5:09תרגיל למיקוד עצמי, מה הכי חשוב לי? אם הייתי מת מחר, היום האחרון של החיים, מה אני באמת רוצה? איך להיכנס לפוקוס? איך להתמקד? איך להיות ממוקד? איך לדעת מה חשוב לי?
איך להשתמש בתרגיל "היום האחרון שלי" כדי להתמקד בחיים?
אליעד כהן מציג תרגיל פשוט אך עוצמתי שמטרתו להכניס אותנו לפוקוס אמיתי לגבי מה חשוב לנו בחיים, תוך שימוש בדימוי מאוד ברור: אם היום היה היום האחרון של חייכם, מה הייתם עושים? התרגיל נועד לעזור לאדם להבין מה באמת חשוב לו, לעומת דברים שהוא עושה מתוך הרגל, חובה, או לחץ חיצוני.
כאשר אדם מתעורר בבוקר, אומר אליעד כהן, הוא יכול להתחיל את יומו בשאלה החשובה: "אם היום הוא היום האחרון של חיי, מה באמת הייתי עושה?". התשובה לשאלה זו מאפשרת לנו להבין מה באמת נמצא בעדיפות העליונה שלנו. לדוגמה, אם אדם קם בבוקר ושואל את עצמו את השאלה הזו, ומבין שהיה רוצה לבלות את יומו בים, משמעות הדבר היא שזו הפעילות החשובה ביותר עבורו באותו רגע.
אך למה דווקא "היום האחרון"? לפי אליעד, הסיבה היא שכאשר אנחנו מדמיינים שזה היום האחרון בחיינו, אנו מתנקים מכל הסחות הדעת, הלחצים, וההרגלים. נותרת רק האמת הפנימית שלנו. כך האדם מגלה את ההבדל בין הדברים שהוא עושה מתוך אילוץ, לבין מה שהוא באמת רוצה לעשות. המודעות הזו, שנוצרת על ידי התרגיל, מחדדת לנו את המטרות האמיתיות בחיים.
מה קורה כאשר חוזרים על התרגיל מספר רב של פעמים?
אליעד מדגיש כי לתרגיל זה יש שלבים שונים. בהתחלה, אדם עשוי להיצמד לרצונות מאוד ספציפיים, כמו ללכת לים או לפגוש אדם קרוב, אך אם הוא ישאל את עצמו את השאלה שוב ושוב במשך זמן ממושך, הוא עשוי לגלות שינוי עמוק בגישה שלו לחיים.
לדוגמה, אליעד מתאר אדם שחושב שאם זה היה היום האחרון שלו, הוא היה הולך לים. בפעמים הראשונות, אכן, המחשבה על הים תרגש אותו ותהיה משמעותית עבורו. אך אם הוא ישאל את עצמו מדי יום את אותה שאלה, התשובה "הייתי הולך לים" תתחיל לאבד ממשמעותה, משום שהפעולה עצמה תהפוך לשגרתית ומוכרת מדי. האדם עלול לגלות כי גם מה שהוא חושב שהוא באמת רוצה, מאבד ממשמעותו ברגע שהוא הופך לזמין מדי או שגרתי.
אליעד מסביר שהמצב הזה יכול להוביל למסקנה עמוקה יותר, שלמעשה לא הפעולה עצמה (כמו ללכת לים) היא החשובה, אלא התחושה של לחיות את היום כאילו הוא היום האחרון. האדם יכול לגלות שלבסוף לא ממש משנה לו מה הוא עושה, כי הוא שלם לחלוטין עם הרגע הזה כפי שהוא. ברגע שהאדם מגיע לתחושת שלמות זו, הוא כבר לא חי מתוך מחשבה של פער בין "היום האחרון" ל"ימים רגילים", אלא הוא נמצא בשלווה ובהרמוניה עם כל רגע ורגע.
איך לחוות שלמות כבר היום?
אליעד מסביר שאם נצליח לחיות את היום שלנו כאילו הוא היום האחרון שלנו, לא נעשה שום דבר מתוך תחושת פשרה או לחץ. לדוגמה, הוא אומר שאם מישהו היה מתבשר שיש לו 12 דקות לחיות בלבד, סביר להניח שלא היה מבזבז את זמנו על דברים חסרי משמעות. התרגיל הזה נועד ללמד אותנו לחיות מתוך בחירה מוחלטת, מתוך מודעות לכך שכל פעולה שאנחנו עושים היא בדיוק הדבר שאנחנו רוצים לעשות כרגע.
עם הזמן, התרגיל מאפשר לנו להתקרב למצב אידיאלי בו כל יום נחווה כאילו הוא היום האחרון. אז, גם כשנעשה את אותן פעולות שעשינו קודם, נעשה אותן מתוך בחירה מלאה והנאה אמיתית, ללא תחושת לחץ או חובה.
האם התרגיל מתאים לכולם?
לפי אליעד כהן, התרגיל מתאים לכולם, ללא תלות בגיל או במצב מסוים. אין צורך "להרגיש" את זה בצורה מיוחדת או "לחמוד" משהו מיוחד. מספיק להבין את התרגיל ולשאול את השאלה בכנות ובאמיתות. ככל שהאדם מתמיד בתרגיל, כך הוא מצליח להתכוונן למטרות הפנימיות שלו יותר ויותר, להיזכר בכל רגע מה הוא באמת רוצה לעשות ולמה הוא נמצא כאן. ככל שהאדם נכנס לתוך התרגיל הזה, חוויית החיים שלו תהיה יותר ממוקדת ויותר מספקת.
לסיכום, התרגיל שאליעד כהן מציג הוא כלי רב עוצמה להשגת פוקוס, בהירות, ושלווה פנימית. הוא מאפשר לכל אדם להבין לעומק מה באמת חשוב לו, לפתח מודעות עצמית גבוהה, ולהביא לחיים שלו תחושת שלמות ומיקוד אמיתית.
אליעד כהן מציג תרגיל פשוט אך עוצמתי שמטרתו להכניס אותנו לפוקוס אמיתי לגבי מה חשוב לנו בחיים, תוך שימוש בדימוי מאוד ברור: אם היום היה היום האחרון של חייכם, מה הייתם עושים? התרגיל נועד לעזור לאדם להבין מה באמת חשוב לו, לעומת דברים שהוא עושה מתוך הרגל, חובה, או לחץ חיצוני.
כאשר אדם מתעורר בבוקר, אומר אליעד כהן, הוא יכול להתחיל את יומו בשאלה החשובה: "אם היום הוא היום האחרון של חיי, מה באמת הייתי עושה?". התשובה לשאלה זו מאפשרת לנו להבין מה באמת נמצא בעדיפות העליונה שלנו. לדוגמה, אם אדם קם בבוקר ושואל את עצמו את השאלה הזו, ומבין שהיה רוצה לבלות את יומו בים, משמעות הדבר היא שזו הפעילות החשובה ביותר עבורו באותו רגע.
אך למה דווקא "היום האחרון"? לפי אליעד, הסיבה היא שכאשר אנחנו מדמיינים שזה היום האחרון בחיינו, אנו מתנקים מכל הסחות הדעת, הלחצים, וההרגלים. נותרת רק האמת הפנימית שלנו. כך האדם מגלה את ההבדל בין הדברים שהוא עושה מתוך אילוץ, לבין מה שהוא באמת רוצה לעשות. המודעות הזו, שנוצרת על ידי התרגיל, מחדדת לנו את המטרות האמיתיות בחיים.
מה קורה כאשר חוזרים על התרגיל מספר רב של פעמים?
אליעד מדגיש כי לתרגיל זה יש שלבים שונים. בהתחלה, אדם עשוי להיצמד לרצונות מאוד ספציפיים, כמו ללכת לים או לפגוש אדם קרוב, אך אם הוא ישאל את עצמו את השאלה שוב ושוב במשך זמן ממושך, הוא עשוי לגלות שינוי עמוק בגישה שלו לחיים.
לדוגמה, אליעד מתאר אדם שחושב שאם זה היה היום האחרון שלו, הוא היה הולך לים. בפעמים הראשונות, אכן, המחשבה על הים תרגש אותו ותהיה משמעותית עבורו. אך אם הוא ישאל את עצמו מדי יום את אותה שאלה, התשובה "הייתי הולך לים" תתחיל לאבד ממשמעותה, משום שהפעולה עצמה תהפוך לשגרתית ומוכרת מדי. האדם עלול לגלות כי גם מה שהוא חושב שהוא באמת רוצה, מאבד ממשמעותו ברגע שהוא הופך לזמין מדי או שגרתי.
אליעד מסביר שהמצב הזה יכול להוביל למסקנה עמוקה יותר, שלמעשה לא הפעולה עצמה (כמו ללכת לים) היא החשובה, אלא התחושה של לחיות את היום כאילו הוא היום האחרון. האדם יכול לגלות שלבסוף לא ממש משנה לו מה הוא עושה, כי הוא שלם לחלוטין עם הרגע הזה כפי שהוא. ברגע שהאדם מגיע לתחושת שלמות זו, הוא כבר לא חי מתוך מחשבה של פער בין "היום האחרון" ל"ימים רגילים", אלא הוא נמצא בשלווה ובהרמוניה עם כל רגע ורגע.
איך לחוות שלמות כבר היום?
אליעד מסביר שאם נצליח לחיות את היום שלנו כאילו הוא היום האחרון שלנו, לא נעשה שום דבר מתוך תחושת פשרה או לחץ. לדוגמה, הוא אומר שאם מישהו היה מתבשר שיש לו 12 דקות לחיות בלבד, סביר להניח שלא היה מבזבז את זמנו על דברים חסרי משמעות. התרגיל הזה נועד ללמד אותנו לחיות מתוך בחירה מוחלטת, מתוך מודעות לכך שכל פעולה שאנחנו עושים היא בדיוק הדבר שאנחנו רוצים לעשות כרגע.
עם הזמן, התרגיל מאפשר לנו להתקרב למצב אידיאלי בו כל יום נחווה כאילו הוא היום האחרון. אז, גם כשנעשה את אותן פעולות שעשינו קודם, נעשה אותן מתוך בחירה מלאה והנאה אמיתית, ללא תחושת לחץ או חובה.
האם התרגיל מתאים לכולם?
לפי אליעד כהן, התרגיל מתאים לכולם, ללא תלות בגיל או במצב מסוים. אין צורך "להרגיש" את זה בצורה מיוחדת או "לחמוד" משהו מיוחד. מספיק להבין את התרגיל ולשאול את השאלה בכנות ובאמיתות. ככל שהאדם מתמיד בתרגיל, כך הוא מצליח להתכוונן למטרות הפנימיות שלו יותר ויותר, להיזכר בכל רגע מה הוא באמת רוצה לעשות ולמה הוא נמצא כאן. ככל שהאדם נכנס לתוך התרגיל הזה, חוויית החיים שלו תהיה יותר ממוקדת ויותר מספקת.
לסיכום, התרגיל שאליעד כהן מציג הוא כלי רב עוצמה להשגת פוקוס, בהירות, ושלווה פנימית. הוא מאפשר לכל אדם להבין לעומק מה באמת חשוב לו, לפתח מודעות עצמית גבוהה, ולהביא לחיים שלו תחושת שלמות ומיקוד אמיתית.
- איך להיכנס לפוקוס?
- איך לדעת מה חשוב לי?
- מה הייתי עושה ביום האחרון של חיי?
- איך להיות ממוקד בחיים?
- תרגיל למיקוד עצמי
- איך לחוות שלמות?
- האם היום האחרון משפיע על ההחלטות שלי?