כפי שכבר ביארתי וכידוע לכל, יכולת התפישה של האדם מוגבלת. והאדם לא מסוגל למצוא בשכל שלו תשובות לכל השאלות. כגון לדוגמה לשאלה מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שכל תשובה שאותה ייתן האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול, מה היה עוד לפני כן. או לדוגמה לנסות להבין, מה היה לפני הזמן, שגם זה אינו אפשרי. כי לפני הזמן, פירושו זמן גדול יותר וכיו"ב.

והשכל של האדם לא יכול להבין את הכל. וגם אם האדם ממש יתעקש וממש ירצה להבין בשכל שלו את הכל, הרי שהמלחמה של האדם אבודה מראש. משום, שעצם מהותו של השכל, היא שהוא לא יכול להבין את הכל. ולנסות להבין את הכל, פירושו לנסות לשנות את המהות של השכל, וזה לא אפשרי.

וכפי שכבר ביארתי, יש גם עוד סוג של שכל נוסף, שהוא השכל שיש מעל השכל. והשכל שיש מעל השכל, הוא השורש של השכל האנושי. כי כל דבר בעולם, הוא חלק מדבר אחר גדול יותר. וגם השכל של האדם ויכולת התפישה של האדם, גם היא, רק חלק משכל אחר גדול יותר. כי יש יכולת תפישה אין סופית ובלתי מוגבלת, שהיא השכל הגדול, שחלק ממנו בא לידי ביטוי בשכל של האדם.

ועוד ביארתי, שבשכל הגדול ביותר, שם יש תשובה לשאלה של כל השאלות. כי שם בהחלט ניתן למצוא ולהבין את התשובה גם לשאלות הפרדוקסאליות האלו. וכאן נחדד את העניין.

והעניין הוא, כי שם בשכל הגדול יותר, גם שם אין תשובות לשאלות האלו. אלא, ששם השאלות האלו, הן לא שאלות כלל. ולא משום שיש להן תשובה, אלא שבשכל הגדול יותר, אי אפשר אפילו לשאול את השאלות האלו. כי שם בשכל הגדול יותר, השאלות האלו שנדמות לאדם כשאלות קשות, שם, הן לא קיימות כלל.

והעניין הוא, כי יש הבדל מהותי בין השכל האנושי הרגיל, לבין שורש השכל של האדם. ויש משהו מסוים, שהוא זה שמגדיר ומגביל ויוצר את ההבדל בין השכל של האדם, לבין שורש השכל של האדם, שהוא השכל האין סופי, שהוא ללא שום מגבלת תפישה כלשהי.

ולכל השאלות הקשות ביותר בעולם, לכולן יש שורש. כי כפי שכבר ביארתי, כל השאלות הפרדוקסאליות של המציאות, הן כולן ביטוי של שאלה אחת, שהיא השורש של כל השאלות שיש בעולם. וגם לשאלה הזאת יש שורש. וכפי שאמרנו, מי שרוצה להיות חכם אמיתי בכל תחום, עליו לשאול תמיד ולחפש תמיד, את הסיבה של הדבר.

וגם לשאלה של כל השאלות, גם לה יש סיבה. כי יש דבר שבו תלוי הקיום של שאלת כל השאלות. והשורש והסיבה של הקיום של שאלת כל השאלות, היא כמובן מגבלת השכל של האדם. כי אם לאדם לא הייתה מגבלה שכלית, הרי שממילא היה האדם יכול להבין בשכלו, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, למרות שהיא נמצאת במרחק אין סופי מהאדם.

וכאן נגלה סוד עמוק נוסף, והוא, שגם למגבלת השכל האנושי, גם לה יש שורש וסיבה. והשורש והסיבה של מגבלת השכל האנושי, היא בעצם ההבדל המהותי שיש, בין השכל האנושי לשורש השכל האנושי שהוא השכל האין סופי. כי יש משהו בצורת המחשבה של האדם, שהוא זה שאחראי לכך שהמחשבה והשכל של האדם מוגבלת.

ובין השכל של האדם, לבין שורש השכל של האדם, שהוא השכל האמיתי, יש הבדל כלשהו. שמי שמגלה את ההבדל הזה, על ידי זה הוא מבין גם, מהו השכל שיש מעל השכל, והוא גם מבין את מהות המגבלה של השכל האנושי. כי השכל האנושי, לא מוגבל סתם כך ללא סיבה, אלא יש דבר וסיבה מדוע השכל האנושי מוגבל.

ומי שרוצה לדעת, מה יש מעל השכל האנושי, עליו לנסות לגלות את הסיבה שבגללה השכל האנושי מוגבל. והסיבה הזאת היא כמובן עמוקה מאוד מאוד, עד שאין שום דבר בעולם יותר עמוק ממנה. כי אם האדם מבין, מה מגביל את השכל שלו, הרי שבעצם, בכך הוא מבין את ההבדל שבין השכל לבין שורש השכל, וא"כ ממילא האדם מבין את השכל שיש מעל השכל, שהוא שכל אין סופי בגודלו ובעמקותו...

ובשכל העל אנושי, ששם אין את הדבר שמגביל את השכל של האדם לתפוס את האין סוף, שם, כל השאלות האלו שנראות לאדם כשאלות קשות ובלתי פתירות בשכל האנושי, שהן אכן באמת לא פתירות בשכל האנושי, הרי שבשכל הגדול יותר, כל השאלות האלו בטלות מלכתחילה.

כי מנקודת המבט של השכל הגדול יותר, שם לדוגמה, השאלה מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם השאלה הזאת לא קיימת כלל. ואי אפשר לשאול שם את השאלה הזאת כלל. ובתודעה הגדולה יותר, אם מישהו שואל שם, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הריהו נחשב למשוגע של ממש. ולא משום שיש שם תשובה לשאלה הזאת, אלא שכדי שהאדם בכלל ישאל את השאלה הזאת, לשם כך על האדם להיות משוגע ביחס לשכל הגדול יותר.

כי מנקודת המבט של השכל הגדול יותר, השאלה הזאת לדוגמה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא שאלה בלתי חוקית ולא לוגית בעליל. כי בשכל הגדול יותר, השאלה הזאת לא קיימת כלל. והשאלה הזאת וגם כל שאר השאלות שנראות לאדם כשאלות החכמות ביותר, הן לא שאלות כלל. וגם שם בשכל הגדול ביותר, גם שם אין תשובות לשאלות האלו. אלא ששם השאלות האלו לא קיימות כלל.

והחידוש שהתחדש כאן הוא, שיש סיבה ושורש שבגללו השאלות האלו קיימות. כי יש דבר אחד ויחיד, שהוא פשוט מידי להבנה. ומרוב שהוא פשוט, לכן הוא כ"כ מורכב להבנה. כי הדבר הפשוט ביותר בעולם, הוא גם המורכב ביותר בעולם. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר.

ויש דבר שהוא פשוט, כ"כ פשוט עד שאין שום דבר אחר בעולם יותר פשוט ממנו. ושאם האדם מבין אותו, אז ממילא כל השאלות האלו נעלמות לגמרי. ומי שיש לו שכל פשוט באמת בתכלית הפשיטות, אצלו, השאלות האלו לא קיימות כלל. ואין לו שום תשובה לשאלות האלו, משום שאצלו השאלות האלו לא קיימות כלל.

וכאן ניתן עוד עצה איך להשיג את השכל הזה, והיא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו להיות כמה שיותר פשוט ולא לסבך שום דבר פשוט כשאין צורך. כי טבע האדם הוא לסבך דברים פשוטים. כי הדברים פשוטים, אפילו פשוטים מידי. אבל האדם, לא מוכן לקבל את הפיתרון הפשוט ביותר, והאדם מטבעו נוטה לסבך דברים פשוטים.

וגם בלסבך דברים פשוטים, גם בזה יש משהו טוב. כי על ידי זה נוצרים כל הזמן דברים חדשים. ואם הכל פשוט מידי, אז הכל משעמם מידי. אבל אף על פי כן, האדם גם צריך לדעת שלא לסבך, את מה שלא צריך לסבך. ובפשיטות, על האדם לנסות לחפש תמיד את הפתרון הפשוט ביותר.

כגון כאשר יש לאדם איזו בעיה ויש כמה פתרונות, על האדם להרגיל את עצמו לחפש ולמצוא את הפתרון הפשוט ביותר. ועל ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו לחשוב בצורה פשוטה וישרה ע"פ האמת, בלי לסבך דברים פשוטים, על ידי זה לבסוף האדם קולט את הדבר הפשוט ביותר במציאות, ואז האדם מקבל שכל חדש, ורואה שאין שום שאלה כלל וכולי...