איך הצליחו לגרום לאנשים לבצע את השואה ולהיות מובלים כצאן לטבח?

אליעד כהן מסביר כי השאלות החשובות סביב אירועי השואה הן כיצד אנשים "רגילים", נורמטיביים לכאורה, השתכנעו לבצע זוועות כמו שריפת אנשים אחרים בתאי גזים, וכיצד מיליוני אנשים הסכימו להיות מובלים אל מותם בלי להתנגד. הוא מציין שהייתה להם אפשרות להתנגד, שכן מבחינה מספרית היו הרבה יותר אסירים מאשר כדורים אצל החיילים הגרמניים, ובכל זאת הרוב הלכו אל מותם ללא התנגדות. לדעתו, זו שאלה עמוקה שחשוב להבין דרך דוגמאות מקבילות מהמציאות של ימינו.

מה הקשר בין אירועי הקורונה לבין תהליכים חברתיים בשואה?

אליעד כהן טוען כי התהליכים שהתרחשו בשואה, הכוללים שכנוע אנשים לבצע מעשים נוראיים מצד אחד, והסכמתם של אנשים אחרים ללכת אל מותם מצד שני, דומים באופן מפתיע לתהליכים חברתיים שהתרחשו בזמן מגפת הקורונה. הוא מסביר כי מה שראינו במהלך תקופת הקורונה מסייע להבין כיצד אירועים מסוג זה התרחשו בעבר, כגון בתקופת השואה.

מהי שיטת הצפרדע המתבשלת, ואיך היא מסבירה אירועים היסטוריים כמו השואה והקורונה?

אליעד כהן משתמש במושג "שיטת הצפרדע המתבשלת" להסביר כיצד התנהגות בלתי הגיונית יכולה להתרחש בהדרגה ובאיטיות, עד שאנשים לא שמים לב לסכנה האמיתית. הוא מסביר שכשזורקים צפרדע למים רותחים, היא מיד תקפוץ החוצה, אבל אם מניחים אותה במים קרים ומחממים את המים לאט, היא לא תרגיש בשינוי הקטן, ובסופו של דבר תתבשל למוות.

כהן מדגים את השיטה הזו באמצעות המלחמה בטרור: בהתחלה, כאשר נורתה רקטה אחת, התגובה הייתה מתונה, ואנשים חשבו שאין טעם להגיב בחריפות על אירוע יחיד. עם הזמן הכמות גדלה בהדרגה, ובסופו של דבר הציבור התרגל למצב הזה, גם כאשר מאות רקטות נורו. כך לטענתו התרחש גם בקורונה - ההגבלות הוטלו על הציבור באופן הדרגתי, ועם הזמן הציבור התרגל לקבל אותן, למרות שהן הגבילו בצורה קשה את חייהם וחירותם.

איך הצליחו בתקופת הקורונה לשכנע אנשים להאמין ולהתנהג בצורה לא הגיונית?

אליעד כהן מדגיש כי הקורונה חשפה עד כמה קל לשכנע אנשים בדברים בלתי הגיוניים, ואף לגרום להם לפחד מאנשים אחרים. הוא נותן דוגמה לכך שאנשים הפכו לאויבים של הציבור רק משום שהלכו ברחוב ללא מסיכה, למרות שאותו אדם אינו באמת מהווה סכנה גדולה יותר מכלי רכב מזהמים או סכנות יומיומיות אחרות. לדעתו, אנשים השתכנעו לחשוב בצורה לא הגיונית רק בגלל תעמולה הדרגתית ומניפולציה חברתית.

איך משתמשים בשיטת הצפרדע גם כדי להחזיר אנשים בתשובה?

אליעד כהן נותן דוגמה נוספת של שימוש בשיטת הצפרדע - בתהליך החזרה בתשובה. הוא מסביר כי לא מתחילים את התהליך עם האיסורים והאיומים המפחידים ביותר, אלא דווקא בדברים חיוביים, נחמדים וקלים לעיכול. לאחר שהאדם נכנס לתהליך, מתחילים בהדרגה להציג בפניו חובות, איסורים, ואיומים שונים כמו פחד מגיהינום. לדבריו, אם מראש היו מציגים את כל ההגבלות והאיסורים של הדת, אנשים לא היו משתכנעים להצטרף אליה.

כיצד בני אדם מובילים את עצמם כצאן לטבח בהתנהגות היום - יומית?

אליעד כהן מסביר שגם האדם מול עצמו מתנהג כמו "צאן לטבח", בכך שהוא מאפשר להרגלים רעים להשתלט עליו. הוא מתייחס למאבק הפנימי של אנשים בהרגלים שליליים, ומסביר שכאשר אדם מתרגל להתנהגות שלילית באופן הדרגתי, הוא מתקשה לשנותה, בדיוק כפי שצפרדע מתרגלת למים שמתחממים לאט. לטענתו, השיטה הזו רלוונטית לכל תחומי החיים, ולכן כל אדם צריך להיות מודע לכך שהוא מאפשר לעצמו להיגרר לאט - לאט למצב שהוא לא היה רוצה להיות בו.

בסופו של דבר, אליעד מציע לכל אחד לבחון את עצמו ולראות איפה בחייו הוא מאפשר לעצמו להיגרר כצאן לטבח, ומזמין את המאזינים לחשוב באופן ביקורתי על תהליכים חברתיים ואישיים, כדי שלא ימצאו את עצמם בסיטואציה דומה.