האם מנטרות באמת עוזרות לשינוי התנהגות וחשיבה?

השאלה המרכזית שאליעד כהן מעלה בהרצאה היא האם מנטרות עוזרות לשינוי התנהגותי או חשיבתי, והתשובה שלו ברורה: זה תלוי. על פי אליעד, היעילות של מנטרות או של טיפול התנהגותי תלויה בעומק הבעיה ובמידת ההשרשה של האמונה בתת - המודע של האדם.

מתי מנטרות וטיפול התנהגותי יכולים לעזור?

אליעד מסביר שאם מדובר בבעיה קלה יחסית, מנטרות יכולות לסייע. לדוגמה, אדם שחושב שמישהו אחר שונא אותו בצורה חלשה יחסית ולא מאוד עמוקה, יכול לשנן לעצמו כל יום מנטרה כגון "הוא אוהב אותי, אני אוהב אותו", והאמירה הזאת יכולה לשנות את תפיסתו כלפי אותו אדם ולגרום לו להאמין בכך באמת.

דוגמה נוספת שאליעד נותן היא של אדם עם פחד קל מג'וקים. במקרה זה, טיפול בחשיפה - כלומר, להכריח את עצמו להיחשף לג'וקים שוב ושוב - יכול לעזור לו להיפטר מהפחד הזה בהדרגה. אם האדם יראה שוב ושוב שהפחד אינו מתממש, המוח שלו עשוי "להתרגל" והפחד ייעלם.

למה לפעמים מנטרות וטיפול התנהגותי לא עוזרים ואף מזיקים?

לצד הדוגמאות להצלחה, אליעד מדגיש את החשיבות של ההבנה שמנטרות לא תמיד עובדות ואף יכולות להזיק במקרים מסוימים. כשהבעיה עמוקה יותר, כאשר קיימת אמונה או פחד עמוקים בתת המודע, לא מספיק לחזור על מנטרה או לבצע שינוי התנהגותי פשוט. למעשה, במקרים כאלה ניסיון להשתמש במנטרות או בטיפול התנהגותי ללא הצלחה עלול להוביל לתוצאות הפוכות - האדם יחוש כישלון, התסכול יגבר, האמונה השלילית תתחזק, והוא יאבד אמון ביכולת שלו לפתור את הבעיה. בסופו של דבר, המצב יהיה גרוע יותר משהיה בהתחלה.

לדוגמה, אם אדם עם פחד מושרש עמוק מתעקש לחשוף את עצמו לפחד בלי תהליך פנימי מקדים, במקום להשתחרר מהפחד הוא עלול לחוות טראומה נוספת, כישלון נוסף, וייאוש שיביאו אותו למסקנה שאין פתרון אמיתי למצבו.

מה הפתרון למצבים של פחד או אמונה מושרשים עמוק בתת מודע?

אליעד מדגיש שהדרך להתמודד עם אמונות ופחדים עמוקים חייבת להיות שונה לחלוטין. כאן נכנס לתמונה הטיפול הקוגניטיבי, שמשמעותו היא שינוי אמיתי של החשיבה ולא רק שינוי חיצוני של ההתנהגות. אליעד מכנה זאת "חקירה בתוך המוח". לדבריו, כאשר האמונה או הפחד מושרשים עמוק, הדרך היחידה לפתור אותם היא באמצעות בירור והבנה של המקור שלהם.

טיפול קוגניטיבי, לדבריו, הוא טיפול שעוסק בשינוי החשיבה עצמה. אך אליעד מציין שזה לא מספיק לומר "טיפול קוגניטיבי" - צריך להבין בדיוק מה עושים בטיפול הזה, כיצד מתבצעת החקירה, מי מוביל אותה, באילו כלים משתמשים, ועד כמה החקירה באמת מצליחה להגיע לעומק המוח ולשנות את דפוסי החשיבה המושרשים. רק כאשר הטיפול נוגע בליבת האמונה או הפחד, התוצאה תהיה שינוי אמיתי וארוך טווח.

לכן, לדבריו, ככל שהבעיה קשה יותר, כך הטיפול צריך להיות יותר מעמיק ויסודי ולא להסתפק בשיטות שטחיות כמו מנטרות או חשיפה ללא חקירה פנימית.

מהן השאלות החשובות ביותר שצריך לשאול כשמתחילים טיפול לשינוי התנהגות או חשיבה?

השאלות המרכזיות שאליעד ממליץ לשאול לפני שמתחילים כל טיפול הן:

• מה העומק האמיתי של הבעיה?
• האם האמונה או הפחד מושרשים בתת מודע בצורה חזקה או חלשה?
• האם יש סיכוי שהטיפול השטחי יגרום דווקא לנזק נוסף?
• באיזו שיטה ניתן באמת לחקור לעומק את השורש של הבעיה?
• מי מוביל את הטיפול וכיצד הוא מתכוון לחדור לעומק של תת המודע?

לסיכום, אליעד כהן מציין בבירור שאין פתרון אחד שמתאים לכולם, ומנטרות או טיפול התנהגותי יכולים להיות יעילים במצבים מסוימים בלבד. במצבים מורכבים יותר, הפתרון האמיתי והאפקטיבי היחיד הוא באמצעות חקירה קוגניטיבית עמוקה שתיגע בשורש הפחד או האמונה, ותייצר שינוי משמעותי וממושך.