איך להתמודד עם רגשות אשמה ומחשבות שליליות?

ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בהתמודדות עם רגשות אשמה, מחשבות שליליות, חוסר ביטחון עצמי וההשפעות של טראומות רגשיות. אליעד מתאר את המנגנונים הפנימיים שמובילים לאנשים להרגיש אשמים, לא בסדר, ולחפש כל הזמן מה לא בסדר במטרה להימנע מטעויות בעתיד.

הוא מתחיל את ההרצאה בהסבר על המנגנון שבו אנשים לוקחים על עצמם אחריות על מצבים שאין להם שליטה עליהם. הוא מציין שמצב זה גורם לנזק, שכן לא ניתן לראות את המציאות כפי שהיא, אלא התפיסה מעוותת. לדוגמה, אדם שמרגיש אשמה בעקבות כישלון בעבודה, מטיל את כל האחריות על עצמו, אף שבמציאות יש גורמים נוספים שתרמו לכישלון. אליעד מדגיש שזו טעות לחשוב שאדם יכול לשלוט בכל פרט ובכל סיטואציה.

בהמשך, אליעד מציע את הדרך להתמודד עם רגשות האשמה: זיהוי המחשבות שמעוררות אותן. למשל, אם אדם מרגיש שלא היה טוב מספיק בעבודה או מאשים את עצמו במצב קשה, עליו לשאול את עצמו אם מדובר במציאות או בתפיסה מעוותת של הדברים. על האדם להבין את ההבדל בין לקיחת אחריות על המעשים האישיים שלו לבין לקיחת אחריות על מצבים חיצוניים שאין לו שליטה עליהם.

אליעד מציין את הצורך להבין את הכוונה שמאחורי המחשבות. האם המחשבות נובעות ממקום של תיקון עצמי או האם הן מנוגדות למטרות האמיתיות של האדם? במקרים רבים, המחשבות הללו מנוגדות למטרות של האדם, וכתוצאה מכך הם מוצאים את עצמם במצב של חוסר ביטחון עצמי ואכזבה. הוא מציע שדרך להתמודד עם רגשות האשמה היא להבין את האמת מאחורי כל סיטואציה, ולשאול אם באמת יש סיבה לאשמה.

איך מחשבות שליליות קשורות לפוסט - טראומה?

אליעד מתאר כיצד מחשבות שליליות רבות נובעות טראומות רגשיות. הוא מציין כי טראומות, כמו פגיעות מיניות או אירועים קשים אחרים, יכולות לגרום לאדם להרגיש חסר ערך, לא אהוב, ולא בטוח בעצמו. לדוגמה, נפגעת אונס עשויה להרגיש אשמה על כך שקרה לה המקרה, במקום להבין כי זהו מעשה אכזרי שנעשה לה ואין לה שום שליטה עליו.

הוא מסביר את התהליך שבו אדם שעבר טראומה עשוי להימנע מלהיות "בסדר" כדי לא להרגיש את העצב והכאב. לדוגמה, אדם שחווה טראומה עשוי להימנע כל הזמן מלבדוק את עצמו, וכך הוא מוצא את עצמו בודק כל הזמן מה לא בסדר בו, במטרה למנוע את חוויות הטראומה.

אליעד מדגיש שעל אדם שעבר טראומה לשאול את עצמו אם הוא באמת אחראי על מה שקרה. לעיתים יש מצבים שבהם האדם לא יכול היה למנוע את מה שקרה, גם אם היה מתנהג אחרת. בכך הוא מונע את תחושת האשמה הלא מוצדקת שמלווה אותו.

האם חיפוש אחר שלמות קשור לאשמה?

בהמשך ההרצאה, אליעד מדבר על הקשר בין רצון לשלמות לבין תחושות אשמה. הוא מציין כי אנשים שמחפשים שלמות...

איך ניתן להתמודד עם רגשות אשמה ומחשבות שליליות?

בהרצאה זו, אליעד כהן דן בנושאים של רגשות אשמה, חוסר ביטחון עצמי, מחשבות שליליות והאחריות האישית שמטילים אנשים על עצמם בעקבות חוויות טראומטיות. הוא מתאר את המנגנונים הפנימיים שגורמים לאנשים להרגיש אשמים, לא בסדר, ובחיפוש מתמיד אחר מה לא בסדר כדי להימנע מטעויות עתידיות.

• התחלת הדיון עסקה בכך שלפעמים אנשים לוקחים אחריות על מצבים שאין להם שליטה עליהם, מתוך מחשבה שזו הדרך הנכונה. אליעד מציין שזה יכול להיות נזקי, שכן הוא מונע מהם לראות את המציאות כפי שהיא.
• הוא מביא את הדוגמה של אדם שמרגיש אשמה על כישלון בעבודה, ומטיל את כל האחריות על עצמו, אף שמבחינה אובייקטיבית יש גורמים אחרים שתרמו לכישלון הזה. אליעד מציין שזו טעות להניח שהאדם יכול לשלוט בכל פרט בכל סיטואציה.
• אליעד מציע תחילה לזהות את המחשבות המובילות לרגשות האשמה. למשל, אם אדם מרגיש שלא היה מספיק טוב בעבודה או אם הוא מאשים את עצמו במצב קשה בחיים, עליו להבין אם מדובר במציאות או בתפיסה מעוותת של הדברים.
• הוא מסביר את ההבדל בין לקחת אחריות על מעשים אישיים לבין לקחת אחריות על מצבים חיצוניים, שאין לנו שליטה עליהם. הוא ממליץ לאדם לבדוק אם הוא באמת אחראי למצב, ואם לא, להפסיק להטיל על עצמו אשמה.
• בהמשך, אליעד מציין את הצורך בהבנה עמוקה של הכוונה מאחורי מחשבות האשמה. האם הם נובעות ממקום של תיקון עצמי, או שמא הם מנוגדים למטרות האמיתיות של האדם? במקרים רבים, אליעד מציין, אנשים אינם רוצים לקחת אחריות על רגשותיהם, וכתוצאה מכך הם מוצאים את עצמם במצבים של חוסר ביטחון עצמי ואכזבה.
• הוא מציע שהדרך לשחרר את רגשות האשמה היא להבין את האמת שמאחורי כל סיטואציה. האם באמת הייתה שם אשמה? האם כל האחראים נחשפו במלואם? על ידי זיהוי והבנת המצב בצורה אובייקטיבית, אפשר לשחרר את תחושת האשמה הלא מוצדקת.

כיצד מחשבות שליליות קשורות לפוסט - טראומה?

אליעד מציין שמחשבות שליליות הן פעמים רבות תוצאה ישירה של טראומות רגשיות. הוא מדבר על איך טראומות מסוימות, כמו פגיעות מיניות או אירועים קשים אחרים, יכולות להוביל לאדם להרגיש חסר ערך, לא אהוב, ולא בטוח בעצמו. לדוגמה, במקרה של נפגעת אונס, היא עשויה להרגיש אשמה על כך שקרה לה המקרה, במקום להבין כי זהו מעשה אכזרי שנעשה לה ואין לה שום שליטה עליו.

• הוא מדבר על מצב שבו אדם שעבר טראומה מתרגל לחיות עם הרגשות האלה, במקום לעבד ולהתמודד איתם בצורה נכונה. הוא מציין שהחיים של אותו אדם עשויים להיות כל הזמן מעוננים על ידי מחשבות על מה יכול היה להיות אם הדברים היו מתנהלים אחרת.
• לפי אליעד, אדם שעבר טראומה עשוי להימנע מלהיות "בסדר" כדי לא להרגיש את העצב והכאב. הוא מציין שבמקרים כאלו, אדם יכול לחפש מה לא בסדר בעצמו ולשוב ולברר כל הזמן מה הוא היה יכול לעשות אחרת כדי למנוע את הטראומה.
• הוא מוסיף שגם במצבים כאלה, חשוב שהאדם יבחן את המציאות ויבין שהוא לא אשם. אמנם ייתכן שהוא היה יכול להתנהג בצורה אחרת, אך זה לא אומר שהאירוע היה נמנע לחלוטין.

מהו הקשר בין אשמה לרצון לשלמות?

אליעד עובר לדון בנושא הרצון לשלמות וכיצד הוא קשור...