חוקים של מערכות יחסים, תחושת בדידות, נתינה וקבלה, לקבל על מנת לתת, לעזור לחברים, תקשורת בין אישית, אכפתיות מאחרים, עזרה לאחרים, תחושת קרבה, תחושת ריחוק, ליצור חברות
מהם החוקים של מערכות יחסים ומה המשמעות של נתינה וקבלה?
במהלך הרצאה זו, אליעד כהן מציין את החשיבות הרבה של חוקים של מערכות יחסים, במיוחד בתקשורת ובתחושת קרבה. הוא מתאר את התחושות השונות שיכולות להיווצר בין חברים, את תחושת הבדידות שנוצרת כאשר איננו תורמים מספיק לחברינו, ואת הצורך בנתינה ואכפתיות כדי להרגיש קרוב לאנשים.
ההרצאה מתחילה בשיחה על סיטואציה יומיומית בה אדם נמצא עם חבר ורוצה לאכול, אך מרגיש לא בנוח לא להציע לו. אליעד מציין שלפי מהות הדברים, אדם מרגיש שהוא חייב להציע את האוכל לחברו, כי אם לא, הוא עלול להרגיש שהצד השני יחשוב שהוא לא אכפת לו. אליעד מנתח את השאלה מדוע אדם מרגיש כך ומגיע למסקנה שכולנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו, ולכן אנו מאמינים שלהציע לחבר זה דבר טוב. הוא מבצע ניתוח של המחשבות שמניעות את האדם לעזור לאחרים - כל זאת מתוך רצון להרגיש טוב עם עצמנו.
בהמשך, אליעד מציין את הרגשות השונים שמרגישים כשאנחנו נמצאים אצל מישהו בבית ולא מציעים לו אוכל, לדוגמה. הוא מדבר על איך תחושת קרבה משפיעה על ההתנהגות שלנו. אדם קרוב יציע לנו אוכל, לא מתוך חובה, אלא מתוך דאגה אמיתית לרווחתנו. לעיתים קרובות, ככל שהאדם קרוב יותר, הוא ירגיש פחות צורך להציע, כי התחושה היא שמה שנעשה בשבילנו זה גם טוב לו. לדוגמה, אם אדם קרוב, לא יפריע לו לא להציע לך, כי הוא רואה את טובתך כשלו.
בשלב מאוחר יותר של ההרצאה, אליעד נותן דוגמה נוספת - כאשר חבר הולך לבדוק משהו, ולא הזמין אותנו. השיחה מתחילה להיות על כך שכאשר אדם לא מציע לנו משהו, זה עלול לגרום לנו להרגיש מנותקים או לא חשובים. אליעד טוען שמרגע שאנחנו קרובים למישהו, תחושת האחריות על טובתו הופכת להיות חלק מהתחושות האישיות שלנו.
בהמשך הוא מבצע חקירה יותר עמוקה של הקשרים בין קבלה ונתינה. הוא טוען שתחושת קרבה איננה רק תלויה בגורמים פיזיים...
במהלך הרצאה זו, אליעד כהן מציין את החשיבות הרבה של חוקים של מערכות יחסים, במיוחד בתקשורת ובתחושת קרבה. הוא מתאר את התחושות השונות שיכולות להיווצר בין חברים, את תחושת הבדידות שנוצרת כאשר איננו תורמים מספיק לחברינו, ואת הצורך בנתינה ואכפתיות כדי להרגיש קרוב לאנשים.
ההרצאה מתחילה בשיחה על סיטואציה יומיומית בה אדם נמצא עם חבר ורוצה לאכול, אך מרגיש לא בנוח לא להציע לו. אליעד מציין שלפי מהות הדברים, אדם מרגיש שהוא חייב להציע את האוכל לחברו, כי אם לא, הוא עלול להרגיש שהצד השני יחשוב שהוא לא אכפת לו. אליעד מנתח את השאלה מדוע אדם מרגיש כך ומגיע למסקנה שכולנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו, ולכן אנו מאמינים שלהציע לחבר זה דבר טוב. הוא מבצע ניתוח של המחשבות שמניעות את האדם לעזור לאחרים - כל זאת מתוך רצון להרגיש טוב עם עצמנו.
בהמשך, אליעד מציין את הרגשות השונים שמרגישים כשאנחנו נמצאים אצל מישהו בבית ולא מציעים לו אוכל, לדוגמה. הוא מדבר על איך תחושת קרבה משפיעה על ההתנהגות שלנו. אדם קרוב יציע לנו אוכל, לא מתוך חובה, אלא מתוך דאגה אמיתית לרווחתנו. לעיתים קרובות, ככל שהאדם קרוב יותר, הוא ירגיש פחות צורך להציע, כי התחושה היא שמה שנעשה בשבילנו זה גם טוב לו. לדוגמה, אם אדם קרוב, לא יפריע לו לא להציע לך, כי הוא רואה את טובתך כשלו.
בשלב מאוחר יותר של ההרצאה, אליעד נותן דוגמה נוספת - כאשר חבר הולך לבדוק משהו, ולא הזמין אותנו. השיחה מתחילה להיות על כך שכאשר אדם לא מציע לנו משהו, זה עלול לגרום לנו להרגיש מנותקים או לא חשובים. אליעד טוען שמרגע שאנחנו קרובים למישהו, תחושת האחריות על טובתו הופכת להיות חלק מהתחושות האישיות שלנו.
בהמשך הוא מבצע חקירה יותר עמוקה של הקשרים בין קבלה ונתינה. הוא טוען שתחושת קרבה איננה רק תלויה בגורמים פיזיים...
- חוקים של מערכות יחסים
- תחושת בדידות
- נתינה וקבלה במערכות יחסים
- הבדל בין חברים קרובים לזר
- הקשרים בין קרבה לתקשורת בין אישית
- הקשר בין אכפתיות לעזרה לאחרים
050-3331-331