10:02לרצות את המציאות בשלמות - איך לשלוט ברצון העצמי?
איך אפשר לרצות את המציאות בדיוק כפי שהיא?
אליעד כהן מסביר כי הרצון של האדם הוא הגורם היחיד שקובע את תחושת האושר או הסבל שלו. ככל שהאדם רוצה את המציאות כפי שהיא, כך הוא מאושר יותר, וככל שהוא אינו רוצה את המציאות, הוא סובל יותר. השאלה העיקרית שאליעד מציג היא: "איך אפשר להגיע למצב שבו האדם ירצה את המציאות בדיוק כפי שהיא, ללא שום רצון לשנות אותה?"
למה בכלל לרצות את המציאות כפי שהיא?
אליעד מדגיש את החשיבות של הבנת הסיבה העמוקה יותר לשאלה מדוע האדם בכלל רוצה לרצות את המציאות. הוא נותן דוגמה של אדם שחם לו: האדם לא סובל ישירות מהטמפרטורה עצמה אלא מההתנגדות שלו לטמפרטורה. כלומר, האדם לא סובל ממצב המציאות, אלא מהפער בין הרצון שלו לבין המציאות.
לדוגמה, אם יש יום חם והאדם אינו רוצה שיהיה חם, הוא יסבול. אבל הטמפרטורה עצמה אינה הסיבה לסבל אלא ההתנגדות אליה. יכול להיות מצב אחר שבו האדם דווקא ירצה את אותה הטמפרטורה בדיוק וירגיש טוב. מכאן שאליעד מראה שהסבל או האושר נובעים אך ורק מהרצון של האדם.
מה המשמעות העמוקה של לרצות את המציאות?
השלב הבא שאליעד מסביר הוא שהרצון עצמו הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות. כלומר, לא רק הטמפרטורה או המצב הם המציאות, אלא גם הרצון של האדם עצמו - כולל הרצון שלא לרצות משהו. לכן, לרצות את המציאות באופן מוחלט פירושו לרצות גם את זה שאתה לא רוצה את המציאות.
אם האדם לא מרוצה מכך שהוא מתנגד למציאות, הוא ימשיך לסבול. כדי לרצות באמת את המציאות, על האדם לקבל גם את זה שלפעמים הוא מתנגד למציאות. אליעד מסביר שהמטרה איננה להפוך את כל המצבים לנעימים אלא להגיע למצב שבו האדם לא מוטרד מזה שיש מצבים שהוא אינו רוצה.
איך להסתכל על המציאות כמו על סרט?
אליעד נותן דוגמה נוספת וממחיש את הרעיון בעזרת סרט: כאשר האדם צופה בסרט, הוא לא מוטרד מכך שהדמות בסרט לעיתים רוצה ולעיתים לא רוצה את מה שקורה. האדם פשוט מתבונן מן הצד ונהנה מכל התרחשות. באותה המידה, על האדם להתייחס אל חייו כאל סרט ולהתבונן באופן דומה על הרצונות שלו עצמו, בין אם הם חיוביים או שליליים, בלי לקחת אותם באופן אישי.
למה תמיד קיימת תחושת חיסרון?
עצם הקיום של האדם מייצר תחושת חסר תמידית. כל עוד האדם קיים, הוא בהכרח יחווה תחושות של רצון ושל חיסרון, ולכן הוא תמיד יהיה חשוף לסבל או אושר. האדם יכול לחוות את המציאות משני מצבים: מצב של נפרדות, שבו הוא חש חיסרון ורצונות, או מצב של אחדות, שבו הכל מוחלט ואין הבדל בין טוב לרע או בין רצוי ללא - רצוי.
האדם יכול להגיע למצב בו הוא מסתכל על הדברים מבחוץ ומבין שהרצונות שלו אינם מחויבי המציאות אלא רק אפשריים. זהו המפתח לאושר ושלווה אמיתיים.
כיצד להפוך את הרצון להתנגד למציאות למקור לשלווה?
כדי להגיע למצב בו האדם רוצה באמת את המציאות, עליו קודם כל לרצות את העובדה שהוא מתנגד למציאות. אליעד ממליץ לאדם לחקור ולהבין לעומק מדוע הוא מתנגד למציאות. עליו לשאול את עצמו: "למה אני לא רוצה את המציאות? האם זה מחויב שלא ארצה אותה?"
לדוגמה, אם מישהו נפגע פיזית ומרגיש רע, האדם יבדוק האם הוא חייב להרגיש רע מכך, או האם זו רק אפשרות אחת מני רבות. ההבנה שאין הכרח לסבול, אלא זו רק אופציה, עוזרת לאדם להבין שהרצון שלו אינו מחויב אלא תלוי בפרשנות ובמודעות שלו. על ידי כך, האדם יכול לקבל בשלמות גם את העובדה שלפעמים הוא מתנגד למציאות.
מה היתרון שבהבנת הסיבה הראשונית לרצון?
אם האדם יצליח לגלות את הסיבה הראשונית, השורשית, לכך שהוא רוצה או אינו רוצה דבר מסוים, הוא יוכל לצאת מחוץ למערכת הרצונות שלו ולהסתכל עליהם ממקום שלם יותר. ברגע שהאדם מבין לעומק מדוע הוא רוצה את דבר אחד ולא את האחר, מדוע הוא מתנגד או מקבל דבר מסוים, הוא יוכל לקבל את כל המציאות במלואה, כולל את המצבים שבהם הוא אינו רוצה את המציאות.
ההבנה הזו, לדברי אליעד, מביאה את האדם למצב של שלמות אמיתית, שבו הוא אינו מוטרד יותר מהשינויים בין רצון לחוסר רצון. האדם נהנה מהמשחק של החיים, בדיוק כמו שהוא נהנה מצפייה בסרט.
לסיכום, כיצד להגיע לרצון מוחלט של המציאות?
הדרך היחידה להגיע לרצון מוחלט של המציאות היא לא לנסות לגרום לעצמך תמיד לרצות את כל המצבים, אלא להבין ולהכיל בשלמות גם את זה שלפעמים אתה מתנגד למציאות. על ידי הבנה וחקר פנימי מדוע בכלל קיים הרצון, האדם יגיע לשלמות שבה הוא נהנה באותה מידה מכל מצב, כי הוא מבין את המשחק של הרצונות והתחושות מתוך פרספקטיבה של אחדות.
אליעד כהן מסיים באיחול לכולם לחוות את המציאות בשלמות ולהיות מסוגלים ליהנות מכל רצון ומכל חוויה במלואה.
אליעד כהן מסביר כי הרצון של האדם הוא הגורם היחיד שקובע את תחושת האושר או הסבל שלו. ככל שהאדם רוצה את המציאות כפי שהיא, כך הוא מאושר יותר, וככל שהוא אינו רוצה את המציאות, הוא סובל יותר. השאלה העיקרית שאליעד מציג היא: "איך אפשר להגיע למצב שבו האדם ירצה את המציאות בדיוק כפי שהיא, ללא שום רצון לשנות אותה?"
למה בכלל לרצות את המציאות כפי שהיא?
אליעד מדגיש את החשיבות של הבנת הסיבה העמוקה יותר לשאלה מדוע האדם בכלל רוצה לרצות את המציאות. הוא נותן דוגמה של אדם שחם לו: האדם לא סובל ישירות מהטמפרטורה עצמה אלא מההתנגדות שלו לטמפרטורה. כלומר, האדם לא סובל ממצב המציאות, אלא מהפער בין הרצון שלו לבין המציאות.
לדוגמה, אם יש יום חם והאדם אינו רוצה שיהיה חם, הוא יסבול. אבל הטמפרטורה עצמה אינה הסיבה לסבל אלא ההתנגדות אליה. יכול להיות מצב אחר שבו האדם דווקא ירצה את אותה הטמפרטורה בדיוק וירגיש טוב. מכאן שאליעד מראה שהסבל או האושר נובעים אך ורק מהרצון של האדם.
מה המשמעות העמוקה של לרצות את המציאות?
השלב הבא שאליעד מסביר הוא שהרצון עצמו הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות. כלומר, לא רק הטמפרטורה או המצב הם המציאות, אלא גם הרצון של האדם עצמו - כולל הרצון שלא לרצות משהו. לכן, לרצות את המציאות באופן מוחלט פירושו לרצות גם את זה שאתה לא רוצה את המציאות.
אם האדם לא מרוצה מכך שהוא מתנגד למציאות, הוא ימשיך לסבול. כדי לרצות באמת את המציאות, על האדם לקבל גם את זה שלפעמים הוא מתנגד למציאות. אליעד מסביר שהמטרה איננה להפוך את כל המצבים לנעימים אלא להגיע למצב שבו האדם לא מוטרד מזה שיש מצבים שהוא אינו רוצה.
איך להסתכל על המציאות כמו על סרט?
אליעד נותן דוגמה נוספת וממחיש את הרעיון בעזרת סרט: כאשר האדם צופה בסרט, הוא לא מוטרד מכך שהדמות בסרט לעיתים רוצה ולעיתים לא רוצה את מה שקורה. האדם פשוט מתבונן מן הצד ונהנה מכל התרחשות. באותה המידה, על האדם להתייחס אל חייו כאל סרט ולהתבונן באופן דומה על הרצונות שלו עצמו, בין אם הם חיוביים או שליליים, בלי לקחת אותם באופן אישי.
למה תמיד קיימת תחושת חיסרון?
עצם הקיום של האדם מייצר תחושת חסר תמידית. כל עוד האדם קיים, הוא בהכרח יחווה תחושות של רצון ושל חיסרון, ולכן הוא תמיד יהיה חשוף לסבל או אושר. האדם יכול לחוות את המציאות משני מצבים: מצב של נפרדות, שבו הוא חש חיסרון ורצונות, או מצב של אחדות, שבו הכל מוחלט ואין הבדל בין טוב לרע או בין רצוי ללא - רצוי.
האדם יכול להגיע למצב בו הוא מסתכל על הדברים מבחוץ ומבין שהרצונות שלו אינם מחויבי המציאות אלא רק אפשריים. זהו המפתח לאושר ושלווה אמיתיים.
כיצד להפוך את הרצון להתנגד למציאות למקור לשלווה?
כדי להגיע למצב בו האדם רוצה באמת את המציאות, עליו קודם כל לרצות את העובדה שהוא מתנגד למציאות. אליעד ממליץ לאדם לחקור ולהבין לעומק מדוע הוא מתנגד למציאות. עליו לשאול את עצמו: "למה אני לא רוצה את המציאות? האם זה מחויב שלא ארצה אותה?"
לדוגמה, אם מישהו נפגע פיזית ומרגיש רע, האדם יבדוק האם הוא חייב להרגיש רע מכך, או האם זו רק אפשרות אחת מני רבות. ההבנה שאין הכרח לסבול, אלא זו רק אופציה, עוזרת לאדם להבין שהרצון שלו אינו מחויב אלא תלוי בפרשנות ובמודעות שלו. על ידי כך, האדם יכול לקבל בשלמות גם את העובדה שלפעמים הוא מתנגד למציאות.
מה היתרון שבהבנת הסיבה הראשונית לרצון?
אם האדם יצליח לגלות את הסיבה הראשונית, השורשית, לכך שהוא רוצה או אינו רוצה דבר מסוים, הוא יוכל לצאת מחוץ למערכת הרצונות שלו ולהסתכל עליהם ממקום שלם יותר. ברגע שהאדם מבין לעומק מדוע הוא רוצה את דבר אחד ולא את האחר, מדוע הוא מתנגד או מקבל דבר מסוים, הוא יוכל לקבל את כל המציאות במלואה, כולל את המצבים שבהם הוא אינו רוצה את המציאות.
ההבנה הזו, לדברי אליעד, מביאה את האדם למצב של שלמות אמיתית, שבו הוא אינו מוטרד יותר מהשינויים בין רצון לחוסר רצון. האדם נהנה מהמשחק של החיים, בדיוק כמו שהוא נהנה מצפייה בסרט.
לסיכום, כיצד להגיע לרצון מוחלט של המציאות?
הדרך היחידה להגיע לרצון מוחלט של המציאות היא לא לנסות לגרום לעצמך תמיד לרצות את כל המצבים, אלא להבין ולהכיל בשלמות גם את זה שלפעמים אתה מתנגד למציאות. על ידי הבנה וחקר פנימי מדוע בכלל קיים הרצון, האדם יגיע לשלמות שבה הוא נהנה באותה מידה מכל מצב, כי הוא מבין את המשחק של הרצונות והתחושות מתוך פרספקטיבה של אחדות.
אליעד כהן מסיים באיחול לכולם לחוות את המציאות בשלמות ולהיות מסוגלים ליהנות מכל רצון ומכל חוויה במלואה.
- איך לרצות את המציאות?
- מה מקור הסבל האנושי?
- איך להפסיק לסבול?
- האם אפשר לרצות את הרע?
- כיצד להגיע לאושר אמיתי?
הפעם אשיב על שאלה שנשאלתי, איך אפשר לרצות את המציאות בדיוק כפי מה שהיא?
מה זה אומר? כפי שהסברנו, ככל שאתה רוצה את המציאות כפי שהיא טוב לך יותר
אם לא תרצה את המציאות, יהיה לך רע, ולא משנה מה שתעשה.
והאדם מבין שהוא צריך לרצות את המציאות כדי להרגיש טוב
אבל הוא לא יודע איך לעשות את זה?
והשאלה שהאדם באמת צריך לשאול את עצמו, היא למה בכלל הוא רוצה לרצות את המציאות
ואני יסביר, נניח שלאדם חם באיזה מקום, ורע לו.
האם הוא מרגיש רע כי חם לו כי הטמפרטורה מסוימת?
או הוא סובל כי הוא לא רוצה את הטמפרטורה, ורע לו כי הוא לא רוצה את הטמפרטורה, לא בגלל הטמפרטורה עצמה, כי יכול להיות שבהזדמנות אחרת כן היה רוצה בדיוק את אותה הטמפרטורה.
והאדם מבין בעצם שהמציאות היא עובדתית עם טמפרטורה מסוימת ורק מפני שהוא לא רוצה אותה, שבעצם הרצון שלו לא תואם את המציאות, זה מה שגורם לו סבל.
ויש דבר יותר פנימי, שאתה לא מרוצה מכך שאתה לא רוצה את המציאות
וגם הרצון שלך הוא חלק מהמציאות, ולרצות שלא לרצות את המציאות, לא לרצות את החום
זו גם חוויה של לרצות את המציאות כמו שהיא, זה לא לגרום לעצמך לרצות את המציאות
לא לרצות להיות מסוגל ליהנות מהרע, כי אם אתה מנסה לרצות ליהנות מהרע, עדיין אתה לא רוצה את המציאות כפי מה שהיא.
לרצות באמת את זה שרע לך, לא לרצות לנסות לשנות אפילו ברצון לקבל את זה.
ואם יש לך התנגדות למציאות, גם לרצות את זה.
אתה אמור להגיע למצב, שלא יטריד אותך אם אתה רוצה או לא רוצה את המציאות
זה באמת לרצות את המציאות.
זה כמו לצפות בסרט, ואתה רואה את השחקן שהוא פעם רוצה את מה שקורה, ופעם אינו רוצה את מה שקורה, וכל זה בסרט, אתה לא מוטרד מכך שהשחקן פעם רוצה או פעם לא רוצה את המציאות, אתה פשוט צופה מהצד.
בדיוק באותה המידה עליך להתייחס לרצון שלך את המציאות, בשני המקרים אתה מרוצה באותה המידה, לא לקחת את זה כעניין פרסונאלי.
והאדם יכול להרגיש טוב אם יבין זאת.
עצם הקיום של האדם גורמת לו תחושה של חסר, ואם יש חסר יש רצון, ותמיד יהיו רצונות
ועל האדם להסתכל על הכל מפרספקטיבה של האחדות, מקום בו הכל מוחלט, אין הבדל בין רוצה או לא רוצה, אין הבדל בין טוב לרע, יש שלמות.
וסה"כ על האדם להסתכל על הדברים מבחוץ, ואם יצליח להבין למה הוא רוצה את הדבר הזה ולא את זה, הרצונות הם מחוץ לשכל הקטן מעל לנפרדות.
ואם תהיה הבנה, תהיה אפשרות, יכולת לחוות את הכל מהאחדות, ובנפרדות כמשחק
והבנה למה אתה רוצה את המציאות כך ולא אחרת
כי הדבר הזה של לרצות כך או אחרת הוא לא מחויב המציאות
ומי שיבין את הדבר הזה ירצה את המציאות בשלמות.
מה זה אומר? כפי שהסברנו, ככל שאתה רוצה את המציאות כפי שהיא טוב לך יותר
אם לא תרצה את המציאות, יהיה לך רע, ולא משנה מה שתעשה.
והאדם מבין שהוא צריך לרצות את המציאות כדי להרגיש טוב
אבל הוא לא יודע איך לעשות את זה?
והשאלה שהאדם באמת צריך לשאול את עצמו, היא למה בכלל הוא רוצה לרצות את המציאות
ואני יסביר, נניח שלאדם חם באיזה מקום, ורע לו.
האם הוא מרגיש רע כי חם לו כי הטמפרטורה מסוימת?
או הוא סובל כי הוא לא רוצה את הטמפרטורה, ורע לו כי הוא לא רוצה את הטמפרטורה, לא בגלל הטמפרטורה עצמה, כי יכול להיות שבהזדמנות אחרת כן היה רוצה בדיוק את אותה הטמפרטורה.
והאדם מבין בעצם שהמציאות היא עובדתית עם טמפרטורה מסוימת ורק מפני שהוא לא רוצה אותה, שבעצם הרצון שלו לא תואם את המציאות, זה מה שגורם לו סבל.
ויש דבר יותר פנימי, שאתה לא מרוצה מכך שאתה לא רוצה את המציאות
וגם הרצון שלך הוא חלק מהמציאות, ולרצות שלא לרצות את המציאות, לא לרצות את החום
זו גם חוויה של לרצות את המציאות כמו שהיא, זה לא לגרום לעצמך לרצות את המציאות
לא לרצות להיות מסוגל ליהנות מהרע, כי אם אתה מנסה לרצות ליהנות מהרע, עדיין אתה לא רוצה את המציאות כפי מה שהיא.
לרצות באמת את זה שרע לך, לא לרצות לנסות לשנות אפילו ברצון לקבל את זה.
ואם יש לך התנגדות למציאות, גם לרצות את זה.
אתה אמור להגיע למצב, שלא יטריד אותך אם אתה רוצה או לא רוצה את המציאות
זה באמת לרצות את המציאות.
זה כמו לצפות בסרט, ואתה רואה את השחקן שהוא פעם רוצה את מה שקורה, ופעם אינו רוצה את מה שקורה, וכל זה בסרט, אתה לא מוטרד מכך שהשחקן פעם רוצה או פעם לא רוצה את המציאות, אתה פשוט צופה מהצד.
בדיוק באותה המידה עליך להתייחס לרצון שלך את המציאות, בשני המקרים אתה מרוצה באותה המידה, לא לקחת את זה כעניין פרסונאלי.
והאדם יכול להרגיש טוב אם יבין זאת.
עצם הקיום של האדם גורמת לו תחושה של חסר, ואם יש חסר יש רצון, ותמיד יהיו רצונות
ועל האדם להסתכל על הכל מפרספקטיבה של האחדות, מקום בו הכל מוחלט, אין הבדל בין רוצה או לא רוצה, אין הבדל בין טוב לרע, יש שלמות.
וסה"כ על האדם להסתכל על הדברים מבחוץ, ואם יצליח להבין למה הוא רוצה את הדבר הזה ולא את זה, הרצונות הם מחוץ לשכל הקטן מעל לנפרדות.
ואם תהיה הבנה, תהיה אפשרות, יכולת לחוות את הכל מהאחדות, ובנפרדות כמשחק
והבנה למה אתה רוצה את המציאות כך ולא אחרת
כי הדבר הזה של לרצות כך או אחרת הוא לא מחויב המציאות
ומי שיבין את הדבר הזה ירצה את המציאות בשלמות.
050-3331-331