מה המשמעות של "להיזהר מאוד להיות שמח בשבת" לפי ליקוטי מוהרן?

הנושא המרכזי עליו מדבר אליעד הוא מאמר מליקוטי מוהרן חלק ב', תורה י"ז, שם רבי נחמן מברסלב מתאר את החשיבות הגדולה של השמחה בשבת. אליעד פותח את דבריו ומסביר את האמירה של רבי נחמן: "צריך להיזהר מאוד להיות שמח בשבת", ומסביר שהמילה "להיזהר" כאן לא מתייחסת רק לפעולה טכנית, אלא מצביעה על מודעות גבוהה יותר מאשר בשאר הימים. ביום רגיל אולי מספיק להיות "סתם שמח", אבל בשבת האדם צריך להגיע לדרגת מודעות שמחה גבוהה במיוחד. המודעות הזו נדרשת משום ששבת היא הזמן שבו האדם מתחבר לשורש המציאות, לנקודה שבה הכל שלם, ולכן כל חוסר שמחה בשבת הוא בעצם ביטוי של חוסר שלמות עמוק יותר.

אליעד מדגיש נקודה חשובה, שרבי נחמן מציין במקומות אחרים בליקוטי מוהרן שצריך להמשיך את קדושת השבת לששת ימי החול, ושאדם יכול להגיע למצב שהוא חווה את שמחת השבת כל השבוע. אבל בשבת עצמה, הוא אומר, יש דגש מיוחד על להיות שמח, משום ששבת היא ביטוי לאחדות ושלמות מוחלטת. אדם צריך להיות שמח בשבת לא באופן אקראי, אלא מתוך מודעות מלאה. לכן, כאשר רבי נחמן אומר "להיזהר מאוד", הכוונה היא שביום שבת האדם צריך להיות מודע באופן מיוחד לרגעים שבהם הוא מתרחק משמחה, ולזהות מה גורם לכך.

מה הקשר בין יראה, דעת וחירות בשבת לפי רבי נחמן?

בהמשך אליעד מתעמק בנושא מושג ה"היראה בשלמות" בשבת. הוא מסביר שרבי נחמן מתאר בשבת מצב של "יראה בשלמות", כלומר, היראה בשבת אמורה להיות שלמה ולא חלקית. לדבריו של אליעד, שלמות זו פירושה שהאדם לא חושש מאירוע ספציפי, אלא חווה פחד מהשורש עצמו, ממקור המציאות. המשמעות של "פחד מהשורש" לפי אליעד היא שהאדם מפסיק לפחד מההשלכות הפרטניות והשטחיות, והוא פונה להתייחס למקור הפחד עצמו. הוא מביא את הדוגמה, שאדם יכול לפחד מהפסד כספי, או להרגיש לא בנוח מסיבה אחרת, אך בשבת הפחד צריך להיות מכוון אל השורש עצמו - אל המקור ממנו נובע הכל. רק אז הפחד הוא בשלמות, כי האדם מבין שהכל נובע ממקום אחד, ולכן הוא שלם גם עם הפחד.

הסיבה שבשבת היראה (הפחד) צריכה להיות שלמה היא כי בשבת האדם נמצא במצב של חירות. אליעד מסביר, לפי רבי נחמן, שחירות זו היא החופש מהרצון, או במילים אחרות, האדם לא משועבד לרצונותיו הפרטיים ולצמצומים שלו, אלא חופשי מהם. האדם נמצא במצב של דעת שלמה ולכן הוא חופשי מהרצון האישי שלו. חירות זו מתאפשרת רק כאשר יש דעת אמיתית ושלמה.

איך מגיעים למצב של חירות אמיתית לפי רבי נחמן?

אליעד מסביר שכדי להגיע למצב של חירות, רבי נחמן אומר שהאדם חייב להגיע לידיעה שלמה. ללא דעת אין חירות, כי החירות נובעת מתוך המודעות. רבי נחמן קושר בין דעת לבין חירות - ככל שהדעת שלך יותר שלמה, כך החירות שלך תהיה גדולה יותר. בשבת, לפי אליעד, יש אפשרות להגיע למצב שבו האדם חווה חירות אמיתית כי הוא מבין שכל המציאות מאוחדת. דווקא בשבת, בגלל הקדושה המיוחדת שבה, האדם יכול לחוות את החירות הזו.

אליעד מוסיף דוגמה פרקטית: כאשר רבי נחמן מדריך אנשים להקדיש כסף או משאבים למען שבת, המטרה אינה הכסף או הפעולה עצמה אלא לגרום למוח לחשוב על חשיבותה של השמחה בשבת. אם האדם משקיע מאמץ וכסף כדי לשמוח בשבת, הוא בעצם מלמד את עצמו להעריך יותר את השמחה הזו, וכך הוא מתקרב לאותה דעת שלמה שמובילה לחירות.

למה רבי נחמן שם דגש מיוחד על שמחה בשבת...