אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה שכנוע ✔NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב לשוני פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע
מהם הכשלים בניתוח טכניקות ה - NLP?

במהלך הניתוח של הווידאו, אליעד מסביר כיצד המומחה המפגין טכניקות NLP מציג את המידע. המומחה טוען כי המילים "לא" ו"אל" לא אפקטיביות בתקשורת כי המוח לא מעבד שלילה, ומסביר שכשאומרים למישהו "אל תעשה X", הוא בעצם מקדיש תשומת לב לפעולה הלא רצויה (כגון "אל תסתכל על האצבע"). עם זאת, טענות אלו נדחו על ידי אליעד תוך הצגת דוגמאות והסברים מנוגדים.

לפי המומחה, המוח לא קולט שלילה ולכן יש להשתמש בטכניקות כמו אשליית בחירה (שאלות כגון "האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה"), המובילות את האדם לבחור בפעולה הרצויה. אליעד חולק על הניתוח הזה ומסביר כי השימוש במילים שליליות כן משפיע על המוח, והמניפולציות שמבצע המומחה לא בהכרח מספקות את התוצאות שהוא מציע.

מה הבעיות בטכניקות NLP המוצגות?

1. הטענה שהמוח לא מעבד שלילה: המומחה טוען כי המוח לא מעבד את המילה "לא", אבל אליעד מציין שבמציאות, המוח כן מעבד שלילה, כפי שניתן לראות בדוגמאות כמו "לא תרצח" או "לא תגנוב". אם המילים "לא" ו"אל" לא היו מעובדות, כיצד אנו מבינים את המשמעות שלהן?

2. ההנחה שבחירה מלווה בשאלה רטורית: השימוש בשאלות כמו "האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה?" נועד ליצור אשליה של בחירה, אך אליעד מציין כי עצם השאלה יכולה ליצור ספק ומורכבות, במקום להוביל את האדם לתשובה חד משמעית.

3. שימוש במילה "מעל": המומחה אומר "מעל 18 שנה" כדי להחמיר את החשיבות של ניסיון, אך אליעד מסביר כי השימוש במילה "מעל" יוצר ספק ומקטין את הערך של "18 שנה". במקום לשדר יציבות, המילה "מעל" גורמת לשומע לשאול "כמה מעל?" ויוצרת...
סיכום מפורט ומעמיק של ניתוח הווידאו של המומחה ל - NLP

צפינו בוידאו של מומחה ל NLP -להלו הניתוח שלו:

במהלך הווידאו שצפינו בו, המומחה ל - NLP הציג טענות שונות בנוגע לאופן שבו המוח מעבד מילים, בפרט שלילה כמו "לא" ו"אל". הוא ניסה להדגים כיצד המוח אינו קולט שלילה ולכן יש להימנע משימוש במילים שליליות בתקשורת כדי למנוע תוצאה הפוכה מהרצוי. כמו כן, הוא הציג שיטות מניפולציה פסיכולוגיות שנועדו, כביכול, לגרום לאנשים לבצע בחירות מסוימות מבלי להרגיש שמכריחים אותם.

בניתוח של דבריו, מצאנו מספר רב של כשלים לוגיים, טעויות בהבנה של השפה והמוח, ושימוש בטכניקות מניפולטיביות שמוצגות בצורה לא מדויקת או מבלבלת. למעשה, ניתן לראות כי חלק גדול מהטענות שהוא הציג לא נתמכות במציאות או שהן מוצגות בצורה מגמתית ומוטעית.

הטענה המרכזית: המילים "לא" ו"אל" אינן אפקטיביות

אחת מהטענות המרכזיות שהמומחה העלה הייתה כי כאשר אומרים למישהו "אל תעשה X" או "לא תעשה Y", המוח אינו קולט את השלילה ולכן האדם שומע רק את החלק החיובי של המשפט. כך, לדבריו, כאשר אומרים לילד "אל תרביץ לאחיך" או "אל תאכל מהרצפה", המוח מתמקד דווקא בפעולה "תרביץ" ו"אכול מהרצפה", מה שגורם לו לבצע את הפעולה האסורה.

הבעיות בטענה זו:
  • דוגמה חלקית ולא כללית:

    המומחה הביא דוגמה שבה הוא אמר "אל תסתכלו על האצבע שלי", ואז הדגים איך אנשים מסתכלים על האצבע שלו למרות השימוש בשלילה. אך זוהי דוגמה מגמתית - אנשים מסתכלים על האצבע לא בגלל שהם לא שמעו את ה"אל", אלא משום שהוא הפנה את תשומת ליבם לאצבע.
  • המוח כן מעבד שלילה:

    אם אכן המוח לא קולט את המילה "לא", כיצד אנשים מבינים משפטים שליליים אחרים כמו "אל תיגע באש", "לא ללכת ברחוב לבד" או "לא לשקר"? ברור שאנשים מבינים שלילה, והטענה שמוח האדם "לא תופס" שלילה פשוט אינה נכונה.
  • המניפולציה של הניסוח:

    במקרה של "אל תסתכל על האצבע", הוא למעשה מבצע מניפולציה בכך שהוא מצביע עליה ויוצר סקרנות. אם הוא היה אומר "אל תסתכלו מתחת לכיסא שלכם", סביר להניח שאנשים כלל לא היו מסתכלים.
  • העובדה שהמומחה עצמו משתמש בשלילה:

    אם המילים "לא" ו"אל" אינן נתפסות במוח, כיצד הוא הצליח להסביר לקהל את הרעיון שלו באמצעות המשפט "המוח לא מעבד שלילה"? עצם העובדה שהקהל הבין את המסר שלו מוכיחה שהמוח כן מעבד שלילה.
הטענה: שיטות NLP לשכנוע על ידי יצירת אשליית בחירה

המומחה הציע טכניקה של יצירת "אשליית בחירה" כדי להוביל אדם לקבל החלטה רצויה. לדוגמה, במקום לשאול "האם אתה רוצה לסגור איתי עסקה?", הוא מציע לשאול "האם אתה רוצה לסגור איתי עסקה או שאתה לא רוצה לסגור איתי עסקה?". לדבריו, כך האדם שומע פעמיים את הביטוי "אתה רוצה לסגור איתי עסקה" וזה מגביר את הסיכוי שיסכים.

הבעיות בטענה זו:
  • ניסוח שיוצר ספק:

    במקום לגרום לאדם להרגיש בטוח בהחלטתו, השאלה "האם אתה רוצה או לא רוצה" למעשה מזכירה לו גם את אופציית הסירוב.
  • דרך נכונה יותר:

    שיטה טובה יותר הייתה לשאול "איך אתה מעדיף לסגור את העסקה?" - שאלה שמובילה את האדם לחשוב על האופן שבו הוא מבצע את העסקה ולא על השאלה האם לבצע אותה בכלל.
  • חוסר הבנה של הפסיכולוגיה של קבלת החלטות:

    שאלה כמו "האם אתה רוצה או לא רוצה" יכולה לגרום דווקא לתגובה הפוכה, משום שהמוח יתמקד באפשרות השלילית במקום להרגיש שמדובר בבחירה חופשית.
הטענה: "מעל 18 שנה ניסיון" - למה זה לא חיזוק אמיתי?

המומחה הדגיש שהוא עוסק בתחום "מעל 18 שנה", אך למעשה, השימוש במילה "מעל" פוגע במסר שהוא מנסה להעביר.

למה זה בעייתי?
  • המילה "מעל" יוצרת ספק:

    כאשר מישהו אומר "מעל 18 שנה", המוח מתחיל לשאול "כמה מעל?", "אולי זה רק 18 וחודשיים?", ובכך המסר שלו הופך לפחות חד משמעי.
  • זה מצמצם את הערך של 18:

    אם הוא היה אומר "אני כבר 18 שנה בתחום", זה היה נתפס כחיובי ומרשים. התוספת "מעל" מרמזת על כך ש - 18 אינו מספיק טוב.
  • בעיה...
ראינו וידאו של מומחה "לשקר כלשהו" שמסביר על הNLP וכו'. ועכשיו אנחנו ננתח את כל הוידאו שלו ואת הכשלים הלוגיים, ואת האמונות ואת המניפולציות שהוא עושה על עצמו.

למרות שזה בעיקר הוא לא על אחרים כי הוא בעיקר עושה על עצמו את המניפולציה. ועכשיו נתחיל מההתחלה. אוקי, אז מה שבגדול התוכן אמר, זה כזה דבר, קודם נתחיל במהות התוכן שלו. מהות התוכן שלו הינה כזה דבר, המילה "אל" ו"לא" לא באמת עובדות, אלא אם כן אתה משתמש בהם בצורה מאוד מתוחכמת, מושכלת, בסדר.

והוא הביא דוגמה, לדוגמה נגיד, "אל תסתכלו לי על האצבע", אתה רואה את האצבע, כולם? אתם רואים שזה לא עובד מולו? אל תסתכלו לו על האצבע. נכון שאתם מסתכלים? אז המילה "לא" לא עובדת.

מסקנה, המילה "לא" לא עובדת כי בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי ולכן אם האמא אומרת לילד "אל תאכל מהרצפה", "אל תרביץ לאח שלך" זה לא עוזר כי אמרת "אל", המוח לא קולט את המילה "אל". ולכן צריך לתת אשליה של בחירה, כמו לדוגמה, "האם אתה רוצה לסגור איתי את עסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה?" ואז בכל אחד מהמקרים הוא שומע את המילה "אתה רוצה לסגור את העסקה?", "ואל תתפרץ לכביש" אם תסתיר את המילה "אל", "תתפרץ לכביש" ולכן מתפרצים לכביש ועובדה שכמות התאונות "פגע וברח" עלתה בכלל וכו'.

עכשיו, מי הבין מה הטעויות פה מהראשונה עד האחרונה? או שאני אתחיל.

ש: אבל קודם כל "הזה עם האצבע" גם אני קלטתי.

אליעד: לפני האצבע, בא נתחיל קודם כל לתת טיפ לזה שנותן טיפים שזה הוא לצורך העניין. הוא אמר, הוא ניסה לספר כמה הוא חכם ומוכשר ואז הוא אמר כמה דברים. הוא אמר בהתחלה שהוא מתעסק במקצוע הזה מעל שמונה עשרה שנה, מעל שמונה עשרה שנה, נכון? אמת?

ש: כן, לא זוכרים.

אליעד: אז אני זוכר, הוא אמר אני התעסקתי מעל שמונה עשרה שנה. קודם כל המילה "מעל" היא מילה בעייתית. מה הבעייתיות של מילה "מעל"? אז או בהנחה שהוא רוצה להגדיל את החשיבות שלו, אז שהוא אומר "אני מתעסק בזה כבר מעל שמונה עשרה שנה", בעצם מקטין את עצמו. המילה "מעל" משבשת לו את המנגנון. למה? מה החיסרון? מה החיסרון של המילה "מעל"? מה המשמעות של המילה "מעל"? ומה זה אומר בעצם?

ש: זה מה שאני חושב על זה לדוגמה, נגיד על העניין הזה, כאילו אתה בעניין כבר שמונה עשרה שנים אז מה אתה כאילו מכניס את ה"מעל" הזה. כאילו, אם היית אומר איזה משהו עגול "מעל", כאילו זה אמור להיות קצת פחות אמין, לדוגמה.

אליעד: לא, לא על הקטע של אמינות. אוקי, אמינות. אוקי, לא אבל אדרבא זה אמין. כי הוא אומר לך בדיוק שמונה עשרה, לא הוא אומר לך "מעל" שמונה עשרה.

ש: מהצד הזה, זה נראה נכון.

אליעד: לא אבל זה לא בקטע של אמינות. יש פה חיסרון אחר. קודם כל כשמישהו אומר "מעל שמונה עשרה שנה" מה הוא בעצם בא להגיד לך? "שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב זה מעל שמונה עשרה שנה". אבל אמרת שאתה שמונה עשרה שנה, אז כמה מעל? אם היית אומר לי "כבר שמונה עשרה שנה" אז המוח אומר "וואלה כנראה ששמונה עשרה שנה זה טוב, עובדה שהוא", "אתה יודע מי אמר שאני חכם? אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה".

הבן אדם מאמין שהשמונה עשרה שנה זה כנראה, טוב, תראה, אם הוא משתמש בלומר ששמונה עשרה שנה הוא מתעסק בזה כדי להראות לנו כמה הוא חכם ומוכשר, כנראה שאם מישהו מתעסק במשהו שמונה עשרה שנה זה אומר שהוא חכם ומוכשר. אבל הוא אומר לך "לא, אני לא שמונה עשרה שנה אני מעל שמונה עשרה שנה", זאת אומרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב. אז אם שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, אז, אבל אתה אמרת רק שמונה עשרה.

המילה "מעל" היא בעייתית אם אתה מדבר על מספרים קטנים. קודם כל המילה "מעל" שולחת את המוח של השומע להתחיל לבדוק בציציות "מה שמונה עשרה שנה לא מספיק?", "מה מעל שמונה עשרה שנה?". כאילו, ואם זה "כמה מעל, חודשיים? אה לא מספיק". המילה "מעל" בעצם מצמצמת היא מקטינה את "השמונה עשרה שנה". כשאתה אומר "מעל שמונה עשרה שנה" בעצם אמרת "שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, זה מעל". המוח מתחיל להתחיל.

ש: אני לא שמתי לב לזה, אז בתור הציבור.

אליעד: אז אני שמתי לב לזה. רגע אבל הבנתי, את אומרת לא שמתי לב לזה. עכשיו, למה אני אומר שזה כן משמעותי אם לא שמת לב לזה? אני אתן לך תשובה.

כי את לא שמת לב לזה או את לא שמת לב שאת שמת לב לזה כי זה חלק ממכלול. אוקי, אבל אם נגיד היו רושמים לך שני טקסטים אחד אומר "אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה" ואחד אומר "אני שמונה עשרה שנה עושה את זה", ואחד אומר "אני מעל שמונה עשרה שנה עושה את זה" והיו בודקים את החוויה שלך, היית רואה שבעצם ה"מעל" הוא בעצם ניסה לחזק את ה"שמונה עשרה", אז בעצם הוא החליש את ה"שמונה עשרה". היה פה כמות של מלל, של טקסט הפוקוס שלך לא היה על ה"מעל שמונה עשרה שנה" הפוקוס שלך היה בדברים אחרים. בכלל בהתחלת הוידאו ניסית להבין מה אנחנו רואים. אוקי?

אבל ברמה העקרונית אם נגיד היו מביאים לך שלושה משפטים "יש פה שמונה עשרה", "יש פה מעל שמונה עשרה", "יש פה כמעט שמונה עשרה", לא יודע מה. אתה אומר "אני טוב כי", זהו סגרנו את הנושא. "אני טוב מעל", "מעל" זה צריכים למדוד אותי, כמה מעל? מי אמר שמעל? אולי אתה פחות משמונה עשרה, אולי אתה רק חמש עשרה ואבדת עלי ואני חושב שמונה עשרה.

ש: אז האם הוא עושה את זה בכוונה?

אליעד: לא, הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולא באמת יודעים איך זה עובד. אני מסביר לך, כשהוא אמר את המילה "מעל" הוא לא שאל, הוא לא בדק למה הוא אומר את המילה "מעל" ומה המשמעות שלה. את מבינה?

עכשיו המילה "מעל" מתחילה להכניס אותך לפרטים קטנים. אם הוא היה אומר "יש לי" אז היו מבינים את הרעיון, "מעל" הוא אמר מהתחלה. ואם אתה שבע עשרה שנה, עכשיו, "מעל שמונה עשרה", כאילו שמונה עשרה שנה זה מספיק, למה צריך להגיד לך מעל שמונה עשרה שנה. חוץ מזה, אוקי, למה שמונה עשרה? תגיד כעשרים שנה כמעט עשרים שנה, מה קשור שמונה עשרה? למה אתה נכנס להגיד שמונה עשרה? זה גם כן צמצום. ואם כבר אתה אומר שמונה עשרה אז למה מעל שמונה עשרה? תגיד תשע עשרה.

ש: אז הצמצום הוא ביחס למשהו מסוים, אבל ביחס לאמינות שיכול להיות שדווקא מהמקום שעכשיו הייתי יושב עליו "המקום של האמינות", דווקא מהמקום הזה הייתי נותן לו "וי", לדוגמה, מעניין מאוד.

אליעד: סבבה, אבל למה להגיד "מעל"? אני אומר אם הוא רצה להדגים אז בסדר שיגיד שמונה עשרה שנה. הוא אמר "מעל שמונה עשרה". זה כמו שילד אומרים לו "בן כמה אתה?", אז הוא אומר "בן תשע וחודשיים". בן תשע, בן תשע וחצי, מה בן תשעה וחודשיים?

ש: כן אבל אם היית אומר שמונה עשרה ושלושה חודשים זה היה נשמע קטנוני אפילו.

אליעד: תקשיב, מישהו עשיר זה מישהו שיש לו מאה שקל, מישהו עשיר זה מישהו שיש לו אלף שקל, מישהו שיש לו מיליון שקל. עכשיו, נניח שאתה לא יודע באמת מה זה עשיר ואומרים לך משפט "אני עשיר כי יש לי מאה", "אני עשיר כי יש לי אלף", "אני עשיר כי יש לי מיליון". נניח שאתה לא באמת יודע, אתה לא יודע אתה אומר "אולי הוא באמת עשיר". עכשיו, אבל אם אני אומר לך "אני עשיר כי יש לי יותר ממאה", רגע, מי אמר מאה? אולי צריך מאתיים, כי אתה בעצם אומר "המאה שלי לא מספיק טוב".

ש: כן, יש בזה משהו, יש בזה איזה דק.

אליעד: "המעל" אומר "הפחות לא טוב". זה כמו נגיד שאתה מוסיף יותר מדי סוכר או יותר מדי מתוק ואז זה מתחיל להגעיל, כאילו. "המעל" זה כאילו כמו אתה מנסה לקחת משהו ולהדביק אותו עוד יותר או לחזק את הסיבוב.

ש: כן, גם כשיש שיגידו לך נגיד שמונה עשרה, נגיד שלוש עשרה, שש עשרה וחודשיים כאילו משהו שם מציק לך. כן, מה אתה מתעסק בזה? יש לזה משמעות אדירה?

אליעד: כן בדיוק, שש עשרה, אתה רוצה להגיד? שבע עשרה. תבחר צד, מה שש - עשרה וחודשיים? מה, שש עשרה וחודשיים, ויומיים ושלוש שעות.

טוב זה היה דבר ראשון לגבי ה"מעל".

ש: יש בזה עוד בעיה עם השמונה עשרה שמה. שכשבן אדם שמתעסק במניפולציות ולגבי כל מיני טכניקות אחרי שמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסה למכור את הדבר הזה זאת אומרת שהוא לא הצליח למכור יותר מדי.

אליעד: לא בהכרח, אולי הוא עושה עליך מניפולציה ומנסה לגרום לך לחשוב שלא הצליח לו, ובכלל הוא מנסה להשיג משהו אחר דרכך. כמוני לדוגמה. נכון? הבנת? אל תנסה לעשות עלי מניפולציה. עכשיו בא נתקדם. לא, תענה זה משנה, אל תעשה מניפולציות תענה. מה יש לך לענות?

ש: לא עזוב, לא משנה. מניפולציה? לא, אבל אתה עשית עכשיו אותו דבר, מה אתה אמרת? לא, תדייק במה שאתה אמרת הרי עשית אותו דבר מה שהוא אמר. הוא אמר "מעל"? אתה אומר כמוני למשל, נכון? זאת אומרת מה זה כמוני למשל? לא, אבל אתה לא מדייק, אתה אומר כמוני אבל אתה אומר שזה לא משהו קבוע.

אליעד: לא, אני דיברתי על היבט אחר. אתה ניסית לומר טענה שאם בן אדם אומר לך אני מאוד עשיר, בא תעשה איתי עסק, כנראה שהוא לא מספיק עשיר.

ש: לא, אני אומר שבן אדם שמתעסק במניפולציות הוא אומר שאחרי שמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסה למכור את עצמו וכנראה שהוא לא כזה מומחה למניפולציות.

אליעד: למה?

ש: כי אם הוא היה כזה מומחה הוא היה עושה מניפולציות אחרי שנה והוא היה מסודר.

אליעד: למה? אולי לא? אולי יש דברים שאתה לא יודע, אולי יש סיבות שאולי הוא יכול והוא לא רוצה. אבל למה מי אמר שזה נכון?

ש: יכול להיות. אבל הנה מהצד שלי זה כמו הוותק הוא לרועץ. כי מדובר פה במניפולציות מדובר פה על קשר...

אליעד: אולי הוא לא רוצה לעשות מניפולציות ולהתעשר. אולי יש לו מטרה רק לעזור לך. למה אתה ישר חושב שהוא רוצה את הכסף שלך?

ש: אני מקשיב למה שהוא אומר.

אליעד: הוא אומר לך אני כבר שמונה עשרה שנה מתעסק במניפולציות כדי שתשתכנע שהוא איש מקצוע לא בשביל שהוא רוצה את הכסף שלך. יכול להיות שזה בחינם, בסדר?

ש: לא אני לא אומר על הכסף שלי שום דבר. אני אומר ברגע שהוא יתעשר.

אליעד: אתה אמרת "אז למה הוא צריך למכור את עצמו אחרי שמונה עשרה שנה".

ש: לא, למה הוא עדיין לא הצליח למכור את עצמו אז למה הוא ממשיך.

אליעד: אולי הוא הצליח. למה לא? הוא הצליח. כי הוא רוצה עוד, מה זה למה הוא ממשיך? כי הוא רוצה לעזור לך.

לא, אתה מנסה לומר שהנתינה שלו מעידה על כישלון ואם הוא כל כך מוכשר למה הוא לא הצליח יותר מוקדם? וזה לא האמת.

ש: אין את המניפולציה שלך פה, אני חושב שזה מניפולציה. לא, ראיתי שאתה עונה לו תשובה משהו אחר גם כן.

אליעד: אתה עוד יותר מניפולטיבי. כי אתה לא רואה מניפולציה שאני עושה עליו ואני בהתחלה אמרתי לו שזה מדובר עלי. זה לא מניפולציה, איך שהוא אמר את זה אמרתי לו תקשיב זה לא נכון, מה איתי? אני אמרתי לו, זה לא מניפולציה. מה שמת לב לזה? אמרתי לו את המילה "כמוני".

ש: שמת לב לזה? כנראה הוא לא שם לב לזה.

אליעד: הוא שם לב הוא חזר ואולי הוא לא הבין, אבל אמרתי לו שמדובר גם עלי. בסדר? אני אומר לו בפנים.

אוקי, עכשיו בואו נדבר על דבר נוסף, דבר נוסף זה כמו שתגיד "אם אלוהים יש לו הכל אז למה הוא ברא אותי?" אז מה זה אומר שאין לו אבל בכל זאת יש לו.

עכשיו, דבר נוסף הוא דיבר על החברות, הוא אמר בשנת X חברות מסוימות הזמינו אותי. עכשיו, זה גם כן חיסרון יש פה כמה חסרונות. חיסרון מסויים שהוא אמר את השנה. למה אתה אומר את השנה? אז הוא יגיד חברות מסוימות בפאת שאנחנו בשנת 2012, למה בשנת 2012 אתה צריך להגיד מה קרה ב 2011. אז מה קרה ב 2012?

ש: אולי היה כזה טוב והוא היה זקוק לה.

אליעד: אני לא יודע, אתה עכשיו נמצא בשנת 2012 ואתה מספר לי מה היה בשנת 2011 אז מה ההיגיון בזה? אתה מספר לי "בשנת 2011 אל תשאל מה עשיתי", "מה הצלחתי באולימפיאדה" מה עכשיו? החיסרון הראשון זה לציין את השנה כי השנה פה גמורה, אתה מדבר על משהו שכבר היה.

ש: יש עודף מידע פה וזה דופק אותו?

אליעד: אם היה לו יותר שכל הוא לא היה אומר בשנת 2011 הזמינו אותי. כי יש פה שני חסרונות קודם כל זה מה קרה מאז ומה קרה מאז? ומאז לא רצו לעבוד איתך? דבר נוסף מה קרה לפני 2011? אמרת שאתה כבר שמונה עשרה שנה מתעסק בזה, מה את חברת "אינטל" הקימו בשנת 2011? רק אז הם הסכימו לפנות אליך? מה קרה בשנת 2000? אתה כבר שמונה עשרה שנה אתה מתעסק בזה.

מה שהוא היה צריך להגיד "בין לקוחותי 1 2 3" מה אתה צריך להתחיל לי בשנת 2011.

ש: כן, אבל אז אתה אומר בין לקוחותי, לך תדע אולי זה עשרים שנה בערך.

אליעד: מה את אומרת?

ש: אני אומרת על החלק האחרון, זה נדיר בזה שהוא אמר.

אליעד: לא, לא נכון. גם בהתחלה הוא אמר בשנת 2011 הזמינו אותי חברת "זה וזה".

ש: הוא יכול להגיד גם כן, שאוקי אז מיציתי את זה.

אליעד: לא אומרים כזה דבר. אתה מצמצם את עצמך. אם הוא היה אומר "כל שנה מזמינים אותי" סבבה, הוא אמר בשנת 2011 מה זה בעצם אומר? מה עם השנה הזאת? אם הוא היה עכשיו אומר בשנת 2012 אז אומרים "טוב רגע, למה הוא אמר בשנת 2012?" כי רק ב2012 או כי הוא רצה לחזק שזה השנה? פה אתה מפרט מה שאתה רוצה, אבל כמי שנמצא ב2012 ומדבר עכשיו על 2011 זה חיסרון.

ש: כן, אבל אז יכול להיות גם בן אדם יכול להגיד "גם הוא צמצם, אולי הוא מסתיר פה משהו". למה הוא לא צמצם? סליחה.

אליעד: אה כי אתה רוצה גם בוידאו שהוא יתן לך את הטלפונים של הזה, לספר לך כמה דיבר איתם באיזה שעה? בסדר, זה הם מבינים שהוא מוגבל ברמות הזמן והוא לא יכול לפרט לך יותר מדי. בסדר? הוא גם לא יזכיר את כולם.

לא, אבל בעיקרון אם הוא היה על שנת 2012, הוא אומר השנה שנת 2012 הזמינו אותי "זה וזה וזה", אתה אומר רגע, למה הוא אומר 2012? כי רק ב2012 הם פנו אליו? או שהוא רצה להדגיש לי שזה השנה. לך תדע מה הוא התכוון, ואז המוח איך יחדש איך שהוא רוצה.

למרות שגם זה החיסרון כי הוא לא היה צריך להגיד 2012 ואם הוא היה אומר 2012 הוא היה צריך להגיד את זה אחרת. לא להגיד את המספר 2012 הוא היה צריך להגיד "השנה גם השנה" אבל לא להגיד 2012 לא לתחום את זה במספר בלוח שנה, בפרט שאמרת לי לפני שניה שאתה שמונה עשרה שנה מתעסק בזה.

ש: למה אתה אומר לא להגיד המספר ולא השנה?

אליעד: לא, אני אומר להגיד "השנה" ולא המספר. כי אם אתה תשמע את זה ב 2013, "השנה" אתה צריך להגיד לי משפט נכון לכל מי שישמע אותו מתישהו. אולי כי אם מישהו ישמע את זה עכשיו והוא חושב שאולי צילמת את זה ב 2010 אז הוא אומר רגע זה מ 2010, אולי גם ב 2010 הזמינו אותו. אבל כשאתה ב2012 אומר מה קרה ב 2011, קודם כל אל תגיד מספר בלוח שנה, למה אתה אומר מספרים? אם הוא היה אומר התחלתי לעבוד ב 2010 וכבר ב 2011 הזמינו אותי. סבבה, אז אתה אומר "אתה עובד כבר שמונה עשרה שנה, אז למה רק ב 2011 הזמינו אותך?". עכשיו דבר נוסף, אז קודם כל זה גם הצמצום של השנה שזה בעצם לא מדבר על השנה הנוכחית ואז אתה אומר "מה קרה מאז?". ודבר שני יש פה "מה קרה עד אז?" אחרת למה אמרתם לי דווקא 2011. עכשיו, ודבר נוסף, הוא יודע למה הוא אמר את זה, כי הוא יגיד כי אחרים שאומרים את זה מדברים על מה שקרה לפני עשרים שנה, והוא אומר אבל שאני אומר לכם את זה אני אומר לכם על משהו שקרה לפני שנה, אבל מי ששומע את זה לא יודע את זה ולכן אתה לא צריך להגיד לו 2011.

ש: לא הבנתי את זה.

אליעד: אם אני אשאל אותו "אז למה אמרת 2011?" הוא יגיד לי "אתה לא מבין?", הוא יגיד לי "אני יודע איך הקולגות שלי מרמים". הם אומרים, כמו שאתה נכנס לאיזה אתר והם אומרים בין לקוחותינו ויש שם רשימה כמעט של כל המדינה. אז אתה אומר "רגע, אז איך יכול להיות הם עובדים עם כולם?". נגיד אני נכנס לאיזה אתר, בין לקוחותינו משטרת ישראל, משרד ראש הממשלה, כולם. עכשיו, אתה נכנס לאתר של המתחרה הוא אומר גם. כאילו, מה אתה אומר באותה שנה הזמינו את אותם שירותים לכל הספקים? לא יכול להיות. אלא מה שלפני עשר שנים הוא עשה איזה פרוייקט למישהו שהיה קשור לחברת "זה וזה" ואז הוא כתב ואמרו "משטרת ישראל".

עכשיו הוא יגיד לך "אתה יודע למה רשמתי 2011?" כדי שלא תחשוב שמתישהו מישהו בספרי ההיסטוריה מישהו התקשר אלי להופיע להם, "לא זה בשנת 2011 לכן אמרתי 2011", זה מה שהוא יגיד. אבל מה הפספוס, כי הוא לא מנסה למכור את עצמו לקולגות שלו הוא מנסה למכור את עצמו ללקוחות שאין להם מושג איך עובדים עליהם ולכן הלקוחות מספיק טוב שתגיד להם "זה הלקוחות והם הזמינו אותי או מזמינים אותי". למה אתה צריך להגיד בבושה 2011?הלקוחות לא יודעים את המניפולציה וזה גם לא יעזור שתגיד 2011 אם הם מספיק מתוחכמים אז גם שתגיד 2011 הם יתחילו לבדוק "רגע, אז למה 2011?". עכשיו, חיסרון נוסף הוא אמר בטקסט "חלקן יותר מפעם אחת". זה גם כן חיסרון. למה אתה בכלל צריך לציין את זה, אתה אומר יש לי לקוחות שהם "1,2,3", לא, יש כאלו שהם יותר מפעם אחת הזמינו אותי.

ש: הוא רוצה להדגיש את זה שכאילו המצב שלו טוב.

אליעד: זה לא רציני. אם בן אדם יגיד לך "זכיתי בלוטו יותר מפעם אחת", וואלה? באמת, כי זה תהליך אקראי ואם תהליך אקראי קרה לך יותר מפעם אחת כנראה שיש אצלך מזל מיוחד. אבל זה תהליך סיבתי. אבל זה לא שסגרו את חברת "זה וזה" או שהם הפסיקו לעשות כנסי מכירות בשנת 2012, נכון? הרי הם עשו כמה כנסים ב 2011, נכון? אז למה יותר מפעם אחת? הרי ההיגיון אומר שאם הלקוח מרוצה הוא אמור להזמין אותך עוד פעם ועוד פעם, מה זה "חלקם יותר מפעם אחת"? למה אתה אמור בכלל להכניס לראש של השומע את המחשבה " רגע רגע, איזה חלק יותר מפעם אחת? אולי שתיים, אולי הזמינו אותו רק פעמיים, אולי מישהו אחד הזמין אותו פעם וחצי, מישהו הזמין אותו פעמיים הוא אומר לך מה קרה יותר מפעם אחת, מה עם כל השאר? אולי כל השאר הזמינו אותו רק פעם אחת ולא רצו יותר להזמין אותו".

שאתה מכניס למוח " חלקם יותר מפעם אחת" מה הוא בעצם בא להגיד? "אני כל כך טוב שהזמינו אותי יותר מפעם אחת", אבל אמרת את המילה "חלקם", אז מה אתה מיד בא להגיד "רגע אז מה עם השאר למה הם לא הזמינו אותו, אולי כיוון שהוא לא טוב". למה לפתוח את זה? היית אומר "בין לקוחותי 1,2,3 אני עובד איתם, הם מזמינים אותי על בסיס קבוע כשהם רוצים". המילה "כשהם רוצים" לא צריך לדחוף אותה אבל זה מה שהמוח יבין. כשאתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" אתה בעצם, קודם כל רק חלקם. אתה יכול להגיד "יותר מפעם אחת" למה אתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" כי בעצם אתה אומר חלקם לא, חלקם אולי, לא יודע מה ביקשו, ביקשו להחזיר את הכסף. כשאתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" אתה בעצם מנסה לומר "הם מאוד מרוצים ממני, תראה כמה אני חזק". ואתה מאוד חלש כי אם רק חלקם מה זה אומר על השאר?

אני לדוגמה אומר שחלק מהאנשים שבאים אלי באים פעם אחת. למה? כי פשוט פתרתי להם את הבעיה. אבל זה נושא אחר. אבל זה נושא אחר. יש כאלה שאתה פשוט הולך לפסיכולוג, למה אתה הולך לפסיכולוג שלוש שנים? לא כי אתה מאוהב בו, פשוט הוא לא מצליח לעזור לך. זה כל הסיפור.

עכשיו בואו נמשיך קדימה. ואז הוא סיפר כמה הוא חכם ומוכשר, וכו'. ואז הוא אומר "האם אתם גם יכולים? איך את ואתה יכולים גם כן" ואז הוא אומר "בוודאי שכן". אז מה החיסרון בנושא הזה? החיסרון בכלל ב"האם אתם גם יכולים, את אתה יכולים גם, בוודאי שכן".

ברור זה הדבר הבסיסי למתחילים. לא אומרים "האם אתה יכול? בוודאי שכן" כי אם "בוודאי שכן" למה אתה שואל האם אני יכול? תגיד "אני אסביר לך איך אתה יכול" מה זה "האם אתה יכול".

ש: אני חושב על ההיפוכים אבל אני הייתי עושה לך ככה, אוקי, בסדר אני אנסה להבין את זה.

אליעד: קודם כל תבין את זה אחר כך את ההיפוכים, אחר כך נעשה הרצאה נסביר את מה שדברנו עליו.

אוקי, הוא בסוף אמר משהו שהוא לא הבין אותו כל כך. הוא אמר בסוף על הקטע של תעשה מניפולציה שהיא נכונה שיש לך. אתה נותן לבן אשליה של בחירה ובכל מקרה מהצדדים הוא שומע את מה שרצית.

עכשיו, זה הוא הסביר משהו לא נכון אחר כך נסביר מה זה. אבל בכל מקרה הוא היה צריך לעשות את זה פה, כשאתה אומר "האם אתם יכולים או לא" ואז אתה אומר "בוודאי" אתה השארת אותו בספק. מה המניפולציה עושה? המניפולציה אומרת "איך אתה יכול, בוא אני אסביר לך איך אתה יכול" ואז הספק עבר "מהאם אתה יכול לאיך אתה יכול". יש שתי דרכים "בוא אני אגיד לך האם את אתה יכולים להיות מוכשרים כמוני" ואז אתה אומר "רגע רגע, אולי אני לא יכול?", "מה מזאת אומרת. אתה יכול בוודאי שכן". עכשיו, מה זה בוודאי שכן? למה שאני אאמין לך, אולי לא? מה אנחנו לא יודעים שאתה בא למכור לנו, ואם לא, היית אומר לי שלא? ברור שהיית אומר לי שכן כי אתה רוצה להביא אותי לסדנא אז מה אתה אומר לי?

ברגע שהוא אמר לי "האם" הוא בעצם דחף לך למוח לחוות את האפשרות "שאין אפשרות". כשהוא אומר לך "האם אתה יכול" במוח רק לך "אולי אני לא יכול". ואז כשהוא אומר "בוודאי" זה כבר יותר חלש מאשר אם הוא היה עושה מניפולציה אחרת ואומר אני אסביר לך.

ש: אבל איך אתה יכול להסביר מה שאתה עושה עכשיו, מה שאתה עושה זה גם מניפולציה.

אליעד: רגע תן לי לסיים את המשפט. הוא היה יכול להגיד "איך אתה יכול" אז "איך אתה יכול" פרושו "בוודאי אתה יכול", עכשיו אני אסביר לך איך אתה יכול, לדוגמה, או כמה מהר אתה יכול, לא משנה. המילה "אתה יכול" לא היה צריך להטיל בה ספק.

ש: אם "אתה יכול" מקפיץ לך, נכון את זה "שלמה אתה לא יכול?" אבל זה גם מקפיץ לך "שכן אתה כן יכול".

אליעד: כן אבל מה הוא מנסה לומר? אם זה היה בן אדם שאומר אני לא יכול הוא אומר לו "רגע למה אתה אומר שאתה לא יכול אולי אתה יכול, אתה יודע? בוודאי שאתה יכול", כי במקום להגיד למישהו שאתה לא, מישהו אומר "אני לא יכול במקום" להגיד לו "לא נכון אתה יכול" אז הוא אומר תראה לו לא מיד מקפיצים אותו "מאתה לא יכול לאתה יכול" מקפיצים אותו "מאתה לא יכול, רגע אולי אתה יכול? אתה יכול". הוא התחיל מ"לא יכול" ממחויב שלא, לאולי מחויב שלא, למחויב שכן. אבל הוא מנסה להביא אותך למצב שכן, אז למה להתחיל "מאולי לא"? תתחיל "מכן", הבנת? מי רוצה להסביר לו? שיסביר לו. זה לא מסובך.

אני אסביר עוד פעם. השאלה מאיפה נקודת המוצא של הבן, לאיפה אתה רוצה להביא אותו. אם אתה רוצה לעורר בו ספק להגיד לו "האם אתה יכול" אם הוא בטוח שהוא לא יכול ותגיד לו "מה זאת אומרת שאתה לא יכול, אתה יכול", אתה מעביר אותו מקיצון לקיצון זה בעיה. אבל אם הוא מתחיל מנוקדת הנחה "שלא יודע אם אני יכול" ואתה רוצה להביא אותו "לאתה יכול" אל תחזק לו את "האולי אתה לא יכול".

"האם" זה שם אותו בתוך פוזיציה של ספק, אל תשים אותו בפוזיציה.

ש: "האם" זה או יכול או שזה לא יכול. יש "אתה יכול" ועוד כמה באוויר.

אליעד: יפה, כמה שהוא אומר לך, הוא אומר לך בוודאי שאתם יכולים. זה משפט די מטופש, למה זה משפט די מטופש? כי אין מאחוריו שום נימוק. אם אתה אומר תגיד לי האם, כמו לדוגמה, האם אני קיים? מזאת אומרת בוודאי שאתה קיים. עכשיו למה זה משפט שלא אומר כלום? כי אם באמת יש שאלה האם אני קיים אז המשפט מוודא שאתה קיים לא אומר כלום. אם אתה אומר לבן אדם "האם משהו נכון" אתה אומר לו "ברור שזה נכון" אם ברור למה שאלת? זאת אומרת אם באמת יש ספק, על הבוודאי הזה הוא לא אמר אחר כך כלום לצורך העניין, זאת אומרת הוא אומר בוודאי שזה נכון, או משהו כזה. עכשיו, נגיד אם כן, הוא הביא איזה טענה אחר כך. אבל תסתכלו, כמה שיהיה חזק "הבוודאי", למה הוא אמר בוודאי? הוא מנסה להגיד לך אתה יכול. אבל כמה שלא יהיה חזק "הבוודאי" שלו הוא היה יכול לעשות את זה יותר חזק אם הוא לא היה שואל מלכתחילה "האם אתה יכול". הוא היה יכול להגיד "עכשיו אני אסביר לך איך אתה יכול, עכשיו אני אראה לך שאתה יכול, או עכשיו אני אגרום לך לראות שאתה יכול, או עכשיו אני אראה לך את היכולת שלך". ולא להתחיל להגיד "האם אתה יכול" מה זה "האם אתה יכול" למה לשאול "האם אתה יכול".

תגיד למישהו "אני אראה לך שאתה יכול" תן לו הוכחה אז הוא יאמין שהוא יכול, כי גם אז זה לא אומר שהוא יכול אולי הוא יכול חלק אבל אז זה הרבה יותר חזק מאשר שאתה מכניס לו לראש "האם אתה יכול".

ש: זה כמו שמישהו שאומר איך אני מגיע לבחירה החופשית, סתם לדוגמה, כבר יש הנחה שיש בחירה חופשית ועל זה אני שואל שאלות ומסתכל. זה משהו שמלמד אותי על השאלות שלי גם.

אליעד: אתה בעקרון המטרה שלך לשיחה הזאת זה להבין איך עובד המוח, אוקי? זה הרעיון.

ש: השאלה לא קיימת ממילא אצל הלקוחות?

אליעד: קיימת. אבל מה אתה מנסה לחזק את השאלה או לחזק את התשובה? מה המטרה שלו? הוא לא רוצה להזדהות. להזדהות תישארו בבית, תסתכלו רק "ביוטיוב", כי הוא רוצה לגרום להם לבוא, לגרום להם לבוא לא מטיל ספק. אל תטיל ספק אתה מנסה לקחת דבר יחסי להפוך אותו למוחלט, אל תטיל ספק.

ש: אז אם אני רוצה בעצם, שמישהו שאומר שהוא לא היה יכול לעשות משהו ואני רוצה שהוא כן יתחיל להאמין שהוא אולי יכול לעשות.

אליעד: שמה זה שונה, כי שמה מ"אני לא יכול" אם תגידי לו "אתה יכול", אבל אחרים עם "אולי אתה יכול".

אוקי, אתה לא יכול? אולי אתה יכול, בא תבדוק, אתה רואה שאתה יכול. אבל אם את רוצה שמישהו ירצה משהו. נגיד שאת רוצה לצאת עם מישהו לאיפשהו את לא שואלת אותו אתה רוצה לצאת איתי, לאיפה אתה רוצה שנצא. הבנת את ההבדל?

אם את רוצה לצאת עם מישהו לאנשהו או את רוצה שמישהו יקפוץ אלייך. לא "האם" אתה רוצה לקפוץ אלי, מתי אתה רוצה לקפוץ אלי או מתי תקפוץ אלי. אם היא רוצה שיקפוץ אליה, גם זה לא נכון, "רגע רגע למה שאני בכלל אקפוץ אלייך" אבל הוא טיפוס עוין בכל מקרה. מבינה? אבל גם פה מישהו אומר "רגע, מי אמר?". לא, אבל פה יש עוד איזה משהו לחיזוק.

בואי תראי את המניפולציה, תראי, מה נגיד נאמר פה, נגיד שהוא היה יכול להגיד, דוגמה, פה הוא מרגיש סוג של חיזוק. נגיד לדוגמה שאת רוצה שמישהו יקפוץ אלייך את אומרת לו "הכנתי משהו לאכול, מתי תקפוץ אלי? תום" אז כאילו ההוכחה שאתה צריך לקפוץ אלי זה שהכנתי משהו לאכול ועכשיו רק השאלה מתי תקפוץ, לא "האם אתה רוצה לקפוץ תראה הכנתי משהו לאכול". אלא "מתי תקפוץ הכנתי משהו לאכול". בכל מקרה, בפשטות כשאתה אומר "האם אתה מעורר אצל השומע אצל הספק" זה המסר. עכשיו את אומרת למישהו האם "ככה או ככה".

ש: לא, כאילו כי אם אני רוצה שמישהו יבוא אלי, סתם לדוגמה, אני לא אומרת הכנתי משהו. "אתה בא או לא".

אליעד: "או לא", למה "או לא"? שואלים "מתי". את רוצה שהוא יבוא? לא שואלים "אתה בא?". יש אופציה שהוא לא יבוא?

ש: תמיד יש אופציה.

אליעד: לא, את מוכנה לקבל את האופציה שהוא לא יבוא?

ש: לא.

אליעד: יפה, אז את לא אומרת לו "אתה בא?", למה יש אופציה שהוא יגיד לך לא? אין אופציה, את מבינה?

שאת את אומרת לו "אתה בא?" את בעצם משמיעה לו "אני לא בטוחה שהוא יבוא".

ש: אבל אני רוצה להגיד משהו לגבי זה, אפשר? כי יש פה איזה משהו יש פה שני דברים שפועלים בו זמנית. כי מצד אחד נכון, אתה אומר לו אם אתה אומר לו "מתי אתה בא?" אז כאילו יכול להיות שהוא יאמר "אה, כן אני צריך לבוא" וזה הופך "למוחלט" ומצד שני הוא יכול לחוות "צמצום" מזה ודווקא להתרחק מזה.

אליעד: אתה צודק, נכון. ולכן אמרתי שאפשר לעשות מניפולציה. הוא אומר, מה הוא אומר? שאם אתה תגיד למישהו פתאום "אתה בא?" ושואל אותו מתי אתה בא, הוא יגיד "רגע רגע, למה את חושבת שצריך לקפוץ אלייך אולי את תקפצי אלי", נגיד, אז מה עושים במניפולציה? אומרים, מביאים נימוק ללמה אתה צריך לבוא וזה, אומרים הכנתי משהו, סתם דוגמה נגיד, "מתי אתה בא?" אז כאילו ערבבת משהו עם משהו. ולא האם אתה בא יש תירוץ אלא יש תירוץ שהוא יבוא.

אבל הוא אמר נכון, שלפעמים אני אומר למישהו "מה אתה רוצה לאכול?". מי אמר שאני רוצה לאכול, עכשיו לא רוצה לאכול על הפרנציפ. יש גם את זה צריך לשים לב. אבל פה זה שונה כי אתה מנסה לשכנע את הלקוחות. פה זה שונה. אתה מנסה לשכנע את הלקוחות? אל תדחוף להם לראש את האופציה שהם לא יכולים. כי אתה מנסה להגיד להם שהם יכולים.

ש: אולי הוא רוצה להעצים את עצמו, ולגרום לאנשים לבוא גם כן.

אליעד: דרך מה?

ש: דרך שהוא בדק וחקרו ואז של ללמוד מזה אני לא יודעת.

אליעד: כן אבל הוא ניסה להקטין את עצמו הוא ניסה להגיד אתם יכולים כמוני. לא, בהתחלה הוא ניסה להגדיל את עצמו אבל אחר כך הוא ניסה להגיד "האם אתה יכול? גם אתה יכול".

ש: אולי הוא לא מאמין שלא כל אחד יכול גם בעולם הזה.

אליעד: זה שהוא חושב שלא כל אחד יכול, גם את זה אנחנו יודעים. כי אחרת הוא לא היה עובד יותר במקצוע שלו אלא אם כן הוא היה במקצוע לא תחרותי.

ולמה חשוב לי להוסיף את זה? כי אני חושב שכל אחד יכול ואני לא במקצוע תחרותי לכן אני יכול ללמד. יש מקום להרבה אלוהים אז אפשר שיהיה כמה זה לא מוגבל. זה היה חשוב לי להוסיף את זה. במקום תחרותי אף אחד אף פעם לא יגלה לך לעולם את הכל. במקומות לא תחרותיים אני אלמד אותך הכל כי זה לא בא על חשבון אף אחד.

רגע תן לה שניה, מה את אומרת?

ש: כי אני חושבת למה הוא בעצמו לא ידע להגיד את זה, את מה שאתה אמרת, את "הבוודאי", "שהאם אתה יכול".

אליעד: למה? כי זה מבנה ילדותי של טקסט זה הסיבה המרכזית. "אם אני יכול? כן אתה יכול. מי אמר שאני יכול? אני אראה לך שאתה יכול". אין בזה תחכום. מישהו שלומד ממני את הדברים האלו הוא לא אומר "האם אתה יכול" מה אתה לא יודע שאתה אומר "האם אתה יכול" אתה גם אומר לו שהוא לא יכול.

עכשיו, מתי הוא כן היה צריך להגיד "האם אתה יכול"? מתי כן היה מקום לשימוש "בהאם אתה יכול"? אם הוא היה נגיד נוטה למפגש או משהו, אנשים אומרים לו "אין לי כוח אני לא יכול, אני לא יכול". אז הוא אומר לו "רגע האם אתה יכול? אני אראה לך שאתה יכול". שמה אולי "ההאם אתה יכול" זה כדי להכיל את ההתנגדות של "אני לא יכול". אם אתה יודע שהוא חושב שהוא לא יכול אז תגיד לו "האם אתה יכול" כדי להכיל את ההתנגדות של "ההוא לא יכול" וגם אז אתה לא צריך לדחוף לו את "הבוודאי שכן". למה בוודאי שכן? תגיד לו "האם אתה יכול? בוא אני אראה לך איך" אבל למה אתה אומר בוודאי שכן? כי אם בוודאי שכן אז למה שאלת האם אני יכול?

ש: נכון, זה מוציא אותך שקרן בנוסף.

אליעד: "הבוודאי" הוא ההפך של "האם". אז מה אתה מנסה להגיד לי בוודאי שכן או האם? עכשיו להתחיל לשים לב למילים, לזה.

כמו לדוגמה ראש הממשלה נגיד, בא נגיד ששואלים אותו איך להיות ראש הממשלה, נגיד סתם, נגיד ראש הממשלה נתניהו אתה שומע אותו הרבה פעמים שהוא אומר את המילה "לדעתי", הוא אומר "להבנתי", הוא אומר "לתפיסתנו" אתה רואה שהוא לא מאמין במה שהוא אומר. נגיד הוא אומר "אנחנו אומרים שלאירן אסור שיהיה נשק גרעיני", מה זה אנחנו אומרים? למה מישהו יכול להגיד אחרת? מה זה אנחנו אומרים. אסור, לא, ברגע נגיד שמישהו אומר לך טענה ואתה רוצה לשלול אותה אף פעם אל תדבר באופן סובייקטיבי. אף פעם אל תגיד "אני אומר ש..." או "אנחנו אומרים ש...", או "בתפיסתנו".

הוא אומר, נגיד שנשיא ארה"ב אומר "אנחנו אומרים שלא צריך ללחוץ על האיראנים". אסור למתנגד להגיד "אנחנו אומרים שצריך ללחוץ על האיראנים". לא אנחנו, המלה "אנחנו" למחוק. "צריך ללחוץ על האיראנים, אסור שלאיראנים יהיה נשק גרעיני". גם להגיד את המילה "אסור", אפילו להגיד "אסור שיהיה להם נשק גרעיני" גם זה חלש.

מה זה "אסור"? למה אפשר להגיד שמותר? "לא יהיה להם נשק גרעיני". מה זה אסור מי אמר שאסור? אסור, אני אעשה ההפוך. "לא לא, זה לא אסור ומותר, לא יהיה להם" או "אנחנו נגרום לכך שלא יהיה להם". זה לא "אסור" כי "אסור" אתה צריך להאמין שאתה צריך לעשות משהו כדי לכפות את "האסור". הוא אומר לך אסור לעשות משהו ועכשיו אני צריך לעמוד באיסור. ולכן צריך להפציץ אותו כדי שלא יהיה לו נשק גרעיני. אז במקום להגיד אסור שיהיה לו תגיד "צריך למנוע ממנו" כי הרי "האסור" מנסה לגרום לך לחשוב שצריך לעשות משהו. אז תגיד "אתה צריך" למה אתה נתקע לי "באסור". הרי מה אתה רוצה למה אתה אומר אסור? כדי לגרום לו לעשות פעולה. אז תגיד לו מה הפעולה שהוא צריך לעשות במקום להגיד לו את "האסור". אל תטיל ספק, למה? כי הוא בעצמו לא בטוח שמה שהוא אומר זה נכון.

ש: אבל מה היתרון בלהגיד שאסור?

אליעד: כי הוא יגיד אם יהיה מעניין מה שתגיד לי מה לעשות אז תמיד אתה לוקח צעד אחד אחורה או כדי לשכנע אותו למה הוא צריך לפעול. אבל אז אתה מטיל ספק.

מה שאני בא להגיד בכל המערכות הדיפלומטיות, אם תשימו לב בטיעונים, כשמישהו טוען טיעון ואומר "לדעתי" זה אומר שהוא לא מאמין לעצמו, זה אומר שיש לו ספקות ולכן הוא נכשל, לכן הוא לא מצליח לשכנע. המילה "לדעתי" היא אומרת לו שניהם והוא לא חייב להסכים איתי. כשאתה אומר למישהו "לדעתי" או "אני רוצה", או "אני חושב" אתה בעצם אומר לו "תקשיב, זכותך לחשוב אחרת". יש "זאת האמת" ויש "אני חושב וזה".

ש: נו אז מה המסקנות?

אליעד: כי אתה רוצה לשכנע אותו. אם את רבה עם מישהו שהוא חשוב לך אף פעם אל תגידי לו "לא טוב", תגידי לו "אני חושבת שזה לא טוב". את מבינה? כי תשאירי את זה בסובייקטיבי. נגיד את רבה עם מישהו ואת רוצה להשתיק אותו אז כל פעם שהוא אומר "אני חושב ש..." תגידי את ההפך בלי "אני חושבת ש...". הוא אומר אני רואה שיש שולחן אל תגידי אני לא רואה שיש שולחן, תגידי לו אין שולחן. הבנו?

אוקי, עכשיו בא נמשיך הלאה, עכשיו הוא נכנס בסיפור של המוח.

מי רצה לשאול שאלה?

ש: אתה באמת יכול לגרום לבן אדם לעשות משהו שהוא לא מתכוון לעשות?

אליעד: תשובה?

ש: כן.

אליעד: ענית את התשובה לבד, אמרת כן, אבל אמרת כן לשאלה ששאלתי אותך נתת את התשובה.

אני אענה לך תלוי מאיזה זווית מסתכלים על זה מהיבט מסוים אפשר לגרום לכל אחד לעשות כל דבר בצורה מוחלטת, היבט מסוים.

מהיבט שני אי אפשר להכריח מישהו לעשות משהו, יש לו בחירה חופשית אבל אפשר להגדיל את הסיכוי לכך שהוא יעשה את הדבר.

זאת אומרת, אם אתה נגיד תדבר איתי בכמה מניפולציות שתרצה אתה לא יכול לשכנע אותי. כי אני רואה את המניפולציה בזמן אמת מגיעה ואני יכול לקבל אותה או להזיז אותה הצידה. אבל בן אדם רגיל.

ש: ואם נגיד זה היה נגד רצונו היית יכול?

אליעד: בעיקרון כן, לפי מה שאתה שואל התשובה היא שכן.

ש: מה זה ההיבט המסוים הזה?

אליעד: הכוונה היא שאתה אלוהים והכל אחד, ושפה וששם. אתה יכול אם באמת תרצה במאה אחוז אתה תגרום "לפה שיהיה פיל". אתה יכול הכל, אז מה רק לגרום למישהו לעשות משהו אתה יכול הכל.

ש: אז אתה אומר לעצמך, אתה רק צריך להיות אלוהים שלי זה הכל.

אליעד: אתה רק צריך להשתמש בכוח שלך אתה לא צריך להיות אלוהים. יש לך כוח רק תן מכה חזקה.

אבל הוא שאל באופן יחסי. באופן יחסי כן אתה יכול לגרום לבן אדם לעשות כל מה שאתה רוצה שהוא יעשה אפילו הכל. בסדר? הכל.

אוקי, בואו נמשיך, אחר כך מה הוא התחיל להגיד? מה הוא אמר מה הוא זוכר?

ש: המוח לא תופס את המילים "לא" ולא את המילה "אל" ואחרי זה הוא אומר שצריך להשתמש באיזה משהו מושכל בשביל שכן יהיה אפשר להשתמש בזה.

אליעד: אבל המשפט שהוא אומר "המוח לא מעבד את המילים לא ואל" הוא עצמו סותר את עצמו.

ש: מי אמר שהמוח לא מקבל את זה?

אליעד: הוא אמר, את לא שמעת? יש הוכחות אני אוכיח לך שהמוח שלך. אוקי, שניה קודם כל המשפט עצמו "המוח לא מעבד את המילים לא ואל" הוא משפט שסותר את עצמו.

אם המוח שלי לא תופס את המילה למה אתה אומר המוח לא מעבד? תגיד לי המוח מעבד רק מילים חיוביות. הוא יכל להגיד המוח מעבד רק מילים חיוביות. או רק מילים של "כן ותעשה". אבל הוא לא אמר את זה, הוא אמר המוח לא תופס מילים שהן "לא". אבל עובדה שאתה ניסית להעביר לי מסר באמצעות השימוש של המילה "לא" ואתה עוד רצית שאני אבין אותך באמצעות מה שאמרת שאי אפשר להבין אותך. אתה אמרת שהמילה "לא" היא לא נתפסת או משהו מעין זה, אל תעביר מסרים עם המילה "לא" שאתה רוצה שיקבלו אותם. תחשוב, בסוף זה לא אפקטיבי. אז למה אתה אומר לי המוח לא מעבד את המילים "לא ועל"? תעביר אותו בצורה אפקטיבית, תגיד המוח מעבד מילים של "כן" ואת הזה.

ש: זה אומר שהוא לא עומד במילה שלו בעצם.

אליעד: לא שלא עומד, זה אומר שאתה לא מאמין למה שאתה אומר זה לא שלא הבנת את מה שאמרת.

עכשיו, בואו אני אתן לכם את ההוכחה שהוא נתן לכך שהמוח לא מעבד את המילים "לא ואל". עכשיו, בואו נראה את המניפולציות שנעשו פה. מה ההוכחה?

אל תסתכלי עלי, אל תסתכל עלי, יש פה מישהו שלא ראה את העט?

יפה, מה זה הוכחה? סליחה, אני אמרתי לך לא להסתכל על העט? את רואה אותו?

ש: אני הסתכלתי, כן.

אליעד: אל תראי אותו, את רואה אותו? מסקנה המילה "אל" לא אפקטיבית. המוח לא תופס את המילה "אל" או "לא". למה זה "קישקושציה"?

טוב, מישהו הבין את ההוכחה? הוכחה, עובדה, הנה אמרתי לך את המילה "לא" קרה "כן", הגעתי למסקנה המוח שלך לא תופס את המילה "לא".

ש: כן, הוא עשה את הסיטואציה הזאת ספציפית והוכיח אותה.

אליעד: אם אני אגיד לך "אל תדפוק את הראש בקיר". אתה רואה אתה לא דופק אותו ואם אני אגיד לך "תדפוק את הראש בקיר" גם לא עובד, מסקנה, המוח לא תופס את המילה "כן".

זה משהו אחר זה בכלל לא קשור לסיפור.

ש: למרות שיש עניין גם בדברים האלה לדעתי. אני אגיד לך מה, כשאתה אומר, הוא אמר "אל תסתכל לי על האצבע" אתה באותו רגע היית צריך לדמיין את האצבע והיית אמור להוריד אותה. יש לך משהו שאתה רואה את האצבע.

אליעד: אבל הוא לא התכוון לזה הוא התכוון למשהו אחר אל תגן על מה שהוא לא הבין.

טוב, עכשיו בואו נסביר מה קרה כאן ומה פשר העניין. הוא עשה מניפולציה ברמה הטיעונית, ברמת הטענה זה מניפולציה. מה הוא עשה? הוא אמר יש לי טענה שאומרת שהמילה "לא" לא עובדת. בוא אני אוכיח לך שהמילה "לא" לא עובדת. אל תרביץ לעצמך, לא, נגיד זה, אתה לא מרביץ לעצמך, הנה ההוכחה, עובדת. אל תרביץ לעצמך, אתה רואה שאתה לא מרביץ לעצמך? הוכחה המילה "לא" עובדת.

אפשר להגיד הפוך. שב על הכסא, שב, הנה הוכחה שהמילה "כן" עובדת. קפוץ, הוכחה שהמילה "כן" לא עובדת. עכשיו, פה מה הוא עשה?

פה הוא לקח כזה דבר, הוא אמר בוא נגרום לך לעשות משהו מסיבה כלשהי שלא קשורה למה שאמרתי לך, נגיד לך "לא".

תכף הוא יגיד, אם הוא היה פה אז הוא היה אומר לך זה כן קשור כי אמרתי לך "לא" לכן עשית. זה עדיין לא קשור לסיפור.

הוא אומר אני אוכיח לך שהמילה "לא" לא עובדת ואז הוא מביא לך סיטואציה שבה המילה "לא" עובדת, ואז מכך הוא מוכיח שבאופן כללי המילה "לא" לא עובדת. זאת אומרת עוד פעם הוא הראה לך דוגמה מקרה פרטי שבו המילה "לא" לא עבדה, והוא מכך הוכיח שהמוח לא מעבד את המילה "לא". וזה מניפולציה.

ש: אבל זאת מניפולציה שאנחנו משתמשים הרבה בימים האלו. אני. משתמש בה הרבה ביומיות, ואני עושה כמה קטעים מנסה משהו, רואה שהוא, הכל בו. זה משהו שאני עושה אותו.

אליעד: אבל זה מניפולציה של ילדים, זה נראה כאילו זה חשיבה לא רצינית.

אחר כך אני אסביר את מה שהוא היה צריך להבין ואת מה שהוא היה צריך להגיד הוא לא אמר. אבל זה עניין אחר.

בכל מקרה בפשטות, הוא לקח מקרה פרטי, אמר אתה רואה? המילה "לא" לא עובדת. מסקנה, המוח לא מעבד את המילה "לא".

מזה שהמילה "לא" לא הקשבתי לה. זה שאתה אומר למישהו אל תעשה משהו והוא עושה הפוך עד מכך ועד להסיק שהמוח לא מעבד את המילה "לא".

ש: אבל במיוחד שהוא משתמש במילה לא הוא מאמין לעצמו, דרך אגב.

אליעד: הוא התכוון להגיד משהו אחר.

ש: לא הבנתי, אני פשוט מנסה להבין.

אליעד: בסדר, יש כאלו שכבר השתכנעו. אנחנו מנתחים.

את אומרת, אני כל כך חכמה שמלכתחילה לא חשבתי שהוא צודק.

ש: לא, לא נכון. לא בעניין הזה זאת אומרת שאני יכולה להבין שלמקרה ספציפי יכול להיות שהוא צודק. אוקי? אבל באופן כללי זה לא הגיוני.

אליעד: אבל זה לא בגלל שהמוח לא מעבד את המילה "לא".

אני קודם כל רוצה להסביר את האמת במה שהוא אמר. ריכוז.

הוא לא התכוון לזה. אחר כך הוא המשיך את "הזה" והסביר מה האמת במה שהוא אמר. הוא היה צריך להגיד משהו אחר.

הוא היה צריך להגיד המוח לא יכול לשמוע "לא" בלי לשמוע את "הכן". המוח לא יכול לשלול משהו בלי לחשוב על ההפך שלו. ובאותה מידה גם המוח לא יכול להגיד "כן" בלי לשמוע את "הלא". בסדר, זה נכון בכל מקרה.

קודם כל, מה שהוא היה צריך לומר, כשאתה אומר למישהו "לא" אתה גם אומר לו את האופציה של "הכן". באותה מידה הוא גם יכל להגיד כשאתה אומר למישהו "כן" אתה אומר לו את האופציה של "הלא". זה כבר אותו דבר. עכשיו, אם הוא היה אומר את זה, זה האמת.

אם הוא היה אומר, תקשיב כשאתה אומר למישהו משהו, הוא תמיד שומע גם את ההפך. בפאת בתוך המשפט עצמו יש גם את ההפך.

כי במילה "לא משהו" אתה בעצם דוחף גם את ההפך של הדבר רק בלי המילה "לא".

מה ההבדל להגיד "כן" ששומעים את "הלא" לבין "לא" ששומעים את "הכן". מה ההבדל?

ש: לא הבנתי מה אתה אומר, עוד פעם.

אליעד: מה ההבדל בין להגיד למישהו "כן" שמזה הוא שומע את "הלא" לבין להגיד לו "לא" שמזה הוא שומע את "הכן". מה ההבדל?

ש: לא נראה שיש הבדל, אין הבדל.

אליעד: אבל אני שאלתי, מה ההבדל?

ש: אה, יפה מי אמר שיש הבדל.

אליעד: כי אני יודע את ההבדל. אני אגיד לך את ההבדל. מאוד פשוט.

בואו ניקח דבר והיפוכו.

ש: לא, אבל זה טכניקה יפה במה שעשית עכשיו.

אליעד: בואו ניקח דבר והיפוכו. ריכוז. "תחמם את המים" מה ההפך שלו?

ש: תקרר את המים, לא לחמם את המים.

אליעד: "תחמם את המים" ההפך שלו "תקרר את המים" או "אל תחמם את המים". עכשיו תתרכזו טוב טוב.

כשאתה אומר למישהו תקרר את המים הוא שומע, מדמה בדמיון "תקרר את המים". זאת אומרת, "כשתקרר את המים" הוא שומע בדמיון "תחמם את המים". אבל כשאתה אומר למישהו אל תחמם את המים אז הוא שמע את "התחמם את המים" בתוך "האל תחמם את המים".

ש: עוד פעם את זה. עוד פעם.

אליעד: יש הבדל. יש כשאתה אומר לו משהו והוא מאמין שיש הפך. ההפך קופץ לו בצורה עמוקה בתת מודע. לדוגמה, תקרר את המים, "אה הוא לא רוצה שאני אחמם אותם", תחמם את המים, "אה הוא לא רוצה שאני אקרר אותם".

ויש שבמקרה הזה זה אותו דבר, אמרת לו תקרר או תחמם, בשני המקרים, זה שהוא שמע את ההפך.

אבל יש, אל תקרר את המים אל תחמם את המים, אז במקרה הזה אתה אמרת לו משהו אבל תוך כדי זה אמרת גם את ההפך. אתה הדגשת את ההיפוך. זה לא שהוא בתת מודע, כדי להבין את הדבר הוא היה צריך לשמוע את ההיפוך אלא אתה פשוט אמרת לו את ההיפוך.

יש "תציל את חברך", יש "תהרוג את חברך" ויש "אל תהרוג את חברך". מה הוא שמע? גם את האופציה של "תהרוג". עכשיו, איך זה קשור?

יש בעשרת הדיברות כתוב לא תרצח, לא זה ולא זה, זאת אומרת השאלה איפה אתה שם את הפסיק יש "לא" תרצח, "לא" תגנוב. דרך אגב אפרופו המשפט של המוח, "לא מעבד את המילים לא ואל", עשרת הדיברות מושתתות על "לא תרצח, לא תגנוב, אל זה".

ש: הנה הוא צודק, זה לא עובד.

אליעד: במקרה המילים של "האל" הן יותר אפקטיביות מהמילים של "התפעל".

ש: למה, אבל אתה רוצח, אתה גונב, אתה זה, אתה יודע שזה.

אליעד: מה את יודעת מה הוא עושה?

ש: לא, יש לי זמן.

אליעד: על בסיס זמן פנוי. לא, אבל אני רוצה להגיד משהו.

תסתכלו מהיבט מסוים יש גם חיסרון בלהגיד את הפוזיטיבי, עדיף לפעמים להגיד את הנגטיבי. כאילו אל תעלה על דעתך להגיד את האופציה הזאת כי האופציה בכל מקרה קיימת.

טוב, בואו נמשיך קצת את הסיפור הזה. אז תסתכלו, מה הוא אמר? הוא אמר ככה, "המוח לא מעבד את המילים לא ואל". ואז הוא מראה לך אצבע ואומר לך "אל תסתכל על האצבע, אתה רואה שלא עמדת בפיתוי".

עכשיו, קודם כל ככה. הוא יכל להגיד, קודם כל למה אתה צריך לשים את האצבע למעלה ולהגיד "אל תסתכל על האצבע". כאילו אל תשים את האצבע ותגיד "אל תסתכל מאחורי הגב שלך, בא נבדוק אם זה יעבוד או לא". אם הוא היה אומר "אל תסתכל מתחת לכסא", יש הרבה אנשים שלא מסתכלים מתחת לכסא. אמת?

אם הוא היה בוידאו אומר במקום להגיד "אל תסתכל לי על האצבע", הוא אומר לך "אל תסתכל מתחת לכיסא שאתה יושב עליו או על תעמוד על הראש" ובכלל אנשים היו אומרים "מי יעמוד על הראש?".

עכשיו, זאת אומרת שבן אדם מסתכל על האצבע זה סיבה אחרת, למה הוא מסתכל על האצבע? כי הכרחת אותו להסתכל על האצבע.

עכשיו, דבר נוסף לא רק שהכרחת אותו להסתכל על האצבע, הוא אמר "בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי". עכשיו, מה זה אומר? אם הוא היה אומר "אני אוכיח לך שכשאתה אומר למישהו לא, לא בהכרח שזה יקרה". "אתה רוצה לראות הוכחה? אל תסתכל לי על האצבע, ראית? לא בהכרח שזה יקרה".

זאת הוכחה נכונה. כי אם מישהו אומר "תראה כשאומרים את המילה לא, זה במאה אחוז עובד". מה אתה מבלבל את המוח, הנה אני יכול להגיד לך משהו "לא" ובכל זאת יקרה הפוך, אפילו לפעמים בגלל שאומרים לך לא, בגלל זה אתה עושה את זה.

סבבה, אבל אם מישהו אומר "תראה שאומרים לא זה תמיד עובד" הוא אומר "לא יכול להיות אני אוכיח לך שלא". אבל הוא פה ניסה להוכיח משהו אחר הוא פה ניסה להראות שכשאומרים "לא" זה לא עובד.

מה זה "זה לא עובד"? כי הבאת לי מקרה פרטי שבו זה לא עבד מכך אתה מסיק שזה אף פעם לא עובד? הרי באותה מידה בדיוק אני אוכל להגיד לך מקרים שנגיד, למישהו "לא", וזה לפעמים יעבוד ולפעמים לא. אני יכול להגיד, כגון לדוגמה, "אל תסתכל מה שיש מתחת לכסא או אל תקום מהחדר, אל תצא מהחדר, יש אנשים", שזה היה עובד, ואני יכול להגיד לך אל "תדפוק את הראש בקיר" שאצל רוב האנשים זה היה עובד. אז הנה "לא" עובד.

עכשיו, ודבר נוסף באותה מידה אפשר להגיד גם "כן". אפשר להגיד "כן" על משהו שאתה בכל מקרה עושה אותו, "כן תסתכל עלי? אתה רואה שזה עבד?". אז אם תגיד למישהו "כן" הוא יסתכל אם זה יעבוד.

לא נכון, כי אם תגיד לו "כן, תקפוץ מהגג" הוא לא יקפוץ.

זאת אומרת אין בכלל קשר "לכן ולא".

ש: כן אבל הוא ניסה לחזק את זה גם על ידי הביטוי הזה.

אליעד: עכשיו, איפה פה הייתה המניפולציה? עכשיו תקשיבו, עכשיו אפשר להגיד אולי הוא לא הבין, אולי הוא התכוון לומר שכשאתה אומר "לא" שומעים גם את "הכן", בפאת אם בתוך המילה "אל תעשה" אמרת את "המה הוא יכול לעשות", את האופציה ההפוכה.

אולי הוא לא התכוון לומר את מה שאנחנו מפרשים שהוא התכוון לומר. אולי כשהוא אמר "המוח לא מעבד את המילים" הוא התכוון לומר באופן יחסי, למרות שהוא לא באמת התכוון לזה. אבל אחר כך "הקצרה" שלו הייתה, כשהוא אמר לדוגמה, כשאמא אומרת לילד שלה "אל תרביץ לאחיך או משהו כזה, או אל תאכל מהרצפה, את יודעת למה זה לא עובד? כי אמרת לו את המילה אל". אז זה כבר לא נכון, זה לא נכון זה לא קשור. כי הוא כבר ניסה לגזור מכך שאני אומר לך "אל תסתכל על האצבע" ואתה מסתכל. אז אם אני אגיד לו "אל תאכל מהרצפה" אז הוא כן יאכל מהרצפה.

עכשיו, אני הקצנתי כי אני אמרתי זה אומר שהוא כן יאכל מהרצפה, לכאורה. אם כשאני אומר לך "אל תסתכל על האצבע" אתה מסתכל, אז אם אני אגיד לו "אל תאכל מהרצפה" הוא בכוונה יאכל מהרצפה כי הוא לא יוכל לעמוד בפיתוי. אז מה זה אומר?

אז לכאורה הוא יכל להגיד "את יודעת, אם תגידי לילד שלך אל תאכל מהרצפה הוא יאכל מהרצפה ואם תגידי לו אל תכניס את היד לאש הוא יכניס את היד לאש". אז זה לא נכון. אומרים לו "אל תכניס את היד לאש" הוא לא מכניס את היד לאש. אה, אז כבר לא אותו דבר, אז הוא כבר מכניס את היד לאש או לא מכניס את היד לאש לא בגלל שאמרת לו "אל" או "לא" או "כן" או "מי" זה כבר מסיבות אחרות.

אוקי, זה הבנו? עכשיו בואו נמשיך.

ש: אתה אומר שהוא לא, בגלל שאמרת לו "אל" או "כן", ביצע הילד. אבל כשאתה אומר למישהו כאילו, "אל תסתכל מה יש בקופסה" אז אתה מפנה אותו לנקודה שהוא שמע "תסתכל מה יש בקופסה". יש בזה משהו אתה לא יכול להתעלם מזה, כאילו אתה מבין מה שאני אומרת?

אליעד: איזה מניפולציה היא עשתה עכשיו? מה היא עשתה? היא אמרה "יש בזה משהו אתה לא יכול להתעלם מזה". "להתעלם" זה כללי "משהו" זה יחסי. גם אני אמרתי אמרתי שיש בזה משהו, תני לי רגע להסביר משהו.

מה היא אמרה? יש בזה משהו. נכון שאתה מסכים שיש בזה משהו? אל תתעלם מזה. כאילו, למה אתה מתעלם מזה?

אבל לא התעלמתי מזה.

ש: אז סליחה, יש בזה משהו אתה יכול להסביר למה זה כן עובד כאילו מהבחינה שאומרת לך למשל.

אליעד: אנחנו הסברנו את זה אבל. לא, המטרה פה הייתה להסביר משהו אחר. המטרה פה הייתה למה לא להשתמש "באל תעשה".

יש בזה עוד סיבות. כי לפעמים כשאתה אומר למישהו "אל תעשה" הוא לא ידע מה כן לעשות. נגיד, "אל תאכל יותר מדי" מה האלטרנטיבה? אם תגיד לו "תקשיב, אתה לא חייב לאכול יותר מדי, אתה יכול לאכול פחות" מה יש אופציה לאכול פחות?

לפעמים "האל" לא עובד כי המוח לא יודע מה האופציה של ההפך. נגיד, "אל תסע מפה" אז מאיפה אני אסע? תגיד לו "תסע מצד אחר" לדוגמה.

ש: כי אתה מאפשר לו מילוט.

זה מזכיר לי לדוגמה, "אל תאכל מעץ הדעת".

אבל כשאתה אומר "אל תאכל מהעוגה", כאילו אל תגע יש משהו.

אליעד: תמתיני רגע אחד. עכשיו, כמו דרדסבא מכין את הזה, אבל לי אף אחד לא יכול להפריע באמצע הניסוי זה ההבדל, הוא פתאום עצרו לו את הניסוי, יצא משהו אחר. אני סיימתי כבר את הניסוי עכשיו אנחנו רק כאילו עושים ניסוי עוד פעם.

ש: רגע אפשר? זה לא קשור לזה. אני פשוט רוצה להבין את כל הפואנטה.

אליעד: הפואנטה זה לקחת משהו שנראה לך מאוד הגיוני ולהראות לך מה באמת יש מאחורה.

ש: איך זה יכול לעזור בחרדות? לדוגמה.

אליעד: זה לא יכול לעזור בחרדות

ש: זה יכול להכניס לך "שריטות".

אליעד: לא, המטרה זה להסביר לך איך עובד המוח וביום יום שתדעי איך לדבר עם אנשים. הילד שלך, את רוצה להגיד לו משהו, את תדעי אם להגיד לו בצורה פוזיטיבית בצורה נגטיבית, מתי כן להשתמש מתי לא להשתמש. עבורך זה דברים שקשורים גם אלייך ביומיום את גם כן משתמשת במילים מסויימות אז שימי לב איזה מטרה את רוצה להשיג לפי זה.

אחר כך הוא אמר עוד דבר. הוא אמר "תתן לבן אדם אשליה של בחירה, לשימוש מושכל למילה "אל ולא". לדוגמה תגיד לו "האם אתה רוצה לסגור איתי את העסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה", בשני המקרים הוא שמה את המילה "רוצה לסגור את העסקה".

עכשיו, זה אחד הדברים את האמת, הכי המטופשים שנשמעו אי פעם, הרעיון הזה כשלעצמו. למה? כי לתת אשליה של בחירה זה בדיוק הפוך. את האשליה של הבחירה, מה זה אומר לתת אשליה של הבחירה? אז הוא אומר "איפה יש ספק, תעלים את הספק ושמה ניתן אשליה של הבחירה". כמו במקום "האם אתה רוצה לסגור איתי את העסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה", תשאל אותו "איך אתה רוצה שנסגור את העסקה...
משמעות להתרחק להתלונן להסכים שאלה תחושת חוסר טיפוס ספקי שירותים איך עובד לשמוע מדינה nlp nlp טכניקות nlp שיטות איך למכור איך למכור את עצמי איך למכור את עצמך אסטרטגיה אסטרטגיות אסטרטגיות שכנוע טכניקות טכניקות nlp לימוד לימוד nlp למידה למכור למכור את עצמי למכור את עצמך לשתול לשתול מחשבות מחשבות מילות שלילה ניתוב לשוני פיזיולוגי נלפ סדנת nlp סוד סודות סודות ה nlp קורס קורס nlp קורסים שיטות שימוש במילה שימוש במילה לא שכנוע שתילת מחשבות
איזה שיטת שכנוע עדיפה? שיטות שכנוע, אסטרטגיות שכנוע, שכנוע מהיר, שכנוע איטי, שכנוע בבת אחת, שכנוע בשלבים, איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים?
איזה שיטת שכנוע עדיפה? שיטות שכנוע, אסטרטגיות שכנוע, שכנוע מהיר, שכנוע איטי, שכנוע בבת אחת, שכנוע בשלבים, איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים?
... שיטת שכנוע עדיפה? שיטות שכנוע, אסטרטגיות שכנוע, שכנוע מהיר, שכנוע איטי, שכנוע בבת אחת, שכנוע בשלבים, איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? מה עדיף: שכנוע מהיר או שכנוע איטי? אליעד כהן מסביר על סוגי שכנוע שונים ומתמקד בשאלה המרכזית: איזו אסטרטגיה של שכנוע עדיפה, האם שכנוע מהיר וחד או שכנוע איטי והדרגתי? הוא מסביר שהתשובה תלויה בהקשר ובמטרות הספציפיות של האדם המבקש לשכנע. הוא מדגיש כי ללא הבנה ברורה של המטרה שאותה רוצים להשיג, לא ניתן להחליט איזו שיטה היא הטובה ביותר. למה חשוב להגדיר את מטרת השכנוע? לפי אליעד כהן, לפני שניתן להחליט איזו אסטרטגיית שכנוע לבחור, חייבים לדעת במדויק מהי המטרה שרוצים להשיג. ... מה מניע אנשים לשנות את דעתם? אליעד כהן מציג שני מניעים עיקריים שמשפיעים על אנשים לשנות את דעתם: האדם משוכנע שדעה מסוימת נכונה מבחינה עובדתית (האמת). האדם חושב שדעה מסוימת משתלמת או מועילה לו יותר (התועלת האישית). לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו להפסיק לומר או לעשות משהו, ניתן לעשות זאת בשתי דרכים: או לשכנע אותו שהפעולה לא נכונה עובדתית, או לשכנע אותו שהפעולה לא מועילה לו. למשל, אם מישהו חושב שצריך להרוג אותך, אפשר לשכנע אותו שהדעה שלו לא נכונה מבחינה מוסרית או עובדתית, או לחילופין שהוא יסבול או ייפגע אם יבצע את המעשה. איזו אסטרטגיה לבחור - שכנוע מהיר או שכנוע בשלבים? אליעד כהן מבהיר שאין אסטרטגיית שכנוע אחת שטובה לכל המצבים. הוא מדגיש שהשאלה אם עדיף שכנוע מהיר וחזק או איטי ובהדרגה תלויה בכמה גורמים: האופי והפסיכולוגיה של האדם אותו רוצים לשכנע. התוכן והמורכבות של הטיעונים שעומדים לרשות המשכנע. היכולת של המשכנע להסביר ולפרט את הטיעונים בצורה משכנעת. לדוגמה, הוא מתאר מצב בו מישהו דורש מכם כסף שאתם לא רוצים לתת לו. במקרה כזה, או שתגרמו לאותו אדם לחשוב שהבקשה שלו לא מוצדקת (שכנוע עובדתי), או שת
למכור בלי לנסות למכור, האם לנסות לשכנע את הלקוח? כמה לנסות לשכנע את הלקוח? שכנוע גלוי, שכנוע סמוי, שיטות שכנוע גלויות, שיטות שכנוע סמויות, לנסות למכור, להצליח למכור, להצליח במכירות
למכור בלי לנסות למכור, האם לנסות לשכנע את הלקוח? כמה לנסות לשכנע את הלקוח? שכנוע גלוי, שכנוע סמוי, שיטות שכנוע גלויות, שיטות שכנוע סמויות, לנסות למכור, להצליח למכור, להצליח במכירות
... בלי לנסות למכור, האם לנסות לשכנע את הלקוח? כמה לנסות לשכנע את הלקוח? שכנוע גלוי, שכנוע סמוי, שיטות שכנוע גלויות, שיטות שכנוע סמויות, לנסות למכור, להצליח למכור, להצליח במכירות מהי הדרך היעילה ביותר לשכנע לקוחות בלי לנסות למכור? ההרצאה עוסקת בשיטות מכירה ושכנוע, ובמיוחד בשאלה אם כדאי לשכנע את הלקוח לקנות או לא. אליעד מציג את הגישה של אנשי מכירות מסוימים אשר טוענים כי הם מצליחים למכור בלי לנסות למכור. הם מציינים שהשיטה שלהם היא פשוט להיות עצמם, ולא להפעיל שיטות שכנוע גלוי. אליעד מדגיש כי כל השיטות של שכנוע הן טובות ויעילות, כל עוד יודעים מתי להשתמש בכל אחת מהן בצורה הנכונה. מה ההבדל בין שכנוע גלוי ושכנוע סמוי? אליעד מסביר כי יש הבדל בין שיטות שכנוע גלוי לבין שיטות שכנוע סמוי. שכנוע סמוי הוא כאשר המוכר משפיע על הלקוח מבלי שהוא שם לב לכך. לדוגמה, כאשר המוכר מציג מידע בצורה אובייקטיבית, המטרה היא להניע את הלקוח לפעולה מבלי שהוא ירגיש שהוא נמצא תחת מניפולציה. שכנוע גלוי, לעומת זאת, הוא כאשר הלקוח מודע לכך שמנסים לשכנע אותו. במקרה זה, השאלה היא האם הלקוח שם לב לכך שמנסים לשכנע אותו או לא. מה לעשות כאשר הלקוח מודע למניפולציה? כאשר הלקוח מודע לכך שמנסים לשכנע אותו, אליעד מציע שעדיין אפשר להפעיל שיטות שכנוע גלויות, אך יש לזהו את הסיטואציה המתאימה. אם הלקוח מרגיש שמישהו מנסה למכור לו, יהיה יעיל יותר להשתמש בשיטות שכנוע סמוי, כך שהלקוח ירגיש שהוא מקבל מידע אובייקטיבי ולא מניפולציות. במקרים כאלה, על המוכר להיות זהיר ולהימנע משיטות שכנוע גלויות. איך להבין מתי לא לנסות למכור בצורה גלויה? לא כל לקוח מוכן לקבל שיטות שכנוע גלויה. יש לקוחות שמרגישים שלא כדאי לשדר להם שמישהו מנסה למכור להם משהו, והם רוצים להרגיש שהמוכר פשוט מציג להם את המידע. עבור לקוחות כאלה, אליעד מציע להשתמש בשיטות שכנוע סמויות, שמיועדות להשפיע על התת - מודע של הלקוח, מבלי שהוא ירגיש בכך. איך להצליח למכור בלי לנסות למכור? אליעד מציין כי אנשי ... זאת, הוא טוען שאם אנשי מכירות אלו היו מכירים את כל שיטות השכנוע הסמויות, הם היו מצליחים יותר במכירותיהם. הידע בשיטות שכנוע יכול להגדיל את כמות העסקאות, גם אם המוכר לא מראה בצורה גלויה שהוא מנסה למכור. סיכום הכללים המרכזיים למכירה יעילה לסיכום, אליעד מדגיש את החשיבות בהבנה של כל שיטות השכנוע וההכרה מתי יש להפעיל כל אחת מהן. כאשר הלקוח לא שם לב למניפולציות, ניתן להפעיל שיטות שכנוע סמוי, אולם כאשר הלקוח מודע למניפולציה, יש לדעת איך להפעיל שיטות שכנוע גלויות בצורה שמתאימה לו. המוכר צריך להיות זהיר ולהתאים את השיטות לצרכים של כל לקוח. שיטות מכירה יעילות איך למכור בלי לנסות ...
NLP - שכנוע ישיר / שכנוע עקיף - טכניקות שכנוע והעברת מסרים, בניית טיעון, איך לבנות טיעון? טכניקת מניפולציה, שכנוע ושינוי עמדות, שיפור יכולת שכנוע, שכנוע אנשים, שכנוע מכירות, איך להצליח לשכנע?
... - שכנוע ישיר שכנוע עקיף - טכניקות שכנוע והעברת מסרים, בניית טיעון, איך לבנות טיעון? טכניקת מניפולציה, שכנוע ושינוי עמדות, שיפור יכולת שכנוע, שכנוע אנשים, שכנוע מכירות, איך להצליח לשכנע? וכאן אבאר עוד שיטת שכנוע ועוד טכניקת שכנוע, שהיא בעצם סוג של שכנוע עקיף שהוא לא פחות חזק משכנוע ישיר ולפעמים הוא אפילו יותר חזק משכנוע ישיר. ואבאר את הרעיון שעומד מאחורי הטכניקה הזאת ואיך לבצע אותה? ואבאר איך לבנות טיעונים? ומהי בניית טיעון נכונה? ואבאר איך להכריח מישהו להסכים איתך? ואיך לשפר את יכולת השכנוע שלך? ואיך להצליח לשכנע אנשים? ואיך להעביר מסרים ולשפר את יכולת השכנוע והעברת מסרים שלך? ועוד. והרעיון הוא, שיש שכנוע ישיר, שבו באופן ישיר אתה מנסה לשכנע את האדם שמולך, לעשות דבר כלשהו ולחשוב בצורה כלשהי. שזה אומר, שאתה בצורה גלויה וברורה מדבר איתו על הנושא שאתה רוצה שהוא ישתכנע בו ואתה לא מסתיר את כוונות השכנוע שיש לך לגביו. אבל יש גם שכנוע עקיף. שהוא אולי נראה כחלש יותר, אבל אם עושים אותו בצורה נכונה, הוא הרבה יותר חזק ויעיל מכל אמצעי שכנוע אחר. ושכנוע עקיף פירושו, שאתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, בלי לדבר איתו על אותו הנושא בצורה ישירה ובלי לחשוף בפניו את כוונת השכנוע שלך כלפיו. אלא, אתה כאילו מדבר איתו בצורה תמימה על ... לגרום לשומע להשתכנע מעצמו לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, או על כל פנים, הם אמורים לעזור לך אחכ לסגור עסקה עם השומע, כאשר תנסה לשכנע אותו באופן ישיר. וההסבר הוא, שמאחורי כל רעיון שיש ... להיראות טוב, ושחשוב לשמור על תזונה בריאה וכיוב עוד רעיונות שונים, שהם מובילים את האדם למסקנה של לעשות דיאטה. וכאשר רוצים לדוגמה לשכנע מישהו לעשות דיאטה, אז יש את השכנוע הישיר, שבו בצורה ישירה באים לאדם ומדברים איתו על הנושא של הדיאטה. ומנסים להסביר לו כמה זה חשוב לעשות דיאטה וכולי. אבל יש גם את השכנוע העקיף. שבו, במקום לדבר עם האדם על כמה חשוב לעשות ... להם יותר ברמה החברתית וכיוב. כאשר הרעיון הוא, שככל שמדברים עם האדם יותר, על השורשים שמובילים למסקנה הרצויה, כך יהיה קל יותר אחכ לשכנע את האדם לעשות את הדבר הראשי שרוצים לשכנע אותו. ויש כאן עוד כמה רמות עומק בישום של הטכניקה ... עם הנחות היסוד האלו, אז ממילא הוא הרבה פחות יסכים, שכדאי לו לעשות דיאטה, כדי להיראות טוב, כדי לפתח קשרים חברתיים. וכאשר באים לשכנע מישהו ב
תהליכי מכירה, תהליכי שכנוע, לשכנע ולמכור, למה ללמוד למכור? למה ללמוד שכנוע? למה ללמוד לשכנע? קורס לשכנוע, ללמוד מכירות, ללמוד NLP, כושר שכנוע, אוטוסוגסטיה, שכנוע עצמי, לשכנע את עצמך
תהליכי מכירה, תהליכי שכנוע, לשכנע ולמכור, למה ללמוד למכור? למה ללמוד שכנוע? למה ללמוד לשכנע? קורס לשכנוע, ללמוד מכירות, ללמוד NLP, כושר שכנוע, אוטוסוגסטיה, שכנוע עצמי, לשכנע את עצמך
... מכירה, תהליכי שכנוע, לשכנע ולמכור, למה ללמוד למכור? למה ללמוד שכנוע? למה ללמוד לשכנע? קורס לשכנוע, ללמוד מכירות, ללמוד NLP, כושר שכנוע, אוטוסוגסטיה, שכנוע עצמי, לשכנע את עצמך מדוע כל אדם חייב ללמוד את נושא השכנוע והמכירות? הרבה אנשים חושבים שאין להם צורך ללמוד שכנוע ומכירות, משום שהם לא עוסקים בתחומים אלו או שהם לא מוצאים בהם עניין. אך אליעד כהן מדגיש שלמעשה הבנה עמוקה של תחומי השכנוע והמכירות חיונית לכל אדם, ללא קשר לתחום העיסוק או העניין האישי שלו. הסיבה לכך היא ששכנוע אינו מוגבל רק למכירות או להשפעה על אחרים, אלא הוא כלי מרכזי באמצעותו האדם משכנע קודם כל את עצמו לגבי המציאות, לגבי טוב ורע, ולגבי מה שהוא חושב שצריך או לא צריך לקרות. מה הקשר בין שכנוע לבין תחושת האושר והסבל? אליעד כהן מסביר שהדבר החשוב ביותר בחיים הוא תחושתו האישית של האדם - האם הוא מרגיש טוב או רע. קיימת תפיסה נפוצה לפיה האושר ... של טוב ורע תלויות בעיקר בפרשנות שהאדם נותן לאירועים שהוא חווה. זה אומר שהשכנוע החשוב ביותר הוא שכנוע עצמי שבו האדם לומד כיצד לשכנע את עצמו שטוב לו וכיצד לא להשתכנע שרע לו. כיצד המוח שלנו משכנע אותנו כל הזמן? המוח האנושי נמצא באופן מתמיד בתהליך של שכנוע עצמי. לדוגמה, המוח משכנע אותנו שמשהו מסוים הוא טוב, שמשהו אחר הוא רע, שדבר מסוים חייב להתרחש או אסור שיתרחש, וכן הלאה. השכנוע הזה נעשה ללא הרף והוא משפיע על האופן שבו אנחנו מתייחסים למציאות סביבנו ועל רגשותינו ומחשבותינו. אליעד מציע דרך פשוטה ללמוד כיצד המוח משכנע אותנו: בכל פעם שהאדם חושב שמשהו הוא נכון, עליו לשאול את עצמו למה אני חושב שזה נכון? אולי זה לא נכון?. דרך ההתבוננות הזו והחקירה הפנימית, אדם יוכל לגלות את כל הטריקים והשיטות שהמוח שלו משתמש בהן כדי לשכנע אותו. איך שכנוע עצמי עוזר להתמודד עם רגשות שליליים? כאשר אדם מרגיש רע, אליעד ממליץ לו לשאול את עצמו מספר שאלות מפתח: למה רע לי? מה אני חושב שקרה שגורם לי להרגיש רע? איך המוח שלי שכנע אותי שזה רע? האם אני באמת חייב להרגיש כך? על ידי זיהוי תהליך השכנוע שהוביל לתחושה הרעה, אפשר לפרק אותו ולהפסיק להשתכנע שזה רע, ובכך להקטין את הסבל. באותו אופן, כאשר אדם רוצה להרגיש טוב מדבר מסוים, עליו לדעת איך לשכנע את עצמו שזה טוב, באמצעות הבנת העקרונות העמוקים של תהליך השכנוע. מהן הבעיות בגישות לימוד שכנוע מבוססות סטטיסטיקה? אליעד מבקר את שיטות השכנוע המבוססות על סטטיסטיקות ומחקרים שטוענים, למשל, כי 80% מהאנשים מגיבים באופן מסוים. שיטות אלו אינן שלמות ואינן מסבירות מדוע 20% הנותרים מגיבים אחרת, ... להבדיל בין טוב לרע?, ואיך נוצרות המחשבות?. מדוע הבנת הרצון האנושי היא מפתח לשכנוע מוצלח? לפי אליעד כהן, הבנה עמוקה של הרצון האנושי היא הבסיס האמיתי ל
ניתוח NLP, דרכי שכנוע, שכנוע מוסווה, טכניקות שכנוע לקוחות, אמצעי שכנוע לשוניים, שכנוע תת סיפי, איך עושים סוגסטיה? טכניקות של nlp למתחילים, כתיבת טקסט שכנוע, אמצעי שכנוע בטקסט
ניתוח NLP, דרכי שכנוע, שכנוע מוסווה, טכניקות שכנוע לקוחות, אמצעי שכנוע לשוניים, שכנוע תת סיפי, איך עושים סוגסטיה? טכניקות של nlp למתחילים, כתיבת טקסט שכנוע, אמצעי שכנוע בטקסט
... NLP, דרכי שכנוע, שכנוע מוסווה, טכניקות שכנוע לקוחות, אמצעי שכנוע לשוניים, שכנוע תת סיפי, איך עושים סוגסטיה? טכניקות של nlp למתחילים, כתיבת טקסט שכנוע, אמצעי שכנוע בטקסט איך ניתן לשכנע אנשים בצורה יעילה באמצעות NLP? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מציע טכניקות שכנוע שונות, בהן הוא משתמש בשפת NLP (Neuro-Linguistic Programming), שמטרתן לשכנע את הקהל או את הלקוחות באמצעים לשוניים. לדוגמה, אליעד מפרט את השימוש במילים שמכוונות את המוח של השומע למחשבות או רגשות מסוימות, ובכך להפעיל את תת - המודע של אותו אדם, ולטפח אצלו את ההעדפות שברצונך ליצור. כיצד נבנה דוגמה או שאלה שיש לה אפקט שכנוע? ההרצאה מתחילה בהסבר על השימוש במילת דוגמה. אליעד מסביר שמילת דוגמה משמשת לא רק להבהרת רעיון אלא גם לפיתוח מחשבות נוספות בתת - המודע של השומע. כשאומרים ... היא לאפשר לאדם לקבל את הרעיון באופן פחות מחייב, תוך שמירה על פוטנציאל רב יותר להחלטה. איך נניח משתלב בטכניקות שכנוע? כאשר משתמשים במילה נניח, זה לא מחייב את השומע לקבל את הדעה או ההמלצה שניתנה. ההשפעה היא יותר על יצירת מצב שבו אדם מתחיל לדמיין את האפשרות שהוצעה לו מבלי ... מציג לאדם מספר אפשרויות, אפשר להציג את היתרון של האופציה המועדפת באופן ברור אך בעדינות. מהם העקרונות החשובים לשכנוע באמצעות סוגסטיה? סוגסטיה היא טכניקת NLP שבה אדם מושפע לשנות את דעותיו או התנהגותו באמצעות הצגת רעיונות או תחושות בצורה לא ישירה, למשל על ידי שאלות ... לך, כך שבסופו של דבר האדם יחוש כי הוא בחר את האפשרות המועדפת עליו מבלי להרגיש כפייה. כיצד ניתן למנוע עימות תוך כדי שכנוע? אליעד מדבר גם על איך למנוע עימותים עם אדם במידה והוא לא מסכים עם הדעה שלך. במקום להתעקש ולנסות לשכנע אותו בצורה ישירה, ניתן להשתמש במילים מרוככות כגון נניח, אולי, תחשוב על זה. זה נותן לאדם תחושת בחירה ומונע התנגדות חזקה. מהו תהליך השכנוע בהשוואה להסברה? ההבדל בין השכנוע להסברה טמון בהנחות הבסיסיות של כל תהליך. בשכנוע, אנו מחפשים להניע את השומע לפעול בהתאם לרצוננו, כלומר, ישנה דרישה לפעולה מסוימת. בהסברה, אנו פשוט מסבירים את המצב מבלי לצפות לפעולה מיידית. אליעד מסביר כי חשוב להבדיל בין השניים כדי להבין מהן המילים או הטכניקות שיביאו לתוצאה הרצויה. איך נוכל לשכנע אנשים בשיווק ומכירות? במהלך ההרצאה נוגעים גם בטכניקות שכנוע בשיווק ומכירות. אליעד מציין שהצגת המידע בצורה שתעשה את הקנייה או הבחירה לאופציה הטובה ביותר היא חלק מהטכניקות השיווקיות המתוחכמות. לדוגמה, אם אתה מציע ... יכולה לגרום לו להרגיש כי הוא בחר את האפשרות המועדפת עליו, מבלי להרגיש שזו הייתה כוונתך הראשונית. מהם יתרונות השכנוע באמצעות NLP? איך שכנוע מוסווה משפיע על החלטות? מהם טכניקות השכנוע בשיווק? כיצד להשתמש במילים שמצמצמות את הבחירה? מהם היתרונות של סוגסטיה בשכנוע? איך להפעיל שכנוע בצורה מתוחכמת? ...
מבוא לשכנוע, איך ללמוד שכנוע? איך ללמוד לשכנע? איך לא להשתכנע? שכנוע ובחירה חופשית, איך להתגונן משכנוע? לשכנע את עצמך, מתי לא לשכנע? להתגונן ממניפולציות, NLP, לדעת לשכנע
מבוא לשכנוע, איך ללמוד שכנוע? איך ללמוד לשכנע? איך לא להשתכנע? שכנוע ובחירה חופשית, איך להתגונן משכנוע? לשכנע את עצמך, מתי לא לשכנע? להתגונן ממניפולציות, NLP, לדעת לשכנע
... לשכנוע, איך ללמוד שכנוע? איך ללמוד לשכנע? איך לא להשתכנע? שכנוע ובחירה חופשית, איך להתגונן משכנוע? לשכנע את עצמך, מתי לא לשכנע? להתגונן ממניפולציות, NLP, לדעת לשכנע למה אנשים לומדים את תחום השכנוע? אנשים רבים לומדים את הנושא של שכנוע ושיווק מתוך רצון לשפר את יכולות השכנוע שלהם בחיי היום - יום. לדוגמה, כאשר אדם רוצה לשכנע לקוחות או אנשים בסביבתו להסכים איתו, או לבצע פעולה מסוימת. הבנה מעמיקה של הדרך בה המוח משתכנע מעניקה לו כלים יעילים יותר לביצוע משימה זו. כיצד לימוד שכנוע יכול לסייע לנו לשכנע את עצמנו? מלבד השכנוע של אחרים, לימוד שכנוע עוזר גם בשכנוע עצמי. למשל, אדם שרוצה לשמור על בריאותו ומתקשה בכך, צריך לשכנע את עצמו שהשמירה על הבריאות חשובה יותר מהפיתוי לוותר. לימוד טכניקות שכנוע מאפשר לנו להשתמש בהן גם על עצמנו, וכך לעודד התמדה והתגברות על קשיים או דחפים שמפריעים למטרותינו. מה עושים אנשים שלא רוצים ללמוד טכניקות שכנוע? יש אנשים שטוענים שאין להם עניין בללמוד את נושא השכנוע והם מעדיפים לדבר באופן טבעי וספונטני, בלי מניפולציות. אולם, אליעד כהן מסביר שגם לאנשים אלו כדאי ללמוד את הנושא, ממספר סיבות מרכזיות. מדוע כדאי ללמוד שכנוע, גם אם לא נרצה להשתמש בו? שמירה על חופש הבחירה של האחר: אדם שיודע היטב את סודות השכנוע, יכול במודע להימנע מלהפעיל אותם על אנשים אחרים, ובכך להבטיח שלא תישלל מהם הבחירה החופשית שלהם. אם אדם מצליח תמיד לשכנע כל אחד בכל דבר, הרי שהאחר הופך להיות כמו רובוט, שפועל ללא בחירה אמיתית, והיחסים האנושיים מאבדים ממשמעותם. הנאה מדינמיקה בלתי צפויה: כשאדם שולט באופן מוחלט בתהליך השכנוע ומצליח תמיד להשיג בדיוק את מה שרצה, החיים הופכים לנטולי הפתעות ומשמעות. דווקא הכישלון בשכנוע לעיתים מאפשר עניין, חידוש והתפתחות. הימנעות ממניפולציות לא מודעות: אנשים רבים עושים מניפולציות על אחרים בלי להיות מודעים לכך. לימוד מנגנוני השכנוע מסייע להם לזהות ולהימנע מפעולות כאלו, כדי לשמור על אותנטיות ביחסים. איך ניתן להגן על עצמנו מפני מניפולציות שכנוע? בעולם שבו אנחנו מוקפים במסרים שיווקיים ופרסומיים, חשוב להכיר את טכניקות השכנוע כדי להגן על עצמנו. אדם עלול להיות משוכנע לחלוטין שמשהו הוא רעיון שלו, בלי להבין שהוא הושפע עמוקות על ידי אחרים. לימוד שכנוע מאפשר לזהות בקלות רבה יותר מתי מפעילים עלינו מניפולציה. טיפ להתגוננות מפני מניפולציות - איך להטיל ספק בצורה נכונה? הדרך היעילה ביותר להתגונן מפני מניפולציות היא על ידי הטלת ...
שכנוע יחסי, שכנוע מוחלט, שכנוע עצמי, סוגסטיה עצמית, איך לשתול מחשבה? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, איך להטיל ספק? איך להחליש דעה? איך לחזק דעה? שיטות שכנוע
שכנוע יחסי, שכנוע מוחלט, שכנוע עצמי, סוגסטיה עצמית, איך לשתול מחשבה? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, איך להטיל ספק? איך להחליש דעה? איך לחזק דעה? שיטות שכנוע
שכנוע יחסי, שכנוע מוחלט, שכנוע עצמי, סוגסטיה עצמית, איך לשתול מחשבה? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, איך להטיל ספק? איך להחליש דעה? איך לחזק דעה? שיטות שכנוע מה ההבדל בין שכנוע יחסי לשכנוע מוחלט? שכנוע יחסי ושכנוע מוחלט הם מושגים חשובים מאוד בהבנת שיטות השכנוע שאליעד כהן מסביר. כאשר מישהו טוען טענה מסוימת, ישנן שתי דרכים עיקריות לבטא את הטענה הזו: האחת, היא הצגה של הטענה ... הגישות האלה משפיעה מאוד על עוצמת השכנוע. כאשר אדם מתנסח בצורה מוחלטת (זה יפה, זה לא טוב, יש פה קיר), הוא מביע עמדה חזקה מאוד, מכיוון שהוא מציג את דעתו ... תהיה דעה אחרת, ובכך פוגע בכוחו של השכנוע. מתי כדאי להשתמש בשכנוע סובייקטיבי? ישנם מצבים שבהם דווקא שימוש בשכנוע סובייקטיבי יכול לחזק את האמונה של האדם שאומר את הטענה. לדוגמה, אדם שמרגיש שקר לו ואומר קר לי כרגע, בעצם מחזק את ... לא יפה. איך שתילת מחשבה קשורה לשכנוע סובייקטיבי? אליעד מסביר שהמוח עובד על מנגנון של סוגסטיה עצמית - כלומר, אנחנו יכולים לשתול מחשבות בתודעה שלנו על ... את ההבנה שמצבו זמני ולא מוחלט. מתי שכנוע אובייקטיבי יהיה אפקטיבי יותר? אליעד מסביר שיש מצבים בהם שכנוע אובייקטיבי, או מוחלט, אפקטיבי יותר דווקא משום שהוא נתפס כאמת ברורה שאין עליה עוררין. למשל, כשמישהו שואל האם יש פה ... לחשיבה אחרת. איך להחליט באיזה סוג שכנוע להשתמש? אליעד מדגיש כי ההחלטה על סוג השכנוע - אובייקטיבי או סובייקטיבי - צריכה להתאים להקשר ולמטרת השכנוע. אם המטרה היא לחזק מחשבה או תחושה קיימת אצל אדם באופן זמני, שכנוע סובייקטיבי יכול לעזור. לעומת זאת, אם המטרה היא לבסס אצל האדם אמונה מוצקה ויציבה לאורך זמן, יש לנקוט בשכנוע מוחלט ואובייקטיבי יותר. לדוגמה, אם רוצים לשכנע אדם שהשמלה שלך יפה, עדיף להגיד השמלה יפה ולא בעיניי השמלה יפה, כי הביטוי האובייקטיבי נותן תחושה של אמת רחבה ומחזק ... אליעד מסביר דרך נוספת חשובה בשכנוע, והיא הטלת ספק מכוונת בדעות שליליות שיש לאדם. כאשר אדם טוען זה רע, ניתן להחליש את הביטחון שלו באמירה הזאת באמצעות ... נכון את השיטה? אליעד מבהיר שבכל שכנוע צריך להיזהר ולא להשתמש במונחים יחסיים או סובייקטיביים (בעיניי, כרגע) בצורה לא מבוקרת. יש לבחון היטב את המטרה, ... ויציבה יותר. איך לשתול מחשבות? מהו שכנוע עצמי? איך להחליש דעות שליליות? מתי להשתמש בשכנוע יחסי? האם ספק מחליש אמונה? ...
איך לגרום למישהו ל... / איך לשכנע מישהו... - הכל כולל הכל על איך לגרום למישהו ל... / איך לשכנע מישהו - רשימת כל הנושאים
... לגרום למישהו ל... איך לשכנע מישהו... - הכל כולל הכל על איך לגרום למישהו ל... איך לשכנע מישהו - רשימת כל הנושאים איך לשכנע? איך לשכנע אחרים? איך לשכנע אישה? איך לשכנע אישה לרצות? איך לשכנע אישה לרצות אותך? איך לשכנע אנשים? איך לשכנע אנשים אחרים? איך לשכנע אנשים לחשוב? איך לשכנע את איך לשכנע את הבוס? איך לשכנע את ההורים? איך לשכנע את הילד? איך לשכנע את הילד שלי? איך לשכנע את הלקוח? איך לשכנע את השופט? איך לשכנע את התת מודע? איך לשכנע את עצמי? איך לשכנע את עצמך? איך לשכנע את עצמך להאמין במשהו? איך לשכנע את עצמך לרצות? איך לשכנע את עצמך לרצות משהו? איך לשכנע באמצעות הומור? איך לשכנע בחור? איך לשכנע בחורה? איך לשכנע בחורה לרצות? איך לשכנע בחורה לרצות אותך? איך לשכנע בחורות? איך לשכנע בצורה נכונה? איך ל
שכנוע / שינוי עמדות - למה כדאי ללמוד את חוקי השכנוע? למה לכל אחד כדאי לדעת את סודות השכנוע? מה הדברים הטובים שיצאו לך מלדעת איך לשכנע? איך לשכנע אחרים? איך לשכנע את עצמך? איך לא לתת לאחרים לעבוד עליך? ללמוד שכנוע, ללמוד NLP, לימודי שכנוע, כושר שכנוע, ללמוד איך לשכנע אנשים, ללמוד טכניקות שכנוע
שכנוע שינוי עמדות - למה כדאי ללמוד את חוקי השכנוע? למה לכל אחד כדאי לדעת את סודות השכנוע? מה הדברים הטובים שיצאו לך מלדעת איך לשכנע? איך לשכנע אחרים? איך לשכנע את עצמך? איך לא לתת לאחרים לעבוד עליך? ללמוד שכנוע, ללמוד NLP, לימודי שכנוע, כושר שכנוע, ללמוד איך לשכנע אנשים, ללמוד טכניקות שכנוע וכאן אבאר, למה כדאי לכל אחד ללמוד את סודות השכנוע ואת חוקי השכנוע? ואפילו לדוגמה מי שחי לבד, ולא בחברת בני אדם, למה גם לו כדאי ללמוד איך לשכנע אנשים? ואסביר את ההיבטים השונים ואת התועלות השונות שיכולות לצמוח לאדם, מכך שילמד את סודות השכנוע ואת חוקי השכנוע. וגם אפילו עבור מי שחי כל חייו לבדו במדבר, בלי חברת בני אדם, גם הוא יקבל תועלת, מלימוד והבנה של חוקי השכנוע ושינוי עמדות. והמהות של שכנוע היא, שאדם שנוקט בעמדה אחת, מסכים לחשוב בצורה אחרת. כי יש ... אותו מאין סוף זוויות ונקודות מבט שונות. וכאשר אדם שנוקט בעמדה אחת, מתחיל לחשוב בצורה חדשה, הרי שזה תהליך של שכנוע. שהאדם משתכנע ומסכים לשנות את עמדתו ואת המקום שממנו הוא רואה את הדברים, ולהתחיל לראות את הדברים גם מנקודת מבט אחרת. ותהליך שכנוע עצמי, קורה אצל האדם, בכל פעם שהוא משנה את הדעה שלו לגבי דבר כלשהו. ובכל פעם שהאדם לומד דבר חדש וחושב בצורה חדשה על דבר כלשהו, הרי שזה סוג של שכנוע. ולשכנוע, יש חוקים משלו, שהם חוקי השכנוע וסודות השכנוע. דהיינו, אנשים משנים את דעתם, בצורה סיבתית של סיבה ותוצאה לפי חוקיות כלשהי. כי יש תהליך מדויק ביותר, שהוא גורם לאדם להשתכנע ולהיות משוכנע בדעה כזו או אחרת. ולכל אדם בעולם, כדאי מאוד ללמוד את חוקי השכנוע ואת סודות השכנוע. דהיינו, ללמוד כיצד עובד המנגנון של השכנוע ושל החלפת הדעות של האדם, מדעה אחת, לדעה אחרת. ומי שילמד את סודות השכנוע, יצמחו לו מכך תועלות רבות. ואחת מהתועלות שיכולות לצמוח לאדם שילמד את סודות השכנוע, היא, שהוא ידע איך ל
איך למכור? איך לשכנע? שכנוע מוסווה, שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, מסר סמוי, מסר גלוי, שיטות מניפולציה, מניפולציות, העברת מסרים, זעקת הקוזאק הנגזל, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות
איך למכור? איך לשכנע? שכנוע מוסווה, שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, מסר סמוי, מסר גלוי, שיטות מניפולציה, מניפולציות, העברת מסרים, זעקת הקוזאק הנגזל, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות
... למכור? איך לשכנע? שכנוע מוסווה, שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, מסר סמוי, מסר גלוי, שיטות מניפולציה, מניפולציות, העברת מסרים, זעקת הקוזאק הנגזל, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות מה ההבדל בין שכנוע ישיר לשכנוע עקיף? אליעד כהן מסביר כי קיימות שתי שיטות עיקריות לשכנוע: שכנוע ישיר ושכנוע עקיף. שכנוע ישיר הוא כשאומרים לאדם בצורה מפורשת וברורה את מה שרוצים ממנו או מה הוא צריך לעשות. לעומת זאת, שכנוע עקיף פועל בדרך סמויה יותר, כאשר המסר לא נאמר במפורש אלא בצורה עקיפה, כך שהאדם יסיק בעצמו את המסקנה הרצויה. לדוגמה, בשכנוע ישיר אומרים הדירה הזו מתאימה לך או אתה חייב לקנות את הרכב הזה. בשכנוע עקיף אומרים כל שאר הדירות לא מתאימות לך או הרכבים האחרים קטנים מדי או יקרים מדי עבורך, מה שמוביל את האדם להסיק שהדירה או הרכב שעליהם מדובר הם הטובים ביותר עבורו. למה לבחור בשכנוע עקיף ולא בשכנוע ישיר? לפעמים משתמשים בשכנוע עקיף כדי להימנע מלחץ ישיר או להסתיר מידע. בשכנוע עקיף האדם לא מרגיש שמופעל עליו לחץ, כי הוא חושב שהגיע להחלטה בכוחות עצמו. כך, לדוגמה, כשאומרים ללקוח לא כדאי לך לדחות את החתימה, הוא בעצם מבין לבד שכדאי לו לחתום ... להרגיש שמפעילים עליו לחץ ישיר. בנוסף, בשכנוע עקיף קל יותר להסתיר חסרונות במוצר או במידע שמנסים להציג, לעומת שכנוע ישיר בו חייבים לעמוד באופן ברור ומדויק מאחורי ההצהרות. איך נוצרת מניפולציה על ידי הצגת חסרונות של מתחרים? אליעד כהן מציין שיטה נפוצה של מניפולציה שבה מציגים את ... ולהיזהר ממסרים עקיפים ומניפולציות בשכנוע? אליעד כהן מסביר שכדי להימנע מנפילה במניפולציות, חשוב לשים לב אם המסר שמועבר הוא ישיר או עקיף. כאשר המסר ישיר, קל יותר לבדוק את האמיתות שלו כי האדם שמדבר מחויב ... למסקנות מוטעות. כיצד מוכרים משתמשים בשכנוע עקיף כדי להסוות חסרונות? לפעמים מוכרים אינם יכולים לומר ישירות שהמוצר שלהם טוב וזול, אולי כי זה לא נכון, ואז הם משתמשים בשכנוע עקיף. לדוגמה, הם לא אומרים המוצר שלי זול, אלא אומרים המוצרים האחרים יקרים ולא שווים את הכסף. הלקוח מסיק לבד שהמוצר של הדובר זול וטוב, למרות שזה לא נאמר ישירות, ... הנגזל? איך אפשר להבין את ההבדל בין שכנוע ישיר לשכנוע עקיף? בשפה העברית (כמו בכל שפה) יש מילים שמתארות דברים, למשל זול, יקר, מומלץ, יפה או חכם. מילים כאלו רק מוסיפות תיאור או דעת על דבר מסוים בלי להגדיר אותו באופן חד ... היום (היום ולא מחר) או פה (פה ולא שם). שכנוע ישיר משתמש בביטויים מוגדרים שמכוונים בדיוק למסר שרוצים להעביר, כגון הדירה הזו מתאימה לך או אתה חייב לחתום עכשיו. שכנוע עקיף לעומת זאת מעביר את אותו המסר דרך ביטויים עקיפים, כמו לומר כל שאר הדירות לא מתאימות לך, ודרכו לגרום לאדם להבין לבד שהדירה הספציפית הזו כן מתאימה. איך נראה שכנוע ישיר ואיפה פוגשים אותו? בשכנוע ישיר, הרעיון הוא לומר באופן ישיר ומפורש את מה שרוצים שהצד השני יבין או יעשה. לדוגמה, אם רוצים למכור דירה ללקוח, אפשר פשוט לומר לו הדירה הזו מתאימה לך או כדאי לך ... אתה חייב לחתום, וכדומה. היתרון של שכנוע ישיר הוא בבהירות שלו - האדם השני מבין בדיוק מה מנסים לגרום לו לעשות, ואין אפקט של ניחושים או השערות מצד השומע. מהו שכנוע עקיף ולמה לפעמים בוחרים בו? שכנוע עקיף פועל דרך הצגה עקיפה של הרעיון. לדוגמה, במקום לומר כדאי לך לקנות את הדירה הזו, אומרים כל שאר הדירות לא מתאימות לך. במקום להצהיר זו המכונית הכי טובה עבורך, ... מדי, יקרות מדי, או לא חזקות מספיק. בשכנוע עקיף, האדם המשתכנע מגיע למסקנה בכוחות עצמו, כי הוא קורא בין השורות ומסיק מה כדאי לו לעשות. לעתים מעדיפים
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב לשוני פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: שכנוע, למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מה המשמעות של החיים? האם אפשר לדעת הכל? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע בעולם? האם יש בחירה חופשית? האם הכל אפשרי? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מי ברא את אלוהים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש משמעות לחיים? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? איך להנות בחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש אמת מוחלטת? למה לא להתאבד? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? אולי אנחנו במטריקס? האם לדומם יש תודעה? האם יש או אין אלוהים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: שכנוע, איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? דיכאון? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בדידות? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך להשיג ביטחון עצמי? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להאמין בעצמך? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשפר את הזיכרון? איך להעביר ביקורת בונה? איך לעשות יותר כסף? איך לא להישחק בעבודה? איך לנהל את הזמן? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך לקבל החלטות? איך לשתול מחשבות? איך להעריך את עצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בזוגיות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לחנך ילדים? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לפרש חלומות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לחיים, מאמן משפחתי, מגשר בנושא שכנוע - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2969 שניות - עכשיו 15_07_2025 השעה 12:03:16 - wesi1