מודעות עצמית, ניתוח סיטואציה, ניתוח רגשי, ליהנות ממה שיש, ליהנות מכל דבר, למצוא את הטוב בכל דבר, שינוי רגשי, רגש משתנה, להיות מודע לעצמך, תהליך רגשי, שינוי רגשי
למה לפעמים הרצון שלנו לעשות משהו דווקא פוחת אחרי ניסיון ללמוד עליו?
אנשים רבים מוצאים את עצמם עם מוטיבציה רבה לבצע פעולה כלשהי, אך אחרי שהם מתחילים ללמוד עליה לעומק, ההתלהבות שלהם דווקא יורדת. למשל, אם אדם מגיע לכנס על מוצרים דיגיטליים כשהוא מלא מוטיבציה ורצון ליצור מוצר דיגיטלי משלו, אבל לאחר שהקשיב להרצאות הוא יוצא משם בלי רצון, מתעוררת שאלה מרכזית: מה בדיוק קרה שם? למה הפעולה שאמורה היתה להגביר את הרצון, דווקא הקטינה אותו?
אליעד כהן מסביר שהסיבה האמיתית לכך טמונה בהבדל בין מה שהאדם דמיין לבין המציאות שהתגלתה לו. כאשר האדם מגיע לכנס, הוא מדמיין שזה יהיה קל, או לפחות קל יותר ממה שזה באמת. הוא חושב שהתועלת שהוא יקבל מהמאמץ שווה את המאמץ, ולכן הוא נלהב להתחיל. אבל כשהוא מגיע לכנס ושומע מה נדרש באמת, הוא מגלה פתאום שזה דורש מאמץ גדול ממה שחשב, או שהתועלת נמוכה יותר ממה שדמיין, ולכן הרצון שלו פוחת.
מה הופך פעולה לקלה או לקשה?
אליעד כהן מדגיש שכדי להבין מדוע הרצון שלנו פוחת, יש להגדיר בצורה מדויקת מה הופך פעולה לקלה או לקשה. הוא מסביר שקל וקשה הם מושגים יחסיים ולא אבסולוטיים. קל או קשה נמדדים ביחס לכמה האדם רוצה את התוצאה, ביחס לקונפליקט שיש לו עם המציאות.
לדוגמה, אדם שהולך בחדר יכול לחשוב שזה קל, אך אם הוא היה צריך ללכת לתוך אש, הוא היה חושב שזה קשה. אבל בפועל, ייתכן שאדם אחר יעדיף דווקא להיכנס לאש מאשר לעשות פעולה פשוטה אחרת, אם האש נותנת לו תועלת גדולה יותר או אם אין לו קונפליקט עם הרעיון של להיכנס לאש. כלומר, הקושי והקלות הם תמיד פונקציה של הרצון של האדם באותו הרגע ושל התועלת שהוא חושב שהוא יקבל.
מה גורם לתחושת התנגדות ולירידה ברצון לעשות פעולה מסוימת?
בדוגמה שניתנה, אותה אישה שהגיעה לכנס מוצרים דיגיטליים, הרגישה התנגדות עצומה אחרי מספר שעות. ההתנגדות שלה התעוררה דווקא בגלל שיווק אגרסיבי מדי מצד החברה שמעבירה את ההרצאות. במקום שההרצאות יחזקו את הרצון שלה לפתח את המוצרים, הן גרמו לה להרגיש התנגדות חזקה, כי היא הרגישה שהמטרה של ההרצאות היא להכריח אותה לפעול בצורה מסוימת, במקום לתת לה כלים שיעזרו לה להחליט בעצמה.
אליעד מסביר שאם אדם מגיע לסיטואציה כשהוא ממוקד רק במטרה העיקרית שלו, שום דבר אחר לא אמור להפריע לו. בדוגמה זו, האישה היתה צריכה להגיע עם פוקוס על השאלה "איך אני מקדמת את העסק שלי?", ואז היא היתה יכולה להתעלם מכל הדברים הלא רלוונטיים ולצאת עם ערך. אבל מכיוון שהפוקוס שלה היה על מה היא יכולה לקבל מההרצאה ומה המרצים יכולים לתת לה, היא נהייתה יותר רגישה לאכזבה. בסופו של דבר, היא יצאה מתוסכלת כי היא ציפתה למשהו אחר.
מה החשיבות של שמירת הפוקוס על המטרה האישית שלנו?
אליעד מדגיש שאדם צריך תמיד לשמור על הפוקוס על המטרה המרכזית שלו, בלי קשר למה אחרים אומרים או מנסים...
אנשים רבים מוצאים את עצמם עם מוטיבציה רבה לבצע פעולה כלשהי, אך אחרי שהם מתחילים ללמוד עליה לעומק, ההתלהבות שלהם דווקא יורדת. למשל, אם אדם מגיע לכנס על מוצרים דיגיטליים כשהוא מלא מוטיבציה ורצון ליצור מוצר דיגיטלי משלו, אבל לאחר שהקשיב להרצאות הוא יוצא משם בלי רצון, מתעוררת שאלה מרכזית: מה בדיוק קרה שם? למה הפעולה שאמורה היתה להגביר את הרצון, דווקא הקטינה אותו?
אליעד כהן מסביר שהסיבה האמיתית לכך טמונה בהבדל בין מה שהאדם דמיין לבין המציאות שהתגלתה לו. כאשר האדם מגיע לכנס, הוא מדמיין שזה יהיה קל, או לפחות קל יותר ממה שזה באמת. הוא חושב שהתועלת שהוא יקבל מהמאמץ שווה את המאמץ, ולכן הוא נלהב להתחיל. אבל כשהוא מגיע לכנס ושומע מה נדרש באמת, הוא מגלה פתאום שזה דורש מאמץ גדול ממה שחשב, או שהתועלת נמוכה יותר ממה שדמיין, ולכן הרצון שלו פוחת.
מה הופך פעולה לקלה או לקשה?
אליעד כהן מדגיש שכדי להבין מדוע הרצון שלנו פוחת, יש להגדיר בצורה מדויקת מה הופך פעולה לקלה או לקשה. הוא מסביר שקל וקשה הם מושגים יחסיים ולא אבסולוטיים. קל או קשה נמדדים ביחס לכמה האדם רוצה את התוצאה, ביחס לקונפליקט שיש לו עם המציאות.
לדוגמה, אדם שהולך בחדר יכול לחשוב שזה קל, אך אם הוא היה צריך ללכת לתוך אש, הוא היה חושב שזה קשה. אבל בפועל, ייתכן שאדם אחר יעדיף דווקא להיכנס לאש מאשר לעשות פעולה פשוטה אחרת, אם האש נותנת לו תועלת גדולה יותר או אם אין לו קונפליקט עם הרעיון של להיכנס לאש. כלומר, הקושי והקלות הם תמיד פונקציה של הרצון של האדם באותו הרגע ושל התועלת שהוא חושב שהוא יקבל.
מה גורם לתחושת התנגדות ולירידה ברצון לעשות פעולה מסוימת?
בדוגמה שניתנה, אותה אישה שהגיעה לכנס מוצרים דיגיטליים, הרגישה התנגדות עצומה אחרי מספר שעות. ההתנגדות שלה התעוררה דווקא בגלל שיווק אגרסיבי מדי מצד החברה שמעבירה את ההרצאות. במקום שההרצאות יחזקו את הרצון שלה לפתח את המוצרים, הן גרמו לה להרגיש התנגדות חזקה, כי היא הרגישה שהמטרה של ההרצאות היא להכריח אותה לפעול בצורה מסוימת, במקום לתת לה כלים שיעזרו לה להחליט בעצמה.
אליעד מסביר שאם אדם מגיע לסיטואציה כשהוא ממוקד רק במטרה העיקרית שלו, שום דבר אחר לא אמור להפריע לו. בדוגמה זו, האישה היתה צריכה להגיע עם פוקוס על השאלה "איך אני מקדמת את העסק שלי?", ואז היא היתה יכולה להתעלם מכל הדברים הלא רלוונטיים ולצאת עם ערך. אבל מכיוון שהפוקוס שלה היה על מה היא יכולה לקבל מההרצאה ומה המרצים יכולים לתת לה, היא נהייתה יותר רגישה לאכזבה. בסופו של דבר, היא יצאה מתוסכלת כי היא ציפתה למשהו אחר.
מה החשיבות של שמירת הפוקוס על המטרה האישית שלנו?
אליעד מדגיש שאדם צריך תמיד לשמור על הפוקוס על המטרה המרכזית שלו, בלי קשר למה אחרים אומרים או מנסים...
- איך להישאר ממוקד במטרה?
- מה גורם לנו לאבד מוטיבציה?
- איך לזהות שיווק אגרסיבי?
- איך ליהנות ממה שיש?
- למה דברים נראים לנו קשים?
- איך למצוא את הטוב בכל דבר?
050-3331-331