מניפולציות בפרסום, טכניקות מניפולציה, מניפולציות במסחר במטח, טכניקות שכנוע, חוסר אמת בפרסום, מצג שווא בפרסום, לסחור במטח, forex, דרך מהירה להתעשר, פרסום שקרי, פרסום אמיתי וכאן אראה ואתן דוגמאות למניפולציות שונות שיש בפרסומות שונות, כגון לדוגמה התחום ... שעוזרים לאדם להפסיד את כספו, למען ההתעשרות האישית שלהם. ועכשיו לצורך העניין, אתן כאן דוגמה למניפולציות בפרסום שעושות חברות forex. ולצורך העניין אצטט את הנוסח של פרסומות של חברות forex שונות. כאשר בדכ רוב חברות הforex השונות, המסרים השכנועים שלהן וטכניקות השכנוע שלהן, כולן זהות אחת לשנייה ועובדות על אותה טכניקת שכנוע. ואתן מספר דוגמאות לפרסומות של חברות forex: אצלנו הלקוחות קיבלו תשואה של 47% מתחילת שנה / השער שלך להצלחה מתחיל כאן ועכשיו / מחיר הזהב השתולל, ... הרי שגם קיימת האפשרות להפסיד את כל כספך ולהיות עני, תוך זמן קצר. ומה האמת לגבי המסחר במטח וחברות הforex? האמת היא, שאכן במסחר במטח קיימת האפשרות להתעשר בזמן מאוד מהיר. אבל בדיוק באותה המידה ממש, קיימת גם האפשרות ... דקות, האדם יכול להפסיד כספים, כמעט באותה המהירות שלוקח לכסף להישרף באש... ואכן כל העובדות שמוצגות בפרסומות של חברות הforex, הן אכן אמת ברמה העובדתית, על אנשים שאכן התעשרו דרך המסחר במטח. אבל המניפולציה בפרסום שנעשית כאן, היא שיש ... יפסיד, אדם כזה כנראה לא היה מנסה להתעשר, במקום שבו הוא יכול להפסיד את כל כספו במהירות הבזק. וחברות הforex, יוצרות מצג שווא בפרסומת שלהן, בכך שהן הופכות את האפשרי למחויב. זא שהן לוקחות את האפשרות שאתה יכול להתעשר ...

...האם ייעוד האדם קשור לייעוד של העולם כולו? אליעד טען שהשאלה על הייעוד של האדם אינה עומדת בפני עצמה, אלא קשורה לשאלה רחבה יותר על קיום תכלית או ייעוד לכל המציאות. אם לעולם כולו אין תכלית, לא ייתכן שלפרט בודד בתוך העולם תהיה תכלית. אליעד הביא כדוגמה את בריאת העולם, והסביר שאם התהליך הכולל של יצירת היקום הוא חסר מטרה, הרי שגם לחיים האנושיים לא יכולה להיות מטרה. האדם הוא חלק קטן וזניח מתוך תהליך רחב הרבה יותר. האם אפשר למצוא תכלית אמיתית לקיום המציאות? לפי אליעד, כשמנסים להבין את תכלית הקיום של העולם...

...מסוימת כשלילית, אתה יכול לנסות ולשאול שאלות פשוטות ומפורטות כמו: למה בעצם זה רע? האם זה בטוח שזה רע? האם יתכן שזה בעצם טוב? הגישה הזאת עוזרת להיחלץ מהקיבעון המחשבתי שגורם לנו לחוות מצבים בצורה שלילית בלבד. לדוגמה, אם מישהו כועס עליך ואתה מרגיש שזה רע, תוכל לשאול: למה זה רע שכועסים עליי? אולי זה טוב שכועסים עליי? אולי הכעס הזה עוזר לאותו אדם להתמודד עם משהו אחר והוא דווקא טוב עבורו? ואם תחשוב שאם אחרים כועסים עליך זה יגרום להם לא לאהוב אותך, אליעד מציע להמשיך ולחקור: למה זה רע שלא יאהבו אותי? אולי...

...והבדלים עמוקים יותר במציאות שסביבו. מה הקשר בין שיעמום לבין יצירת העולם לפי התפיסה הרוחנית? אחת השאלות הרוחניות הידועות היא: למה אלוהים ברא את העולם? תשובה נפוצה אך לא מדויקת היא כי היה לו משעמם. אך מדוע זו תשובה לא מדויקת? משום שלפני שנברא העולם לא היה שום דבר, ולכן גם לא היה שיעמום. עם זאת, ההיגיון בתשובה הזו מבוסס על הרעיון של האחדות: באחדות מוחלטת אין כל הבדל, ולכן אין עניין - וכשאין עניין נוצר השיעמום. יצירת העולם, אם כך, היא הפיכת האחד לשניים או לרבים - וכך נוצרים הבדלים ואיתם נוצר עניין....

...לרגשות שלנו? האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? האם באמת יש לנו בחירה או לא? מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות? מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? בשיחה מעמיקה ומפורטת עוסק אליעד כהן בנושא הבחירה החופשית, ומדגיש את חשיבות ההבנה האם האדם פועל מתוך רצונו האמיתי או מתוך אילוץ רגשי. האדם עשוי להרגיש שחובה עליו להבין האם קיימת בחירה חופשית כדי לתפקד...

...אך אפילו ההבנה הזאת עצמה היא מוגבלת ומגדירה מחדש את הדברים. לכן, השלב האחרון האמיתי הוא דווקא במצב שבו האדם כבר לא יודע כלום, גם לא את ההבנה הזאת עצמה. כיצד להתייחס לסתירות בדבריו של אליעד כהן? אליעד אומר כי לעיתים אנשים מאשימים אותו שהוא סותר את עצמו, כיוון שהוא אומר דברים מנוגדים, פעם כך ופעם אחרת. לדבריו, הסתירות לכאורה בדבריו הן חלק מהותי מהשיטה, שכן המטרה היא לאפשר לאדם לראות ולהבין שהסתירות קיימות במציאות עצמה, ולא רק בדבריו. כאשר האדם אומר שאליעד סותר את עצמו, זה סימן לכך שהוא עדיין חושב...

...יחס רע הוא סובל הרבה יותר, דווקא בגלל הציפייה שהייתה לו. כלומר, הסבל של האדם קשור ישירות לפער בין הציפייה לבין המציאות, ולא למצב החומרי שבו הוא נמצא. בהמשך, אליעד מדגיש שלמעשה, האדם שמחזיק בכסף עלול להיות אומלל יותר מאדם חסר כסף, כי העשיר מעלה את רף הציפיות שלו מהחיים. למשל, אם אדם קיווה כל חייו ללמבורגיני, ברגע שהוא משיג אותה ומגלה שהיא לא הופכת אותו למאושר כפי שחשב, הסבל שלו עשוי להיות גדול יותר מהאדם שכלל לא ציפה ללמבורגיני מלכתחילה. אליעד מרחיב ומסביר שכסף עצמו לא יכול לפתור את בעיית הסבל. הוא...

...משום שכל חוכמתו היא חלק ממנה. מסקנה: ידיעה שלמה של הכל = טוב מוחלט. חוסר ידיעה = רע. אבל גם מהצד השני מגיעים לאותה הנקודה. גם לא לדעת כלום בשלמות = טוב אמיתי. הכיצד? רע = ידיעה חלקית. אם האדם אינו יודע דבר, הרי שלא יכול להיות רע לו כלל. רע = התנגדות בין ידיעות שונות. רצון נוצר מידיעה. אם אין ידיעה של דבר, אין רצון של דבר. אין רצון = טוב בשלמות. אם האדם אינו יודע דבר = אינו רוצה דבר = מרגיש טוב בשלמות. גם כאן, שני הקצוות ההפוכים הובילו לאותה הנקודה. תובנה: מבחינה מהותית לדעת הכל = לא לדעת שום דבר...

...שהוא לא יודע, הוא ממשיך לבחור דברים ולעשות פעולות. כאן אליעד מביא דוגמה: האדם אומר שהוא לא יודע מה לבחור, אבל בכל זאת הוא אוכל תפוח ולא בננה, או הולך למקום אחד ולא לאחר. אם האדם באמת לא היה יודע כלום, הוא היה יכול לאכול גם את הבננה באותה מידה כמו את התפוח. אבל בפועל, האדם עושה את הפעולות בצורה אוטומטית, כמו מים שזורמים או כמו רוח שנושבת, בלי שיהיה להם משנה אם הם נעים ימינה או שמאלה. האם אפשר לפעול בלי רגש או רצון? בהמשך, אליעד מסביר את הרעיון של עשייה ללא רגש או רצון. האדם שואל: אם אני אשתחרר לגמרי...

...יש מדדים ברורים להצלחה, שאותם אפשר למדוד בצורה אובייקטיבית. הסיכון במניפולציות של יועצים ומנטורים ישנם יועצים או מנטורים שמבטיחים הצלחה, אך למעשה אינם לוקחים על עצמם סיכון אמיתי. הם מבקשים תשלום מראש ומספקים עצות כלליות שאינן מצריכות השקעה אמיתית מצד היועץ. אם היועץ לא מסכים לעבוד במודל שבו הוא מקבל את הכסף רק לאחר ההצלחה, ייתכן ויש כאן מניפולציה שבה הלקוח משלם אך לא מקבל תמורה הוגנת לשירותים שקיבל. סיכום לסיום, חשוב להבין שייעוץ עסקי עם התחייבות לתוצאה הוא נושא רגיש ויש להעריך היטב את אמינות היועץ...