... הבריאה שבו היה רק אלוהים. גם אם האדם לא אומר בצורה מפורשת שאלוהים נמצא בתוך זמן, הרי שהוא אומר את זה בצורה עקיפה ברגע שהוא אומר שאלוהים ברא את ... ולכן, הגיוני יותר לומר שהעולם היה קיים כל הזמן בצורה כלשהי , וכי אלוהים מעולם לא ברא את ... גם לא מדברים על לפני הבריאה, וגם לא דנים בשום צורה במהותו של אלוהים. ...

...חשובה. מה שחשוב הוא להבין מדוע בכלל האדם רוצה את העוגה מלכתחילה, מדוע החליט לעשות דיאטה, ומדוע כרגע עולה בו רצון כה חזק דווקא לעוגה הזאת. אם האדם יבין את עצמו באמת, הוא ישיג את האושר הפנימי לא משנה אם בסוף יאכל את העוגה או לא. הוא מסביר שהאושר אינו תלוי כלל בפעולה חיצונית אלא בהבנה פנימית. האדם צריך לשאול את עצמו שאלות אמיתיות כמו למה הוא עושה כל דבר שהוא עושה, ומדוע הוא רוצה את מה שהוא רוצה. אליעד מדגיש שאין צורך בשינוי חיצוני כלל, והדבר היחידי...

... את האפשרות הזאת. לכן, במקום לשאול איך יכול להיות שההפכים הם אחד?, הוא ממליץ לשאול האם ההפכים באמת הם אחד? בצורה כזו, האדם לא מניח מראש שמדובר ... לשאול את עצמו על כל טענה, על כל דעה, על כל עמדה - למה הוא חושב כך ולא אחרת?, ולהמשיך לשאול זאת שוב ושוב בצורה בלתי מתפשרת. לדוגמה: אם מישהו ... לא יכול להבין בשכל שלו, ולא מסוגל לחשוב שימינה ושמאלה נמצאים במקום אחד ובשני מקומות יחד. ועל האדם לא להניח הנחה שהשכל שלו מבין הכל, אם הוא לא ... אותה באופן אובייקטיבי, שאל שאלות, וזכותך להגיד שאתה לא יודע תגיד לפחות את האמת, גם אם לא הבנת, ומאחר שדבר לא לוגי גם יכול להיות אז תגיד שאתה לא ... אולי ההפך הוא הנכון? ושוב לשאול, אולי ההפך הוא הנכון? ועל ידי השאלות הללו עד הסוף, ולא יפחד לשאול הוא יחווה שמחויב המציאות הוא אחד ממש. ...

... אפשרי במציאות שמעבר לשכל. איך ייתכן שיש ריבוי אינסוף ובכל זאת אחדות? אליעד מציין נקודה עמוקה יותר: כשמבינים לעומק, אפשרי המציאות ומחויב המציאות מתגלים כאחד. כלומר, כל דבר שהוא מוגבל (אפשרי) מתברר בסופו של דבר גם כאינסופי (מחויב), ואז אפשר לתפוס את המציאות ... בהמשך, נטען שיש גישה הרואה את כל הקיים כאינסוף אחד, אך באותו זמן אפשר לומר שיש ריבוי אינסופי שקיים במקביל, משום שאפשרי המציאות ומחויב המציאות הם בעצם היבטים של אותה ... גם לגבי אלוהים יחיד. לכן המסקנה היא שלא פשוט להוכיח היעדרם של שני אלוהים באותו היגיון, ושעלולים לנסות לעבוד על האדם עם טיעונים לוגיים שלאו דווקא פותרים את הסתירות ... מוגבל. איך זה יכול להיות? הוא אלוהים!! זה כמו להגיד שיש אלוהים אחד ולשאול, האם הוא יכול להגביל את עצמו? מה שאני אומר זו אותה הלוגיקה שאפשר להגיד על אלוהים אחד שיכול ... אותו, ואז זה אומר בכלל שהוא הגביל את עצמו, ועוד אפשרויות נוספות שונות להגיד את זה. בכל מקרה אני בא להראות את השקרים, את הטעויות הלוגיות, הטעויות הבסיסיות בהבנה. - ... יותר בסיסית, למעשה לא צריך להסתבך כל כך, כדי להוכיח שאין שני אלוהים. לא יכול להיות שיש שני אלוהים, מסיבה אחרת, במקום כל התסבוכת הלוגית הזאת כי אלוהים מעצם הגדרתו הוא ... אם האינסוף ממלא את כל המקום, אז כמה ישויות אינסופיות יכולות למלא את המקום, אחת! אבל האדם שטיפה שכל בקודקודו מבין, שזה לא נכון מבחינה אובייקטיבית, כי יכול להיות שיש ... ממלא את כל המקום ואת כל הזמן, אבל אף על פי כן בשכל האנושי זה לא נתפש. וזה שזה לא נתפש בשכל של האדם, זה לא אומר שזה לא יכול להיות מבחינה אובייקטיבית. אסביר את זה בעוד ... שלא נסביר אותו עכשיו. ולגבי הנושא שיש יותר מבורא אחד מקביל, הנושא הוא פשוט, כאשר מתבוננים, בסוף התהליך מבינים, שאפשרי המציאות ומחויב המציאות, הם אחד. ואז שמבנים שהם אחד בכלל, ממילא מבינים שאפשרי המציאות, הוא מחויב המציאות. מה זה אומר? שכל ישות ... וחיצוניים, שבמערכת הזו יש לנו פנימי ופנימי ופנימי ופנימי, ולמרות שיש הרבה אלוהים, אף על פי כן הם ישות אחת. כל מה שנכון לגבי המחויב, נכון לגבי האפשרי, מה שאומר שכל האפשרי הוא אינסוף, למרות שיש הרבה אז יש הרבה אינסוף, אבל אף על פי כן כל מה שנכון לגבי האפשרי, הוא גם נכון לגבי המחויב, כך שבסופו של דבר אנחנו מגיעים ...

...את התגלות האמת המוחלטת, בכל שקר שיש בעולם. והשכל מצד מהותו, הוא כולו טוב אמיתי, אלא שיש עליו קליפות ולבושים. ועל ידי זה שהאדם מברר את האמת עם השכל העצמי שלו שנראה לו כפגום, על ידי זה בסופו של התהליך מתגלה אור האמת האמיתי של השכל, והוא עצמו הופך להיות האמת עצמה. ובפשיטות התשובה היא, שבמהות, הכל אמת מוחלטת. ועל ידי בירור האמת קליפה אחרי קליפה, בסוף מתגלה האמת שהיא כבר קיימת. כי אם היא לא הייתה כבר קיימת בשכל של האדם, לא היה השכל יכול להשיג אותה. אבל...

... שהאדם מפחד לאבד אותו. וכל טוב שהוא תלוי בדבר ובסיבה שהיא אפשרית המציאות אך אינה מחויבת , הוא טוב שקרי שסופו להתבטל, והוא לא באמת משחרר את האדם, מהפחד לאבד אותו (כסף לא יכול ... השכל של האחדות, שכאשר האדם זוכה אליו, אז הוא חווה את כל המציאות עבר הווה עתיד בצורה חדשה, וכל הרגשות של האדם, גם לגבי כל מה שכבר קרה לו בעבר, הכל הופך לזיכרון חיובי וטוב ... לאבד אותה, ולחזור למצב שבו הוא היה בטרם היה לו את השכל של האחדות, אבל זה אפשרי רק בצורה אקראית בלבד. כגון אם לדוגמה האדם ישתגע. כי עפ החוקיות של הסיבה תוצאה, לא רק שהדבר אינו ... אחד עם האחדות, והוא טוב אמיתי ממש. כי הטוב של האחדות, הוא טוב אמיתי שאינו תלוי בצורה החיצונית של השכל. ולכן, כאשר האדם נמצא בשכל של האחדות, אין לו שום חשש ופחד לאבד את הטוב ...

... לו להפסיק לשנות את המציאות. ואז האדם חושב לעצמו, שאם הוא לדוגמה, ילך לישון כל היום, הרי שבצורה הזאת ובהתנהגות הזאת, הוא משנה את המציאות כמה שפחות. ... האדם לשנות את המציאות. ומהות העניין, היא התחושה שיש לאדם, שהוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי. וגם כאשר האדם הולך לדוגמה לישון כל היום ויושב בחוסר מעש מבחינתו, הרי שבפועל, עדיין הרצון של האדם שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי, הרצון הזה קיים ולא נעלם. משום, שהאדם רוצה שהמציאות תהיה בצורה, שבה הוא בחוסר מעש. כי מי שלא אכפת לו מעצמו בכלל, ... וגם עם זה שרע לו, בגלל שהוא לא מרוצה מהמציאות. והאדם שהוא זורם עם המציאות, הוא זורם עם כל הצורות כולן. כי גם הרצון שכן רוצה לשנות את המציאות, גם הוא לא יותר מאשר צורה של המציאות. ומי שזורם עם כל המציאות, הוא זורם גם עם ... לאדם שהוא יפסיק לעשות, הוא בעצם מטעה את עצמו. כי גם אי עשייה, גם היא עשייה. כי האדם נאחז בצורה כלשהי של המציאות. וגם להישאר במיטה ולישון כל היום, ... גם הוא עדיין בוחר, שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, בדיוק כמו זה שבוחר, לשנות את המציאות לצורה אחרת. כך שהאדם, לא באמת יכול להתחמק מאי עשייה בכלל. ... בין אם זה כאן בעולם שלנו, ובין אם זה בתוך העולם של החלום. והרצון של האדם שהמציאות תהיה בצורה כלשהי , גם אם זו הצורה הקיימת, שהאדם כן רוצה אותה, ולא רוצה שהמציאות תהיה ... והמקום. ואז כאשר האדם מבין שהכל אחד, אז הוא חווה שינוי ועשייה, אבל הוא חווה את השינוי, בצורה אחרת לגמרי. ...

... כאשר האדם מתבונן אל תוך מהות המציאות שלנו, הוא מבין, שכל מה שישנו, אלו צורות שונות שנמצאות בתוך זמן ומקום, והזמן והמקום עצמם, הם צורות של כלום, שהוא חסר את צורת הזמן והמקום. והאדם בעצם רואה, כיצד הכל מתהווה יש מאין. והאדם תוהה, כיצד זה ... בתוך הזמן והמקום, משנות את מיקומן בתוך הזמן והמקום, ועל ידי זה מוגדרת צורה חדשה. אבל מבחינה כמותית, כמות הזמן וכמות המקום וכמות אין סוף הישויות, לא משתנה כלל, אלא רק ההרכבה והסדר של הצורות משתנים. והתהוות פירושה, שהכמות עצמה משתנה. והתהוות של יש מאין, פירושו, התהוות של ריבוי אין סופי, מתוך ... עד אין סוף, ללא נקודת התחלה? גם זה אינו אפשרי כלל, כי מי שיתבונן אל תוך הצורות, ויסיר את צורת הזמן והמקום, יקבל הוויה אחת, ויראה שבסוף, יש ישות אחת שמקיפה וממלאת את הכל, והיא הוויה אחת ויחידה, שאין בה שום צורה כלל. וההוויה הראשונה, היא כולה מהות אחת בלבד. ושום דבר בעולם, לא יכול להיות בלי מהותה ובלי ההוויה שתהווה אותו. וגם כל צורה וצורה, ההוויה של הצורה, היא המהות של המציאות. ולכן, מצד השכל, לא יכולה להיות קיימת שום צורה כלל, שהיא אינה ההוויה עצמה. כי יצירת יש מאין, אין פירושו שינוי של מקום וזמן, אלא פירושו התהוות של ... להיות קיימים לבושים של המציאות. ולכאורה אפשר לומר, שגם היש והאין אלו שתי צורות, ושהצורות רק משנות את המיקום שלהן, כמו השינוי של יש מיש. וזה נכון, אבל זה אומר את האמת, שבאמת יש מהות אחת אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. כי גם היש והאין הם צורה. ובמהות הראשונה באמת, אין שום שינוי צורה של יש ואין, אלא יש אחדות מוחלטת. ולכן לא יכולות להיות הצורות של היש ושל האין. ובפשיטות, מצד אחד הוויה מהווה את הכל, ואכ היא מהווה גם את הצורה עצמה וממלאת אותה כולה, כי ההוויה ממלאת את הכל, ובלעדיה אין שום חיות לשום דבר. וזה בעצם אומר, שלא נשאר שום מקום, שבו תהיה צורה, שהיא אינה המהות עצמה. כי ההוויה ממלאת את הכל, ואין שום מקום, למשהו, שהוא אינו המהות הראשונה עצמה. ואין לומר שההוויה צמצמה את עצמה, ויצרה מקום שבו יוכלו להיות צורות (בבחינת החלל הפנוי), כי זה אינו אפשרי שיהיה מקום וחלל פנוי לצורות. כי המקום עצמו, גם הוא עצמו, כולו הוא רק הוויה עצמה, ולא יותר או פחות מכך. ולא יכול להיות שום דבר, ... יהיה חלל פנוי. כי החלל הפנוי עצמו, קיומו עצמו אינו אפשרי. משום שהוא עצמו צורה, שנפרדת מההוויה עצמה, וזה אינו אפשרי כלל. ואעפכ, מצד שני יש גם לבושים, שהם נפרדים מהמהות של עצמם. ... ולא שהאין מהווה את היש, כי זהו מצד הנפרדות בלבד. אלא שהמהות ממלאת את הצורה כולה, למרות שהצורה נפרדת ממנה. והמהות והצורה הן ישות אחת ממש, למרות שהדבר אינו אפשרי כלל. וכאשר האדם מבין שהמהות והצורה הן ישות אחת ממש, אז ממילא האדם מבין שמצד האמת, אין שום שינוי כלל לעולם, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ...

... אחדות, טוב בלי תלות בדבר חיצוני, אפשרי להשיג שלמות, ייאוש בשלמות, סיבת הסבל, קיום עצמי למה אנשים רוצים להרגיש טוב בלי תלות בשום דבר חיצוני? כל אדם, בצורה כזו או אחרת, חולם ומפנטז להגיע למצב שבו הוא מרגיש טוב, ללא תלות בשום דבר חיצוני. ... אותם. יחד עם זאת, מה שהאדם כן יכול לעשות, הוא להגיע להבנה עמוקה של הטבע האמיתי של הנפרדות, להבין את המהות של האחדות, ומתוך ההבנה הזו לחוות את החיים בצורה שונה לחלוטין. דווקא מתוך ההבנה והקבלה של המצב, ניתן להגיע למצב שבו האדם חווה ...

... להיות בלתי מוגבלת ולא מצומצמת. מדוע נראה שהשכל האנושי פגום? אליעד מסביר שהסיבה לכך שהשכל נראה לנו פגום היא שאנחנו משתמשים בו בצורה מצומצמת ולא עד הסוף. אם היינו משתמשים בשכל בצורה מלאה , הוא לא היה נראה לנו פגום כלל. המגבלות והסתירות בשכל הן תוצאה של שימוש לא נכון או חלקי בו. השכל עצמו, במהותו, הוא מושלם, אך האדם אינו משתמש בו עד תום ולכן מרגיש שהוא פגום. כיצד ניתן להשתמש בשכל בצורה שלמה? אליעד כהן מסביר שכדי להשתמש בשכל בצורה שלמה, האדם צריך לחקור ולהגיע עד סוף היכולת שלו לחשוב ולברר. החיפוש והבירור אינם יוצרים משהו חדש, אלא רק חושפים מצב שכבר קיים. האדם אינו הופך פתאום ... תפקיד השכל בחיפוש האמת? אליעד מדגיש שהשכל מצד אחד הוא כלי הכרחי וחשוב מאוד בתהליך הבירור, ומצד שני הוא מזהיר לא לסמוך עליו בצורה עיוורת, כי כל עוד האדם לא הגיע לשלמות מלאה של הבירור, השכל עדיין נתון לשגיאות ולטעויות. כלומר, למרות שהשכל הוא מושלם במהותו, האדם עדיין משתמש בו בצורה לא מלאה ולכן הוא נראה לו פגום. לדוגמה, אליעד מדמה זאת למטוס שנוסע על הקרקע במקום לעוף באוויר. המטוס עצמו לא פגום, אלא שהטייס לא משתמש בכל הכפתורים ... האמת, אלא שהוא האמת בעצמו. אליעד מבהיר שהאדם הוא כבר מושלם בפנימיותו, אך עליו לזכור שעדיין בתהליך הבירור הוא משתמש בשכל שלו בצורה חלקית, ולכן עדיין פגיע לטעות. האם אפשר לגלות אמת בשכל מוגבל? איך לחוות שלמות בעולם מצומצם? מה המשמעות של להיות אלוהים? האם יש הפרדה בין אמת לשקר? ...