האם כדאי לרצות להיות יותר טוב מאחרים?

אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג בהרצאה היא האם כדאי לאדם לשאוף להיות יותר טוב מאחרים או לא. אנשים רבים חיים עם רצון להצליח יותר מהסובבים אותם, בין אם מדובר בכסף, תפקיד בעבודה, הופעה חיצונית או הצלחה חברתית. אליעד מסביר כי הרצון להיות "יותר מאחרים" הוא מחשבה נפוצה מאוד, אך הוא גם מציג אותה כמשהו שאינו בהכרח טבעי או הכרחי.

האם נולדים עם הרצון להיות יותר טוב מאחרים?

אליעד מציין כי תינוק שנולד אינו מגיע לעולם עם השוואות לאחרים. התינוק אינו מוטרד אם למישהו אחר יש יותר אוכל או אם הוא נראה טוב יותר. הדבר היחיד שחשוב לתינוק הוא לספק את צרכיו שלו, כמו לאכול כשהוא רעב ולישון כשהוא עייף. מכאן, שההשוואה לאחרים והרצון להיות טוב יותר מהם אינם רצונות טבעיים אלא תוצאה של שטיפת מוח חברתית.

איך החברה גורמת לנו לרצות להיות טובים יותר מאחרים?

לדבריו, החברה יוצרת עבורנו מערכת שלמה של השוואות שבה צריך להצליח יותר מאחרים, להיות העשיר ביותר, החזק ביותר, הכי מפורסם, הכי מצליח. זוהי שטיפת מוח חברתית שמטרתה להניע אנשים להתחרות זה בזה. אך חשוב להכיר בכך שאין חובה להשתתף במשחק הזה, ולא כל אדם חייב לאמץ את החשיבה התחרותית.

מה היתרונות של רצון להיות טוב יותר מאחרים?

אליעד כהן מציין כי לרצון להיות טוב יותר מאחרים יש יתרונות משמעותיים. הוא מדמה זאת למשחק. כאשר אדם רוצה להצליח יותר מהסביבה, הוא למעשה משתתף במשחק שיש לו מטרות, אתגרים ויעדים ברורים. ההצלחה במשחק הזה גורמת לאדם סיפוק, הנאה, וגאווה. כך, החיים של האדם הופכים להיות מעניינים יותר, כי הוא תמיד יכול להציב לעצמו יעדים חדשים ולשאוף להגיע אליהם.

מה החסרונות של חשיבה תחרותית?

למרות היתרונות, אליעד מזהיר כי יש לרצון להצליח יותר מאחרים גם חסרונות גדולים. כאשר אדם משתתף במשחק הזה, הוא תמיד חי בפחד מכישלון. הוא חושש שלא יהיה טוב מספיק, שהוא ייכשל בהשוואה לאחרים, ולכן הוא חווה מתח, לחץ וסבל נפשי. כשאדם לא מצליח להיות טוב יותר מאחרים, הוא מרגיש רע עם עצמו, דחוי, מאוכזב או מתוסכל.

האם ניתן לחיות בלי תחרותיות?

אליעד מסביר גם על האפשרות האחרת, והיא לא להשתתף במשחק הזה בכלל. אדם שבוחר שלא להשתתף במשחק התחרותיות, בעצם נמנע גם מהיתרונות וגם מהחסרונות שלו. במצב זה, הוא לא יחוש סיפוק מיוחד מהצלחה ביחס לאחרים, אך גם לא יסבול מתסכול או אכזבה אם לא הצליח. אליעד מדגיש כי אדם חייב להיות מודע לכך שיש לו את אפשרות הבחירה בין להשתתף במשחק לבין לא להשתתף בו.

האם אפשר לדעת מה עדיף, לשחק או לא לשחק?

בסופו של דבר, אליעד מסכם את דבריו בכך שהבחירה להיות תחרותי או לא להיות תחרותי תלויה באדם עצמו. אם האדם רוצה לחיות חיים של עניין ואתגר, עליו להבין שיהיו גם רגעים של כישלון ואכזבה. אם הוא מעדיף חיים נטולי לחץ, הוא יכול לבחור לא להשתתף במשחק התחרותי. אין כאן בחירה טובה יותר או פחות, אלא רק בחירה שמתאימה לאופי, לרצונות ולשאיפות של כל אחד.