... ברצון שלנו שהחוויה תהיה אחרת. אנו לא סובלים מעצם הכאב, אלא משום שאנו מתנגדים לו ואיננו רוצים אותו. אליעד מציע שהדרך להתמודד עם הכאב היא לשאול באופן מתמיד למה אני לא רוצה שיכאב לי? וכך להבין שהרצון שלנו אינו באמת שלנו, אלא מופעל על ידי כוח גבוה יותר (אלוהים או המציאות). בסופו של דבר, האדם מבין שהוא אינו יותר מרובוט ... אליעד מסביר שכדי להגיע לחווית השלמות, יש לחקור בשכל עד הקצה. לא להסתפק בתשובות פשוטות אלא להמשיך לחקור לעומק מדוע דברים קורים. אם אדם שואל מספיק לעומק, הוא יגיע להבנה שבסופו של דבר אין סיבה אמיתית לשום דבר, והכל מתהווה ממקור אחד שהוא מחוץ לזמן ולמקום. כאשר אדם מבין שהוא עצמו הישות הראשונה, אז הוא חווה את כל ... דבר אחר, ברגע שמתבוננים פנימה לעומק, מגיעים להבנה שהכאב הוא תמיד ביטוי של דבר אחד: חוסר התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. ההסבר מתחיל בשאלה מדוע בכלל האדם מרגיש כאב, בעוד שלכאורה חומר כמו קיר אינו מרגיש דבר. אליעד מסביר שגם האדם וגם הקיר בנויים מאותם האטומים בדיוק. ההבדל היחיד שאנו מזהים הוא מערכת העצבים, אך מערכת ... זו נקראת חווית האלוהים או חווית השלמות. איך מגיעים לחווית השלמות הזאת? כדי להגיע לחוויית השלמות עליך לחקור בשכל שלך עד הקצה, לא להסתפק בשאלות פשוטות כמו כי לא נוח לי אלא להמשיך ולחקור פנימה עוד ועוד, עד שמגיעים להבנה הסופית שאין סיבה אמיתית לשום דבר, ושהכל מתהווה ממקור אחד, שהוא מחוץ לזמן ולמקום. לסיכום, אליעד כהן ... להבין שהכל אחד? האם אפשר להשתחרר מרצונות? כיצד לשנות את חווית המציאות? האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אליעד: אז מה שאת שואלת זה האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אז קודם כל, כקו מנחה, וזה טיפ טוב לחיים - אם יש לך כמה אפשרויות, ואחת מהן מפרידה בין דברים, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. זאת אומרת, אם את שואלת האם יש הבדל בין שני דברים, אז התשובה היא תמיד שיש מכנה משותף שדרכו הם מחוברים. לדוגמה, אם נגיד שכאב פיזי הוא בעיה מסוג אחד וכאב מנטלי הוא בעיה מסוג אחר, בסופו של דבר, אם נעמיק וניכנס פנימה, נגיע לאותה נקודה. אז קודם כל, העיקרון הוא שאם יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה - תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה היא איך אין הבדל. ברמה הפרקטית, אני למעשה לקחתי את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי. איך זה יכול להיות? הרי כואב לך פיזית, אז איך אפשר להגדיר את זה כנפשי? רבי נחמן אמר בספר ... הדעת. למשל, אם רבי נחמן היה רואה אדם חולה סרטן, שצועק אני כואב, אני סובל, הוא היה אומר לו: תקשיב, זו לא בעיה בגוף הפיזי - זו בעיה בנפש. שאלה: אבל אם כואב לי, אני מרגישה את זה פיזית, איך זה קשור לנפש? אליעד: שימי לב, רבי נחמן גם בעצמו סבל מספיק ובכל זאת הוא נאחז בתפיסה הזו. מה ההבדל בין אדם לבין חפץ דומם? אליעד: אם ... לבין בן אדם? מערכת העצבים? זה לא באמת הבדל אמיתי. בתכלס, אנחנו והקיר עשויים מאותם אטומים. מערכת העצבים שלנו והקיר עשויים מאותו חומר. שאלה: אז מה כן ההבדל? אליעד: ההבדל הוא שאת אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב. עכשיו, השאלה היא מה המכנה המשותף של הרצון להנאה והרצון להתרחק מכאב? התשובה היא: לשאול למה?. למה אני רוצה הנאה? למה אני רוצה להתרחק מכאב? ואם נמשיך לשאול למה? שוב ושוב, נמצא שיש כוח אחד שמניע את כל זה. הלמה בפשיטות הוא - כי את רוצה למלא את רצונך. שאלה: אבל למה אני רוצה למלא את רצוני? אליעד: בסוף, בסוף, בסוף - כי ככה אני רוצה. שאלה: למה אני רוצה הנאה? אליעד: לא בגלל ההנאה. למשל, ניקח דוגמה של אדם בדיכאון. אומרים לו בוא תיהנה, והוא אומר: לא בא לי ליהנות. למה? כי הוא אומר אני לא רוצה הנאה. כלומר, ההנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר עם כאב. יש מצבים שבהם האדם רוצה שיכאב לו. למשל, יש אנשים שהם מזוכיסטים. מה גורם לבני אדם לרצות כאב? שאלה: אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר, ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר?, אני נהנה מאוכל, והשני מספרים. לכל אחד יש ביטוי שונה של הנאה. אבל כשכואב לך כאב פיזי, אתה לא צריך ללכת אחורה, כולם מרגישים אותו הדבר. אליעד: זה לא נכון. שאלה: איך זה לא נכון? אליעד: למשל, תיקחי את היוגים בהודו. זה שזה לא מקובל אצלך, לא אומר שזה לא נכון. שאלה: הם אולי מנסים להתגבר על הכאב. אליעד: ומה זה משנה? היוגי שמח שהוא הצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמה: את קוראת ספר, ופתאום יתוש עוקץ אותך, אבל את שקועה בספר ולא מרגישה את היתוש. האם זה מפריע לך? שאלה: אם אני לא מודעת לזה, אז לא. אבל מה אם ידקרו אותי עכשיו עם סכין? אליעד: יש לך גם דוגמאות לזה. אדם שנפצע במלחמה ומדמם - אבל בגלל שהוא בסערת רגשות, הוא לא שם לב שהוא נפצע. אתן ... הרצון לחיות, לשרוד, להתפתח, להיות בריא, כל שאר הרצונות. והלוגיקה היא שכאשר הרצונות שלך מתמלאים - טוב לך, וכשהם לא מתמלאים - רע לך. שאלה: אז למה אני מרגישה כאב ולא יכולה לשנות את זה? אליעד: כי יש משהו בתוכך שיוצר את הרצון הזה. תתחילי לחפור פנימה, ותגלי שיש ישות אחרת או מציאות - לא משנה איך תקראי לה - אולי ... תחווי שכל מה שאת רואה בעולם זה ביטוי של הרצון שלך - ואז לא תוכלי להיות בהתנגדות עם המציאות, כי את היא זו שיוצרת אותה. אליעד אז מה שאת שואלת האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות. אז קודם כל כקו מנחה, זה מין טיפ כזה, אם יש לך כמה אפשרויות שאחת מהן מפרידה בין דברים, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. זאת אומרת האם ... של דבר אם נכנס פנימה אנחנו נגיע לנקודה אחת. זה דבר אחד. לכן כעיקרון אם יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה איך אין הבדל, ברמה הפרקטית אני לקחתי למעשה את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי, איך זה יכול להיות? הרי כואב לך פיזי, אז איך אתה מגדיר את זה כנפשי. רבי נחמן אמר בספר שלו, כל ... לפי ערך חיסרון הדעת. זאת אומרת תלוי בכמה שכל חסר לך, והוא ממשיך ואומר שנישלם הדעת נישלם כל החסרונות. הוא אומר אם היית יודע, מה לדעת זו שאלה אחרת? אבל אם היית יודע לא היה לך כל חיסרון. והוא אומר אפילו בנים ופרנסה ובריאות הגוף זה הכל מחמת חיסרון הדעת. למשל רבי נחמן היה רואה אדם חולה סרטן, שצועק אני כואב אני סובל, ... מערכת העצבים שלנו והקיר עשויים מאותו דבר, הנושא הוא פשוט, את אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב, המכנה המשותף לשני הדברים האלו לשאול למה, למה אני רוצה הנאה. למה אני רוצה להתרחק מכאב והמכנה המשותף של הלמה? נמצא שיש כוח אחד שמניע את הלמה. הלמה בפשיטות כי אתה רוצה למלא את רצונך, בסוף, בסוף כי ככה אני רוצה. אני ... למה? כי הוא אומר אני לא רוצה הנאה, זאת אומרת שהנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם רוצה שיכאיבו לו, גם במזוכיזם. שאלה אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר, אני נהנה לדוגמה מאוכל, לשניהם יש ביטוי שונה של הנאה, ואז הם ילכו אחורה ויבינו אולי למה אחד נהנה ... לא רק הם, אני אתן לך דוגמה, למשל בדת יש את הנושא של כפרת עוונות, מה זה יום כיפור? ועיניתם את נפשותיכם, אתה שמח שכואב לך, בסופו של תהליך השאלה היא מה אתה רוצה, הכאב הוא רק טריגר, אתה מתמודד עם הרצון לא עם הכאב. שאלה אני בכוונה מדברת על כאב פיזי, שמדובר בכאב אף אחד לא רוצה אותו. אליעד זה לא נכון, למשל תיקחי את היוגים בהודו, זה שזה לא מקובל זה לא אומר שזה לא נכון שאלה הם אולי מנסים להתגבר על זה. אליעד מה זה משנה, היוגי שמח שהצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמה, למשל את קוראת ספר ויתוש עקץ אותך ואת לא מרגישה את היתוש, האם זה מפריע לך וכואב לך לא? כי את לא מודעת לכאב. שאלה עזוב יתוש, אם ידקרו אותי עכשיו בסכין. אליעד למשל דוגמה, אדם נפצע במלחמה וכואב לו ואפילו מדמם הוא לא שם לב לזה. אתן לך דוגמה נוספת, אימא שמרימה את הילד שלה וזה כבד לה, אבל ... טוב לך וכאשר הם לא מתמלאים רע לך. זה הרעיון, מצד האמת אין הבדל בין כאב פיזי לכאב מנטלי. אני רוצה להסביר משהו, לאן מוביל התהליך של השאלה למה, למשל אדם כואב לו הראש, ואני אומר לו אם תשאל למה כואב לך הראש, לא תהיה לך בעיה שכואב לך הראש, איך זה יכול להיות הנושא הוא פשוט? אם הוא מספיק פעמים ישאל למה, בסוף הוא יבין ... את כל הרצונות שבעולם כביטוי של הרצון שלו. בא נסביר מחדש, למשל אדם שמתעללים בו, ואני אומר שאם האדם ישאל למה, לא יפריע לו שמתעללים בו, השאלה איך זה יכול להיות אז קודם כל הגענו להבנה שהסיבה שרע לבן אדם כאשר כואב לו פיזי, זה לא בגלל שכואב לו פיזי, אלא בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו פיזי. עכשיו אם הבן אדם ישאל למה למה אני ...

... שטחי, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות עמוקות, להבין את המציאות באמת, ואז כאשר הוא יראה בבירור מדוע המצב הוא טוב או מה טוב בו - הוא כבר לא ... מציע להתבונן פנימה ולשאול שאלות אמיתיות: מה באמת מפריע לי כאן? למה זה כל כך מפריע לי? כשאדם מגיע להבנה של שורש הבעיה, ... האמיתי אליעד מתחיל בשאלה למה האישה רוצה להגיע לאוקיינוס ומה הוא מייצג עבורה. היא משיבה שאינה בטוחה, אלא פשוט סיפרו לה עליו. אליעד שואל: אם היו אומרים לה שיתעללו בה שם, האם עדיין הייתה רוצה להגיע לשם? היא מיד שוללת זאת. מכאן הוא מסיק ... להבנה הזו, עליה לשאול: מי אני?, מי גורם לי לחשוב?, מי גורם לי לרצות?, מי גורם לי להיות קיימת?. הבנת ההתחדשות והיצירה המתמדת ... כמובן מאליו. עליה לשאול למה? בכל פעולה ובכל מחשבה. למשל, אם היא מקלפת גזר, עליה לשאול למה אני עושה זאת? עד שתגיע להבנה שהכל נובע מהבנה אחדותית של המציאות. הוא מביא לה דוגמה של צעצוע של ... זאת, היא צריכה לשאול כל הזמן למה אני עושה את זה? ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ברגע שהיא תבין לעומק את המנגנון שמניע אותה, ... האמת, היצמדות לשאלה למה? ושחרור מאמונות והרגלים ישנים. כאשר היא תבין שהמציאות נוצרת מחדש בכל רגע, היא תחווה התחדשות ... את רוצה להגיע? שאלה: אני לא יודעת, זה בגלל שספרו לי עליו. אליעד: אם היו אומרים לך שיתעללו בך שם? האם עדיין היית רוצה להגיע ... שמחה אין סופית. שאלה: חופש. אליעד: חופש, מה זה נקרא חופש? כי מקודם אמרת שאת בחופש, ופתאום את אומרת שאת רוצה חופש. תנסי ... אבל טוב לי פה. השאלה היא מה את רוצה באמת? שאלה: לא יודעת. אליעד: לא יודעת, זה גם בסדר. אבל בואי תנסי לחשוב מה מייצג עבורך האוקיינוס הזה? מה חלום ... מה את מבקשת ממני? שאלה: לדעת שאני אלוהים. הכל יכול, שאני אחד איתו. אליעד: אז קודם כול, להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם ... לצמצם סמכויות. שאלה: אני אומרת זאת לא בגלל חוויה, אלא בגלל מה שאמרו לי, שזה מה שאני אמורה לחפש. אליעד: אבל שימי לב בשבילך. ... מה קורה מסביב. שאלה: לא את כדי כך. אליעד: התחלנו, התחלנו, למה לא? את רוצה להיות בחוויה של אלוהים, למשל אלוהים מסתכל על ... מה הבנת עד כאן? שאלה: שזה תלוי איך אני מסתכלת על הדברים. כרגע אני רואה עצמי מוגבלת בתוך גוף, אז אני לא יכולה לחוות שאני ... כאילו תהיי שקופה. שאלה: איך אני יחווה את זה? אני שואלת שאלות. אליעד: על ידי הבנה. אם תביני שזה באמת ככה, את תחווי את זה ככה. אם תאמיני שזה ככה, את לא תחווי את זה ככה. שאלה: איך אגיע להבנה הזאת? אליעד: על ידי זה שתבררי. קודם כל תחווי שזה קורה דרכך, אחר תיעלמי לגמרי, ותהפכי ... לשנות לך את החוויה. שאלה: אני יושבת כאן. אליעד: את יושבת כאן, ויש לך מחשבות בראש. מה את מרגישה? את עכשיו יושבת כאן ויש לך איזה ... את האוקיינוס. שאלה: אי אפשר לקחת את החוויה שאני סתם יושבת כאן. אליעד: לא, כי יושבת זה סתם קורה מסביבך. אני רוצה לקחת משהו ... לצאת אליו. עכשיו נשאל שאלה שאלה: חווית האוקיינוס, זה בגלל שאנשים אמרו לי, זאת לא חוויה שלי. אליעד: זה בסדר, זה שאת מסכימה איתם, זה ... סיפרת לי שטוב לך. שאלה: התכוונתי שאני חיה בהרמוניה עם הסביבה שלי, ואין לי בעיות עם הסביבה. אליעד: אבל את אומרת שאת רוצה להיות ... איפה החיסרון? שאלה: בחוויות הפנימיות שלי. אנשים מספרים לי שהם חווים דברים, ואני לא, וזה מציק לי. אליעד: את לא חווה דברים ... באה. במה את מוגבלת? שאלה: אני בעצמי לא יודעת, אולי יש כאן מישהו שעובד עלי. אליעד: אז את רוצה להבין אם יש אוקיינוס או לא? יש משהו פנימי יותר. שאלה: אני מבינה שיש חוויה מאוד גדולה ולא חוויתי אותה אף פעם, וקראתי עליה ואנשים סיפרו לי עליה, ולי אין ... לא אני, אני מעבר. שאלה: היום שבשלתי, הכנתי גזר, וראיתי את הגזרים אחד גדול אחד קטן, ואז זה נתן לי פלש שכך בני האדם, אחד כזה ...

... כהן מציג דרך מעשית לחקירת המציאות באמצעות שאלות והתבוננות פנימית מעמיקה. הוא מציע לאדם לחקור באופן יסודי כל רצון, כל מחשבה וכל תחושה, ולשאול שאלות כגון למה אני רוצה את מה שאני רוצה?, מה באמת אני מחפש להשיג?, ומדוע אני חושב שהמצב הזה הוא טוב או רע?. באמצעות השאלות האלה, האדם יכול להגיע להבנה עמוקה של מנגנוני הרצון שלו ולראות שכל רצון מסתיר מאחוריו רצון עמוק יותר. איך אליעד כהן ממליץ להתמודד עם מחשבות שליליות? ... שבסופו של דבר הוא נועד כדי להרגיש טוב. השאלה שעלתה היא: למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רע? אך לפני ששואלים למה, מומלץ להבין קודם מהו בעצם הרצון הזה להרגיש טוב. מה פירוש להרגיש טוב וכיצד זה קשור לרצון? בתוך השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונים כמה מרכיבים: רצון - מהו בכלל רצון? להרגיש - מה פירוש התחושה עצמה? טוב - מהו טוב ומהו רע? סיבה ותוצאה - מהו הקשר ... הזה להופיע? אם לא בודקים כל מרכיב בנפרד, השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? נותרת מעורפלת. לדוגמה, אם רוצים לברר למה יש מיץ תפוזים על השולחן, אפשר קודם להבין מהו בכלל מיץ תפוזים ורק אחר כך לשאול למה הביאו אותו. באותו אופן, לפני ששואלים למה יש רצון להרגיש טוב, יש להבין מהו אותו רצון ומה משמעות הטוב. מדוע השאלה למה פחות ממוקדת משאלת מהו? בשאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונה הנחה שיש סיבה ותוצאה. אבל כדי להבין באמת את הסיבה, יש צורך להתות בשאלה מהו הרצון הזה?. לדוגמה, אם רוצים להבין למה קונים פלאפון, צריך קודם להבין מהו פלאפון. רק אחרי שיודעים מהו המכשיר, אפשר לשאול למה אנשים קונים אותו. כך גם עם להרגיש טוב: קודם להבין מה זה טוב ומה זה רצון, ואז לעבור לבדיקה מדוע הם מופיעים. כיצד השאלות מתפתחות עד לשאלה הסופית? השאלה האחרונה והעיקרית אינה למה אני רוצה להרגיש טוב? אלא שאלות בסגנון: איך זה שאני קיים וגם לא קיים בו זמנית?, איך ייתכן שיש גם כן וגם לא? או איך אפשר להיות אני ורוצה ולא אני ורוצה - לא - לרצות באותו זמן?. ... לך רצון כדי שתתמלא ותהיה מאושר - תתעורר מיד שאלה נוספת: למה הוא עשה את זה? וכך הלאה. לכן מכנים את התשובות האלו תשובות קש: הן עונות לרגע, אבל גוררות אחריהן עוד ועוד שאלות. בסופו של דבר, מתברר שכדי למצוא פיתרון מלא, חייבים לחשוף את השורשים של השאלה, עד להנחות היסוד העמוקות ביותר. מדוע חשוב לבדוק את הנחות היסוד של כל שאלה? כל שאלה מבוססת על כמה הנחות יסוד. לדוגמה, למה אני רוצה להרגיש טוב? מניחה שיש אני, שיש טוב, שיש רוצה, ושיש סיבה ותוצאה. בלי ההנחות האלו השאלה לא הייתה קיימת. לכן כדי להשיב ברצינות, יש להתבונן על כל ההנחות הללו, ולשאול: מהו טוב? מה זה אני? מה פירוש רוצה? האם באמת קיים קשר סיבתי? איך השאלה מהו רצון מובילה לחקירת האני? בתוך המשפט אני רוצה להרגיש טוב יש כמה חלקים: אני רוצה להרגיש טוב אם מתבוננים לעומק במילה רוצה, מגיעים להבנה שהיא תלויה ... מגלים שהיא לא עונה עד הסוף, כי תמיד תתעורר שאלה חדשה. אמנם אפשר להשתכנע בתשובות זמניות, אבל הן לא מעניקות פתרון לכל השאלות. אדם שמוכן להשקיע בחקירה העמוקה מגיע בסוף לתשובה הסופית: אותה נקודת אחדות שבה מתבטלים כל הניגודים. מה עומד מאחורי חוויית האחדות ומה קורה כשנעלמת ... מראים שעל האדם לזהות את השורש הפנימי של השאלה או הרצון. כשיודעים לשנות את הנחת היסוד, השאלה נעלמת או הופכת לפחות רלוונטית. איך הרצון להבין את האחדות קשור בעוצמת הסבל? ככל שהאדם סובל יותר מהנפרדות - מהשאלות שאינן נפתרות - כך הרצון שלו להבין לעומק גדל. מי שרוצה במאה אחוז, ישקיע את כל כולו בחקירה ויגלה בסופו של דבר את התשובה. מי שסובל מעט, יחקור מעט, ולכן ...

... לשאלות שאלות נכון? איזו שאלה יותר חשובה? לשאול שתי שאלות, שאלה פנימית, שאלה חיצונית, שאלה מהותית, שאלה של צורה, שאלה שתלויה בשאלה אחרת, איך נכון לשאול? איך לנסח שאלה? הנחות היסוד של שאלה איך נכון לשאול שאלות בצורה מדויקת? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ויסודית איך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת. הוא מתחיל בהסבר שכשיש לאדם שתי שאלות או יותר, אחת מהן תמיד תהיה מיותרת, לא נכונה, או לא מספיק אמיתית. לפי אליעד, אם קיימות שתי שאלות , תמיד יש אחת שהיא מהותית יותר והשנייה היא רק שאלה של צורה, או שתיהן הן שאלות של צורה ואף אחת מהן לא מהותית. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שבכל מצב בחיים, תמיד קיימת שאלה מרכזית או מהותית שעליה יש להתמקד, כי התשובה לשאלה המהותית משפיעה על השאלה הפחות מהותית. הוא נותן דוגמה מפורטת: נניח שאתה רוצה לדעת מה מישהו עושה בבית, אבל לא בטוח אם הוא בבית בכלל. לשאול מה משה עושה בבית? לפני ששאלת אם משה בכלל בבית זו טעות, כי אם האדם אינו בבית, השאלה מה הוא עושה שם? מאבדת את המשמעות שלה. עם זאת, אליעד מסביר שלפעמים, דווקא יש היגיון לשאול מראש את שתי השאלות. למשל, אם האדם שנשאל עלול להתבלבל או לפספס את המהות של השאלה הראשונה, יכול להיות שכדאי מראש לשאול שתי שאלות, כדי שיבדוק בעצמו ויוודא אם משה בבית לפני שיענה מה הוא עושה שם. במצב כזה, השואל בעצם מכוון את המשיב לוודא שהוא מבין את ה

... לשאלות, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך למצוא תשובה לשאלה? שאלה אחת בבת אחת, כמה שאלות בו זמנית? איך שואלים שאלה? מהי שאלה נכונה? איך לנסח שאלה? איך לשאול שאלה בצורה ברורה? שאלות ותשובות, שאלה עם כמה פירושים איך למצוא תשובות לשאלות? איך לשאול שאלה בצורה נכונה? כאשר אדם שואל שאלה, זהו רגע שבו הוא מחפש פתרון, תשובה או הבנה לנושא מסוים. אליעד מתאר את הדרך הנכונה לשאול שאלה כדי לקבל את התשובה הטובה והברורה ביותר. הוא מציין שישנם שני אלמנטים מרכזיים שחשוב להקפיד עליהם: לשאול שאלה אחת בלבד: לא לשאול כמה שאלות בו זמנית לוודא שהשאלה יכולה להתפרש בצורה אחת בלבד: השאלה צריכה להיות חד - משמעית, ולא עם מספר פירושים למה חשוב לשאול רק שאלה אחת בכל פעם? הסיבה לכך היא שבמוח האנושי קשה להתמודד עם מספר שאלות בו זמנית. אם אדם שואל כמה שאלות, התשובות עלולות להתערבב וגרום לבלבול. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו: האם כדאי לעשות ככה או ככה? ומה יותר טוב לעשות עכשיו? בעצם מדובר בשני שאלות שונות שמוזגו לשאלה אחת. המוח מתקשה להתרכז בשני נושאים בו זמנית, ולכן התשובה תהיה פחות ברורה וחדה. אם השאלות לא מופרדות, גם התשובות לא יהיו ממוקדות או מדויקות. אליעד מציע, אם כך, לשאול רק שאלה אחת בזמן נתון, כיוון שזה מגביר את הסיכוי לקבל תשובה נכונה וברורה יותר. למה ה

... יש משהו שעדיין לא מספק את אלוהים, ולכן הוא ממשיך לברוא. הסרט ברוס הגדול מכולם משמש כדוגמה, שם הגיבור מחליף את אלוהים, מגשים לכולם את משאלותיהם ויוצר כאוס מוחלט. גם אלוהים, אם היה מאושר לגמרי, לא היה ממשיך ליצור מציאות. מהי השליטה האמיתית במציאות לפי אליעד? לדברי אליעד, שליטה אמיתית במציאות לא מתבטאת ... לתודעה של אחדות מוחלטת? אליעד מציין כי הדרך להגיע לתודעת אחדות מוחלטת - המצב היחיד שבו האדם באמת משתחרר מכל הסבל - היא לחקור לעומק את השאלה מי אחראי על מה שאני מרגיש וחושב?. ככל שאדם מעמיק בחקירה זו, הוא מבין בהדרגה שהכל נמצא בשליטה של כוח אחד. כאשר אדם מגיע למצב שבו אין הבדל בין אני עושה לבין נעשה ... האמיתי לא מגיע מהשגת יעדים, אלא מחקירת האמת הפנימית. כאשר מגיעים לקצה ההבנה הזאת, כבר אין אפשרות ליהנות מאשליות, ונאלצים להתמודד עם שאלות קיומיות מורכבות יותר. האמת מסדרת לך את החיים עד שלב מסוים, אבל לאחר מכן דורשת ממך התמודדות אינטנסיבית וקשה יותר. האם תיקשור עם מלאכים אמיתי? מה הקשר בין רצון ואושר? ... שמובילה לאושר אמיתי או לשינוי מהותי בחיים. לדוגמה, הוא מביא מצב שבו מתקשר יידע לנבא את העתיד ולספר למישהו שהוא יזכה בלוטו. אליעד שואל, ומה זה נותן לך? הוא מציין שאפילו אם האדם אכן יזכה בלוטו, הזכייה עצמה לא תשנה את המהות הפנימית שלו, שכן גם לאחר הזכייה יישאר בו רצון וחוסר שביעות רצון כלשהו. הוא מתאר גם מצב דמיוני שבו אדם יכול לשלוט במחשבות של אחרים. הוא שואל, ואפילו אם תהיה לך היכולת לשלוט במחשבות של אנשים אחרים, מה זה ייתן לך באמת?. התשובה שלו היא שגם יכולת כזו לא תספק לאדם אושר מתמשך או משמעותי, כי הרצון הפנימי לעולם ... לאלוהים בעצמו, שיש לו יכולת אינסופית ושהכל קורה בדיוק כרצונו. גם במצב כזה, אליעד מסביר, האדם לא יהיה מאושר באמת. הוא ממחיש זאת באמצעות השאלה: אם אתה משנה את המציאות שכל האנשים יהיו מאושרים לגמרי, מה תעשה לאחר מכן? האם תפסיק לרצות? האם לא תחוש רצונות נוספים?. התשובה הברורה שלו היא שהרצון לעולם אינו נעלם ... מתוך נקודת מבט שבה מבינים שכל מה שקורה הוא פעולת אלוהים. האדם יכול להגיע להבנה כזו רק כאשר הוא נכנס לתוך תודעתו שלו ומעמיק לתוך השאלה מהי האמת?. בתהליך כזה האדם מתקרב ומתחבר בהדרגה לתודעת האלוהים. אליעד מסביר שתהליך כזה הוא היחיד שבאמת יכול לקרב את האדם לאושר אמיתי, ולא אף סוג אחר של תיקשור או ניבוי עתידות. הוא מוסיף כי כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית ועמוקה של האחדות עם אלוהים, הוא כבר לא צריך לשאול שאלות או לתקשר, כי כל מה שהוא אומר וחושב זה אלוהים עצמו אומר וחושב דרכו. מהו הסוד לאושר לפי אליעד כהן? אליעד אומר שהסוד האמיתי לאושר הוא פשוט ליהנות מעצם ... עושה לבין עושים בשבילי, אפשר להגיע לאושר אמיתי, כזה שאינו תלוי במצבים או בנסיבות. מדוע האושר של אלוהים תלוי בפרספקטיבה? אליעד מסביר כי השאלה אם אלוהים מאושר או לא תלויה בנקודת המבט. מנקודת המבט שבה אלוהים נתפס כמי שעושה הכל - הוא אינו מאושר, מכיוון שהוא כל הזמן נמצא בפעולה ובשינוי, וזה מרמז על חוסר מנוחה ... היה יכול לסבול, כי הסבל תלוי בהבחנה ובידיעה על קיומם של דברים. עם זאת, יש ידיעה בסיסית שקשה למחוק - הידיעה אני קיים. אם מתעמקים באמת בשאלה האם אני קיים? ובודקים את המציאות לעומקה, מגיעים להבנה שיש רמות מורכבות יותר, עד חוויה שבה אני קיים וגם לא קיים בו - זמנית. רבי נחמן מתייחס לכך באמירתו איני יודע ... בתוך המחשבה של אלוהים, מתבטל הפחד - כי אין עוד הפרדה אמיתית. רבי נחמן מדבר על מושג להעלות את מידת היראה לשורשה, כלומר, לחקור כל פחד ולשאול מה עומד מאחוריו. אם מבינים שכל גורם מפחיד הוא רק שליח של כוח ראשוני אחד, מגלים את האהבה שמגיעה מתוך הדעת שלפני כל ההפרדות. אהבה שבדעת היא היכולת לאהוב את העולם כמו ... בתוך המחשבה של אלוהים, ואין לה קיום עצמאי ונפרד. בסיום הדברים מוסבר שכאשר מבינים את התהליך הזה לעומקו, מגלים שאני והמציאות חד הם, ולכן שאלות של מי שולט על מי נופלות, ומתבטלות יחד עם הפחדים והסבל. אחדות והיעדר הבחנות מושג הבחירה החופשית בעבודת הנפש גילוי אלוהים מתוך החקירה העצמית התמודדות עם פחדים והעלאת ... ימצא את עצמו נאבק כל הזמן בספקות ובתהיות שמובילים לתסכול ולדיכאון. אליעד נותן דוגמה פרקטית ואומר שכדי לצאת מדיכאון או מספק, האדם חייב לשאול את עצמו מי אחראי על המחשבות והרגשות שלו, ולהתעקש למצוא תשובה חד - משמעית. כאשר אדם יהיה בטוח לחלוטין אם יש לו שליטה או אין לו שליטה, הספק ייעלם, ואיתו גם רוב הסבל. ... שהוא חשב שהוא. האם ההבנה האמיתית מאפשרת לאדם לשלוט במציאות? אליעד מבהיר שככל שאדם מעמיק את ההבנה של תודעתו, כך הוא מתקרב לנקודה שבה כל השאלות והספקות מתבטלים, ובאותו שלב האדם משתחרר מהסבל. האדם מבין שהמציאות היא חלק ממנו והוא חלק ממנה, ואין באמת הפרדה בין האדם לבין הכוח שמנהל את המציאות. במצב זה, האדם חווה ... שלו סידרו את חייו במשך כעשור, אך כאשר הוא הגיע למצב בו כל מטרותיו הושגו, הוא התחיל להרגיש שההתקדמות הזו לא הביאה לו אושר נוסף, והיו לו שאלות קיומיות בנוגע למטרות ולדרך שבהן הוא חי את חייו. איך ההתמודדות עם האשליות יכולה להוביל לסיבוך? העצות של רבי נחמן סיפקו לו פתרונות לכל בעיה, והדברים הסתדרו בשבילו. ... שעצותיו של רבי נחמן הובילו אותו למקום מסוים, הגיע שלב שבו הוא הרגיש שהוא לא יכול להמשיך לרוץ מהר יותר, והתחיל לחפש תשובות מעמיקות יותר לשאלות קיומיות. האם הכל זה מחשבה חוויות ותודעה אישית? בתוך השיחה עם אחד המשתתפים, אליעד מדבר על המחשבות והתודעה שלנו, ומסביר שהכל יכול להיות ביטוי של מחשבה. אולם, חשוב לא להיתלות במחשבה כמציאות מוחלטת, אלא להבין את התודעה האמיתית של מהות האדם. השיחה מתפתחת לכדי שאלות על המחשבה והמציאות, כשאליעד מסביר שהאדם לא בהכרח שולט במחשבותיו, אלא אם הוא באמת יודע מי אחראי עליהן. הוא מדבר על תחושת חוסר שליטה שמובילה לדיכאון, ומסביר איך ברגע ... כאן קונפליקט פנימי שמוביל לסבל. כשאדם לא בטוח אם הוא שולט במציאות, הוא מוצא את עצמו בולע ספקות שנמצאים בתודעתו. ברגע שהאדם מסכים להפסיק לשאול את עצמו אם הוא שולט, הוא עשוי להגיע להכרה פנימית שההרגשה של הסבל או האושר לא באמת תלויה בו, אלא בתודעה עמוקה יותר שמפעילה אותו. האם ההבנה האמיתית מובילה לשליטה על המציאות? ככל שמעמיקים בהבנה הפנימית, מגיעים למקום בו כל השאלות והספקות מתחילים להתפוגג, וזהו מקום בו האדם באמת משנה את חוויית המציאות. זהו שלב שבו האדם מבין שהוא חלק ממערכת אינסופית של תודעה, וששום דבר לא קורה במקרה. אליעד מסביר ... שום תוצאה משמעותית. הוא מציין שלעיתים מתקשרים עשויים לנבא עתידות או לראות את העבר, אך הוא טוען שאין בכך שום ערך מעשי. לדוגמה, הוא שואל אם ניחוש עתידי כמו זכייה בלוטו משנה משהו אם בסופו של דבר התוצאה היא חוויית זכייה ללא שינוי אמיתי. הוא מביא דוגמה לפיה גם אם מישהו היה יכול לשלוט במחשבות של אחרים או ... השגת כל יכולת עליונה או היכולת לשנות מציאות לא הייתה מביאה לך אושר אמיתי. כל מה שנעשה עדיין היה מלווה ברצונות בלתי נגמרים. כשהוא שואל את האדם איך הוא מרגיש אם שינה את המציאות כך שכולם יהיו מאושרים, הוא מסביר כי שינוי כזה עדיין לא ייתן אושר אמיתי, מכיוון שהרצון תמיד נשאר. הוא גם מציין את הדימוי של ... אומר או חושב, אם הוא חווה זאת מתוך תודעת אלוהים, הוא למעשה משדר את הרצון וההבנה של אלוהים עצמו. תיקשור עם ישויות הקשר בין אדם לאלוהים שאלות ותשובות על תיקשור האם תיקשור משנה את המציאות? רצון ואושר - איך זה קשור למתקשרים? שאלה: יש לי שאלה לגבי תיקשור. מה אתה אומר על מתקשרים? אליעד: בעיקרון יש הרבה סוגי תיקשור, אז תשאל על סוג של תיקשור. שאלה: סוג של מתקשרים שאומרים לך את העתיד והעבר. אליעד: אתה לא הבנת אותי, יש כל מיני סוגים, כאלה שאומרים לך את העבר ויש כאלה שרואים את העבר בהרבה צורות, כמו אחד שקורא את ... שמנבאים עתידות, לזה אתה יכול לקרוא תיקשור, ויש מתקשרים שמכוונים בחיים. יש כל מיני ווריאציות. יש כאלה שמתקשרים עם חייזרים, עם מלאכים, השאלה מה אתה שואל. תן דוגמה, תפרט את השאלה. שאלה: יש כאלו שמתקשרים עם טארוט. אליעד: בו אשאל אותך שאלה, האם אתה רואה את הקיר הזה? מה אתה רואה עליו? קיר, או דבר תיקשור, לא מעלה ולא מוריד, זאת התשובה. התיקשור לא נותן לך שום דבר בתכלס. הקיר והתיקשור אותו הדבר, למה? נגיד שאני אנבא לך את העתיד, מה זה ייתן לך? שאלה: אני כביכול יחשוב על מה יהיה, אני כביכול יודע מה יהיה. אליעד: אני למשל אנבא לך בתיקשור מיוחד את הלוטו, מה זה נתן לך אם זכית בלוטו?

... למצוי, וכדי להפוך את החיסרון ליתרון, יש לשנות את הרצוי או את תפיסת המצוי. לדוגמה, אם אדם מרגיש לבד וסובל מזה, הוא יכול לשאול את עצמו למה בכלל הוא רוצה חברה? ואם הוא יחקור עמוק, הוא יגלה שהרצון שלו בחברה נובע מכך שהוא חושב שלבד זה רע. אבל אם הוא יבחן לעומק מדוע לבד הוא רע, הוא עשוי לגלות שלבד יכול ... לבד. כיצד ליישם את השיטה באופן מעשי? אליעד כהן מפרט צעדים מעשיים ליישום השיטה: לזהות את החיסרון, את מה שחסר לך בחיים כרגע. לשאול את עצמך מדוע זה בכלל מפריע לך ולנסות להבין לעומק את הסיבה האמיתית. לערער על המחשבה שאומרת שהמצב הזה שלילי. לשאול שאלות כמו מי אמר שזה רע? או אולי זה בעצם טוב?. לחפש נקודות מבט נוספות שבהן החיסרון הוא דווקא יתרון ברור. לדוגמה, אם אדם איבד את עבודתו והוא מרגיש שזה חיסרון גדול, הוא יכול לשאול את עצמו למה זה רע שאיבדתי את העבודה? האם יש אפשרויות חדשות שאוכל לנצל דווקא עכשיו, שלא היו מתאפשרות לי אחרת? אולי הפיטורים נותנים לי הזדמנות ללמוד מקצוע חדש, או לפתוח עסק ... תמיד היה פה קיר, אבל בפועל הכל נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה לאדם כתלת ... לכן מה שהאדם קורא לו אתמול הוא למעשה חוויה ותמונה שעולה כרגע בראשו. איך זה שכולם רואים את אותה מציאות, או לפחות כך נדמה? נשאלה שאלה כיצד ייתכן שכולם רואים שולחן, או רואים קיר, אם כל אחד חווה את העולם בצורה סובייקטיבית. אליעד נתן שתי תשובות אפשריות: 1. הסתברותית: ייתכן שיש אין סוף אפשרויות, ... האדם מרגיש שאם הכל מתהווה מעצמו, ואין באמת סיבתיות מחייבת, אז לכאורה אין טעם להתאמץ כי הכל כבר נקבע. אבל באותה נשימה, עצם השאלה למה להתאמץ קיימת, כי עדיין יש בו חלק שחווה בחירה ורצון. ברמה המעשית, הוא ממשיך לתפקד על פי סיבה ותוצאה, כי ככה המערכת שלו בנויה כרגע. איך קשור אלוהים להבנת הסופר פוזיציה ... את עצמו כאדם קטן ולא זוכר שהוא זה שמייצר את הזמן, המקום, וגם את התחושה שהוא לא אלוהים. האם באמת בחרנו להיות כך? עולה השאלה: אני לא זוכר שבחרתי להגביל את עצמי, אז איך זה יכול להיות שאני האלוהים? התשובה המוצעת היא שאם אתה אלוהים, אתה יכול גם לבחור לשכוח שבחרת, כדי לחוות מציאות מוגבלת. החלוקה הזו ... מהגדרות הרגילות של זמן, מקום, סיבתיות והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול להיות שדבר אחד גם ישנו וגם איננו. בהבנה האנושית ההגיונית זה סותר. אבל השכל הגדול טוען שבמציאות המוחלטת אין הפרדה בין יש ואין, בין לפני לאחרי, או בין אפשרות אחת ... ברמה אחת הוא יודע שהכל דמיון, וברמה אחרת הוא פועל כאילו הכל אמיתי. איך התשובות מתקשרות לשאלת הצורך להבין? בסוף עולה עניין השאלות: על מנת להתקדם לאמת, האדם צריך כל הזמן לשאול. אם לא מבינים מושג או הסבר, צריך ללבן את זה עד הסוף, לפרק את הקושי ולבדוק לעומק. השאלות המפורטות הללו דוחפות את האדם להבין יותר ויותר, עד שבסופו של דבר הוא מגיע להבנה מלאה של אחדות היש והאין או חווה את החיבור לכך. האם אפשר להתקיים בלי פחד ובלי דאגה? לפי ההסבר, אם ... כי הוא פחות נאחז בדברים. בו בזמן, הוא יכול להמשיך בחיי היומיום באופן הרגיל, אך עם מודעות רחבה יותר. מדוע חשבון נפש ושאילת שאלות מקדמת אותנו? השאלות מגרות את האדם לחפש. כל תשובה חלקית יוצרת שאלות חדשות, עד שמגיעים לנקודה שבה נוגעים בסתירה הפנימית בין היש לאין. כאשר האדם מתמיד לשאול שם, הוא נשבר ועובר לחוויה אחרת של אחדות. רבי נחמן מסביר שמי שרוצה להחזיר את האדם בתשובה מעניק לו עיניים אחרות, כלומר, שכל גבוה יותר, שרואה את המציאות כמצד האחדות. מהי מסקנת ... ומוחלטת כפי שנדמה. הזמן, המקום וההפרדות בין הדברים הם בתודעה של האדם, ונובעים מצמצום של האין סוף. האדם יכול לבחור להעמיק בשאלות של מי אני ומהי האמת ולגלות, במוקדם או במאוחר, שאין הבדל אמיתי בין האני הקטן לאין סוף. גם הרעיונות של סיבתיות ואי סיבתיות, או בחירה וחוסר בחירה, מתרחשים בסופו של דבר בתודעה של ... היומיום? האם אפשר להתבונן על חלום כמודל להבנת המציאות? איך עוזרת ההבנה שאנחנו יוצרים את הזמן והעבר? מדוע רבי נחמן מתייחס לשאלות ולספק כשלב הכרחי? שאלה: מה זה סופר פוזיציה? אליעד: סופר פוזיציה אומרת, ריבוי מקומות, כאילו כל דבר נמצא באין סוף מקומות, עד שאתה רואה אותו. יש תיאוריה מדעית שאומרת שכול הדברים נמצאים בסופר פוזיציה עד ... שלך, את אומרת זאת אימא שלי, עכשיו נוצרה המציאות הקודמת שיצרה את אימא שלך עכשיו. כרגע נוצרה בך תודעה שיש בה זיכרון של העבר. שאלה: מה זה עבר? אליעד: עבר זוהי בסך בכל תמונה שיש לך בראש, שאת חווה זמן אחר לגביה. למשל אדם אומר אתמול קרה לי ככה, מה זה? זוהי תמונה שיש לך כרגע בראש. למשל באמנות יש ציורים עם ... של הזמן, האתמול, היום והמחר והמחרתיים הם אותו זמן אבל אתה חווה רק מרחק אחר מהתמונה. זוהי רק חוויה, איך אתה חווה את התמונה. שאלה: איך זה יכול להיות שכול פעם שאני מסתכל אני רואה קיר? ואיך זה יכול להיות שכול האנשים רואים את אותה מציאות? אליעד: יש כאן שתי תשובות, התשובה הראשונה אומרת שיש כאן אין סוף ... אז כנראה שגם להם יש תודעה כמוני, כאילו מה? זאת ההוכחה שלך? האם בגלל שהם מדברים כמוך זה אומר שיש להם תודעה כמוך? אתה למעשה שואל איך זה שכולנו רואים את אותו שולחן, אבל אני אומר לך שגם אנחנו סוג של שולחן לגביך. זה שאתה חושב שכולנו חושבים כמוך, זה למעשה נוצר עבורך. אנחנו קיימים במחשבה שלך. מבחינה ... כל מי שנמצא בחלום רואה שולחן, אבל זה לא נכון, כי בחלום שלך כולם רואים שולחן, אבל זה חלום שלך, האנשים האלה בכלל לא קיימים. שאלה: זה הזכיר לי משהו שהגעתי לכאן. אני, מי שזה לא יהיה, יוצר את המציאות בעצם הנוכחות שלי, כמו שהתמונה הזאת יוצרת את המציאות של עצמה, זה לא מבחינה שאני עושה את זה אקטיבי, תוך כדי ... או שתגיד מה הבנת, כי האדם לא יכול לרמות, אם לא הבנת בסוף אתה סובל, כי המציאות למי שלא מבין נותנת זבנג, לכן רצוי להבין. שאלה: למשל דוגמה, אנחנו כולנו רואים את הצבע האדום אבל במציאות מי אומר שכולם רואים אותו דבר, אותו צבע? הוא קורא לזה אדום, אבל האם אני יודעת שזה באמת אותו אדום כמו שאני רואה. אליעד: ... חווה משהו אחר, אבל יש הסכמה. הדבר הוודאי היחיד שקיים לאדם זה הוא עצמו, מישהו יכול להוכיח שבאמת יש כאן שולחן? יש כאן שולחן? שאלה: כן, אני רואה אותו אליעד: האם מבחינה אובייקטיבית יש כאן שולחן? שאלה: לא זאת חוויה אישית. אליעד: יפה, זאת חוויה אישית. נגיד שגם הוא רואה שיש פה שולחן, האם אתה מבין שזה שהוא רואה שיש פה שולחן, מנקודת המבט שלך, זוהי חוויה אישית שלך שהוא אומר שיש פה שולחן? גם זה שהוא אומר שיש פה שולחן זוהי חוויה אישית שלך. האם הבנת? שאלה: הבנתי שבסופו של דבר החוויה שלהם היא החוויה שלי. אליעד: למעשה כאשר נדמה לנו שכולנו רואים אותו דבר, זה גורם למציאות להראות יותר אמיתית. אבל למעשה אתה רואה פה שולחן, ואתה רואה ... שולחן. הכל זה בתוך המוח שלנו. זה כמו חלום לכל דבר ועניין. הרעיון הוא שאני רוצה להחליש את הכוח של החוויה הממשית של המציאות. שאלה: למה? אליעד: להבין את האמת קודם כול, ומה יצא לך מזה זה סיפור אחר. שלא תאחז בתמונה החיצונית. האדם חווה שולחן, אז פה אנחנו מסכימים שהשולחן נמצא במחשבה של האדם, האדם חושב את ... השולחן? שאני מחזיר את הכל אליך, שאני אומר לך שכול המציאות כולה היא רק בדמיון שלך. למעשה כל העבר ההווה והעתיד זה הכל בתוכך. שאלה: אבל אם אנסה לעבור דרך קיר לא אצליח. אליעד: אני לא מתווכח איתך שבעולם שלך אתה לא יכול לעבור דרך קיר, אני מסכים איתך על הכל, אני רק מדבר מההיבט של, האם כולם רואים את השולחן? התשובה, אתה רואה שכולם רואים שולחן, אבל אין לך שום דרך בעולם לדעת, האם ישנם עוד ישויות כמוך או לא. שאלה: למעשה מה שאני חווה או רואה, זה בכלל משהו שרץ לי בראש. אליעד: ואתה למעשה מפתח מערכות יחסים עם דמויות בתוך הראש שלך, ורב איתם וכועס עליהם, ואתה בטוח שמישהו פגע בך וכו. הכל זה ...

... מניפולציה בשאלה, שאלה מניפולטיבית, הבנת או לא הבנת, מסר לתת מודע, להשפיע על התת מודע, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, לנסח שאלה, צורת שאלה, איך לשאול שאלה? איך לשכנע? מה ההבדל בין הבנת ל - לא הבנת וכיצד זה משפיע על שיחה? במהלך השיחה, אליעד מתאר איך שאלות מסוימות יכולות לשמש ככלי לשכנוע או השפעה תת - מודעת על האדם ששואל אותו. לדוגמה, כששואלים מישהו האם הבנת? או לא הבנת?, יש כאן לא רק שאלה, אלא גם השפעה סמויה על איך האדם תופס את עצמו. כשאתה שואל האם הבנת?, זה למעשה יכול להיתפס כ - האם הבנת או לא הבנת? אך גם השאלה לא הבנת? משנה את ההשפעה הפסיכולוגית של השיחה. במקרה של השאלה האם הבנת? יש את האופציה של כן או לא, אך כששואלים לא הבנת? השאלה מציבה את האדם במצב שבו הוא יכול להרגיש כאילו יש משהו שלילי במה שלא הבין, כלומר, השואל בעצם יכול להצביע על חיסרון בהבנת השואל. אליעד נותן דוגמה שבה הילדה שואלת את אביה אם היא יכולה לעשות משהו, והוא אומר לה תשאלי את אמא. אם הילדה שואלת שוב את אותו השאלה, הוא יכול לשאול אותה מה לא הבנת שאמרתי לך לשאול את אמא?, מה שמעמיד את הילדה במצב של חוסר נוחות, אם כי השאלה עצמה לא בהכרח הייתה מנוסחת בצורה של מניפולציה. כיצד לא הבנת יכול להיות מניפולציה? אליעד מסביר כי השאלה לא הבנת? נושאת איתה משמעויות נוספות, שלא רק שאלה, אלא גם אמירה סמויה שנעשית תוך כדי. שאלה כזו יכולה להעביר מסר חבוי של אתה טיפש אם לא הבנת, זאת אומרת שהיא מעוררת אוטומטית תגובה הגנתית אצל השואל. הסיבה לכך היא שהשאלה יוצרת אצל האדם תחושת צורך להוכיח את עצמו ולהגיב: לא, אני לא טיפש, אני הבנתי, כלומר, הוא משיב לתוך התנגדות זו. הבעיה כאן היא שהשאלה לא הבנת? מביאה למצב שבו המוח של האדם שמקבל את השאלה צריך להתמודד עם תחושת שליליות הקשורה בהבנה, דבר שמוביל ...

... רצון ופעולה. הוא מתחיל מהשאלה הבסיסית: מה גורם לאדם לפעול, מה יוצר את הרצון לעשות פעולה מסוימת, ואיך אפשר להבין את המניעים האמיתיים שמאחורי התנהגות של בני ... פעולה מסוימת? אליעד מציע לשאול שאלות עומק כדי לגלות את המניע האמיתי של כל פעולה. הוא נותן דוגמה: אם אדם אומר שהוא רוצה כסף, אפשר לשאול אותו למה הוא רוצה כסף. הוא עשוי לענות כי אני רוצה להרגיש בטוח. כעת אפשר לשאול למה הוא רוצה להרגיש בטוח, והתשובה עשויה להיות כי אני פוחד. כך, ניתן להבין שהמניע האמיתי הוא הפחד ולא הרצון בכסף עצמו. ההבנה הזו ... לפעול ללא מניע? כיצד מתחילה השאלה על היש מאין ומהי ההנחת יסוד של נפרדות? השיחה נפתחת בשאלה: כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר את הלפני. גם אם נטען: אלוהים רצה או הרצון גרם, תמיד יישאל מה קדם לרצון הזה. מעבר לכך, כשהכל ... לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה היחידה היא להבין שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר ... כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר הסתירה בין כלום למשהו? במבט שלנו יש שולחן, קיר, מקום ... מהי מדיטציה וכיצד היא קשורה לשאלות ולעומק ההבנה? עולה בשיחה נושא המדיטציה: - יש הטוענים שבמדיטציה משתיקים מחשבות או ממקדים אותן. - אליעד מסביר שלמעשה אי אפשר ... מציע להפעיל את השכל עד סופו, לשאול שאלות לעומק עד שהן מתנגשות זו בזו ומגלות שהניגודים הם אחד. - כששואלים למה ואולי ההפך נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ההיגיון מתקשה להחזיק בנפרדות בין יש לאין, ומתחילים לראות את האחדות. הוא מכנה זאת מאיץ החלקיקים, ... אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה חוזרת שעולה: איך אני חווה שהכל אחד בפועל?. אליעד מבהיר שחוויה זו אינה חוויה במובן של רגש או מחשבה, כי כשהכל אחד, אין הפרדה בין ... לכך, משתמשים בשכל עד סופו, ושואלים שאלות שיערערו על כל הגדרה קיימת. כשהשכל קורס בתוך הסתירה (או מתעלה מעליה), מתגלה ההבנה שהכל אחד. כיצד השכל והאגו ... כך. רק באמצעות חקירה יסודית ושאלות חוזרות ונשנות, אפשר להגיע לזווית ראייה שבה אין הבדל בין אני לאלוהים. מה התפקיד של שלילת תשובות וכיצד היא מקרבת לאמת? במהלך השיחה מוסבר שכאשר אדם שואל מי אני? או מה אני באמת רוצה? ואינו מוצא תשובה, גם זה סוג של תשובה. עצם האי - מציאה מסמנת שכל תשובה רגילה אינה מדויקת. כך הולכים ... היומיום הרגילה, אך אם חופרים בשאלות עד הקצה, רואים שהם גם אחד. או למשל יש סיבה ואין סיבה - עד שהשכל מבין שהן קיימות בו זמנית. מדוע חשוב להפנים שכל עוד לא הגענו ... תביא אותו להטיל ספק ולהמשיך לשאול. אם האדם יתמיד וישאל בלי לוותר, ימשיך לפענח את עצמו ללא הפסק, עד אשר ייגלה שהשכל אינו יכול לתת תשובה במסגרת ההגדרות הישנות. כך ... רוצה מדיטציה? כן, אבל יש לי שאלות עליה, האם אני רוצה אושר מוחלט ללא תלות? כן. בסוף נחשף הרצון הפנימי לאחדות, שהוא מקור כל הרצונות. כיצד מקיימים את החיפוש גם ... שרוצה להגיע להבנה של האחדות לשאול שאלות בלי הפסק, גם באירועים רגילים. למשל בשינה, או במדיטציה, או בעבודה, לשים לב בכל רגע: מי עושה את הפעולה? למה אני ... המציאות. מהו סיכומו של דבר? השאלה על יש מאין ועל מה גורם לשינוי מובילה לעומק להבין שבבסיס ה

... תהליכים במציאת תשובה לשאלה, הפשטת שאלה, מציאת הנחות יסוד של שאלה, חקר המוח, איך המוח מנתח מידע? פירוק שאלה לגורמים, הבנת מבנה של שאלה, מציאת המהות של השאלה, איך למצוא את מהות השאלה? מהי מהות? איך למצוא תשובות? איך ללמוד לחשוב? מהם שני התהליכים במציאת תשובה לשאלה? אליעד כהן מסביר שקיימים שני תהליכים מרכזיים במציאת תשובה לשאלה: תהליך של מציאת הנחות יסוד ותהליך של הפשטת השאלה. לכל אחד מהתהליכים תפקיד שונה וייחודי, והבנה נכונה של שני התהליכים יכולה להוביל למציאת תשובות נכונות ומדויקות יותר. מהן הנחות יסוד ואיך מזהים אותן? הנחות יסוד הן הבסיס שעליו נשענת השאלה. אליעד נותן דוגמה של בניין עם קומות, שהקומה העליונה נשענת על כל הקומות שמתחתיה. כדי להגיע לקומה העליונה (השאלה שנשאלה), יש צורך להבין את כל הקומות שמתחת (הנחות היסוד של השאלה). אם יש קומה שחסרה או לא נבדקה, כל הבניין עלול להיות לא יציב, וכך גם ההבנה של השאלה תהיה חסרה או שגויה. לדוגמה, אם אדם שואל מה יותר קשה, לחזק רצון או להחליש רצון?, אליעד מסביר שהנחות היסוד של השאלה הן: קיים מושג שנקרא רצון. ניתן לחזק אותו או להחליש אותו. יש מושג שנקרא קושי, וניתן להשוות בין קשיים. אם לא בודקים את הנחות היסוד, עלולים לפספס שאלות חשובות - למשל, אולי בכלל אין אפשרות לחזק או להחליש רצון, או אולי אין הבדל בקושי ביניהם. מהו תהליך הפשטת השאלה ואיך מבצעים אותו? הפשטת השאלה, לפי אליעד כהן, היא תהליך שונה ממציאת הנחות יסוד. הפשטה פירושה להוריד את הלבושים של השאלה, ולהישאר רק עם המבנה הבסיסי שלה. למשל, אם מישהו שואל האם עדיף ללכת לים או לבריכה?, הפשטת השאלה תהיה האם עדיף לעשות X או Y?. בעצם, לוקחים את התוכן הספציפי (ים, בריכה) ומסירים אותו, נשארים רק עם המבנה הבסיסי של השאלה. תהליך הפשטה כולל: זיהוי הרכיבים של השאלה המקורית. השוואה בין שאלות דומות כדי למצוא מכנה משותף. הורדת הרכיבים הלא - חיוניים, והשארת המהות בלבד. אליעד מדגים זאת שוב עם השאלה: מה יותר קשה, להחליש או לחזק הרגל? ההפשטה של שאלה כזו תהיה: במה תלוי קושי של פעולה מסוימת? כלומר, במקום להתמקד במקרה הספציפי, מתמקדים במהות הכללית שמסתתרת מאחוריו. האם צריך קודם למצוא את הנחות היסוד או קודם לפשט את השאלה? אליעד כהן טוען שברוב המקרים חובה למצוא קודם את הנחות היסוד. הוא מסביר זאת בכך שלפני שמתחילים לנסות לפשט שאלה או לחפש תשובה, חייבים להבין בוודאות מה נשאל בכלל. הבנה זו תתאפשר רק אם הנחות היסוד יהיו ברורות ומדויקות. הוא ...