דיאטה, ספורט, תזונה נכונה, לשמור על המשקל, לאכול נכון, ירידה במשקל, אכילה רגשית, אכילה כפייתית, חוסר מוטיבציה, פעילות גופנית, לרדת במשקל, לשמור על המשקל, בעיות אכילה, טיפול בהפרעת אכילה
איך אפשר באמת לרדת במשקל ולשמור עליו?
אליעד מסביר שהמפתח האמיתי לירידה במשקל ולשמירה עליו מתבסס על שני עקרונות בסיסיים:
לדוגמה, אדם שאוכל שלושה המבורגרים יכול לרדת במשקל אם הוא יוציא יותר אנרגיה מהכמות שהוא הכניס. לעומת זאת, אדם שאוכל סלט יכול לעלות במשקל אם הכמות שאכל גדולה מהאנרגיה שהגוף שלו מוציא. אליעד מסביר שהשאלה המרכזית היא תמיד הכמות והאיזון בין הכנסת אנרגיה והוצאתה, והאיכות של המזון רק משפיעה על האופן שבו הגוף מפרק אותו ועל תחושת הרעב והשובע.
מדוע אוכלים כשלא רעבים ומה אפשר לעשות עם אכילה רגשית?
אליעד מסביר שלאכול כשלא רעבים זה לא בהכרח בעייתי בפני עצמו. אנשים רבים אוכלים מתוך דחף רגשי - אכילה רגשית, שמטרתה להתמודד עם רגשות לא נעימים או תחושת ריקנות. הוא מדגיש שהבעיה נוצרת רק אם זה מוביל לכך שאוכלים יותר ממה שהגוף צריך בפועל. כלומר, עצם האכילה כשלא רעבים היא לא הבעיה, אלא הכמות הכוללת והיחס שלה להוצאת האנרגיה.
הוא נותן דוגמה של פלסטלינה: אם אדם מכניס חתיכת פלסטלינה לתוך כדור ומוציא אותה אחר כך, הגודל הכולל של הכדור לא משתנה. כך, אם האדם אוכל יותר אבל מוציא בהתאם, משקלו לא יעלה. לעומת זאת, אם הוא מכניס יותר פלסטלינה ממה שהוא מוציא, הכדור יגדל, כלומר, הוא יעלה במשקל.
איך האיכות של המזון משפיעה על הירידה במשקל?
אליעד מבהיר שאמנם עיקרון הקלוריות הוא המרכזי, אך איכות המזון כן חשובה. מזונות פחות בריאים מתפרקים בצורה אחרת, משפיעים על תחושת השובע ועל היכולת להרגיש מלאים לאורך זמן. לדוגמה, אדם שאוכל מזון לא בריא כנראה ירגיש צורך לאכול יותר כיוון שהוא פחות שבע. כתוצאה מכך, איכות המזון משפיעה גם על כמות המזון שצריך כדי להרגיש שובע לאורך זמן.
מה הקשר בין תחושת רעב לירידה במשקל?
אליעד מסביר שחשוב להבין שזה בסדר להרגיש מעט רעבים מדי פעם. אנשים שרוצים לרדת במשקל צריכים להיות מוכנים לחוות תחושת רעב מסוימת מדי פעם, ולא לפחד מזה. אם כל הזמן אוכלים רק עד תחושת שובע מלאה, זה מקשה על ירידה במשקל, כי תחושת שובע מלאה לרוב מגיעה אחרי שכבר צורכים כמות גדולה של קלוריות.
הוא מוסיף שכדי להקטין את נפח הקיבה ולהרגיש שבעים מכמויות קטנות יותר, צריך להרגיל את הגוף לאכול פחות לאורך זמן, גם אם בהתחלה תחושת הרעב גדולה יותר.
מדוע אנשים לא מצליחים לשמור על דיאטה לאורך זמן?
לפי אליעד, אנשים לא מצליחים לשמור על דיאטה מכיוון שהגבלת האכילה נתפסת אצלם כ"דיכאון". הסיבה לכך היא שהאיסור או ההגבלה גורמת לתחושת סבל ותחושה שהם לא יכולים ליהנות ממה שהם רוצים. הוא מדגיש שככל שיש יותר קונפליקטים פנימיים סביב נושא האכילה, כך קשה יותר לשמור על דיאטה.
לדוגמה, אדם יכול להחליט לא לאכול בלילה, אבל אז הוא ירגיש מדוכא ויאכל ביום כדי לפצות על תחושת הדיכאון. אליעד מציע לראות את הדברים באופן פרקטי: להבין שצריך להתפשר - או לאכול פחות או לעשות יותר ספורט, או לשלב את שניהם יחד. לדבריו, ההחלטה כמה להתאמץ ובאיזה מחיר תלויה במידת הרצון של האדם לרדת במשקל.
מה הקשר בין חוסר מוטיבציה לפעילות גופנית והשמנה?
אליעד מציג סיבה נוספת לקושי בשמירה על המשקל - חוסר מוטיבציה לפעילות גופנית. הוא מסביר שלאנשים אין באמת בעיה טכנית לעשות ספורט בבית, אלא שאין להם מוטיבציה פנימית אמיתית לכך. הוא מביא דוגמה לאדם שנרשם לחדר כושר כדי לקבל מוטיבציה, אבל בפועל הוא לא עושה ספורט כי הוא לא באמת רוצה מספיק...
אליעד מסביר שהמפתח האמיתי לירידה במשקל ולשמירה עליו מתבסס על שני עקרונות בסיסיים:
- הכנסת פחות אנרגיה (קלוריות) לגוף.
- הוצאת יותר אנרגיה (פעילות גופנית וספורט).
לדוגמה, אדם שאוכל שלושה המבורגרים יכול לרדת במשקל אם הוא יוציא יותר אנרגיה מהכמות שהוא הכניס. לעומת זאת, אדם שאוכל סלט יכול לעלות במשקל אם הכמות שאכל גדולה מהאנרגיה שהגוף שלו מוציא. אליעד מסביר שהשאלה המרכזית היא תמיד הכמות והאיזון בין הכנסת אנרגיה והוצאתה, והאיכות של המזון רק משפיעה על האופן שבו הגוף מפרק אותו ועל תחושת הרעב והשובע.
מדוע אוכלים כשלא רעבים ומה אפשר לעשות עם אכילה רגשית?
אליעד מסביר שלאכול כשלא רעבים זה לא בהכרח בעייתי בפני עצמו. אנשים רבים אוכלים מתוך דחף רגשי - אכילה רגשית, שמטרתה להתמודד עם רגשות לא נעימים או תחושת ריקנות. הוא מדגיש שהבעיה נוצרת רק אם זה מוביל לכך שאוכלים יותר ממה שהגוף צריך בפועל. כלומר, עצם האכילה כשלא רעבים היא לא הבעיה, אלא הכמות הכוללת והיחס שלה להוצאת האנרגיה.
הוא נותן דוגמה של פלסטלינה: אם אדם מכניס חתיכת פלסטלינה לתוך כדור ומוציא אותה אחר כך, הגודל הכולל של הכדור לא משתנה. כך, אם האדם אוכל יותר אבל מוציא בהתאם, משקלו לא יעלה. לעומת זאת, אם הוא מכניס יותר פלסטלינה ממה שהוא מוציא, הכדור יגדל, כלומר, הוא יעלה במשקל.
איך האיכות של המזון משפיעה על הירידה במשקל?
אליעד מבהיר שאמנם עיקרון הקלוריות הוא המרכזי, אך איכות המזון כן חשובה. מזונות פחות בריאים מתפרקים בצורה אחרת, משפיעים על תחושת השובע ועל היכולת להרגיש מלאים לאורך זמן. לדוגמה, אדם שאוכל מזון לא בריא כנראה ירגיש צורך לאכול יותר כיוון שהוא פחות שבע. כתוצאה מכך, איכות המזון משפיעה גם על כמות המזון שצריך כדי להרגיש שובע לאורך זמן.
מה הקשר בין תחושת רעב לירידה במשקל?
אליעד מסביר שחשוב להבין שזה בסדר להרגיש מעט רעבים מדי פעם. אנשים שרוצים לרדת במשקל צריכים להיות מוכנים לחוות תחושת רעב מסוימת מדי פעם, ולא לפחד מזה. אם כל הזמן אוכלים רק עד תחושת שובע מלאה, זה מקשה על ירידה במשקל, כי תחושת שובע מלאה לרוב מגיעה אחרי שכבר צורכים כמות גדולה של קלוריות.
הוא מוסיף שכדי להקטין את נפח הקיבה ולהרגיש שבעים מכמויות קטנות יותר, צריך להרגיל את הגוף לאכול פחות לאורך זמן, גם אם בהתחלה תחושת הרעב גדולה יותר.
מדוע אנשים לא מצליחים לשמור על דיאטה לאורך זמן?
לפי אליעד, אנשים לא מצליחים לשמור על דיאטה מכיוון שהגבלת האכילה נתפסת אצלם כ"דיכאון". הסיבה לכך היא שהאיסור או ההגבלה גורמת לתחושת סבל ותחושה שהם לא יכולים ליהנות ממה שהם רוצים. הוא מדגיש שככל שיש יותר קונפליקטים פנימיים סביב נושא האכילה, כך קשה יותר לשמור על דיאטה.
לדוגמה, אדם יכול להחליט לא לאכול בלילה, אבל אז הוא ירגיש מדוכא ויאכל ביום כדי לפצות על תחושת הדיכאון. אליעד מציע לראות את הדברים באופן פרקטי: להבין שצריך להתפשר - או לאכול פחות או לעשות יותר ספורט, או לשלב את שניהם יחד. לדבריו, ההחלטה כמה להתאמץ ובאיזה מחיר תלויה במידת הרצון של האדם לרדת במשקל.
מה הקשר בין חוסר מוטיבציה לפעילות גופנית והשמנה?
אליעד מציג סיבה נוספת לקושי בשמירה על המשקל - חוסר מוטיבציה לפעילות גופנית. הוא מסביר שלאנשים אין באמת בעיה טכנית לעשות ספורט בבית, אלא שאין להם מוטיבציה פנימית אמיתית לכך. הוא מביא דוגמה לאדם שנרשם לחדר כושר כדי לקבל מוטיבציה, אבל בפועל הוא לא עושה ספורט כי הוא לא באמת רוצה מספיק...
- איך להפסיק אכילה רגשית?
- מדוע קשה לשמור על דיאטה?
- איך לרדת במשקל בקלות?
- מה לעשות עם חוסר מוטיבציה לספורט?
- איך לשמור על המשקל?
- כיצד דימוי עצמי משפיע על הרזיה?
050-3331-331