... חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד אפשר ללמד, כל אחד, כל דבר? דהיינו, כיצד אפשר לגרום גם לילד קטן, להתחבר רגשית ושכלית (לפי יכולת הקיבולת השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, ... גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, ... מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. כי כל אדם בעולם, מסוגל להכיל בתוכו, את כל הרעיונות שקיימים בעולם. אלא שההבדל הוא, רק בעוצמה ובחדות של הדבר. אבל גם ילד קטן, גם הוא יכול להכיל בתוכו כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד . והדוגמה הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין של המשלת המשלים. כי לפעמים רוצים להסביר לאדם איזה עניין, ומסבירים לו את העניין ... את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, אותו לתת לילד בשפה שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים

חינוך ילדים, איך לחנך ילדים, הצבת גבולות לילדים, יחסי הורים וילדים, חינוך נכון, דוגמה אישית, נפרדות ואחדות אצל ילדים איך להציב גבולות לילדים בלי לאבד את האמת? השאלה המרכזית שאליעד מתייחס אליה היא כיצד להציב גבולות לילדים באופן שיביא אותם לחוות ולהבין את האמת. השיחה מתחילה בכך ששואלים אילו גבולות צריכים להציב לילדים על מנת שיגיעו לאמת, אך אליעד מציע גישה אחרת לגמרי - להוציא את העוקץ מן השאלה. לדעתו, כאשר חושבים במושגים של צריך להגיע לאמת, זו כבר נקודת מבט מצמצמת שמגבילה את היכולת להבין את המציאות בצורה רחבה. לדעתו, התשובה האמיתית היא שאין גבולות מסוימים שחייבים להציב כדי שהילדים יגיעו לאמת, מכיוון שאין דבר כזה צריך להגיע לאמת. מה שצריך בפועל הוא פשוט לאפשר לילדים לחשוב ולהבין את המציאות כפי שהיא, על ידי שאילת שאלות והעמקה בחשיבה ביקורתית. האם להציב גבולות זה לצמצם את הילד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית בחינוך וביחסים בין הורים לילדים היא שהילד מגיע לעולם ללא שום הנחות יסוד, ולכן הוא שואל שאלות שנראות להורים לפעמים מופרכות או מסוכנות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו ילד שואל מדוע אסור להכניס יד לשקע חשמל, או מדוע אסור לקפוץ מגג כדי לנסות לעוף כמו סופרמן. אליעד מראה שברמה המעשית, ברור שיש להציב גבולות ולמנוע סכנות, אך ברמת ההסבר והחשיבה העמוקה יותר, יש להסביר לילד את הפרספקטיבות השונות ולא רק להגביל אותו מבלי שיבין מדוע. למשל, לא מספיק לומר שזה מסוכן, אלא להסביר לו את המציאות מנקודת מבט של נפרדות (למשל, זה כואב או אתה עלול להיפגע) אך גם להראות לו שהאיסור הזה הוא חלק מחוקיות העולם שבו אנו חיים. האם אפשר ללמד ילדים אמת מוחלטת מגיל צעיר? אליעד מדבר גם על הקושי המרכזי בכך שהורים מעוניינים ללמד ילדים שיש טוב ורע, אך במקביל רוצים להסביר להם את רעיון האחדות, שהכל בעצם אותו דבר ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע. נוצר כאן פרדוקס - איך אפשר ללמד ילד שהכל אחד ובו זמנית ללמד אותו שנכון לעשות משהו אחד ולא נכון לעשות משהו אחר? אליעד מסביר שהפתרון הוא להבין שיש שתי רמות של אמת. ברמה המעשית, חייבים ללמד את הילדים את החוקיות של הנפרדות (למשל, אסור לרוץ לכביש כי מכונית יכולה לפגוע), אך ברמת ההתבוננות, יש ללמד אותם שהאמת היא שהכל אחד, וההבדל בין טוב לרע הוא רק נקודת מבט מצומצמת. האידיאל הוא ללמד את שתי הפרספקטיבות במקביל. האם ילד חייב להבין הכל מיד? אליעד מדגיש שילדים אינם חייבים להבין את כל האמת ברגע אחד, וזה לגיטימי ללמד אותם בשלבים. הוא מסביר שלא תמיד הילד יכול או מוכן להבין את כל הפרספקטיבות בבת אחת, ולכן אפשר בהדרגה ללמד אותו את הדברים השונים. כשהילד שואל שאלה, אפשר תחילה לתת לו הסבר פשוט בהתאם לגילו, ורק אם הוא מתעניין יותר, יש להעמיק ולהציג לו עוד פרספקטיבות. הוא מדגים זאת בשאלות של ילדים לגבי לימודים. אם ילד לא רוצה ללמוד, במקום לנסות לשכנע אותו בסיפורים ובשקרים כגון אתה חייב בשביל העתיד, אליעד מציע לומר את האמת הפשוטה: אתה לא רוצה ללמוד כי זה לא מעניין אותך. ההורים צריכים להיות כנים עם הילדים, כי השקר לא באמת עוזר. האם חינוך לנפרדות הוא הכרחי כדי להגיע לאחדות? נושא נוסף שאליעד דן בו הוא האם חייבים לחנך ילדים לנפרדות כדי שיגיעו מאוחר יותר להבנת האחדות. הוא טוען שלא נכון להכניס את ה

חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד שחונך באופן הזה לא מפעיל את המחשבה העצמית שלו, בדיוק כמו חמור שפועל לפי הוראות בלבד. הילד במצב כזה לא לומד להפעיל שיקול דעת, אלא רק למלא הוראות בצורה טכנית וחסרת הבנה. מדוע הילד מתנגד להוראות ההורים? כאשר ההורים כל הזמן אומרים תעשה כך או אל תעשה כך, הילד עלול לראות בהם טרוריסטים, מכיוון שהוא מרגיש שהם מגבילים אותו בלי להסביר את ההיגיון מאחורי ההגבלות. כתוצאה מכך, הילד מנסה למרוד או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, במקום לענות תשובה של כן או לא, ההורה צריך להוביל את הילד לחשוב בעצמו. ההורה אמור להגיד לו: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת לילד לפעול מתוך הבנה, ולא מתוך כפייה. ברגע שהילד מבין בעצמו את ההיגיון של הדברים, גם אם ... את ההיגיון של ההוראות. כיצד ניתן לקחת לאדם את הבחירה החופשית באמצעות חינוך? אליעד מתייחס לנקודה מעניינת שלדבריו ... מבינים לעומק את ההיגיון מאחורי הדברים. מה עושים בפועל כדי ליישם את שיטת החינוך הנכונה? אליעד מדגיש כי על ההורים ...

חינוך ילדים שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 2 וכאשר רוצים לחנך ילד בצורה נכונה, הדרך לעשות זאת, היא על ידי זה שמראים לאותו הילד, איך להשיג את המטרות האישיות שלו, על ידי זה שהוא ישפר את המיומנויות האישיות שלו, ויגלה את הפוטנציאל האישי שלו. ואת כל זה הוא אמור לעשות, כדי להשיג את המטרות האישיות שלו, שיש לו בעולם הילדים, שבו הוא נמצא. כי אחת הטעויות המרכזיות ביותר שיש בחינוך ילדים, היא שמנסים לגרום לילד להתעניין בדברים, שלא מעניינים אותו. כי כאשר המחנך לא יודע מהו חינוך נכון ואיך לחנך בצורה נכונה, אז על ידי זה נדמה למחנך, שלחנך ילד בצורה נכונה, פירושו, לגרום לילד להתנהג אחרת. ואז ההורים והמורים של הילד, מנסים לגרום לילד לעשות דברים, שהוא לא רוצה לעשות. והילד רוצה להתעסק עם השטויות שלו. שהם בעיניו חשובות, בדיוק כמו שבעיני ההורים והמורים, חשובים דברים אחרים. ועל ההורה להבין, שכאשר הוא מנסה לגרום לילד שלו להיות בוגר, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לו לשחק במשחקים בוגרים יותר וכיוב, הרי שבעצם, זה כאילו שמישהו יבוא להורה עצמו, ויבקש ממנו לצורך חינוך מחדש של ההורה, להתחיל להחליף את שגרת החיים שלו. שכמובן שדבר כזה לא יתקבל בברכה, על ידי אף אחד. כי אף אחד לא אוהב שמשנים לו את החיים שלו. ואף אחד לא רוצה, שיזלזלו בדברים שחשובים לו. והאדם לא תמיד בנוי, לעשות שינויים מהותיים בחיים שלו. וכאשר מנסים לגרום לילד להחליף את העיסוקים שלו לעיסוקים בוגרים יותר, הרי שמצד האמת, מבחינתו של הילד, מישהו כאן לא מקבל אותו איך שהוא, והילד חווה סוג של דחייה ושל חוסר קבלה עצמית. כי למבוגר נדמה, שהוא יותר חכם מהילד שלו. ולמבוגר נדמה, שהוא החכם הגדול מתעסק בדברים חשובים באמת, אבל הילד שהוא לא מספיק חכם כמוהו, הוא מתעסק בשטויות. והמבוגר שהוא חושב שהוא חכם גדול, הוא מנסה לחנך את הילד, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לילד לעזוב את העיסוקים שלו ולהתעסק בשטויות אחרות, שבעיני המבוגר, הם נחשבות, לדברים מאוד חשובים. והילד בעצם, חווה כאן סוג של פגיעה אישית. בכך שלא מעריכים, את הדברים שחשובים בעיניו. כי כנל יש לזכור, שבעיני הילד העיסוקים שלו, חשובים בדיוק כמו שהאדם המבוגר חושב שהעיסוקים שלו חשובים. וכאשר מנסים לגרום לילד לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו, הרי שזה דומה בדיוק לכך שמנסים לגרום לאדם מבוגר, לשנות את צורת החיים שלו. והדרך הנכונה

חינוך ילדים שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך ילדים, ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי בתהליך של חינוך ילדים נתקלים ההורים והמורים בשאלה, של איך לחנך את הילדים בצורה נכונה. וכפי שנאמר חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה. דהיינו, אם תצליח לחנך את הילד להתנהג בצורה הנכונה, אבל תעשה זאת על פי דרכו של הילד, דהיינו, תעשה זאת בצורה חכמה שתתאים לרוח הילד, על ידי זה החינוך של הילד יצליח באמת. והשאלה היא, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילד בצורה בוגרת? וכדי להבין כיצד לחנך ילדים בצורה נכונה, לשם כך יש להבין מהו חינוך ילדים נכון. וחינוך ילדים נכון, הוא חינוך שמחנך את הילד הקטן, לחשוב בצורה בוגרת, כמו שאדם בוגר היה חושב. ואין הכוונה לומר שמטרת חינוך הילדים היא לגרום לילד להתנהג כמו אדם בוגר בצורה החיצונית של החיים. כי לילד, יש את העולם שלו. וכאשר מחנכים ילד לחשוב בצורה בוגרת, אין הכוונה לומר, שמחנכים אותו לעזוב את משחקי הילדים, ולהתנהג כמו אדם בוגר. אבל בהחלט כן הכוונה לומר, שחינוך ילדים נכון, הוא כזה שמקנה לילד את יכולות החשיבה, שיש לאדם הבוגר. ו

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך נכון, באופן כללי, ושל חינוך ילדים, באופן פרטי. ויתבאר, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילדים בכלל וילדים עקשנים ילדים בעייתיים בפרט? ויתבארו שיטות לחינוך ילדים. וכמובן מהי השיטה הטובה ביותר לחינוך ילדים? ויתבאר גם, איך לגדל ילדים מאושרים? ועוד. ואת עניין חינוך הילדים, ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות צורת חשיבה וכיוב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, אם צורת החשיבה שלו כהורה, תהפוך להיות צורת החשיבה של ה

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 2 והדבר הראשון שצריכים להתבונן עליו בתהליך של מכירה, הוא זיהוי צרכי הלקוח. כי דבר ראשון צריך לבדוק, זה, ... את המוצר שלנו. וגם אם הוא לא רוצה את המוצר, עדיין צריך לוודא, שאין לו רצון, שהוא מנוגד למוצר שלנו. זא, יכול להיות לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שבו, אין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אבל, גם אין לו רצון מנוגד, להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שלא רק שאין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אלא, שיש לו רצון, להתנגד דווקא בצורה מנוגדת והפוכה, לצורה שבה רוצים שהוא יתנהג. וכאשר ... לו בו חפץ, וגם המוצר פוגע לו ברצון המנוגד שלו. וזיהוי צרכי הלקוח פירושו, לזהות ולהגדיר, את הצרכים של הלקוח ושל הילד. בין אם אלו צרכים פיזיים וגלויים, ובין אם אלו צרכים רגשיים, שלא תמיד הלקוח עצמו מודע לצרכים האלו. כי לפעמים, ... שצריך להבין, מהם הצרכים הגלויים של הלקוח, ומהם הצרכים הנסתרים של הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמה, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק במשך הלילה. ואת הצורך הגלוי של הילד, את זה אפשר לגלות בקלות. כי הילד בדכ אומר, מה הוא רוצה. ובדכ, קל מאוד להבין, מה הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמה, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש אדם בוגר וכיוב. שהילד, בדכ לא יודה אפילו לא כלפי עצמו, שיש לו רצונות כאלו. כי זה כאילו גורם לו להודות בכך שיש לו חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי בתת המודע של הילד, הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם ה

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3 ונמשיך, שאחרי שמזהים את הצרכים של הלקוח, עכשיו יש גם תהליך של: זיהוי ... לא מספיק לגלות מה הילד רוצה, והאם מה שמבקשים ממנו, זה משרת את הרצון של הילד. אלא צריך לחדד גם את הנקודה של: למה הילד לא רוצה, ולמה לילד רצון להתנגד להקשיב, למה שאומרים לו. וגם כאן, כפי שכבר אמרנו, יש גם התנגדות ... המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא רוצה להרגיש שהוא כן שווה משהו. ולכן, הילד כמעט אוטומטית, יתנגד לכל מה שיגידו לו. כי זה גורם לו להרגיש בתת המודע שלו, ... האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. וגם ברמה התחרותית, הילד, הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ויכולות, הוא הרבה יותר מוגבל, ביחס לרוב האנשים בעולם, ... וגם זה גורם לכך, שהילד יחווה סוג של רגשי נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ואז, הם מבקשים דורשים מכריחים את הילד, לעשות כך או אחרת. ואז, הילד מרגיש ממש פגיעה רצינית בכבוד העצמי שלו. ואז כמובן, הילד לפעמים מרגיש, שהוא רוצה להתמרד נגד מה שאומרים לו. כמעט, בלי קשר למה שאומרים לו. ובפרט ילדים מתבגרים, שהם בדיוק בשלב, שבו, הם כ

... בחינוך ילדים, איך לחנך ילדים מתבגרים, בן לא רוצה לעבוד, חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים איך להתמודד עם בן מבוגר שלא רוצה לעבוד? בעיה נפוצה שמטרידה הורים רבים היא מצב בו הילד, למרות היותו מבוגר, לא רוצה לעבוד וחסר ... היא שהחרדה של האם לא נובעת מהמצב עצמו, אלא מהחששות שלה לגבי העתיד, ומהמחשבה שאולי היא לא עושה מספיק למען הילד. מה בעצם מטריד את ההורה כאשר הילד לא עובד? אליעד מבהיר כי הבעיה המרכזית היא שההורה חושש שהילד סובל או יסבול בעתיד. למעשה, ההורה משליך על הילד את תחושת האחריות שהוא עצמו מרגיש. הוא מדגיש כי ייתכן שהילד עצמו לא סובל, אלא בוחר לחיות במצב הקיים ... שהוא באופן מלא, בלי להתלונן ובלי לדאוג למה שיקרה בעתיד. במקרה כזה, ההורה יפסיק לחוש תחושת אשמה או אחריות, וייתן לילד להמשיך את חייו כפי שהוא בוחר. ליצור שינוי אקטיבי, שמשמעותו להתאמץ ואף לקחת סיכון שהילד יכעס או יתרחק. אליעד מסביר ששינוי כזה דורש מההורה לקחת עמדה ברורה ולהחליט שאינו מוכן להמשיך לתמוך בילד מבחינה כלכלית, אלא אם הוא יתחיל לעבוד. איך ליצור קונפליקט פנימי אצל הילד כדי לגרום לו לעבוד? אליעד מציע שיטה מעשית וברורה כיצד לעורר קונפליקט פנימי אצל הילד, על מנת שייקח אחריות בעצמו: - בכל פעם ... מתקשה לקבל את המצב הקיים מצד אחד, ומצד שני לא באמת מוכן לקחת את הסיכון הדרוש כדי לשנות אותו. שני הצדדים, ההורה והילד, משחקים משחק דומה של בריחה מאחריות מלאה: ... לקחת את הסיכון הכרוך בכך, והבן רוצה חיים נוחים, אך לא מוכן להתאמץ כדי להשיגם בעצמו. האם להורה יש אחריות לכך שהילד הגיע למצב הנוכחי? אליעד מציין שגם להורה ... אם הוא מוכן לקבל את המצב או שהוא רוצה באמת לשנותו, ולפעול בהתאם להחלטה זו בצורה עקבית וברורה, תוך שהוא מחזיר לילד את האחריות על חייו שלו. איך לחנך ילד שלא רוצה לעבוד? איך לעזור לבן חסר כיוון בחיים? התמודדות עם ילד מבוגר בבית ההורים מה לעשות כשהבן לא מוכן לעבוד? הורים מודאגים מילד שלא עובד האם לתת כסף לילד שלא עובד? ...

חינוך ילדים, איך לגרום לילד? לסדר את החדר, חדר מבולגן, הפרעות סדר וארגון אצל ילדים, מודעות לסדר, NLP, איך לשכנע ילד לסדר? איך לחנך ילד מבולגן? פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של הילד איך לשכנע ילד לסדר את החדר בלי לגרום למאבקי כוח? כדי לגרום לילד לסדר את החדר, חשוב קודם כל להבין את נקודת המבט שלו ולשאול את עצמנו האם באמת הילד חייב לסדר את החדר שלו? התפיסה הרווחת אצל רוב האנשים היא שילדים חייבים לסדר את החדר שלהם, אבל חשוב לבדוק מה עומד מאחורי ההנחה הזאת, והאם היא נובעת מהרגלים חברתיים או צורך אמיתי. אליעד כהן מדגיש שהשאלה הראשונה שצריך לשאול היא: מדוע אנחנו רוצים שהילד יסדר את החדר? האם זה עניין פונקציונלי או פשוט אמונה שהוטמעה בנו מילדות? למשל, האם זה עניין אסתטי בלבד או שיש בזה תועלת אמיתית? האם אנחנו בעצמנו ... תמיד על סדר מוחלט? הוא מציין דוגמה שמראה שאפילו מבוגרים לא תמיד שומרים על הסדר, וממחיש את חוסר ההיגיון בדרישה מילדים להיות יותר מסודרים מאיתנו. האם כל חלק בחדר של הילד חייב להיות מסודר? אליעד מסביר שאין הכרח שכל החדר יהיה מסודר לחלוטין. ייתכן שיש חלקים בחדר שהבלגן בהם לא מפריע לאף אחד, כמו למשל ארון סגור או פינה מסוימת שבה הילד יכול להשאיר דברים בצורה נוחה עבורו, בלי שזה יפריע לאחרים. הוא מביא דוגמה שאם הארון של הילד מבולגן, אבל זה לא משפיע על בני הבית האחרים, אין צורך אמיתי לדרוש ממנו לסדר אותו. מנגד, כאשר הבלגן של הילד משפיע באופן ישיר על ההורה, כמו למשל כשההורה צריך לחפש בגדים בבוקר בתוך הארון המבולגן של הילד, כאן אליעד מדגיש שיש היגיון ברור בדרישה לסדר. הדוגמה מבהירה את העיקרון שגבולות צריכים להיות ברורים במקום שבו פעולותיו של הילד משפיעות על אחרים. מדוע הילד מתעקש דווקא לבלגן את החדר? אליעד מסביר לעומק שהילד עלול לבלגן את החדר או לסרב לסדר אותו מתוך תחושת מאבק וכוח. הוא מפרט שההתנגדות לסדר נוצרת לעיתים מתוך צורך של הילד להרגיש שהוא שולט ולא נשלט, ושהוא בעל כוח ושליטה על חייו. הילד מרגיש שכאשר אומרים לו לסדר באופן פקודת, הוא חייב למרוד כדי להרגיש שהוא שולט על חייו ולא נשלט על ידי אחרים. לדוגמה, ילד יכול להרגיש טוב יותר דווקא כאשר הוא עושה בדיוק ההפך ממה שההורים דורשים, מכיוון שזה מחזק את תחושת הכוח והשליטה שלו, במיוחד אם הוא מרגיש שההורים מנסים להשליט עליו כוח בצורה שרירותית. איך להתמודד עם ילד שלא רוצה לסדר? אליעד מסביר שהגישה הנכונה לשכנע ילד לסדר את החדר צריכה להיות מתוך שיחה פתוחה, ולא מתוך כפייה או איומים. הוא נותן דוגמה לגישה שבה ההורה בא לילד ואומר לו במפורש: אני מבינה שאין לך חשק לסדר, ומבינה שיותר נוח לך לבלגן. זה טבעי שאין לך כוח. כך הילד מרגיש שמכבדים את רגשותיו ורצונותיו ולא מנסים להשתלט עליו. השלב הבא בגישה זו הוא להסביר לילד את הסיבות ההגיוניות מאחורי הדרישה לסדר. למשל, ניתן לומר ל