איך פותרים בעיות מהשורש?

כדי לפתור בעיה בשורשה, אומר אליעד כהן, צריך קודם כל לבדוק לעומק את הנחות היסוד של השאלה עצמה. כשאדם אומר שיש לו בעיה והוא לא מצליח לפתור אותה מהשורש, עליו לבדוק קודם כל את ההנחות הבסיסיות שעליהן נשענת השאלה שלו. כלומר, לפני שאדם מחפש פתרונות, הוא צריך לשאול את עצמו האם בכלל קיימת בעיה, ואם כן, האם באמת יש לה פתרון בשורש. אליעד מדגיש שבלי לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, לא ניתן להגיע לפתרון אמיתי ושלם.

לדוגמה, כשאדם מתלונן שיש לו בעיה שהוא פותר אותה שוב ושוב והיא כל הזמן חוזרת, הוא מניח מראש מספר דברים:

• שבאמת קיימת בעיה.
• שקיים שורש לבעיה הזו.
• שקיים פתרון לשורש.
• שהוא עצמו לא מצליח ליישם את הפתרון הזה בשורש.

כל ההנחות האלה חייבות להיבדק לעומק, ולא להילקח כמובן מאליו.

האם יש בכלל בעיה אמיתית?

אליעד כהן מביא דוגמה לכך שאם אדם מרגיש שיש לו בעיה, זה עדיין לא אומר שיש לו בעיה באמת. התחושה שיש לאדם בעיה, לא מוכיחה שהיא קיימת במציאות באופן מוחלט. זו רק תחושה סובייקטיבית. בדיוק כמו שאדם יכול להרגיש שיש פילים בחדר, אבל זה עדיין לא מוכיח שבאמת יש פילים.

כשאדם אומר שהוא מרגיש מצוקה או קושי, הוא למעשה רק מתאר תחושה. אבל תחושה אינה מהווה הוכחה אובייקטיבית לכך שקיימת בעיה אמיתית. אליעד מסביר שהדרך לבדוק זאת לעומק היא לשאול, "מי אמר בכלל שיש בעיה?" או "איך אני יודע בוודאות שיש בעיה? אולי אין שום בעיה?". כל עוד האדם לא בירר זאת לעומק, הוא יישאר תקוע בתחושה של בעיה שלא נפתרת.

מה עושים עם בעיות שחוזרות על עצמן?

כשאדם טוען שיש לו בעיות שחוזרות שוב ושוב, אליעד מציע לבדוק לעומק מדוע הוא לא מצליח לפתור אותן בשורשן. הסיבה לכך היא, לדבריו, שהאדם לא באמת פתר את הבעיה בשורש. בעיה אמיתית שנפתרה בשורשה לא יכולה לחזור. אם הבעיה חוזרת שוב ושוב, כנראה שהפתרון שהאדם מצא הוא רק פתרון שטחי, או שהבעיה בכלל אינה קיימת מלכתחילה.

אליעד מציע אפשרות נוספת: יכול להיות שהאדם לא באמת מעוניין לפתור את הבעיה, אלא רק נדמה לו שהוא רוצה. ייתכן שהוא נהנה מהמצב, או שיש לו רווח סמוי מכך שהבעיה חוזרת שוב ושוב. במצב כזה, האדם למעשה לא מתמודד עם הבעיה באמת, אלא רק מייצר אשליה שהוא מנסה לפתור אותה.

האם יש שאלות שאין להן תשובה?

אליעד כהן מסביר שיש שני סוגי שאלות:

• שאלות שיש להן תשובה ברורה והגיונית.
• שאלות ללא תשובה, שאלות שנמצאות בתוך חלל פנוי, שאלות פרדוקסליות או סותרות את עצמן.

לדוגמה, אם אדם שואל שוב ושוב "למה?" על משהו מסוים, תמיד אפשר לתת לו תשובה כלשהי. אבל בסופו של דבר, הוא יגיע לנקודה שאין יותר תשובות. זו דוגמה לשאלה שמגיעה לנקודת סיום, גם אם אין בה תשובה מספקת.

אבל קיימות שאלות מסוג אחר: שאלות שמכילות בתוכן סתירות פנימיות. לדוגמה, אדם שמנסה להבין את המהות האמיתית של משהו בסיסי כמו שולחן, יגלה בסופו של דבר שהשולחן הוא כלום, שאין בו מהות מוחלטת. ככל שמנסים להבין את הדברים יותר לעומק, מגיעים למסקנה שהכל עשוי ממהות אחת או שאין בכלל מהות. בשאלות כאלה מגיעים לפרדוקס - שני הפכים שמתקיימים בו זמנית.

אליעד מציין כי רבי נחמן מתייחס לסוג הזה של שאלות. הוא אומר שיש שאלות שלעולם לא תהיה להן תשובה, כי הן עצמן מבוססות על סתירות לוגיות ופרדוקסים פנימיים. הדרך לפתור אותן באמת...