האם שחזור זיכרונות טראומטיים באמת מרפא טראומה?

בשיחה זו אליעד כהן מנתח את הנושא של שחזור זיכרונות טראומטיים וטיפול בטראומה דרך הצפת זיכרונות והיפנוזה, ומעלה שאלות לגבי האפקטיביות של השיטות הללו. אנשים רבים סובלים מבעיות רגשיות שמקורן באירועים מהעבר, והם מאמינים שהצפה או שחזור של הזיכרונות הללו עשויים לשחרר אותם מהכאב. השאלה המרכזית שאליעד בוחן היא האם שחזור זיכרון, כשלעצמו, מסוגל באמת לפתור את הבעיה או שמדובר רק במיתוס, שיכול אפילו לגרום לנזק גדול יותר.

האם שחזור זיכרון פותר טראומות או רק מעצים אותן?

אליעד מסביר כי זיכרון טראומטי מהעבר אינו הבעיה עצמה, אלא הפירוש שהאדם מעניק לאותו זיכרון. אדם שסובל מטראומה אינו נפגע ישירות מהאירוע שקרה בעבר, אלא מכך שהוא עדיין חושב שמה שקרה היה רע עבורו. כך, גם אם האירוע בכלל לא קרה, אך האדם בטוח שהוא קרה, הטראומה קיימת במלוא העוצמה. לכן, הוא מבהיר שעצם שחזור האירוע לא בהכרח פותר את הבעיה, ואף עלול להעצים את הכאב, כי האדם חווה שוב את אותם רגשות שליליים, בלי שמשהו בפירוש שלו השתנה.

לדוגמה, אם מישהו קיבל בעבר סתירה, והפתרון המוצע לטראומה הוא שחזור האירוע, על פני השטח נראה מוזר לנסות לטפל בפגיעה על ידי שחזור של אותה חוויה לא נעימה שוב ושוב. ההיגיון אומר שככל שהשחזור נאמן יותר למקור, כך האדם אמור לחוות שוב את הכאב. למעשה, ככל שהשחזור יהיה מדויק יותר, החוויה תהיה מציאותית יותר ותעלה את אותם הרגשות שהיו באירוע המקורי. לכן, על פי ההיגיון שאליעד מציג, שחזור ללא שינוי הפירוש יכול אפילו להחמיר את הבעיה.

מדוע לפעמים שחזור זיכרונות עובד בכל זאת?

אליעד מסביר מדוע, למרות ההיגיון לעיל, אנשים רבים מדווחים ששחזור הזיכרון בכל זאת עזר להם. הסיבה לכך היא שכאשר אדם חוזר על שחזור האירוע שוב ושוב, הוא עשוי להפוך אדיש אליו, עד שהחוויה כבר אינה כואבת באותה העוצמה. בפועל, כל פעם שהאדם משחזר את האירוע, המוח שלו מתמודד עם המחשבות והרגשות שעולות. כאשר הרגשות השליליים עולים שוב ושוב, האדם מתרגל אליהם ומתחיל לפקפק באופן אוטומטי בפירושים שלו, או לפחות מוריד את העוצמה הרגשית סביב האירוע. כך, לדוגמה, אדם שחווה שוד בעבר, וכעת הוא חסר ביטחון עצמי, עשוי בסופו של תהליך שחזור הזיכרון לחשוב: "האם באמת בגלל השוד החיים שלי נהרסו?" וכך הפירוש שלו משתנה, והטראומה נחלשת.

מהם החסרונות של טיפול בשחזור זיכרון בלבד?

הבעיה העיקרית שאליעד מדגיש בטיפול המבוסס רק על שחזור זיכרונות היא שלא תמיד האדם משנה את הפירוש שלו ביחס למה שקרה. אליעד מדגיש שבמקרים רבים הזיכרון דווקא מתחדד, והאדם זוכר בצורה מדויקת יותר את מה שקרה. זה יכול להחמיר את הרגשתו אם לא התבצע שינוי בפירוש של החוויה. לדוגמה, אדם שנשדד ייזכר בצורה ברורה יותר בשוד אחרי שחזור, ואם הוא לא יבצע שינוי מחשבתי לגבי השאלה "האם השוד הוא בהכרח רע?", הטראומה עלולה דווקא להתגבר.

מה הקשר בין שחזור זיכרונות לבין אמונות מגבילות?

לדברי אליעד, מה שבאמת משפיע על האדם הן האמונות הנוכחיות שלו לגבי האירועים, ולא האירועים עצמם. לכן, אדם שחווה אירוע שלילי בעבר (כמו טראומה מינית או אלימות פיזית), פגוע מהאמונות שהוא מחזיק כרגע על האירוע הזה, ולא מהאירוע עצמו שכבר הסתיים. לכן, הטיפול היעיל באמת הוא לא רק לשחזר את הזיכרון, אלא גם לשנות את האמונות והפירושים שהאדם מחזיק לגבי האירוע.

האם הזיכרונות שלנו אמיתיים או שהם מומצאים?

אליעד מזכיר שהמוח האנושי לא באמת זוכר את האירועים בדיוק מוחלט, אלא רק את מה שהוא מאמין שקרה. לכן, גם בתהליך השחזור, אנשים עלולים להשתכנע באירועים שלא התרחשו מעולם. הוא מציין שתופעת הזיכרונות הכוזבים נפוצה מאוד, במיוחד כשמישהו (לדוגמה, מטפל או גורו) מנסה "לשתול" זיכרונות כאלה בכוונה או בלי כוונה. למשל, אדם עלול לשחזר אירוע טראומטי של אונס, אף על פי שזה בכלל לא קרה, רק בגלל לחץ...