9:56הכל טוב או רע - אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע?
האם הכל טוב במציאות, ואם כן, איך זה שיש רע?
השאלה המרכזית שאליעד כהן מתמודד איתה בהרצאה היא "אם הכל טוב, איך זה שיש רע?" או בניסוח אחר: "אם הכל אחד והכל טוב, כיצד אפשרי שיהיה רע במציאות שלנו?" לשאלה זו יש מספר רבדים ועומקים, ובמהלך ההסבר מובאות דוגמאות והסברים מפורטים.
מה הכוונה שהכל טוב, והאם זה הטוב שהאדם מכיר?
כאשר אליעד כהן מדבר על כך ש"הכל טוב", הוא מדגיש בצורה חד - משמעית שהוא אינו מתכוון לאותו "טוב" שהאדם רגיל להכיר. לדבריו, מה שבני אדם מכנים כ"טוב" הוא למעשה מוגבל וחלקי, ומעולם אינו מושלם לחלוטין. הוא מדגים זאת בכך שגם כשלאדם כבר יש דבר טוב, הוא עדיין מרגיש שמשהו חסר לו. למעשה, לדבריו, אם המציאות שלנו הייתה מלאה רק בטוב המוכר לבני האדם, המצב היה חמור וגרוע במיוחד, כי אז היינו תקועים במצב של חוסר תמידי וחוסר שלמות.
מהו הטוב האמיתי שאליו האדם צריך להגיע?
אליעד מסביר שה"טוב האמיתי" הוא משהו שונה לגמרי מהחוויה האנושית הרגילה של "יש לי משהו ואני רוצה עוד". מדובר במצב פנימי ועמוק, מצב של שלמות פנימית ואחדות, שבו האדם לא רוצה יותר להרגיש טוב, מכיוון שהוא כבר מרגיש את הטוב בשלמותו. טוב זה הוא פנימי יותר, והוא אינו תלוי בדברים חיצוניים. אליעד מתאר מצב זה כ"טוב אמיתי", והוא כל כך מוחלט, עד שכל מה שאנשים רגילים לחשוב כטוב הופך לרע בהשוואה אליו, וכל מה שנתפס כרע יכול להפוך לטוב לידו. במצב זה, האדם כבר לא תלוי בהנאות החיצוניות, שכן הוא כבר נמצא במצב פנימי של שלמות מוחלטת.
האם באמת הכל טוב, ומה האדם צריך לעשות כדי לדעת זאת?
אליעד מדגיש באופן ברור שאף אחד לא טען שבאמת הכל טוב במציאות היומיומית. להפך, לדבריו, האדם צריך לחפש את האמת בעצמו ולא להאמין לאף אחד שאומר לו שהכל טוב או שהכל רע. האדם חייב לבדוק, לחקור ולשאול בעצמו האם המציאות באמת טובה, או אולי רעה, או שאולי יש בה שילוב של טוב ורע. הוא מציע לא לקבל שום הנחות יסוד אלא לחקור לעומק כל תפיסה וכל רעיון, ללא פחד וללא היסוס.
האם הרע קיים כדי שנעריך את הטוב, או אולי להפך?
בהרצאה מוזכר ההסבר המקובל שהרע בעולם קיים רק כדי שנדע להעריך את הטוב. אך אליעד מציג דווקא את ההסבר ההפוך ומעלה נקודה פרובוקטיבית: אולי הטוב בעולם קיים רק כדי שנוכל לסבול ולחוות רע? הוא טוען שהטיעון לפיו הרע נועד ללמד אותנו להעריך את הטוב תקף בדיוק באותה מידה כמו הטיעון ההפוך, שהטוב קיים כדי לחוש את הרע. יתרה מכך, הוא מוסיף כי אולי אפילו יש יותר היגיון בטענה שהטוב קיים למען הסבל, שכן בפועל אנשים רבים מרגישים יותר רע מאשר טוב.
מדוע אסור לאדם להאמין שהכל טוב מבלי לחקור?
המסר המרכזי שאליעד מעביר הוא שאסור לאדם להאמין לשום דבר בלי לחקור לעומק בעצמו. הוא צריך לבדוק האם הכל טוב באמת או שהמציאות רעה לחלוטין. אסור לפחד לשאול שאלות עמוקות וקשות כמו "האם הכל רע?", או "מי אמר שהמציאות טובה?" לדבריו, רק מי שחוקר באמת ומגיע לתשובה מוחלטת בעצמו, יכול להרגיש טוב אמיתי - וזאת משום שהטוב האמיתי נובע מהמוחלטות, מן הידיעה המוחלטת של האמת.
מה קורה כשמגיעים לאמת המוחלטת?
ברגע שהאדם יגיע לאמת המוחלטת, אליעד טוען, לא משנה אם יגלה שהכל טוב באופן מוחלט או שהכל רע באופן מוחלט - התוצאה היא שהוא ירגיש טוב אמיתי. מי שיגלה שהכל רע באופן מוחלט ירגיש טוב כי הוא כבר לא ירצה להרגיש טוב, ואין לו סיבה לסבול עוד. ומי שיגלה שהכל טוב באופן מוחלט ירגיש טוב, מכיוון שלא יוכל יותר להרגיש רע בכלל. הנקודה היא המוחלטות: כאשר האדם מגיע לידיעה מוחלטת, אין יותר פחד, ואין יותר שאלה, והחוויה הפנימית היא תמיד של טוב מוחלט.
איך ניתן לדעת האם הגענו לתשובה מוחלטת?
הדרך של האדם לדעת האם הוא הגיע לתשובה מוחלטת היא פשוטה - השאלה נעלמת לחלוטין. כל עוד השאלה ממשיכה להופיע, הדבר מעיד על כך שהאדם עדיין לא הגיע לתשובה הסופית והמוחלטת. אליעד מסיים את דבריו בכך שהוא ממליץ להמשיך ולשאול שאלות, להטיל ספק בכל דבר, ולהיות אמיתי עם עצמך עד שתגיע לתשובה המוחלטת.
סיכום ההרצאה ומה האדם צריך לקחת ממנה
הסיכום המפורט של ההרצאה הוא שהשאלה "אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע?" צריכה להוביל את האדם לחיפוש אישי ועמוק אחר האמת. אליעד מפציר באדם לשאול שאלות ללא פחד, לא להאמין לשום תפיסה בלי בדיקה יסודית, ולהגיע למצב שבו הוא מבין בעצמו את האמת על המציאות, אם היא טובה או רעה, או כל מצב מוחלט אחר. רק אז האדם יחווה טוב אמיתי שנובע מידיעה ומוודאות פנימית מוחלטת.
השאלה המרכזית שאליעד כהן מתמודד איתה בהרצאה היא "אם הכל טוב, איך זה שיש רע?" או בניסוח אחר: "אם הכל אחד והכל טוב, כיצד אפשרי שיהיה רע במציאות שלנו?" לשאלה זו יש מספר רבדים ועומקים, ובמהלך ההסבר מובאות דוגמאות והסברים מפורטים.
מה הכוונה שהכל טוב, והאם זה הטוב שהאדם מכיר?
כאשר אליעד כהן מדבר על כך ש"הכל טוב", הוא מדגיש בצורה חד - משמעית שהוא אינו מתכוון לאותו "טוב" שהאדם רגיל להכיר. לדבריו, מה שבני אדם מכנים כ"טוב" הוא למעשה מוגבל וחלקי, ומעולם אינו מושלם לחלוטין. הוא מדגים זאת בכך שגם כשלאדם כבר יש דבר טוב, הוא עדיין מרגיש שמשהו חסר לו. למעשה, לדבריו, אם המציאות שלנו הייתה מלאה רק בטוב המוכר לבני האדם, המצב היה חמור וגרוע במיוחד, כי אז היינו תקועים במצב של חוסר תמידי וחוסר שלמות.
מהו הטוב האמיתי שאליו האדם צריך להגיע?
אליעד מסביר שה"טוב האמיתי" הוא משהו שונה לגמרי מהחוויה האנושית הרגילה של "יש לי משהו ואני רוצה עוד". מדובר במצב פנימי ועמוק, מצב של שלמות פנימית ואחדות, שבו האדם לא רוצה יותר להרגיש טוב, מכיוון שהוא כבר מרגיש את הטוב בשלמותו. טוב זה הוא פנימי יותר, והוא אינו תלוי בדברים חיצוניים. אליעד מתאר מצב זה כ"טוב אמיתי", והוא כל כך מוחלט, עד שכל מה שאנשים רגילים לחשוב כטוב הופך לרע בהשוואה אליו, וכל מה שנתפס כרע יכול להפוך לטוב לידו. במצב זה, האדם כבר לא תלוי בהנאות החיצוניות, שכן הוא כבר נמצא במצב פנימי של שלמות מוחלטת.
האם באמת הכל טוב, ומה האדם צריך לעשות כדי לדעת זאת?
אליעד מדגיש באופן ברור שאף אחד לא טען שבאמת הכל טוב במציאות היומיומית. להפך, לדבריו, האדם צריך לחפש את האמת בעצמו ולא להאמין לאף אחד שאומר לו שהכל טוב או שהכל רע. האדם חייב לבדוק, לחקור ולשאול בעצמו האם המציאות באמת טובה, או אולי רעה, או שאולי יש בה שילוב של טוב ורע. הוא מציע לא לקבל שום הנחות יסוד אלא לחקור לעומק כל תפיסה וכל רעיון, ללא פחד וללא היסוס.
האם הרע קיים כדי שנעריך את הטוב, או אולי להפך?
בהרצאה מוזכר ההסבר המקובל שהרע בעולם קיים רק כדי שנדע להעריך את הטוב. אך אליעד מציג דווקא את ההסבר ההפוך ומעלה נקודה פרובוקטיבית: אולי הטוב בעולם קיים רק כדי שנוכל לסבול ולחוות רע? הוא טוען שהטיעון לפיו הרע נועד ללמד אותנו להעריך את הטוב תקף בדיוק באותה מידה כמו הטיעון ההפוך, שהטוב קיים כדי לחוש את הרע. יתרה מכך, הוא מוסיף כי אולי אפילו יש יותר היגיון בטענה שהטוב קיים למען הסבל, שכן בפועל אנשים רבים מרגישים יותר רע מאשר טוב.
מדוע אסור לאדם להאמין שהכל טוב מבלי לחקור?
המסר המרכזי שאליעד מעביר הוא שאסור לאדם להאמין לשום דבר בלי לחקור לעומק בעצמו. הוא צריך לבדוק האם הכל טוב באמת או שהמציאות רעה לחלוטין. אסור לפחד לשאול שאלות עמוקות וקשות כמו "האם הכל רע?", או "מי אמר שהמציאות טובה?" לדבריו, רק מי שחוקר באמת ומגיע לתשובה מוחלטת בעצמו, יכול להרגיש טוב אמיתי - וזאת משום שהטוב האמיתי נובע מהמוחלטות, מן הידיעה המוחלטת של האמת.
מה קורה כשמגיעים לאמת המוחלטת?
ברגע שהאדם יגיע לאמת המוחלטת, אליעד טוען, לא משנה אם יגלה שהכל טוב באופן מוחלט או שהכל רע באופן מוחלט - התוצאה היא שהוא ירגיש טוב אמיתי. מי שיגלה שהכל רע באופן מוחלט ירגיש טוב כי הוא כבר לא ירצה להרגיש טוב, ואין לו סיבה לסבול עוד. ומי שיגלה שהכל טוב באופן מוחלט ירגיש טוב, מכיוון שלא יוכל יותר להרגיש רע בכלל. הנקודה היא המוחלטות: כאשר האדם מגיע לידיעה מוחלטת, אין יותר פחד, ואין יותר שאלה, והחוויה הפנימית היא תמיד של טוב מוחלט.
איך ניתן לדעת האם הגענו לתשובה מוחלטת?
הדרך של האדם לדעת האם הוא הגיע לתשובה מוחלטת היא פשוטה - השאלה נעלמת לחלוטין. כל עוד השאלה ממשיכה להופיע, הדבר מעיד על כך שהאדם עדיין לא הגיע לתשובה הסופית והמוחלטת. אליעד מסיים את דבריו בכך שהוא ממליץ להמשיך ולשאול שאלות, להטיל ספק בכל דבר, ולהיות אמיתי עם עצמך עד שתגיע לתשובה המוחלטת.
סיכום ההרצאה ומה האדם צריך לקחת ממנה
הסיכום המפורט של ההרצאה הוא שהשאלה "אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע?" צריכה להוביל את האדם לחיפוש אישי ועמוק אחר האמת. אליעד מפציר באדם לשאול שאלות ללא פחד, לא להאמין לשום תפיסה בלי בדיקה יסודית, ולהגיע למצב שבו הוא מבין בעצמו את האמת על המציאות, אם היא טובה או רעה, או כל מצב מוחלט אחר. רק אז האדם יחווה טוב אמיתי שנובע מידיעה ומוודאות פנימית מוחלטת.
- אם הכל טוב אז איך יש רע?
- האם המציאות טובה או רעה?
- טוב אמיתי מול טוב יחסי
- למה יש רע בעולם?
- איך להגיע לאמת המוחלטת?
- האם הכל רע במציאות?
- האם הטוב נועד לסבל?
הכל טוב או רע - אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע?
הפעם אני רוצה לענות על השאלה, אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע?
או במילים אחד אם הכל אחד והכל טוב, איך זה שיש רע?
ויש עומקים לשאלה, ויש מספר תשובות, והמזל שלנו שלא הכל טוב
והכוונה שמה שנקרא טוב, מה שהאדם מתכוון טוב, המצב היה מאד גרוע, כי בעולם יש טוב וגם רע.
ובמציאות שיש כבר דבר טוב, הטוב הוא לא בשלמות.
כל הדברים הטובים בעולם, הם לא בשלמות, כי תמיד יש תחושה שחסר משהו.
ומה שנקרא טוב אצל בני אדם, אם זה מה שהיה טוב בעולם, זה היה רע מאד.
אני מתכוון למקום של חווייה שהוא מקום של טוב אמיתי, יש שם העדר רצון, יש אחדות
יש טוב אמיתי שלא רוצים להרגיש יותר טוב, זה טוב פנימי יותר שאליו צריך האדם להגיע.
והטוב הפנימי האמיתי הוא כל כך טוב שגם הטוב לידו נחשב רע, והכי רע נחשב לטוב.
זה חוויית טב פנימי, שהטוב והרע הם אחד, ואז ההנאה החיצונית לא משמעותית, כשיש את הטוב הפנימי.
התשובה היא שאף אחד לא אמר שאין רע.
והאמת היא שעל האדם לחפש את האמת, ולא להאמין שהכל טוב, לבדוק האם המציאות שלנו היא רק טובה, או היא רק רעה?
להגיע להבנה מוחלטת, אולי תגיע להבנה שיש גם דברים רעים ועם טובים?
ואחד התרוצים בעולם לרע, זה כדי שתעריך את הטוב.
ואני טוען הסבר הפוך, ואולי הכל רע במציאות רק כדי שתבין שיש גם טוב.
ואולי הטוב קיים כדי שתבין מה זה רע, אפשר תמיד להפוך את הדברים.
ובשורה תחתונה, על האדם אסור למאמין שהכל טוב - מי שרוצה לדעת באמת, אל לו להאמין
והוא צריך לשאול שאלות, ולא לפחד לשאול שאלות, אולי תגיע למסקנה שהכל רע, ואז לא תפתח תקוות שווא שהכל טוב, אולי תגיע לידיעה ברורה שהכל טוב, אבל אתה תדע בעצמך
לא כי אמרו לך שהכל טוב.
אל תניח שום הנחות יסוד. אל תשתחווה לשום הנחות יסוד, תשחת את כל הפרות הקדושות אחת אחת.
ומה שלא תגלה, אם הכל טוב, או הכל רע באופן מוחלט, הוא לא יפחד יותר להרגיש רע, כי הכל מוחלט, וכשהדברים מוחלטים אין יותר שאלה.
וכשמגיעים לאמת המוחלטת על ידי שאלת שאלות מעמיקות לגבי עצמך ולגבי המציאות
הפעם אני רוצה לענות על השאלה, אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע?
או במילים אחד אם הכל אחד והכל טוב, איך זה שיש רע?
ויש עומקים לשאלה, ויש מספר תשובות, והמזל שלנו שלא הכל טוב
והכוונה שמה שנקרא טוב, מה שהאדם מתכוון טוב, המצב היה מאד גרוע, כי בעולם יש טוב וגם רע.
ובמציאות שיש כבר דבר טוב, הטוב הוא לא בשלמות.
כל הדברים הטובים בעולם, הם לא בשלמות, כי תמיד יש תחושה שחסר משהו.
ומה שנקרא טוב אצל בני אדם, אם זה מה שהיה טוב בעולם, זה היה רע מאד.
אני מתכוון למקום של חווייה שהוא מקום של טוב אמיתי, יש שם העדר רצון, יש אחדות
יש טוב אמיתי שלא רוצים להרגיש יותר טוב, זה טוב פנימי יותר שאליו צריך האדם להגיע.
והטוב הפנימי האמיתי הוא כל כך טוב שגם הטוב לידו נחשב רע, והכי רע נחשב לטוב.
זה חוויית טב פנימי, שהטוב והרע הם אחד, ואז ההנאה החיצונית לא משמעותית, כשיש את הטוב הפנימי.
התשובה היא שאף אחד לא אמר שאין רע.
והאמת היא שעל האדם לחפש את האמת, ולא להאמין שהכל טוב, לבדוק האם המציאות שלנו היא רק טובה, או היא רק רעה?
להגיע להבנה מוחלטת, אולי תגיע להבנה שיש גם דברים רעים ועם טובים?
ואחד התרוצים בעולם לרע, זה כדי שתעריך את הטוב.
ואני טוען הסבר הפוך, ואולי הכל רע במציאות רק כדי שתבין שיש גם טוב.
ואולי הטוב קיים כדי שתבין מה זה רע, אפשר תמיד להפוך את הדברים.
ובשורה תחתונה, על האדם אסור למאמין שהכל טוב - מי שרוצה לדעת באמת, אל לו להאמין
והוא צריך לשאול שאלות, ולא לפחד לשאול שאלות, אולי תגיע למסקנה שהכל רע, ואז לא תפתח תקוות שווא שהכל טוב, אולי תגיע לידיעה ברורה שהכל טוב, אבל אתה תדע בעצמך
לא כי אמרו לך שהכל טוב.
אל תניח שום הנחות יסוד. אל תשתחווה לשום הנחות יסוד, תשחת את כל הפרות הקדושות אחת אחת.
ומה שלא תגלה, אם הכל טוב, או הכל רע באופן מוחלט, הוא לא יפחד יותר להרגיש רע, כי הכל מוחלט, וכשהדברים מוחלטים אין יותר שאלה.
וכשמגיעים לאמת המוחלטת על ידי שאלת שאלות מעמיקות לגבי עצמך ולגבי המציאות