מפסיד את היתרונות שיש בתפוח או בתמר. אם הוא מתאמן רק בתרגיל אחד, הוא מפספס את היתרונות של התרגילים האחרים. לכן, ההיגיון הראשוני אומר שעדיף לגוון כדי להרוויח כמה שיותר יתרונות מכמה שיותר אפשרויות.

הסיבה הנוספת לגיוון היא להימנע מהסיכון של בחירה שגויה. לדוגמה, בשוק ההון, ממליצים לפזר השקעות ולא לשים את כל הכסף על מניה אחת, כדי שאם היא תיפול, הנזק יהיה קטן יותר. כלומר, הגיוון נתפס כדרך לניהול סיכונים במצבים של חוסר ודאות.

האם באמת כדאי לגוון?

אליעד טוען שבעולם אידיאלי, אין צורך אמיתי בגיוון. אם אדם היה יודע בוודאות מוחלטת מה הדבר האידיאלי עבורו בכל רגע, לא הייתה שום סיבה שיגוון. לדוגמה, אם ברור לך בוודאות מוחלטת שפרי מסוים או תרגיל מסוים הם הכי טובים עבורך, הגיוון יהיה בעצם חסר ערך ואפילו מיותר.

לדוגמה, אליעד מציין שאם אדם נמצא בבנק ואומרים לו לקחת כסף, אין שום היגיון שיגוון בין סוגי שטרות. אם יש לו אפשרות לקחת שטר של 200 שקל או של 20 שקל, הוא לא צריך לקחת חלק ככה וחלק ככה. עדיף לקחת את השטרות הגדולים, כי השטר הגדול כולל בתוכו את היתרונות של השטר הקטן. זה ממחיש באופן ברור שהגיוון לא תמיד הגיוני ולא תמיד נכון.

עוד דוגמה שאליעד נותן היא לגבי אוכל: אדם שאוהב סטייק ומקבל סטייק מושלם לא ירצה לאכול שוקולד בנוסף, כי הוא כבר קיבל את הטוב ביותר. לדבריו, צורך בגיוון באוכל או בדברים אחרים נובע בדרך כלל מכך שהבחירה הראשונית אינה מספיק טובה. אם היינו מוצאים את הדבר המושלם באמת, לא היינו מרגישים שום צורך לגוון.

מתי בכל זאת צריך לגוון?

למרות שאליעד מדגיש שהאידיאל הוא לא לגוון, הוא מודה שיש מצבים שבהם צריך או כדאי לגוון. הסיבה המרכזית לכך היא חוסר ודאות או חוסר יכולת לדעת בדיוק מה האידיאלי בכל רגע נתון. לדוגמה, אדם שלא יודע בוודאות מה המניה הטובה ביותר בבורסה, יעדיף לפזר השקעות כדי להימנע מהסיכון שבהחלטה אחת שגויה. במקרה כזה הגיוון הופך לדרך חכמה להתמודד עם חוסר הוודאות.

דוגמה נוספת היא באימונים: לפעמים מתאמן לא יודע בוודאות איזה תרגיל הוא הכי אידיאלי עבורו, ולכן עדיף שיגוון וינסה כמה סוגי תרגילים, עד שיבין מה באמת עובד הכי טוב. אבל ברגע שאותו אדם מבין בבירור מה התרגיל האופטימלי עבורו, אין שום טעם להמשיך ולגוון רק לשם הגיוון.

למה אנשים מגוונים למרות שזה לא תמיד טוב?

אליעד מדגיש שאנשים מגוונים בעיקר כי הם לא יודעים מהו הדבר האידיאלי עבורם. כשאדם נמצא בזוגיות לא מושלמת, למשל, הוא מרגיש צורך לגוון או לחפש משהו נוסף. אבל הצורך הזה נובע מחוסר שלמות בזוגיות, לא מצורך אמיתי בגיוון. אדם שבאמת היה מוצא את הדבר האידיאלי עבורו, לא היה מרגיש שום צורך לגוון.

לכן, ההמלצה לגוון היא בעצם תוצאה של פשרה. זו עצה שנכונה כאשר אין לאדם דרך לדעת מהו הדבר המושלם. אבל חשוב לזכור, שגיוון לשם גיוון איננו האידיאל. כל פעם שאדם מחליט לגוון, עליו לשאול את עצמו האם הוא עושה זאת כי זה באמת טוב עבורו או פשוט מתוך חוסר ודאות וחוסר ידיעה.

מה הדרך האידיאלית לפעול לגבי גיוון?

הגישה האידיאלית שאליעד מציע היא לשאוף תמיד לדעת בוודאות מה האידיאלי עבורך. כשהאדם יודע את הדבר הזה, הוא לא צריך לגוון. כאשר האדם לא יודע או לא יכול לדעת, הגיוון הופך לכלי שימושי מאוד. במילים אחרות, גיוון הוא בעצם כלי שמתאים לתנאים של חוסר ודאות או חוסר שלמות, אך איננו המצב האידיאלי.

לדוגמה, כאשר אתה צמא, אין שום טעם לגוון - הפתרון הנכון הוא פשוט לשתות מים, לא לאכול או לשתות דברים אחרים. במקרה כזה, הגיוון לא רק מיותר, הוא יכול אף להזיק.

לסיכום, הגיוון הוא כלי שימושי בעיקר כשלא יודעים מהו הדבר האידיאלי. בעולם מושלם, שבו האדם יודע בדיוק מה הוא צריך בכל רגע, הגיוון היה מיותר לחלוטי. לכן, בכל מצב שבו עולה השאלה "האם לגוון?", כדאי לשאול קודם: "האם אני יודע מה הדבר הטוב ביותר עבורי?". אם התשובה חיובית, אין טעם לגוון. אם התשובה שלילית, הגיוון יכול להיות הפתרון הנכון.