מי שרוצה להרגיש יותר רוגע ופחות רע, צריך לשים לב שהוא לא הופך את הרצונות שלו ליותר מידי מוחלטים. דהיינו, שככל שבן אדם יותר מזדהה עם הרצון שלו, זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא ירגיש יותר רע כאשר המציאות תהיה נגד רצונו וכולי.
ואיך יכול האדם לשים לב לכך שהוא לא הופך את הרצונות שלו ליותר מידי מחויבים? תשובה: באמצעות זה שהוא מציב לעצמו גבול בכמה שהוא מנסה להשיג את המטרות שלו ויודע לעצור בגבול הזה, למרות שהוא יכול להשיג יותר טוב את המטרות שלו.
לדוגמה, בן אדם שרוצה לעשות כסף, אבל הוא יודע להציב לעצמו גבול, שגם כאשר יש לו אפשרות לעשות עוד כסף בקלות, הוא לא לוקח את האפשרות הזאת. כדי להזכיר לעצמו, שהוא לא באמת צריך לעשות כמה שיותר כסף. או לדוגמה בן אדם שרוצה שהבית שלו יהיה נקי, אז כאשר הוא מנקה את הבית, הוא לא מסיים לנקות אותו עד הסוף ומשאיר משהו לא נקי ולא מסודר ולא מדויק, כדי להזכיר לעצמו, שזה גם לא משנה ושהוא גם לא באמת חייב שהבית יהיה נקי וכיו"ב.
עוד נוסיף ונעמיק: מי שרוצה להרגיש יותר שהחיים הם משחק ולא להסתבך בהזדהות יתר עם רצונות, צריך מעת לעת להציב לעצמו גבולות בהשגת הרצון. דהיינו, גם אם זה...
ואיך יכול האדם לשים לב לכך שהוא לא הופך את הרצונות שלו ליותר מידי מחויבים? תשובה: באמצעות זה שהוא מציב לעצמו גבול בכמה שהוא מנסה להשיג את המטרות שלו ויודע לעצור בגבול הזה, למרות שהוא יכול להשיג יותר טוב את המטרות שלו.
לדוגמה, בן אדם שרוצה לעשות כסף, אבל הוא יודע להציב לעצמו גבול, שגם כאשר יש לו אפשרות לעשות עוד כסף בקלות, הוא לא לוקח את האפשרות הזאת. כדי להזכיר לעצמו, שהוא לא באמת צריך לעשות כמה שיותר כסף. או לדוגמה בן אדם שרוצה שהבית שלו יהיה נקי, אז כאשר הוא מנקה את הבית, הוא לא מסיים לנקות אותו עד הסוף ומשאיר משהו לא נקי ולא מסודר ולא מדויק, כדי להזכיר לעצמו, שזה גם לא משנה ושהוא גם לא באמת חייב שהבית יהיה נקי וכיו"ב.
עוד נוסיף ונעמיק: מי שרוצה להרגיש יותר שהחיים הם משחק ולא להסתבך בהזדהות יתר עם רצונות, צריך מעת לעת להציב לעצמו גבולות בהשגת הרצון. דהיינו, גם אם זה...