כי הטועה, ברגע שהוא שומע איזו שאלה, הוא מיד מנסה לחשוב על התשובה שלה. והטועה, שברגע שהוא שומע שאלה, הוא מיד רץ למצוא תשובה, הוא נשאר טועה. כי מצד האמת, אין שום שאלה כלל. וכל השאלות שבעולם, יש להן שורש שגוי אחד, של אמונה אחת, והיא האמונה של האדם לעצמו, לכך, שהיש והאין נפרדים זה מזה.

כי כאשר יש רק ישות אחת בלבד, אין שום שאלה כלל בשום נושא כלשהו בעולם. וקיומן של כל השאלות בעולם, תלוי בהפרדה של היש והאין, שיוצרת את קיומן של שתי אפשרויות או יותר, וכך נוצרות השאלות והספקות והרצונות והחסרונות והצרות והסבל והייסורים וכל שאר הדברים הרעים. והכל, הוא רק משום הטעות של האדם, שמאמין שהיש והאין הם נפרדים זה מזה.

וכאשר האדם שומע שאלה, עליו להתבונן היטב היטב על השאלה, לפני שהוא אפילו חושב, לנסות למצוא לה תשובה. ומי שרוצה להיות מאושר באמת, עליו לא לענות לשום שאלה בעולם, לפני שהוא מבין אותה, דהיינו, את השאלה בשלמות מוחלטת. וכל זמן שהאדם לא מבין את השאלה בשלמות מוחלטת, והוא עונה עליה תשובה, הוא טועה, שימשיך להרגיש רע...

כי מי שלא מבין את השאלה באמת, ואעפ"כ הוא רץ, לענות תשובה, הוא פועל בצורה שגויה. ועל האדם להבין, שכל השאלות והבעיות והספקות שלו (כי כל הבעיות, גם הן בעצם שאלות וחוסר הבנה של האדם. שהאדם לא מבין את המציאות ולכן הוא סובל), וכל השאלות שיש לאדם בחיים, הן כולן, רק משום שהאדם, מחפש תשובה, לפני שהוא באמת מבין את השאלה.

כי באמת, אין שום אפשרות בעולם, להבין שום שאלה באמת....