... מעצם הכאב, אלא משום שאנו מתנגדים לו ואיננו רוצים אותו. אליעד מציע שהדרך להתמודד עם הכאב היא לשאול באופן מתמיד למה אני לא רוצה שיכאב לי? וכך להבין שהרצון שלנו אינו באמת שלנו, אלא מופעל על ידי כוח גבוה יותר (אלוהים ... יש לחקור בשכל עד הקצה. לא להסתפק בתשובות פשוטות אלא להמשיך לחקור לעומק מדוע דברים קורים. אם אדם שואל מספיק לעומק, הוא יגיע להבנה שבסופו של דבר אין סיבה אמיתית לשום דבר, והכל מתהווה ממקור אחד שהוא מחוץ לזמן ולמקום. ... להבנה שהכאב הוא תמיד ביטוי של דבר אחד: חוסר התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. ההסבר מתחיל בשאלה מדוע בכלל האדם מרגיש כאב, בעוד שלכאורה חומר כמו קיר אינו מרגיש דבר. אליעד מסביר שגם האדם וגם הקיר בנויים מאותם ... איך מגיעים לחווית השלמות הזאת? כדי להגיע לחוויית השלמות עליך לחקור בשכל שלך עד הקצה, לא להסתפק בשאלות פשוטות כמו כי לא נוח לי אלא להמשיך ולחקור פנימה עוד ועוד, עד שמגיעים להבנה הסופית שאין סיבה אמיתית לשום דבר, ושהכל ... כיצד לשנות את חווית המציאות? האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אליעד: אז מה שאת שואלת זה האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אז קודם כל, כקו מנחה, וזה טיפ טוב לחיים - אם יש לך כמה אפשרויות, ואחת מהן מפרידה בין דברים, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. זאת אומרת, אם את שואלת האם יש הבדל בין שני דברים, אז התשובה היא תמיד שיש מכנה משותף שדרכו הם מחוברים. לדוגמה, אם נגיד שכאב פיזי הוא בעיה ... אז קודם כל, העיקרון הוא שאם יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה - תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה היא איך אין הבדל. ברמה הפרקטית, אני למעשה לקחתי את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי. איך זה יכול להיות? הרי כואב לך ... סרטן, שצועק אני כואב, אני סובל, הוא היה אומר לו: תקשיב, זו לא בעיה בגוף הפיזי - זו בעיה בנפש. שאלה: אבל אם כואב לי, אני מרגישה את זה פיזית, איך זה קשור לנפש? אליעד: שימי לב, רבי נחמן גם בעצמו סבל מספיק ובכל זאת הוא ... הבדל אמיתי. בתכלס, אנחנו והקיר עשויים מאותם אטומים. מערכת העצבים שלנו והקיר עשויים מאותו חומר. שאלה: אז מה כן ההבדל? אליעד: ההבדל הוא שאת אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב. עכשיו, השאלה היא מה המכנה המשותף של הרצון להנאה והרצון להתרחק מכאב? התשובה היא: לשאול למה?. למה אני רוצה הנאה? למה אני רוצה להתרחק מכאב? ואם נמשיך לשאול למה? שוב ושוב, נמצא שיש כוח אחד שמניע את כל זה. הלמה בפשיטות הוא - כי את רוצה למלא את רצונך. שאלה: אבל למה אני רוצה למלא את רצוני? אליעד: בסוף, בסוף, בסוף - כי ככה אני רוצה. שאלה: למה אני רוצה הנאה? אליעד: לא בגלל ההנאה. למשל, ניקח דוגמה של אדם בדיכאון. אומרים לו בוא תיהנה, והוא אומר: לא בא לי ... יש מצבים שבהם האדם רוצה שיכאב לו. למשל, יש אנשים שהם מזוכיסטים. מה גורם לבני אדם לרצות כאב? שאלה: אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר, ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר?, אני נהנה מאוכל, והשני מספרים. לכל ... אבל כשכואב לך כאב פיזי, אתה לא צריך ללכת אחורה, כולם מרגישים אותו הדבר. אליעד: זה לא נכון. שאלה: איך זה לא נכון? אליעד: למשל, תיקחי את היוגים בהודו. זה שזה לא מקובל אצלך, לא אומר שזה לא נכון. שאלה: הם אולי מנסים להתגבר על הכאב. אליעד: ומה זה משנה? היוגי שמח שהוא הצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמה: את קוראת ספר, ופתאום יתוש עוקץ אותך, אבל את שקועה בספר ולא מרגישה את היתוש. האם זה מפריע לך? שאלה: אם אני לא מודעת לזה, אז לא. אבל מה אם ידקרו אותי עכשיו עם סכין? אליעד: יש לך גם דוגמאות לזה. אדם שנפצע במלחמה ... כל שאר הרצונות. והלוגיקה היא שכאשר הרצונות שלך מתמלאים - טוב לך, וכשהם לא מתמלאים - רע לך. שאלה: אז למה אני מרגישה כאב ולא יכולה לשנות את זה? אליעד: כי יש משהו בתוכך שיוצר את הרצון הזה. תתחילי לחפור פנימה, ותגלי ... הרצון שלך - ואז לא תוכלי להיות בהתנגדות עם המציאות, כי את היא זו שיוצרת אותה. אליעד אז מה שאת שואלת האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות. אז קודם כל כקו מנחה, זה מין טיפ כזה, אם יש לך כמה אפשרויות שאחת מהן ... זה דבר אחד. לכן כעיקרון אם יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה איך אין הבדל, ברמה הפרקטית אני לקחתי למעשה את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי, איך זה יכול להיות? הרי כואב לך ... שכל חסר לך, והוא ממשיך ואומר שנישלם הדעת נישלם כל החסרונות. הוא אומר אם היית יודע, מה לדעת זו שאלה אחרת? אבל אם היית יודע לא היה לך כל חיסרון. והוא אומר אפילו בנים ופרנסה ובריאות הגוף זה הכל מחמת חיסרון הדעת. למשל ... הנושא הוא פשוט, את אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב, המכנה המשותף לשני הדברים האלו לשאול למה, למה אני רוצה הנאה. למה אני רוצה להתרחק מכאב והמכנה המשותף של הלמה? נמצא שיש כוח אחד שמניע את הלמה. הלמה ... זאת אומרת שהנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם רוצה שיכאיבו לו, גם במזוכיזם. שאלה אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר, אני נהנה לדוגמה מאוכל, לשניהם יש ביטוי ... הנושא של כפרת עוונות, מה זה יום כיפור? ועיניתם את נפשותיכם, אתה שמח שכואב לך, בסופו של תהליך השאלה היא מה אתה רוצה, הכאב הוא רק טריגר, אתה מתמודד עם הרצון לא עם הכאב. שאלה אני בכוונה מדברת על כאב פיזי, שמדובר בכאב אף אחד לא רוצה אותו. אליעד זה לא נכון, למשל תיקחי את היוגים בהודו, זה שזה לא מקובל זה לא אומר שזה לא נכון שאלה הם אולי מנסים להתגבר על זה. אליעד מה זה משנה, היוגי שמח שהצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמה, למשל את קוראת ספר ויתוש עקץ אותך ואת לא מרגישה את היתוש, האם זה מפריע לך וכואב לך לא? כי את לא מודעת לכאב. שאלה עזוב יתוש, אם ידקרו אותי עכשיו בסכין. אליעד למשל דוגמה, אדם נפצע במלחמה וכואב לו ואפילו מדמם הוא לא שם לב לזה. אתן ... הרעיון, מצד האמת אין הבדל בין כאב פיזי לכאב מנטלי. אני רוצה להסביר משהו, לאן מוביל התהליך של השאלה למה, למשל אדם כואב לו הראש, ואני אומר לו אם תשאל למה כואב לך הראש, לא תהיה לך בעיה שכואב לך הראש, איך זה יכול להיות ... בא נסביר מחדש, למשל אדם שמתעללים בו, ואני אומר שאם האדם ישאל למה, לא יפריע לו שמתעללים בו, השאלה איך זה יכול להיות אז קודם כל הגענו להבנה שהסיבה שרע לבן אדם כאשר כואב לו פיזי, זה לא בגלל שכואב לו פיזי, אלא בגלל ...

... מוכיחה לו אחרת. המוח יודע שהוא משקר לעצמו, ולכן התחושה הטובה חולפת במהירות. אליעד מציע פתרון חלופי: במקום לנסות לחשוב חיובי באופן שטחי, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות עמוקות, להבין את המציאות באמת, ואז כאשר הוא יראה בבירור מדוע המצב הוא טוב או מה טוב בו - הוא כבר לא יצטרך להתאמץ לחשוב חיובי. זה יהפוך לחלק טבעי מההבנה שלו. איך למצוא את האמת בתוך הקושי? כדי למצוא את האמת בתוך מצבים קשים, אליעד כהן מציע להתבונן פנימה ולשאול שאלות אמיתיות: מה באמת מפריע לי כאן? למה זה כל כך מפריע לי? כשאדם מגיע להבנה של שורש הבעיה, הוא כבר לא צריך לברוח לחשיבה חיובית מלאכותית. במקום זאת, הוא פשוט ... להפסיק לברוח מהאמת? איך להבין את המציאות בצורה נכונה? למה חשוב להכיר באמת הפנימית? מה הטעות בחשיבה חיובית מלאכותית? הבנת הרצון האמיתי אליעד מתחיל בשאלה למה האישה רוצה להגיע לאוקיינוס ומה הוא מייצג עבורה. היא משיבה שאינה בטוחה, אלא פשוט סיפרו לה עליו. אליעד שואל: אם היו אומרים לה שיתעללו בה שם, האם עדיין הייתה רוצה להגיע לשם? היא מיד שוללת זאת. מכאן הוא מסיק שהאוקיינוס מייצג בעבורה חוויה חיובית של רוגע, חופש ושלמות. אך מהו ... המבט שלה ותראה את עצמה כמי שיוצרת את המציאות, היא תחווה זאת. החוויה שאותה היא מחפשת היא הבנה אמיתית שהכל מתרחש מתוך רצונה. כדי להגיע להבנה הזו, עליה לשאול: מי אני?, מי גורם לי לחשוב?, מי גורם לי לרצות?, מי גורם לי להיות קיימת?. הבנת ההתחדשות והיצירה המתמדת אליעד מדגיש שהאדם מרגיש חוסר חופש כי הוא תופס את המציאות כהמשכיות ... מחדש. בירור האמת כדי לשנות את החוויה כדי להגיע לחוויית האין - סוף, אליעד אומר שאין מנוס אלא לברר את האמת עד הסוף ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. עליה לשאול למה? בכל פעולה ובכל מחשבה. למשל, אם היא מקלפת גזר, עליה לשאול למה אני עושה זאת? עד שתגיע להבנה שהכל נובע מהבנה אחדותית של המציאות. הוא מביא לה דוגמה של צעצוע של סיפור - העולם נראה מת כשהיא לא מתבוננת עליו, אך למעשה הוא חי. אם היא ... בתודעה שלה. המעבר לחוויית האלוהות אליעד אומר לה שהיא כבר אלוהים, אך היא חווה את עצמה כמוגבלת כי היא רגילה לחוות את עצמה כך. כדי לשנות זאת, היא צריכה לשאול כל הזמן למה אני עושה את זה? ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ברגע שהיא תבין לעומק את המנגנון שמניע אותה, היא תחווה את עצמה כאלוהים. סיכום אליעד מוביל אותה להבנה שהחופש ... אינו חיצוני אלא שינוי בחוויה הפנימית שלה. כדי לחוות חופש מוחלט, היא צריכה להבין שהיא יוצרת את כל מה שקורה. הדרך לשם היא על ידי בירור האמת, היצמדות לשאלה למה? ושחרור מאמונות והרגלים ישנים. כאשר היא תבין שהמציאות נוצרת מחדש בכל רגע, היא תחווה התחדשות אינסופית ולא תהיה מוגבלת יותר. הבנת התודעה והמציאות חוויית החופש ... אני רוצה שאת תביני באמת, מה את מחפשת. מה את באמת מחפשת? למשל תגיעי לאוקיינוס, תגידי שאת עדיין בבאר. מה את מדמיינת שיש באוקיינוס שאליו את רוצה להגיע? שאלה: אני לא יודעת, זה בגלל שספרו לי עליו. אליעד: אם היו אומרים לך שיתעללו בך שם? האם עדיין היית רוצה להגיע לשם? לא. מה הוא מייצג עבורך? שקט נפשי, רוגע, שמחה אין סופית. שאלה: חופש. אליעד: חופש, מה זה נקרא חופש? כי מקודם אמרת שאת בחופש, ופתאום את אומרת שאת רוצה חופש. תנסי להבין. למשל שכאן זה גן עדן, אבל את צריכה להיכנס אליו. אבל אם לא תרצי ... הזה קיים, אבל את לא מתקדמת אליו, כי טוב לך פה. את לא בטוחה במה שאת רוצה. למשל אני אומר לך, פה דלת של גן עדן, אבל את אומרת, תקשיב, אבל טוב לי פה. השאלה היא מה את רוצה באמת? שאלה: לא יודעת. אליעד: לא יודעת, זה גם בסדר. אבל בואי תנסי לחשוב מה מייצג עבורך האוקיינוס הזה? מה חלום חייך? למשל אני אלוהים, ואת מבקשת שאני יעזור לך, מה את מבקשת ממני? שאלה: לדעת שאני אלוהים. הכל יכול, שאני אחד איתו. אליעד: אז קודם כול, להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם אלוהים. את אלוהים, הוא אחד איתך. אל תתחילי לצמצם סמכויות. שאלה: אני אומרת זאת לא בגלל חוויה, אלא בגלל מה שאמרו לי, שזה מה שאני אמורה לחפש. אליעד: אבל שימי לב בשבילך. אמרת שאת רוצה להיות אלוהים, רוצה להיות כל יכול, את שוב מבטאת את ... בוחרת את זה עכשיו. למזלך הגדול את כבר אלוהים. אבל את אומרת, אני לא חווה את זה, אני לא רואה את זה. את רוצה ללכת ברחוב ולדעת שאת מחליטה מה קורה מסביב. שאלה: לא את כדי כך. אליעד: התחלנו, התחלנו, למה לא? את רוצה להיות בחוויה של אלוהים, למשל אלוהים מסתכל על הרחוב ואנשים עוברים, מה הוא חושב? אני מזיז את האנשים. זאת החוויה, מה ... חווה חיים מזופתים, אני מוגבלת, אני לא כל יכולה, אני צריכה לאכול. אבל אם תגידי אני, את תתכווני למישהו אחר, אז את תחווי את המישהו האחר. מה הבנת עד כאן? שאלה: שזה תלוי איך אני מסתכלת על הדברים. כרגע אני רואה עצמי מוגבלת בתוך גוף, אז אני לא יכולה לחוות שאני הכל. אליעד: כי כשאת אומרת אני, את מתכוונת לגוף, את לא מתכוונת לשכן, ... לרצות? ומי גרם לי להיות קיימת? שתגידי אני רציתי, זה יביא אותך למצב שתחווי שזה אלוהים עושה אותך, עושה את הרצון שלך, ומחבר ביניהם, את כאילו תהיי שקופה. שאלה: איך אני יחווה את זה? אני שואלת שאלות. אליעד: על ידי הבנה. אם תביני שזה באמת ככה, את תחווי את זה ככה. אם תאמיני שזה ככה, את לא תחווי את זה ככה. שאלה: איך אגיע להבנה הזאת? אליעד: על ידי זה שתבררי. קודם כל תחווי שזה קורה דרכך, אחר תיעלמי לגמרי, ותהפכי להיות הראשון. איך עושים? בואי ניקח דוגמה למשהו ספציפי וננסה לשנות לך את החוויה. שאלה: אני יושבת כאן. אליעד: את יושבת כאן, ויש לך מחשבות בראש. מה את מרגישה? את עכשיו יושבת כאן ויש לך איזה מחשבה או רצון. בואי נלך למה שאמרת לי קודם, אני רוצה לצאת מהבאר ולחוות את האוקיינוס. שאלה: אי אפשר לקחת את החוויה שאני סתם יושבת כאן. אליעד: לא, כי יושבת זה סתם קורה מסביבך. אני רוצה לקחת משהו שאת חווה, שאת חווה שאת רוצה לצאת מחוויית הבאר ולעבור לחוויית ... אין לא יודעת, לא ברור לי, אין דבר כזה. עכשיו, אני חווה שאני נמצאת בבאר, ואני חווה שאני רוצה לצאת לאוקיינוס. יש אוקיינוס ואני רוצה לצאת אליו. עכשיו נשאל שאלה שאלה: חווית האוקיינוס, זה בגלל שאנשים אמרו לי, זאת לא חוויה שלי. אליעד: זה בסדר, זה שאת מסכימה איתם, זה אומר שיש לך את החוויה בחלקה. אם זה לא היה נכון עבורך, בכלל לא היית מבינה אותם. את סיפרת לי שטוב לך. שאלה: התכוונתי שאני חיה בהרמוניה עם הסביבה שלי, ואין לי בעיות עם הסביבה. אליעד: אבל את אומרת שאת רוצה להיות אלוהים, להרגיש שאני הכל יכול. נכון? כן, זה חייב להיות מוחלט. ... תראי, אם לא היית רוצה לשנות את המצב שלך בשום דרך, לא היית באה אלי. את באת, כי טוב לך, אבל את רוצה משהו מעבר, אז איפה את מרגישה מוגבלת, איפה החיסרון? שאלה: בחוויות הפנימיות שלי. אנשים מספרים לי שהם חווים דברים, ואני לא, וזה מציק לי. אליעד: את לא חווה דברים מסוימים ואת רוצה לחוות עוד דברים. מה אחראי לחוויה שלך, מה גורם ... הכל לפי מה שאת מבינה. עכשיו אני רוצה שניקח חוויה אחת שלך של מגבלה. את מוגבלת במה? אל תספרי לי שהכל טוב, כי אם היה הכל טוב לא היית באה. במה את מוגבלת? שאלה: אני בעצמי לא יודעת, אולי יש כאן מישהו שעובד עלי. אליעד: אז את רוצה להבין אם יש אוקיינוס או לא? יש משהו פנימי יותר. שאלה: אני מבינה שיש חוויה מאוד גדולה ולא חוויתי אותה אף פעם, וקראתי עליה ואנשים סיפרו לי עליה, ולי אין אותה. אני אפילו לא יודעת אם זה נכון או לא נכון. אליעד: אני אומר שזה ... כל החוויות. שתביני, זאת לא חוויה קטנה של אני גם, את פחות מזדהה עם הגוף, הצורה, המקצוע, זה סתם. כמו שיש את הקיר, יש את הגוף, אבל זה לא אני, אני מעבר. שאלה: היום שבשלתי, הכנתי גזר, וראיתי את הגזרים אחד גדול אחד קטן, ואז זה נתן לי פלש שכך בני האדם, אחד כזה והשני כזה, האם אתה מתכוון להבנות כאלה? אליעד: תארי לך, שכול יום היו ...

... הוא חווה שלמות מוחלטת ללא קשר לשינוי המציאות החיצונית. כיצד ניתן לחקור את המציאות באופן מעשי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג דרך מעשית לחקירת המציאות באמצעות שאלות והתבוננות פנימית מעמיקה. הוא מציע לאדם לחקור באופן יסודי כל רצון, כל מחשבה וכל תחושה, ולשאול שאלות כגון למה אני רוצה את מה שאני רוצה?, מה באמת אני מחפש להשיג?, ומדוע אני חושב שהמצב הזה הוא טוב או רע?. באמצעות השאלות האלה, האדם יכול להגיע להבנה עמוקה של מנגנוני הרצון שלו ... הרצון להרגיש טוב? חקירת הרצון להרגיש טוב היא נקודת ההתחלה בכל תהליך של התבוננות פנימית. כל רצון שאי פעם נחקר, התברר שבסופו של דבר הוא נועד כדי להרגיש טוב. השאלה שעלתה היא: למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רע? אך לפני ששואלים למה, מומלץ להבין קודם מהו בעצם הרצון הזה להרגיש טוב. מה פירוש להרגיש טוב וכיצד זה קשור לרצון? בתוך השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונים כמה מרכיבים: רצון - מהו בכלל רצון? להרגיש - מה פירוש התחושה עצמה? טוב - מהו טוב ומהו רע? סיבה ותוצאה - מהו הקשר הסיבתי שגורם לרצון הזה להופיע? אם לא בודקים כל מרכיב בנפרד, השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? נותרת מעורפלת. לדוגמה, אם רוצים לברר למה יש מיץ תפוזים על השולחן, אפשר קודם להבין מהו בכלל מיץ תפוזים ורק אחר כך לשאול למה הביאו אותו. באותו אופן, לפני ששואלים למה יש רצון להרגיש טוב, יש להבין מהו אותו רצון ומה משמעות הטוב. מדוע השאלה למה פחות ממוקדת משאלת מהו? בשאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונה הנחה שיש סיבה ותוצאה. אבל כדי להבין באמת את הסיבה, יש צורך להתות בשאלה מהו הרצון הזה?. לדוגמה, אם רוצים להבין למה קונים פלאפון, צריך קודם להבין מהו פלאפון. רק אחרי שיודעים מהו המכשיר, אפשר לשאול למה אנשים קונים אותו. כך גם עם להרגיש טוב: קודם להבין מה זה טוב ומה זה רצון, ואז לעבור לבדיקה מדוע הם מופיעים. כיצד השאלות מתפתחות עד לשאלה הסופית? השאלה האחרונה והעיקרית אינה למה אני רוצה להרגיש טוב? אלא שאלות בסגנון: איך זה שאני קיים וגם לא קיים בו זמנית?, איך ייתכן ... רוצה להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב, הוא מבקש תשובה מיידית. אך בכל פעם שתוצג תשובה - כמו יש אלוהים טוב שנתן לך רצון כדי שתתמלא ותהיה מאושר - תתעורר מיד שאלה נוספת: למה הוא עשה את זה? וכך הלאה. לכן מכנים את התשובות האלו תשובות קש: הן עונות לרגע, אבל גוררות אחריהן עוד ועוד שאלות. בסופו של דבר, מתברר שכדי למצוא פיתרון מלא, חייבים לחשוף את השורשים של השאלה , עד להנחות היסוד העמוקות ביותר. מדוע חשוב לבדוק את הנחות היסוד של כל שאלה? כל שאלה מבוססת על כמה הנחות יסוד. לדוגמה, למה אני רוצה להרגיש טוב? מניחה שיש אני, שיש טוב, שיש רוצה, ושיש סיבה ותוצאה. בלי ההנחות האלו השאלה לא הייתה קיימת. לכן כדי להשיב ברצינות, יש להתבונן על כל ההנחות הללו, ולשאול: מהו טוב? מה זה אני? מה פירוש רוצה? האם באמת קיים קשר סיבתי? איך השאלה מהו רצון מובילה לחקירת האני? בתוך המשפט אני רוצה להרגיש ... הפנימי, בדיוק כמו בחיפוש נפט, צריך לפעמים לחפור לעומק רב כדי להגיע לתובנה חזקה. אם מבקשים תשובה מוכנה, לרוב מגלים שהיא לא עונה עד הסוף, כי תמיד תתעורר שאלה חדשה. אמנם אפשר להשתכנע בתשובות זמניות, אבל הן לא מעניקות פתרון לכל השאלות. אדם שמוכן להשקיע בחקירה העמוקה מגיע בסוף לתשובה הסופית: ... לומר לו אל תעשה, מחפשים את הרצון העמוק שלו (למשל להיות ייחודי), ומכוונים אותו לממש את הייחוד בדרך אחרת. כל אלו מראים שעל האדם לזהות את השורש הפנימי של השאלה או הרצון. כשיודעים לשנות את הנחת היסוד, השאלה נעלמת או הופכת לפחות רלוונטית. איך הרצון להבין את האחדות קשור בעוצמת הסבל? ככל שהאדם סובל יותר מהנפרדות - מהשאלות שאינן נפתרות - כך הרצון שלו להבין לעומק גדל. מי שרוצה במאה ...

... לשאלות שאלות נכון? איזו שאלה יותר חשובה? לשאול שתי שאלות, שאלה פנימית, שאלה חיצונית, שאלה מהותית, שאלה של צורה, שאלה שתלויה בשאלה אחרת, איך נכון לשאול? איך לנסח שאלה? הנחות היסוד של שאלה איך נכון לשאול שאלות בצורה מדויקת? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ויסודית איך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת. הוא מתחיל בהסבר שכשיש לאדם שתי שאלות או יותר, אחת מהן תמיד תהיה מיותרת, לא נכונה, או לא מספיק אמיתית. לפי אליעד, אם קיימות שתי שאלות, תמיד יש אחת שהיא מהותית יותר והשנייה היא רק שאלה של צורה, או שתיהן הן שאלות של צורה ואף אחת מהן לא מהותית. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שבכל מצב בחיים, תמיד קיימת שאלה מרכזית או מהותית שעליה יש להתמקד, כי התשובה לשאלה המהותית משפיעה על השאלה הפחות מהותית. הוא נותן דוגמה מפורטת: נניח שאתה רוצה לדעת מה מישהו עושה בבית, אבל לא בטוח אם הוא בבית בכלל. לשאול מה משה עושה בבית? לפני ששאלת אם משה בכלל בבית זו טעות, כי אם האדם אינו בבית, השאלה מה הוא עושה שם? מאבדת את המשמעות שלה. עם זאת, אליעד מסביר שלפעמים, דווקא יש היגיון לשאול מראש את שתי השאלות. למשל, אם האדם שנשאל עלול להתבלבל או לפספס את המהות של השאלה הראשונה, יכול להיות שכדאי מראש לשאול שתי שאלות, כדי שיבדוק בעצמו ויוודא אם משה בבית לפני שיענה מה הוא עושה שם. במצב כזה, השואל בעצם מכוון את המשיב לוודא שהוא מבין את ה

... לשאלות, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך למצוא תשובה לשאלה? שאלה אחת בבת אחת, כמה שאלות בו זמנית? איך שואלים שאלה? מהי שאלה נכונה? איך לנסח שאלה? איך לשאול שאלה בצורה ברורה? שאלות ותשובות, שאלה עם כמה פירושים איך למצוא תשובות לשאלות? איך לשאול שאלה בצורה נכונה? כאשר אדם שואל שאלה, זהו רגע שבו הוא מחפש פתרון, תשובה או הבנה לנושא מסוים. אליעד מתאר את הדרך הנכונה לשאול שאלה כדי לקבל את התשובה הטובה והברורה ביותר. הוא מציין שישנם שני אלמנטים מרכזיים שחשוב להקפיד עליהם: לשאול שאלה אחת בלבד: לא לשאול כמה שאלות בו זמנית לוודא שהשאלה יכולה להתפרש בצורה אחת בלבד: השאלה צריכה להיות חד - משמעית, ולא עם מספר פירושים למה חשוב לשאול רק שאלה אחת בכל פעם? הסיבה לכך היא שבמוח האנושי קשה להתמודד עם מספר שאלות בו זמנית. אם אדם שואל כמה שאלות, התשובות עלולות להתערבב וגרום לבלבול. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו: האם כדאי לעשות ככה או ככה? ומה יותר טוב לעשות עכשיו? בעצם מדובר בשני שאלות שונות שמוזגו לשאלה אחת. המוח מתקשה להתרכז בשני נושאים בו זמנית, ולכן התשובה תהיה פחות ברורה וחדה. אם השאלות לא מופרדות, גם התשובות לא יהיו ממוקדות או מדויקות. אליעד מציע, אם כך, לשאול רק שאלה אחת בזמן נתון, כיוון שזה מגביר את הסיכוי לקבל תשובה נכונה וברורה יותר. למה ה

... מגשים לכולם את משאלותיהם ויוצר כאוס מוחלט. גם אלוהים, אם היה מאושר לגמרי, לא היה ממשיך ליצור ... - היא לחקור לעומק את השאלה מי אחראי על מה שאני מרגיש וחושב?. ככל שאדם מעמיק בחקירה זו, הוא מבין ... ונאלצים להתמודד עם שאלות קיומיות מורכבות יותר. האמת מסדרת לך את החיים עד שלב מסוים, אבל לאחר ... שהוא יזכה בלוטו. אליעד שואל, ומה זה נותן לך? הוא מציין שאפילו אם האדם אכן יזכה בלוטו, הזכייה עצמה ... במחשבות של אחרים. הוא שואל, ואפילו אם תהיה לך היכולת לשלוט במחשבות של אנשים אחרים, מה זה ייתן לך ... הוא ממחיש זאת באמצעות השאלה: אם אתה משנה את המציאות שכל האנשים יהיו מאושרים לגמרי, מה תעשה לאחר ... שלו ומעמיק לתוך השאלה מהי האמת?. בתהליך כזה האדם מתקרב ומתחבר בהדרגה לתודעת האלוהים. אליעד ... הוא כבר לא צריך לשאול שאלות או לתקשר, כי כל מה שהוא אומר וחושב זה אלוהים עצמו אומר ... אליעד מסביר כי השאלה אם אלוהים מאושר או לא תלויה בנקודת המבט. מנקודת המבט שבה אלוהים נתפס ... קיים. אם מתעמקים באמת בשאלה האם אני קיים? ובודקים את המציאות לעומקה, מגיעים להבנה שיש רמות מורכבות ... כלומר, לחקור כל פחד ולשאול מה עומד מאחוריו. אם מבינים שכל גורם מפחיד הוא רק שליח של כוח ראשוני ... והמציאות חד הם, ולכן שאלות של מי שולט על מי נופלות, ומתבטלות יחד עם הפחדים והסבל. אחדות והיעדר ... או מספק, האדם חייב לשאול את עצמו מי אחראי על המחשבות והרגשות שלו, ולהתעקש למצוא תשובה חד - ... מתקרב לנקודה שבה כל השאלות והספקות מתבטלים, ובאותו שלב האדם משתחרר מהסבל. האדם מבין שהמציאות היא ... לו אושר נוסף, והיו לו שאלות קיומיות בנוגע למטרות ולדרך שבהן הוא חי את חייו. איך ההתמודדות עם ... תשובות מעמיקות יותר לשאלות קיומיות. האם הכל זה מחשבה חוויות ותודעה אישית? בתוך השיחה עם אחד ... השיחה מתפתחת לכדי שאלות על המחשבה והמציאות, כשאליעד מסביר שהאדם לא בהכרח שולט במחשבותיו, אלא ... שהאדם מסכים להפסיק לשאול את עצמו אם הוא שולט, הוא עשוי להגיע להכרה פנימית שההרגשה של הסבל או ... מגיעים למקום בו כל השאלות והספקות מתחילים להתפוגג, וזהו מקום בו האדם באמת משנה את חוויית ... ערך מעשי. לדוגמה, הוא שואל אם ניחוש עתידי כמו זכייה בלוטו משנה משהו אם בסופו של דבר התוצאה היא ... בלתי נגמרים. כשהוא שואל את האדם איך הוא מרגיש אם שינה את המציאות כך שכולם יהיו מאושרים, הוא ... הקשר בין אדם לאלוהים שאלות ותשובות על תיקשור האם תיקשור משנה את המציאות? רצון ואושר - איך זה קשור למתקשרים? שאלה: יש לי שאלה לגבי תיקשור. מה אתה אומר על מתקשרים? אליעד: בעיקרון יש הרבה סוגי ... תשאל על סוג של תיקשור. שאלה: סוג של מתקשרים שאומרים לך את העתיד והעבר. אליעד: אתה לא הבנת אותי, יש ... חייזרים, עם מלאכים, השאלה מה אתה שואל. תן דוגמה, תפרט את השאלה. שאלה: יש כאלו שמתקשרים עם טארוט. אליעד: בו אשאל אותך שאלה, האם אתה רואה את הקיר הזה? מה אתה רואה עליו? קיר, או דבר תיקשור, לא ... העתיד, מה זה ייתן לך? שאלה: אני כביכול יחשוב על מה יהיה, אני כביכול יודע מה יהיה. אליעד: אני למשל ...

... תפיסת המצוי. לדוגמה, אם אדם מרגיש לבד וסובל מזה, הוא יכול לשאול את עצמו למה בכלל הוא רוצה חברה? ואם הוא יחקור עמוק, הוא יגלה שהרצון שלו בחברה נובע מכך שהוא חושב שלבד זה רע. אבל אם הוא יבחן לעומק מדוע לבד הוא רע, הוא עשוי ... ליישום השיטה: לזהות את החיסרון, את מה שחסר לך בחיים כרגע. לשאול את עצמך מדוע זה בכלל מפריע לך ולנסות להבין לעומק את הסיבה האמיתית. לערער על המחשבה שאומרת שהמצב הזה שלילי. לשאול שאלות כמו מי אמר שזה רע? או אולי זה בעצם טוב?. לחפש נקודות מבט נוספות שבהן החיסרון הוא דווקא יתרון ברור. לדוגמה, אם אדם איבד את עבודתו והוא מרגיש שזה חיסרון גדול, הוא יכול לשאול את עצמו למה זה רע שאיבדתי את העבודה? האם יש אפשרויות חדשות שאוכל לנצל דווקא עכשיו, שלא היו מתאפשרות לי אחרת? אולי הפיטורים נותנים לי הזדמנות ללמוד מקצוע חדש, או ... על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה ... איך זה שכולם רואים את אותה מציאות, או לפחות כך נדמה? נשאלה שאלה כיצד ייתכן שכולם רואים שולחן, או רואים קיר, אם כל אחד חווה את העולם בצורה סובייקטיבית. אליעד נתן שתי תשובות אפשריות: 1. הסתברותית: ייתכן שיש אין ... אין טעם להתאמץ כי הכל כבר נקבע. אבל באותה נשימה, עצם השאלה למה להתאמץ קיימת, כי עדיין יש בו חלק שחווה בחירה ורצון. ברמה המעשית, הוא ממשיך לתפקד על פי סיבה ותוצאה, כי ככה המערכת שלו בנויה כרגע. איך קשור אלוהים להבנת הסופר ... את התחושה שהוא לא אלוהים. האם באמת בחרנו להיות כך? עולה השאלה: אני לא זוכר שבחרתי להגביל את עצמי, אז איך זה יכול להיות שאני האלוהים? התשובה המוצעת היא שאם אתה אלוהים, אתה יכול גם לבחור לשכוח שבחרת, כדי לחוות מציאות מוגבלת. ... של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול להיות שדבר אחד גם ישנו וגם איננו. בהבנה האנושית ההגיונית זה סותר. אבל השכל הגדול טוען שבמציאות המוחלטת אין הפרדה בין יש ואין, בין לפני לאחרי, או בין ... איך התשובות מתקשרות לשאלת הצורך להבין? בסוף עולה עניין השאלות: על מנת להתקדם לאמת, האדם צריך כל הזמן לשאול. אם לא מבינים מושג או הסבר, צריך ללבן את זה עד הסוף, לפרק את הקושי ולבדוק לעומק. השאלות המפורטות הללו דוחפות את האדם להבין יותר ויותר, עד שבסופו של דבר הוא מגיע להבנה מלאה של אחדות היש והאין או חווה את החיבור לכך. האם אפשר להתקיים בלי פחד ובלי דאגה? ... באופן הרגיל, אך עם מודעות רחבה יותר. מדוע חשבון נפש ושאילת שאלות מקדמת אותנו? השאלות מגרות את האדם לחפש. כל תשובה חלקית יוצרת שאלות חדשות, עד שמגיעים לנקודה שבה נוגעים בסתירה הפנימית בין היש לאין. כאשר האדם מתמיד לשאול שם, הוא נשבר ועובר לחוויה אחרת של אחדות. רבי נחמן מסביר שמי שרוצה להחזיר את האדם בתשובה מעניק לו עיניים אחרות, כלומר, שכל גבוה יותר, שרואה את המציאות כמצד ... האדם, ונובעים מצמצום של האין סוף. האדם יכול לבחור להעמיק בשאלות של מי אני ומהי האמת ולגלות, במוקדם או במאוחר, שאין הבדל אמיתי בין האני הקטן לאין סוף. גם הרעיונות של סיבתיות ואי סיבתיות, או בחירה וחוסר בחירה, מתרחשים בסופו של ... ההבנה שאנחנו יוצרים את הזמן והעבר? מדוע רבי נחמן מתייחס לשאלות ולספק כשלב הכרחי? שאלה: מה זה סופר פוזיציה? אליעד: סופר פוזיציה אומרת, ריבוי מקומות, כאילו כל דבר נמצא באין סוף מקומות, עד שאתה רואה אותו. יש תיאוריה מדעית שאומרת שכול הדברים נמצאים ... אימא שלך עכשיו. כרגע נוצרה בך תודעה שיש בה זיכרון של העבר. שאלה: מה זה עבר? אליעד: עבר זוהי בסך בכל תמונה שיש לך בראש, שאת חווה זמן אחר לגביה. למשל אדם אומר אתמול קרה לי ככה, מה זה? זוהי תמונה שיש לך כרגע בראש. למשל באמנות יש ... רק מרחק אחר מהתמונה. זוהי רק חוויה, איך אתה חווה את התמונה. שאלה: איך זה יכול להיות שכול פעם שאני מסתכל אני רואה קיר? ואיך זה יכול להיות שכול האנשים רואים את אותה מציאות? אליעד: יש כאן שתי תשובות, התשובה הראשונה אומרת שיש כאן ... בגלל שהם מדברים כמוך זה אומר שיש להם תודעה כמוך? אתה למעשה שואל איך זה שכולנו רואים את אותו שולחן, אבל אני אומר לך שגם אנחנו סוג של שולחן לגביך. זה שאתה חושב שכולנו חושבים כמוך, זה למעשה נוצר עבורך. אנחנו קיימים במחשבה שלך. ... רואים שולחן, אבל זה חלום שלך, האנשים האלה בכלל לא קיימים. שאלה: זה הזכיר לי משהו שהגעתי לכאן. אני, מי שזה לא יהיה, יוצר את המציאות בעצם הנוכחות שלי, כמו שהתמונה הזאת יוצרת את המציאות של עצמה, זה לא מבחינה שאני עושה את זה ... סובל, כי המציאות למי שלא מבין נותנת זבנג, לכן רצוי להבין. שאלה: למשל דוגמה, אנחנו כולנו רואים את הצבע האדום אבל במציאות מי אומר שכולם רואים אותו דבר, אותו צבע? הוא קורא לזה אדום, אבל האם אני יודעת שזה באמת אותו אדום כמו שאני ... עצמו, מישהו יכול להוכיח שבאמת יש כאן שולחן? יש כאן שולחן? שאלה: כן, אני רואה אותו אליעד: האם מבחינה אובייקטיבית יש כאן שולחן? שאלה: לא זאת חוויה אישית. אליעד: יפה, זאת חוויה אישית. נגיד שגם הוא רואה שיש פה שולחן, האם אתה מבין שזה שהוא רואה שיש פה שולחן, מנקודת המבט שלך, זוהי חוויה אישית שלך ... זה שהוא אומר שיש פה שולחן זוהי חוויה אישית שלך. האם הבנת? שאלה: הבנתי שבסופו של דבר החוויה שלהם היא החוויה שלי. אליעד: למעשה כאשר נדמה לנו שכולנו רואים אותו דבר, זה גורם למציאות להראות יותר אמיתית. אבל למעשה אתה רואה פה ... הוא שאני רוצה להחליש את הכוח של החוויה הממשית של המציאות. שאלה: למה? אליעד: להבין את האמת קודם כול, ומה יצא לך מזה זה סיפור אחר. שלא תאחז בתמונה החיצונית. האדם חווה שולחן, אז פה אנחנו מסכימים שהשולחן נמצא במחשבה של האדם, ... היא רק בדמיון שלך. למעשה כל העבר ההווה והעתיד זה הכל בתוכך. שאלה: אבל אם אנסה לעבור דרך קיר לא אצליח. אליעד: אני לא מתווכח איתך שבעולם שלך אתה לא יכול לעבור דרך קיר, אני מסכים איתך על הכל, אני רק מדבר מההיבט של, האם כולם רואים ... אין לך שום דרך בעולם לדעת, האם ישנם עוד ישויות כמוך או לא. שאלה : למעשה מה שאני חווה או רואה, זה בכלל משהו שרץ לי בראש. אליעד: ואתה למעשה מפתח מערכות יחסים עם דמויות בתוך הראש שלך, ורב איתם וכועס עליהם, ואתה בטוח שמישהו פגע בך ...

... מניפולציה בשאלה, שאלה מניפולטיבית, הבנת או לא הבנת, מסר לתת מודע, להשפיע על התת מודע, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, לנסח שאלה, צורת שאלה, איך לשאול שאלה? איך לשכנע? מה ההבדל בין הבנת ל - לא הבנת וכיצד זה משפיע על שיחה? במהלך השיחה, אליעד מתאר איך שאלות מסוימות יכולות לשמש ככלי לשכנוע או השפעה תת - מודעת על האדם ששואל אותו. לדוגמה, כששואלים מישהו האם הבנת? או לא הבנת?, יש כאן לא רק שאלה, אלא גם השפעה סמויה על איך האדם תופס את עצמו. כשאתה שואל האם הבנת?, זה למעשה יכול להיתפס כ - האם הבנת או לא הבנת? אך גם השאלה לא הבנת? משנה את ההשפעה הפסיכולוגית של השיחה. במקרה של השאלה האם הבנת? יש את האופציה של כן או לא, אך כששואלים לא הבנת? השאלה מציבה את האדם במצב שבו הוא יכול להרגיש כאילו יש משהו שלילי במה שלא הבין, כלומר, השואל בעצם יכול להצביע על חיסרון בהבנת השואל. אליעד נותן דוגמה שבה הילדה שואלת את אביה אם היא יכולה לעשות משהו, והוא אומר לה תשאלי את אמא. אם הילדה שואלת שוב את אותו השאלה, הוא יכול לשאול אותה מה לא הבנת שאמרתי לך לשאול את אמא?, מה שמעמיד את הילדה במצב של חוסר נוחות, אם כי השאלה עצמה לא בהכרח הייתה מנוסחת בצורה של מניפולציה. כיצד לא הבנת יכול להיות מניפולציה? אליעד מסביר כי השאלה לא הבנת? נושאת איתה משמעויות נוספות, שלא רק שאלה, אלא גם אמירה סמויה שנעשית תוך כדי. שאלה כזו יכולה להעביר מסר חבוי של אתה טיפש אם לא הבנת, זאת אומרת שהיא מעוררת אוטומטית תגובה הגנתית אצל השואל. הסיבה לכך היא שהשאלה יוצרת אצל האדם תחושת צורך להוכיח את עצמו ולהגיב: לא, אני לא טיפש, אני הבנתי, כלומר, הוא משיב לתוך התנגדות זו. הבעיה כאן היא שהשאלה לא הבנת? מביאה למצב שבו המוח של האדם שמקבל את השאלה צריך להתמודד עם תחושת שליליות הקשורה בהבנה, דבר שמוביל להתרוצצות של מחשבות והתנגדות פנימית. בדרך כזו, האדם לא ...

... להיעלם, הכל אחד איך נוצרת מוטיבציה לפעולה, ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא מתחיל מהשאלה הבסיסית: מה גורם לאדם לפעול, מה יוצר את הרצון ... (מוטיבציה חיובית), או כי הוא מפחד מעוני ומחוסר ביטחון (מוטיבציה שלילית). כיצד אפשר לזהות את המניע העמוק שמאחורי פעולה מסוימת? אליעד מציע לשאול שאלות עומק כדי לגלות את המניע האמיתי של כל פעולה. הוא נותן דוגמה: אם אדם אומר שהוא רוצה כסף, אפשר לשאול אותו למה הוא רוצה כסף. הוא עשוי לענות כי אני רוצה להרגיש בטוח. כעת אפשר לשאול למה הוא רוצה להרגיש בטוח, והתשובה עשויה להיות ... מוטיבציה? מה גורם לאדם לפעול? מוטיבציה חיובית ושלילית איך לזהות את המניע האמיתי? מהו מקור הרצון? האם אפשר לפעול ללא מניע? כיצד מתחילה השאלה על היש מאין ומהי ההנחת יסוד של נפרדות? השיחה נפתחת בשאלה: כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר את הלפני. ... רצה או הרצון גרם, תמיד יישאל מה קדם לרצון הזה. מעבר לכך, כשהכל היה אחד לגמרי (ללא הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה היחידה היא להבין שהיש ... בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר באחדות מוחלטת שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים ... האחדות, אין שום הגדרה נפרדת, ולכן כל דיבור על כך הוא רק כלי או סולם להתקרבות להבנה, אך לא ההבנה המוחלטת עצמה. מהי מדיטציה וכיצד היא קשורה לשאלות ולעומק ההבנה? עולה בשיחה נושא המדיטציה: - יש ... את המחשבה, אפשר רק למקד אותה או להיות פחות מודעים לה. - בעוד שחלק מהאנשים מנסים לעבור למצב ללא מחשבות, אליעד מציע להפעיל את השכל עד סופו, לשאול שאלות לעומק עד שהן מתנגשות זו בזו ומגלות שהניגודים הם אחד. - כששואלים למה ואולי ההפך נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ההיגיון מתקשה ... שבו שתי צורות מחשבה (יש סיבה, אין סיבה) מתנגשות, וממזגות את עצמן לכדי הבנה אחת שמעל כל הגדרה. איך חווים שהכל אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה חוזרת שעולה: איך אני חווה שהכל אחד בפועל?. ... שזהו מצב שהוא אף מעבר לתודעה הרגילה, ולכן אין דרך להגדיר אותו כחוויה בתוך השכל הרגיל. בכל זאת, כדי להתקרב לכך, משתמשים בשכל עד סופו, ושואלים שאלות שיערערו על כל הגדרה קיימת. ... במבט העליון הכל כרצוננו, כי הכל אחד. עם זאת, לא ניתן לשקר ולהגיד אני רוצה כל מה שקורה מבלי להבין באמת כיצד זה כך. רק באמצעות חקירה יסודית ושאלות חוזרות ונשנות, אפשר להגיע לזווית ראייה שבה אין הבדל בין אני לאלוהים. מה התפקיד של שלילת תשובות וכיצד היא מקרבת לאמת? במהלך השיחה מוסבר שכאשר אדם שואל מי אני? או מה אני באמת רוצה? ואינו מוצא תשובה, ... שבמרחב שלנו לעולם לא ייפגשו, אך אם תרחיב אותם לאין סוף, הם נפגשים. כך גם אני ולא אני לא מתחברים בחוויית היומיום הרגילה, אך אם חופרים בשאלות עד הקצה, רואים שהם גם אחד. או למשל יש סיבה ... אומר שאם למישהו אין מספיק רצון להבין, זה בסדר, אבל שיעשה את מה שהוא יכול. עצם העובדה שעולות סתירות ותהיות תביא אותו להטיל ספק ולהמשיך לשאול. אם האדם יתמיד וישאל בלי לוותר, ימשיך לפענח את ... ידי כך שכל הזמן שוללים את מה שאינו אמיתי עד הסוף. למשל: האם אני רוצה לעבוד? לא, זו לא השאיפה הסופית, האם אני רוצה מדיטציה? כן, אבל יש לי שאלות עליה, האם אני רוצה אושר מוחלט ללא תלות? כן. בסוף נחשף הרצון הפנימי לאחדות, שהוא מקור כל הרצונות. כיצד מקיימים את החיפוש גם במהלך השגרה? אליעד ממליץ לאדם שרוצה להגיע להבנה של האחדות לשאול שאלות בלי הפסק, גם באירועים רגילים. ... ייתן לי אושר?. ככל שמנגנון החקירה פועל תמיד, גדל הסיכוי שאדם יגיע להבנה אמיתית ומוחלטת שאין הפרדה בינו לבין המציאות. מהו סיכומו של דבר? השאלה על יש מאין ועל מה גורם לשינוי מובילה לעומק ...

... תהליכים במציאת תשובה לשאלה, הפשטת שאלה, מציאת הנחות יסוד של שאלה, חקר המוח, איך המוח מנתח מידע? פירוק שאלה לגורמים, הבנת מבנה של שאלה, מציאת המהות של השאלה, איך למצוא את מהות השאלה? מהי מהות? איך למצוא תשובות? איך ללמוד לחשוב? מהם שני התהליכים במציאת תשובה לשאלה? אליעד כהן מסביר שקיימים שני תהליכים מרכזיים במציאת תשובה לשאלה: תהליך של מציאת הנחות יסוד ותהליך של הפשטת השאלה. לכל אחד מהתהליכים תפקיד שונה וייחודי, והבנה נכונה של שני התהליכים יכולה להוביל למציאת ... יסוד הן הבסיס שעליו נשענת השאלה. אליעד נותן דוגמה של בניין עם קומות, שהקומה העליונה נשענת על כל הקומות שמתחתיה. כדי להגיע לקומה העליונה (השאלה שנשאלה), יש צורך להבין את כל הקומות שמתחת (הנחות היסוד של השאלה) . אם יש קומה שחסרה או לא נבדקה, כל הבניין עלול להיות לא יציב, וכך גם ההבנה של השאלה תהיה חסרה או שגויה. לדוגמה, אם אדם שואל מה יותר קשה, לחזק רצון או להחליש רצון?, אליעד מסביר שהנחות היסוד של השאלה הן: קיים מושג שנקרא רצון. ניתן לחזק אותו או להחליש אותו. יש מושג שנקרא קושי, וניתן להשוות ... את הנחות היסוד, עלולים לפספס שאלות חשובות - למשל, אולי בכלל אין אפשרות לחזק או להחליש רצון, או אולי אין הבדל בקושי ביניהם. מהו תהליך הפשטת השאלה ואיך מבצעים אותו? הפשטת השאלה, לפי אליעד כהן, היא תהליך שונה ממציאת הנחות יסוד. הפשטה פירושה להוריד את הלבושים של השאלה, ולהישאר רק עם המבנה הבסיסי שלה. למשל, אם מישהו שואל האם עדיף ללכת לים או לבריכה?, הפשטת השאלה תהיה האם עדיף לעשות X או Y?. בעצם, לוקחים את התוכן הספציפי (ים, בריכה) ומסירים אותו, נשארים רק עם המבנה הבסיסי של השאלה. תהליך הפשטה כולל: זיהוי הרכיבים של השאלה המקורית. השוואה בין שאלות דומות כדי למצוא מכנה משותף. הורדת הרכיבים הלא - חיוניים, והשארת המהות בלבד. אליעד מדגים זאת שוב עם השאלה: מה יותר קשה, להחליש או לחזק הרגל? ההפשטה של שאלה כזו תהיה: במה תלוי קושי של פעולה מסוימת? כלומר, במקום להתמקד במקרה הספציפי, מתמקדים במהות ... הנחות היסוד או קודם לפשט את השאלה? אליעד כהן טוען שברוב המקרים חובה למצוא קודם את הנחות היסוד. הוא מסביר זאת בכך שלפני שמתחילים לנסות לפשט שאלה או לחפש תשובה, חייבים להבין בוודאות מה נשאל בכלל. הבנה זו תתאפשר רק אם הנחות היסוד יהיו ברורות ומדויקות. הוא נותן דוגמה נוספת: אם