איך להבין את עצמי ולמה אני מתנהג כמו שאני מתנהג?

כדי להבין לעומק מדוע אנחנו מתנהגים בדרך מסוימת או מדוע יש לנו התנהגויות מוזרות או לא הגיוניות, אליעד כהן מסביר שחשוב להכיר את המנגנונים הבסיסיים שמנהלים אותנו בתת המודע. לפי אליעד כהן, האדם, מרגע לידתו, יודע באופן טבעי שהוא רוצה להרגיש טוב ולהימנע להרגיש רע. אף אחד לא צריך ללמד אותנו את זה - זה מובנה בנו מלידה.

איך עובד מנגנון התת מודע שמשפיע על ההתנהגות?

התת מודע של האדם עובד בשיטת "מיון" (סורטינג). כשמתרחש אירוע טוב, המוח מיד ממיין אותו לתוך רשימה מדורגת של אירועים טובים שקרו בעבר. המוח כל הזמן שואף לשחזר את התחושה הטובה ביותר שהוא מכיר. באופן דומה, כאשר מתרחש אירוע שלילי, המוח ממיין גם אותו לרשימה של אירועים רעים, ובמקביל מנסה להימנע ממנו בעתיד. משמעות הדבר היא שהמוח תמיד מנסה לחזור לרגע הטוב ביותר שחווה אי פעם ולהתרחק מהאירוע הגרוע ביותר שחווה.

לדוגמה, אם אדם שתה כוס מים והרגיש טוב, זה אמנם ייכנס לרשימת הדברים הטובים, אך במקום נמוך יחסית, מכיוון שהיו לו הרבה אירועים דומים. לעומת זאת, אם הוא זכה בפרס גדול או בלוטו, החוויה תהיה מדורגת גבוה מאוד ברשימה. באופן דומה, אירוע טראומטי שלילי מאוד ידורג גבוה ברשימת האירועים הרעים והמוח יעשה הכל כדי להימנע מלחוות אירוע דומה שוב.

למה אני מתנהג בצורה מוזרה ולא הגיונית?

לפי אליעד כהן, התנהגויות שנראות לנו מוזרות או לא הגיוניות יכולות לנבוע מהרצון העמוק שלנו לשחזר רגע מאוד חיובי שחווינו בעבר, או להימנע מרגע טראומטי ושלילי שחווינו בעבר. לדוגמה, אדם שמכור לעישון סיגריות יכול להיות שהוא מנסה באופן לא מודע לשחזר רגע חיובי שבו הוא ישב עם חברים, הרגיש אהוב ושמח, והסיגריות מזכירות לו את התחושה הזאת. דוגמה אחרת, אפילו קיצונית יותר, היא אדם שפוגע בעצמו. ייתכן שבעבר, כשהוא היה חלש ופגיע, קיבל אהבה או יחס חיובי מאחרים, ולכן הוא חוזר באופן לא מודע למצב של פגיעה עצמית, כדי לשחזר את אותה תחושה של אהבה שקיבל בעבר.

איך ניתן לגלות את הזיכרון או האירוע שמשפיע עליי?

אליעד כהן מציע לשאול את עצמנו שתי שאלות מרכזיות:

• מהו הרגע הכי טוב שחווייתי בחיים, הרגע שאני הכי רוצה לשחזר ולחזור אליו?
• מהו הרגע הכי רע שחווייתי בחיים, הרגע שממנו אני הכי רוצה להימנע?

חשוב להבין שלא תמיד אנשים יודעים או מוכנים להודות במה באמת היה הרגע הכי טוב או הכי רע בחייהם. לעיתים האדם מדחיק את הזיכרון, או מסרב להודות שהוא רוצה לשחזר רגע מסוים, כי הוא מאמין שאין לו אפשרות לשחזר את התחושה הזאת. למשל, אדם עשוי להגיד שהוא לא מתגעגע לרגע מסוים, למרות שבפועל הוא כן, אך הוא מפחד להודות בכך מכיוון שהוא חושב שזה בלתי אפשרי לשחזר את אותו רגע.

איך ניתן לקשר בין העבר להתנהגות הנוכחית שלי?

לאחר שמזהים את האירועים האלה, יש לשאול:

• איך הרגע הטוב ביותר שלי קשור להתנהגות הנוכחית שלי? האם אני מנסה לשחזר אותו?
• איך הרגע הרע ביותר שלי משפיע עלי כיום? האם אני מנסה להימנע ממנו?

המטרה בשאלות האלה היא לגלות את הקשר בין הזיכרונות שלנו לבין ההתנהגות הנוכחית. למשל, אם מישהו נמנע באופן מוגזם ממערכות יחסים, אולי הוא מנסה להימנע מפגיעה שחווה בעבר. אם אדם מכור לתחביב מסוים, אולי הוא מנסה לשחזר רגע של אושר והנאה מעברו.

מה ניתן לעשות לאחר שמבינים את השפעת העבר על ההווה?

ברגע שהקשרים האלו מזוהים, האדם יכול להתחיל בתהליך של שינוי. הוא יכול להבין טוב יותר מה מנהל אותו, וכך לעבוד על טראומות מהעבר, או לחלופין לנסות להשיג מחדש תחושות חיוביות באופן מודע ומכוון יותר. למעשה, ההבנה של מנגנון התת מודע מאפשרת לאדם שליטה רבה יותר על חייו, על ההתנהגות שלו ועל התגובות שלו לאירועים בחיים.

כדי להגיע לתובנות האלה באופן מדויק, אליעד ממליץ לא למהר ולחפש תשובות שטחיות, אלא לקחת את הזמן ולחשוב לעומק. לא תמיד קל לזהות את הזיכרונות המנהלים אותנו, ולעיתים נדרשת חקירה אישית ומעמיקה מאוד.