שקר או אמת ✔איך לטפל במחשבה טורדנית? איך להתמודד עם התנהגות טורדנית? איך לטפל ב OCD? איך להתמודד עם OCD? מה לעשות עם התנהגות כפייתית? מחשבות טורדניות...

שנאה או אהבה, שנאה טובה, אהבה רעה, איך שנאה עושה טוב? איך ללמוד לשנוא? איך להשתמש בשנאה? את מי לשנוא, מתי לשנוא? לשנוא את עצמך, אהבה עצמית, לא לאהוב את עצמך, הערכה עצמית

...שרע לך במשהו ואז אתה אומר טוב עכשיו אני אתחיל לשנוא איזה משהו ואז יהיה לי יותר טוב ואם אתה לא תצליח לשנוא את הדבר הזה. ש: אני שונא. אליעד: לא דוגמה, דוגמה למצב שרע נגיד רע לי מזה שככה וככה. ש: מצב שרע לי רע לי מזה שהילדים מלכלכים לי את הבית מלכלכים את הכיור. אליעד: כן אין בעיה הלאה. ש: עכשיו מה אני צריך לשנוא? לשנוא את התחושה הזאת שאני לא מוכן לקבל את המציאות כמו שהיא. אליעד: לא הבנתי אתה לא מוכן לקבל את המציאות איך שהיא אז עדיף לשנוא את זה? ש: לשנוא את התחושה את הרצון שלי שלא רוצה לקבל את המציאות...

יחסי הורים וילדים, לקבל ולתת, לדאוג לאחרים, דאגה לאחרים, דאגה לילדים, לדאוג לילדים, רצון לתת, רצון לקבל, ארגון זקא, אלטרואיזם, זולתנות, אינטרסנטיות, פילנתרופיה, אגואיסטיות, אנוכיות, אגואיזם

...המעשה של נתינה עשוי להיראות כמשהו המגביר את תחושת המחויבות שלנו כלפי האחר. מה הקשר בין אלטרואיזם ואגואיזם? ההרצאה עוסקת גם בשאלה האם המניעים מאחורי ההתנהגויות שלנו באמת נובעים מאלטרואיזם או אגואיזם. אליעד מציין דוגמאות רבות שבהן אנשים נותנים, אך למעשה הם עשויים לפעול מתוך מניע של קבלה או רווח אישי, גם אם הדבר לא נראה כך. זהו מאבק פנימי בין רצון אמיתי לעזור לבין הרצון לקבל תמורה כלשהי. הוא מציין את הדוגמה של עזרה בסיטואציות בהן יש תחושת חובת נתינה, כמו בעזרה לנזקקים או אנשים אחרים שמרגישים לא בסדר...

אמונה, ידיעה שלמה, שכל, אין שכל, נומרולוגיה, להשתחרר מהשכל, לדעת, להאמין, חוויית האני, כאב גופני

...מוחשיות, כמו הידיעה שקיימת מדינה אחרת בעולם שלא ראינו בעיניים, ויש ידיעות עוד יותר מופשטות, כמו הידיעה שהאדם קיים. ככל שהידיעה מוחשית יותר, כך היא חזקה יותר. אך יש ידיעה שהיא מעבר לכל אלו: הידיעה שאיננו יודעים שום דבר בוודאות מוחלטת. כאשר האדם מגיע להבנה הזו, הוא נמצא במקום של חופש מוחלט, כי הוא לא נאחז בשום מידע חלקי. איך להשתחרר לגמרי מהאמונה ומהשכל? אליעד מלמד שאם האדם רוצה להשתחרר באמת, הוא חייב להטיל ספק אפילו בדברים הבסיסיים ביותר, כמו ההפרדה בין אני ולא אני, ובין אתמול למחר. כאשר אדם מצליח...

מה אני רוצה או מה אני באמת רוצה? השאלה מה אני רוצה, השאלה מה אני באמת רוצה, מה הרצון שלי באמת? מה הרצון האמיתי שלי? מה הרצון הפנימי שלי? לשאול מה אני רוצה באמת, לדעת מה אני רוצה באמת, רצון יחסי, רצון מוחלט, מה אני רוצה כרגע?

...הדרך המומלצת כאשר המטרה היא פשוטה ופרקטית: לעשות משהו, לקדם פעולה, להניע את עצמו לפעול בעולם. איך להימנע מתקיעות באמצעות הבחירה בשאלה המתאימה? בעיה שכיחה שאנשים חווים היא שהם שואלים את עצמם את השאלה הלא נכונה בזמן הלא נכון. למשל, אם אדם רוצה לנוע קדימה בחיים והוא שואל מה אני באמת רוצה? באופן עמוק מדי, הוא יכול להיתקע, כי הוא מחפש תשובה מוחלטת שלא בהכרח זמינה לו ברגע זה. מנגד, אם הוא מרגיש תקוע דווקא בשאלה המעשית מה אני רוצה?, ייתכן שדווקא ההתבוננות העמוקה יותר (מה אני באמת רוצה?) תאפשר לו להשתחרר...

כעס, ניהול כעסים, להתמודד עם כעס, התמודדות עם מצבי לחץ, לכבוש כעס, התמודדות עם לחץ, התמודדות עם כעסים, התמודדות עם מצבי לחץ, התמודדות עם חוסר אונים, איך נוצר כעס

...מבין שבסוף, מה שמפריע לו הוא תחושת חוסר האונים ולא בהכרח המצב עצמו, הוא יכול לטפל בתחושה הזאת ישירות. כלומר, אליעד מסביר שבעצם אין לאדם באמת עניין ישיר בחוסר הצדק או באי - השקיפות של העירייה, אלא בתחושות הלא נעימות שהמצב מעורר בו, ובעובדה שזה מאיים עליו באופן עקיף. מה הקשר בין חוסר צדק לחוסר אונים? בנקודה זו, אליעד מדגיש שהאדם מונע מתוך דאגה אישית לתחושותיו שלו. גם כשהאדם חושב שהוא דואג לצדק הכללי, בעצם מה שמניע אותו הוא הרצון להימנע מחוויית חוסר אונים אישית. כלומר, החשש מחוסר צדק בעולם קשור ישירות...

תכלית החיים, למה לחיות, למה לא להתאבד, משמעות החיים, מטרת החיים - ליקוטי מוהרן חא רסח (ברסלב)

...מה המשמעות של תכלית החיים לפי רבי נחמן מברסלב? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה, תוך שהוא מתבסס על ליקוטי מוהרן תורה רסח של רבי נחמן מברסלב, היא שאלת תכלית החיים, מדוע לחיות, ומה נותן משמעות לקיום ולאדם עצמו. הוא מתחיל בהסבר פשוט: לפי רבי נחמן, אם האדם אינו מסתכל על התכלית, אין לו סיבה אמיתית לחיות. במובן הפשוט, אדם שחי בלי להבין למה הוא חי ולשם מה הוא מתאמץ, בעצם חי חיים חסרי משמעות. אליעד מסביר שיש למשפט הזה גם פירוש פנימי יותר. אם אדם מבין באמת את מטרת החיים, רק אז הוא יכול ליהנות מהם באמת. אדם...

סיפורי התנך, מיתולוגיה יוונית, מיתולוגיה יהודית, איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי הנצרות? יהדות או נצרות, איך לגרום למישהו להאמין במשהו ספציפי? סתירה בין אמונות, אמונות סותרות, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים ממפלצות

...אפשרות שלישית, שאליעד ממליץ עליה, היא להציג סיפור שלישי, גדול ומקיף, אשר בתוכו משולבים שני הסיפורים האחרים כסיפורים חלקיים, לא אמיתיים או דמיוניים. לדוגמה, בתוך המיתולוגיה היהודית (התנך), להוסיף הסבר שבו נאמר שאלוהים בכוונה המציא סיפורים נוספים, כמו סיפורי היוונים, כדי לבחון מי באמת מאמין בו. כך, הילד לא יראה סתירה ישירה בין הסיפורים, אלא יבין שהסיפור השני הוא חלק ממשהו רחב יותר, ולכן אין הוא צריך לבחור בין אמיתות סותרות. איך ניתן להתמודד עם פחדים של ילדים ממפלצות? בנוסף, אליעד מתייחס לפחדים נפוצים...

אושר במשחק החיים, לשים פס על העולם, לא לשים על אף אחד, שים פס על עצמך, לא לקחת שום דבר ברצינות, לקחת את הכל בקלות, לא לאהוב את עצמך, שים קצוץ על עצמך, לא לקחת את הרצון ברצינות, לקחת הכל בקלות, גרגיר אבק, אני כלום

...את עצמך? על פי אליעד, אדם יכול להרגיש טוב יותר אם הוא יפסיק לחשוב שהוא מיוחד או שונה. אנחנו לא צריכים להאמין שיש לנו מטרה גדולה בחיים. אנחנו יכולים לקחת את עצמנו בקלות, להתייחס לרצונות שלנו כאל הצעות ולא כאל חוקים מחייבים. בשיחה על הצעת הגשה למזון, אליעד מציין שכאשר אדם מתייחס לרצון שלו בצורה חופשית יותר ולא כאל משהו שהוא חייב להשיג, הוא יכול ליהנות יותר מהחיים ולחיות את החיים בקלות רבה יותר. איך לא לקחת את עצמך ברצינות? המפתח בהבנה של משחק החיים הוא לקחת את עצמך בקלות, להבין שאתה לא מיוחד או מיועד...

אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות

...תוכל להיתפס כחלק מהמציאות, אף שהן סותרות זו את זו. אליעד כהן מעורר את השאלה האם אפשרות להסביר כל דבר בדרך של סיבתיות תוכל להתקיים, או שמא כל דבר הוא אקראי באותו אופן? הוא מציין את האפשרות שייתכן שלעיתים אנחנו תופסים את הסיבתיות בצורה שנראית מובנת, אך למעשה אנו ממציאים אותה בעזרת ההבנה האישית שלנו. בהמשך, אליעד מציין שגם כאשר אנו חווים את ההבדל בין יש לאין, בסופו של דבר, כל חוויה שכזו היא סובייקטיבית, וכל אדם תופס את העולם בצורה שונה. מה שנראה עבור אחד כאמת, לא תמיד ייראה כך לאחר, ותחושות שונות אלו...

שם
סיסמא