משמעות לדברים וקיום עצמי, מה זה לייחס משמעות למשהו? מהי משמעות? איך לייחס משמעות למשהו משפיע עליך? מה משפיע על הקיום שלך? מהי תחושת האני? איך נוצרת התחושה שאני קיים? איך עובד הזיכרון? במה תלויה תחושת הקיום העצמי?
איך המשמעות שאנו נותנים לדברים משפיעה על תחושת הקיום?
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם הקיום שלנו תלוי במשמעות שאנו נותנים לדברים ואיך ייחוס משמעות לדברים משפיע על חוויית הקיום שלנו.
מה פירוש "לתת משמעות למשהו"?
אליעד כהן מסביר שמשמעות היא מידת החשיבות שאנו נותנים לדבר מסוים בחיינו. לדוגמה, האם משנה לאדם אם יש קיר מאחוריו או לא? אם התשובה היא לא, אז לקיר אין משמעות מבחינתו. לעומת זאת, אם משנה לו אם יש לו רגל או אין לו, אז לרגל יש משמעות עבורו. אם דבר מה משנה לנו - יש לו משמעות, ואם לא - אז אין לו משמעות.
כיצד ייחוס משמעות משפיע על האדם בחיי היום - יום?
אליעד מדגים: אם אדם יפסיק לתת משמעות לכסף או למשפחתו, תהיה לכך השפעה על פעולותיו, רגשותיו וזיכרונותיו. לדוגמה, אם אדם לא ייחס עוד חשיבות למשפחה, הדבר ישפיע על פעולותיו (לא ישקיע זמן עם המשפחה), על רגשותיו (לא ירגיש געגוע או בדידות) ועל זיכרונותיו (הוא פחות יזכור חוויות משפחתיות).
איך ייחוס משמעות משפיע על הזיכרונות שלנו?
הסבר נוסף של אליעד הוא שאדם זוכר רק את מה שחשוב לו, את מה שיש לו משמעות עבורו. אם משהו אינו חשוב לאדם, הוא לא זוכר אותו לאורך זמן. למשל, אנשים לא זוכרים באיזה צבע היו הכיסאות בחדר, מכיוון שאין לכך משמעות עבורם. לעומת זאת, אדם שחווה טראומה ומייחס לה משמעות רבה, זוכר את הטראומה זמן רב. אדם שיחליט להפסיק לייחס משמעות לטראומה, ישכח אותה או לא ירגיש עוד השפעה משמעותית ממנה.
האם הקיום של התודעה תלוי במשמעות שנותנים לדברים?
אליעד מסביר שתחושת הקיום, התחושה "אני קיים", מורכבת יותר: התחושה עצמה אינה מושפעת בדרך כלל ישירות ממשמעות לדברים ספציפיים. התחושה הבסיסית של "אני קיים" לא תשתנה אם אדם מפסיק לייחס משמעות למשהו ספציפי כמו כסף או משפחה. אך במובן רחב יותר, אם אדם יפסיק לתת משמעות לכל דבר בעולם ולא רק לדבר ספציפי אחד, התחושה שהוא קיים עלולה להיעלם לחלוטין. מדוע? משום שאדם מרגיש את קיומו דרך ניגודיות בינו לבין סביבתו ("אני" לעומת "לא אני"). כאשר כל הניגודים נעלמים ואין משמעות לשום דבר, גם ההבחנה בין "אני" ל"לא אני" מיטשטשת עד כדי איבוד מוחלט של תחושת הקיום העצמי.
כיצד פועלת תחושת הקיום?
אליעד מרחיב ומדגים: אדם אינו בוחר באופן מודע להרגיש שהוא קיים, שכן לא ניתן לבחור להרגיש קיים. האדם אינו יכול גם לבחור לא להרגיש קיים באופן מוחלט, שכן הרגשת הקיום אינה נשלטת במודע. למשל, אם אדם נכנס לחדר ניתוח ומורדם, הוא עדיין קיים למרות שהוא לא מודע לכך באותו הרגע. לכן, התחושה הבסיסית של קיום קיימת באופן עצמאי ללא קשר למשמעות המודעת שאדם נותן לדברים סביבו.
מה קורה כשמאבדים לחלוטין את משמעות הדברים?
אליעד מדבר גם על מצב קיצוני: כשאדם מפסיק לייחס משמעות לכל הדברים לחלוטין, התחושה שהוא קיים עשויה להיעלם. המצב מתואר כ"ריקנות" או "חלל ריק", והאדם עלול להרגיש שהוא "מת משעמום". זה קורה מכיוון שאין עוד דבר שמניע אותו, אין לו משמעות לשום דבר, אין מה שיעורר אצלו רגשות או רצון. במצב כזה, תחושת הקיום נפגעת משמעותית ואדם חש שהוא כמעט לא קיים.
האם אפשר להרגיש "קיים יותר" או "קיים פחות"?
אליעד כהן מסביר שתחושת הקיום היא לא רק מצב של "קיים או לא קיים" אלא שיש לה גם עוצמות. התחושה "אני קיים" תלויה ברמת הניגודיות בין האדם לבין המציאות סביבו...
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם הקיום שלנו תלוי במשמעות שאנו נותנים לדברים ואיך ייחוס משמעות לדברים משפיע על חוויית הקיום שלנו.
מה פירוש "לתת משמעות למשהו"?
אליעד כהן מסביר שמשמעות היא מידת החשיבות שאנו נותנים לדבר מסוים בחיינו. לדוגמה, האם משנה לאדם אם יש קיר מאחוריו או לא? אם התשובה היא לא, אז לקיר אין משמעות מבחינתו. לעומת זאת, אם משנה לו אם יש לו רגל או אין לו, אז לרגל יש משמעות עבורו. אם דבר מה משנה לנו - יש לו משמעות, ואם לא - אז אין לו משמעות.
כיצד ייחוס משמעות משפיע על האדם בחיי היום - יום?
אליעד מדגים: אם אדם יפסיק לתת משמעות לכסף או למשפחתו, תהיה לכך השפעה על פעולותיו, רגשותיו וזיכרונותיו. לדוגמה, אם אדם לא ייחס עוד חשיבות למשפחה, הדבר ישפיע על פעולותיו (לא ישקיע זמן עם המשפחה), על רגשותיו (לא ירגיש געגוע או בדידות) ועל זיכרונותיו (הוא פחות יזכור חוויות משפחתיות).
איך ייחוס משמעות משפיע על הזיכרונות שלנו?
הסבר נוסף של אליעד הוא שאדם זוכר רק את מה שחשוב לו, את מה שיש לו משמעות עבורו. אם משהו אינו חשוב לאדם, הוא לא זוכר אותו לאורך זמן. למשל, אנשים לא זוכרים באיזה צבע היו הכיסאות בחדר, מכיוון שאין לכך משמעות עבורם. לעומת זאת, אדם שחווה טראומה ומייחס לה משמעות רבה, זוכר את הטראומה זמן רב. אדם שיחליט להפסיק לייחס משמעות לטראומה, ישכח אותה או לא ירגיש עוד השפעה משמעותית ממנה.
האם הקיום של התודעה תלוי במשמעות שנותנים לדברים?
אליעד מסביר שתחושת הקיום, התחושה "אני קיים", מורכבת יותר: התחושה עצמה אינה מושפעת בדרך כלל ישירות ממשמעות לדברים ספציפיים. התחושה הבסיסית של "אני קיים" לא תשתנה אם אדם מפסיק לייחס משמעות למשהו ספציפי כמו כסף או משפחה. אך במובן רחב יותר, אם אדם יפסיק לתת משמעות לכל דבר בעולם ולא רק לדבר ספציפי אחד, התחושה שהוא קיים עלולה להיעלם לחלוטין. מדוע? משום שאדם מרגיש את קיומו דרך ניגודיות בינו לבין סביבתו ("אני" לעומת "לא אני"). כאשר כל הניגודים נעלמים ואין משמעות לשום דבר, גם ההבחנה בין "אני" ל"לא אני" מיטשטשת עד כדי איבוד מוחלט של תחושת הקיום העצמי.
כיצד פועלת תחושת הקיום?
אליעד מרחיב ומדגים: אדם אינו בוחר באופן מודע להרגיש שהוא קיים, שכן לא ניתן לבחור להרגיש קיים. האדם אינו יכול גם לבחור לא להרגיש קיים באופן מוחלט, שכן הרגשת הקיום אינה נשלטת במודע. למשל, אם אדם נכנס לחדר ניתוח ומורדם, הוא עדיין קיים למרות שהוא לא מודע לכך באותו הרגע. לכן, התחושה הבסיסית של קיום קיימת באופן עצמאי ללא קשר למשמעות המודעת שאדם נותן לדברים סביבו.
מה קורה כשמאבדים לחלוטין את משמעות הדברים?
אליעד מדבר גם על מצב קיצוני: כשאדם מפסיק לייחס משמעות לכל הדברים לחלוטין, התחושה שהוא קיים עשויה להיעלם. המצב מתואר כ"ריקנות" או "חלל ריק", והאדם עלול להרגיש שהוא "מת משעמום". זה קורה מכיוון שאין עוד דבר שמניע אותו, אין לו משמעות לשום דבר, אין מה שיעורר אצלו רגשות או רצון. במצב כזה, תחושת הקיום נפגעת משמעותית ואדם חש שהוא כמעט לא קיים.
האם אפשר להרגיש "קיים יותר" או "קיים פחות"?
אליעד כהן מסביר שתחושת הקיום היא לא רק מצב של "קיים או לא קיים" אלא שיש לה גם עוצמות. התחושה "אני קיים" תלויה ברמת הניגודיות בין האדם לבין המציאות סביבו...
- איך נוצרת תחושת הקיום העצמי?
- מהי משמעות לדברים?
- האם משמעות משפיעה על הזיכרון?
- מהי תחושת האני?
- האם אפשר לאבד תחושת קיום?
- למה אנשים זוכרים רק דברים חשובים?