9:31שינוי בחיים - חיים משעממים - מה לעשות?
איך להפוך חיים משעממים לחוויה אינסופית של התחדשות?
אדם המרגיש שהחיים שלו משעממים ומחפש שינוי, צריך להבין קודם כל שהשינוי המבוקש הוא פנימי ולא חיצוני. במקום לחפש ריגושים חיצוניים כמו סדנאות, טיולים או קריאת ספרים, אליעד כהן מציע לאדם לשנות את התפיסה שלו לגבי המציאות. הוא מדגיש כי התחושה של שעמום או התחדשות בחיים תלויה באופן ישיר באיך שהאדם תופס ומבין את המציאות שלו.
אליעד מסביר שהאדם מחפש כל הזמן חוויות חדשות, למשל אדם עשיר רוצה לחוות איך זה להיות עני או איך להרגיש פחד, ולכן הוא הולך למקומות מפחידים. כל אלו הן דוגמאות לכך שאנשים מחפשים להתרגש מחדש. אך למעשה, לא החוויות עצמן הן שמשנות את תחושת האדם, אלא האופן שבו האדם מבין אותן. למשל, אדם שיצעד על גחלים ירגיש סבל או כאב, אך אם יסבירו לו שההליכה על הגחלים היא פעולה בעלת ערך, הוא עשוי להרגיש תחושה טובה או חיובית מאותן גחלים בדיוק.
למה לשנות תפיסת מציאות ולא לחפש עוד ריגושים חיצוניים?
השינוי האמיתי, לפי אליעד, נמצא בשינוי התפיסה הפנימית. במקום לחפש התחדשות זמנית של אחוז קטן מהיום, אפשר לשאוף לכך שכל היום יהיה מלא בהתחדשות. השינוי בתפיסה הוא למעשה האמצעי היחיד ליצירת התחדשות אינסופית, מכיוון שהרגש של האדם מושפע ישירות מתפיסת המציאות שלו.
אליעד מסביר שלא משנה אם האדם משנה את התפיסה שלו לטובה או לרעה, לאמת או לשקר, עצם השינוי התפיסתי יגרום לו להרגיש התחדשות. הוא ממליץ לנסות לחשוב דברים עד הסוף. לדוגמה, אדם שהחליט לחשוב באופן חיובי, צריך ללכת עם החשיבה הזו עד הסוף, בלי לסטות ממנה באמצע, וכך גם לגבי חשיבה שלילית. ההמלצה היא לחשוב מחשבה אחת בצורה עמוקה ומוחלטת, עד הקצה שלה, ולראות איך היא משפיעה על החוויה.
איך להתגבר על הגבול בתפיסות המציאות?
אליעד מסביר שיש לכאורה גבול לכמה אפשרויות של שינוי התפיסה קיימות: חשיבה חיובית, שלילית או כל אפשרות אחרת נראית מוגבלת. אך הוא מדגיש שהגבול הזה הוא נכון רק חלקית, כי למרות שסך כל תפיסות המציאות הוא מוגבל, אפשר להתקדם תמיד לעומק רב יותר של תפיסת מציאות קיימת. אליעד מדמה את הדבר הזה לים: כל המים בים הם באותה גובה כלפי חוץ, אבל בעומקים השונים יש הבדלים עצומים. כך גם התפיסות, יש תפיסה שנראית מלאה ושלמה, אך בעומק הרגשי ניתן להמשיך ולהעמיק ללא סוף.
מהו "השכל האינסופי" ואיך הוא יוצר התחדשות תמידית?
אליעד מציג את מושג "השכל האינסופי", שהוא תפיסת האחדות של המציאות. לדבריו, מי שמתבונן במציאות מבין שלמרות שהעולם מורכב מנפרדות (טוב ורע, ימין ושמאל, אני ולא אני), הכל נמצא באחדות מוחלטת. כלומר, כל הניגודים הם למעשה דבר אחד בלבד. ההגעה לתפיסת האחדות היא למעשה סיום המסע של כל תפיסות המציאות, אך דווקא אז, כשהאדם מרגיש שהגיע לסוף, הוא מתחיל מסע חדש, כי הוא יכול להעמיק עוד ועוד בעוצמה הרגשית של תפיסת האחדות. במילים אחרות, התחדשות תמידית היא ההבנה והחוויה המתמדת של הנפרדות המתהווה מתוך האחדות, שמתרחשת כל הזמן מחדש.
מה אליעד מציע לאדם שמחפש ריגושים ללא הפסקה?
אליעד מציע לא להתפשר, אלא לשאוף לחוות כל רגע במציאות כאילו הוא מתרחש בפעם הראשונה. האדם צריך להרגיש שהשמיים, הגוף שלו וכל פרט במציאות חדשים לגמרי בכל פעם מחדש. הדרך לכך היא באמצעות התעמקות עד הסוף בתפיסה מסוימת של המציאות, בין אם היא חיובית, שלילית או אחרת. התהליך הזה יביא את האדם בסופו של דבר לתפיסת האחדות, שבה כל רגע הוא אינסופי, וכל חוויה מתחדשת בכל רגע מחדש.
בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש שהדרך היחידה ליצור חיים מלאי ריגושים והתחדשות אינסופית היא בשינוי תפיסת המציאות ובהעמקה מלאה בתפיסות השונות עד הסוף. הוא מסכם באיחול לחיים של התרגשות תמידית ואינסופית.
אדם המרגיש שהחיים שלו משעממים ומחפש שינוי, צריך להבין קודם כל שהשינוי המבוקש הוא פנימי ולא חיצוני. במקום לחפש ריגושים חיצוניים כמו סדנאות, טיולים או קריאת ספרים, אליעד כהן מציע לאדם לשנות את התפיסה שלו לגבי המציאות. הוא מדגיש כי התחושה של שעמום או התחדשות בחיים תלויה באופן ישיר באיך שהאדם תופס ומבין את המציאות שלו.
אליעד מסביר שהאדם מחפש כל הזמן חוויות חדשות, למשל אדם עשיר רוצה לחוות איך זה להיות עני או איך להרגיש פחד, ולכן הוא הולך למקומות מפחידים. כל אלו הן דוגמאות לכך שאנשים מחפשים להתרגש מחדש. אך למעשה, לא החוויות עצמן הן שמשנות את תחושת האדם, אלא האופן שבו האדם מבין אותן. למשל, אדם שיצעד על גחלים ירגיש סבל או כאב, אך אם יסבירו לו שההליכה על הגחלים היא פעולה בעלת ערך, הוא עשוי להרגיש תחושה טובה או חיובית מאותן גחלים בדיוק.
למה לשנות תפיסת מציאות ולא לחפש עוד ריגושים חיצוניים?
השינוי האמיתי, לפי אליעד, נמצא בשינוי התפיסה הפנימית. במקום לחפש התחדשות זמנית של אחוז קטן מהיום, אפשר לשאוף לכך שכל היום יהיה מלא בהתחדשות. השינוי בתפיסה הוא למעשה האמצעי היחיד ליצירת התחדשות אינסופית, מכיוון שהרגש של האדם מושפע ישירות מתפיסת המציאות שלו.
אליעד מסביר שלא משנה אם האדם משנה את התפיסה שלו לטובה או לרעה, לאמת או לשקר, עצם השינוי התפיסתי יגרום לו להרגיש התחדשות. הוא ממליץ לנסות לחשוב דברים עד הסוף. לדוגמה, אדם שהחליט לחשוב באופן חיובי, צריך ללכת עם החשיבה הזו עד הסוף, בלי לסטות ממנה באמצע, וכך גם לגבי חשיבה שלילית. ההמלצה היא לחשוב מחשבה אחת בצורה עמוקה ומוחלטת, עד הקצה שלה, ולראות איך היא משפיעה על החוויה.
איך להתגבר על הגבול בתפיסות המציאות?
אליעד מסביר שיש לכאורה גבול לכמה אפשרויות של שינוי התפיסה קיימות: חשיבה חיובית, שלילית או כל אפשרות אחרת נראית מוגבלת. אך הוא מדגיש שהגבול הזה הוא נכון רק חלקית, כי למרות שסך כל תפיסות המציאות הוא מוגבל, אפשר להתקדם תמיד לעומק רב יותר של תפיסת מציאות קיימת. אליעד מדמה את הדבר הזה לים: כל המים בים הם באותה גובה כלפי חוץ, אבל בעומקים השונים יש הבדלים עצומים. כך גם התפיסות, יש תפיסה שנראית מלאה ושלמה, אך בעומק הרגשי ניתן להמשיך ולהעמיק ללא סוף.
מהו "השכל האינסופי" ואיך הוא יוצר התחדשות תמידית?
אליעד מציג את מושג "השכל האינסופי", שהוא תפיסת האחדות של המציאות. לדבריו, מי שמתבונן במציאות מבין שלמרות שהעולם מורכב מנפרדות (טוב ורע, ימין ושמאל, אני ולא אני), הכל נמצא באחדות מוחלטת. כלומר, כל הניגודים הם למעשה דבר אחד בלבד. ההגעה לתפיסת האחדות היא למעשה סיום המסע של כל תפיסות המציאות, אך דווקא אז, כשהאדם מרגיש שהגיע לסוף, הוא מתחיל מסע חדש, כי הוא יכול להעמיק עוד ועוד בעוצמה הרגשית של תפיסת האחדות. במילים אחרות, התחדשות תמידית היא ההבנה והחוויה המתמדת של הנפרדות המתהווה מתוך האחדות, שמתרחשת כל הזמן מחדש.
מה אליעד מציע לאדם שמחפש ריגושים ללא הפסקה?
אליעד מציע לא להתפשר, אלא לשאוף לחוות כל רגע במציאות כאילו הוא מתרחש בפעם הראשונה. האדם צריך להרגיש שהשמיים, הגוף שלו וכל פרט במציאות חדשים לגמרי בכל פעם מחדש. הדרך לכך היא באמצעות התעמקות עד הסוף בתפיסה מסוימת של המציאות, בין אם היא חיובית, שלילית או אחרת. התהליך הזה יביא את האדם בסופו של דבר לתפיסת האחדות, שבה כל רגע הוא אינסופי, וכל חוויה מתחדשת בכל רגע מחדש.
בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש שהדרך היחידה ליצור חיים מלאי ריגושים והתחדשות אינסופית היא בשינוי תפיסת המציאות ובהעמקה מלאה בתפיסות השונות עד הסוף. הוא מסכם באיחול לחיים של התרגשות תמידית ואינסופית.
- איך להפסיק להשתעמם מהחיים?
- מהו שינוי פנימי בתפיסת המציאות?
- איך להשיג התחדשות תמידית?
- מהי תפיסת האחדות של המציאות?
- איך לחוות את החיים בצורה חדשה?
- למה האדם מחפש ריגושים חדשים?
אדם שואל, החיים שלו משעממים והוא רוצה לעשות בהם שינוי, מהו השינוי שיעזור לכך שחייו לא יהיו משעממים?
השאלה היא איך אפשר לעשות, כדי לחוות בכל רגע ורגע המציאות תראה לו חדשה?
אם נתבונן, נראה שמה שהאדם מחפש בחיים הוא עוד ועוד ריגושים. האדם למשל שהוא מלך, רוצה לדעת איך להיות עני, אז מתחפש לעני. האנשים מחפשים לחוות עוד חוויות כדי להתרגש מחדש.
והעניין הוא, שהחוויה של האדם בחיים, היא נובעת באופן ישיר מתפישת המציאות שלו. ההבנה שלו את המציאות היא זו שאחראית על הרגש שלו. הרגש תלוי במה שאתה מבין.
אם אדם ילך על גחלים, ירגיש רע. אם יסבירו לו שהליכה על גחלים עושה טוב, אזי ירגיש כך.
דהינו שרק שינוי פנימי, דהינו להבין את המציאות בצורה חדשה, במקום לחפש עוד ריגוש או הנאה, תנסה את השינוי הפנימי שישנה לו את כל החיים. מה אני יכול לשנות בתפיסת החיים שלי כדי שהכל היה חדש.
למה להתפשר?
למה ש99% מהיום שלך תחיה כמו אבן, למה לא לחוות מאה אחוז התחדשות?
לא רוצה לעשות שום דבר פעמיים, תמיד רוצה לעלות מדרגה לדרגה, וכל זה על ידי שינוי תפיסת המציאות.
ולא משנה אם זה לטוב או לרע. אם תשנה משהו בתוכך, ממילא כל החוויות שלך במציאות ישתנו. ובפועל מה הכוונה?
נניח שעד עכשיו חשבתי שהכי טוב, אולי נחשוב שהכל רע, אולם כמות האפשרויות היא מוגבלת וסופית. יש גבול לגיוון בתפיסת המציאות.
זה נכון ולא נכון. נניח שהאדם החליט לחשוב רק חיובי, אבל לנסות לחשוב משהו עד הסוף. למשל אם החלטת לחשוב חיובי, עליך לנסות כך עד הסוף! עד הסוף המוחלט. ואז תראה איך זה מרגיש. תחשוב טוב עד הסוף או רע, עד הסוף, אך להגיע עד הקצה.
כלומר, לקחת דבר אחד, ולחשוב אותו עד הסוף.
ודבר נוסף. מי שרוצה לחוות התחדשות בכל דבר ודבר מחדש, עליו להתחבר לשכל אינסופי. מי שיתבונן על המציאות אזי יבין דבר והיפוכו, שאני ולא אני זה שני דברים שונים אבל בו זמנית הכל דבר אחד. אני ולא אני = דבר אחד.
אם תיקח את כל סך תפיסות המציאות, בסוף תבין שהכל אחד יש נפרדות ויש אחדות אבל בסוף הכל אחד.
ואז לא יהיה לך לאן להתקדם.
כי אם אתה מכיל את כל סך התפיסות האפשריות, אולם יש כן אפשרות להתקדם בעומק הרגשי של אותה תפישת מציאות.
כמו הים יש בו עומקים שונים. הים מלא, אך יש מלאות כזו ויש אחרת.
אם האדם בכל זאת רוצה ריגושים, שיחפש עד הסוף, שתחווה את הקיום הזה בכל רגע ורגע בצורה חדשה, על ידי התעמקות עד הסוף ואז תגיע לתפיסת אחדות, וזה יימשך לנצח.
החוויה המתמדת היא חווית הנפרדות שמתהווה מהאחדות.
השאלה היא איך אפשר לעשות, כדי לחוות בכל רגע ורגע המציאות תראה לו חדשה?
אם נתבונן, נראה שמה שהאדם מחפש בחיים הוא עוד ועוד ריגושים. האדם למשל שהוא מלך, רוצה לדעת איך להיות עני, אז מתחפש לעני. האנשים מחפשים לחוות עוד חוויות כדי להתרגש מחדש.
והעניין הוא, שהחוויה של האדם בחיים, היא נובעת באופן ישיר מתפישת המציאות שלו. ההבנה שלו את המציאות היא זו שאחראית על הרגש שלו. הרגש תלוי במה שאתה מבין.
אם אדם ילך על גחלים, ירגיש רע. אם יסבירו לו שהליכה על גחלים עושה טוב, אזי ירגיש כך.
דהינו שרק שינוי פנימי, דהינו להבין את המציאות בצורה חדשה, במקום לחפש עוד ריגוש או הנאה, תנסה את השינוי הפנימי שישנה לו את כל החיים. מה אני יכול לשנות בתפיסת החיים שלי כדי שהכל היה חדש.
למה להתפשר?
למה ש99% מהיום שלך תחיה כמו אבן, למה לא לחוות מאה אחוז התחדשות?
לא רוצה לעשות שום דבר פעמיים, תמיד רוצה לעלות מדרגה לדרגה, וכל זה על ידי שינוי תפיסת המציאות.
ולא משנה אם זה לטוב או לרע. אם תשנה משהו בתוכך, ממילא כל החוויות שלך במציאות ישתנו. ובפועל מה הכוונה?
נניח שעד עכשיו חשבתי שהכי טוב, אולי נחשוב שהכל רע, אולם כמות האפשרויות היא מוגבלת וסופית. יש גבול לגיוון בתפיסת המציאות.
זה נכון ולא נכון. נניח שהאדם החליט לחשוב רק חיובי, אבל לנסות לחשוב משהו עד הסוף. למשל אם החלטת לחשוב חיובי, עליך לנסות כך עד הסוף! עד הסוף המוחלט. ואז תראה איך זה מרגיש. תחשוב טוב עד הסוף או רע, עד הסוף, אך להגיע עד הקצה.
כלומר, לקחת דבר אחד, ולחשוב אותו עד הסוף.
ודבר נוסף. מי שרוצה לחוות התחדשות בכל דבר ודבר מחדש, עליו להתחבר לשכל אינסופי. מי שיתבונן על המציאות אזי יבין דבר והיפוכו, שאני ולא אני זה שני דברים שונים אבל בו זמנית הכל דבר אחד. אני ולא אני = דבר אחד.
אם תיקח את כל סך תפיסות המציאות, בסוף תבין שהכל אחד יש נפרדות ויש אחדות אבל בסוף הכל אחד.
ואז לא יהיה לך לאן להתקדם.
כי אם אתה מכיל את כל סך התפיסות האפשריות, אולם יש כן אפשרות להתקדם בעומק הרגשי של אותה תפישת מציאות.
כמו הים יש בו עומקים שונים. הים מלא, אך יש מלאות כזו ויש אחרת.
אם האדם בכל זאת רוצה ריגושים, שיחפש עד הסוף, שתחווה את הקיום הזה בכל רגע ורגע בצורה חדשה, על ידי התעמקות עד הסוף ואז תגיע לתפיסת אחדות, וזה יימשך לנצח.
החוויה המתמדת היא חווית הנפרדות שמתהווה מהאחדות.
050-3331-331