שאפתנות / תעוזה / אומץ / ביטחון עצמי / אמונה עצמית - מהי מהותן? שאיפות = רצונות. אדם שאפתן = אדם שיש לו רצונות שנחשבים לגדולים. מהותה של השאפתנות, ... ולהתקרב אל השלמות. אם אדם אינו שאפתן, הוא לעולם לא יוכל להגיע אל השלמות. שאפתנות, תעוזה, אומץ, ביטחון עצמי, אמונה עצמית וכולי, הן תכונות נדרשות כדי להגיע אל השלמות. רק אדם שאפתן מסוגל לא להתפשר על בינוניות אלא להגיע ...

אמונות טפלות - מהי נקודת האמת של אמונות טפלות שגורמות לאדם להרגיש טוב? אמונות טפלות. מהו השורש הטוב שבגללו קיימות האמונות התפלות? האמונות הטפלות יש מהן כאלו שגורמות לאדם להרגיש רע בצורה גלויה. ויש מהן כאלו שגורמות לאדם להרגיש טוב כלשהו. החיסרון של אמונות תפלות טובות, הוא שהן מיותרות ואין בהן צורך. הן חוסמות את האדם מלדעת את האמת המלאה והטובה, שתגרום לו להרגיש טוב באמת גם בלי האמונה הטפלה (ראה בהרחבה כאן). השאלה היא, מנין נובע כוחן של האמונות הטפלות הטובות? מהי מהותן באמת? תשובה: המציאות היא טובה באמת. האדם מרגיש רע, אך ורק משום שאינו מבין את ... לחקור, להבין את המציאות ולהרגיש טוב. האפשרות המהירה יותר, היא להיאחז במשהו דמיוני שאינו מצריך הבנה אלא דמיון = אמונה תפלה. מי שיודע את האמת וטוב לו באמת, אינו נופל לאמונות טפלות מכל סוג שהוא. מאחר שהוא אינו זקוק להן כדי להרגיש טוב. ועכשיו ננתח את העניין. מדוע האדם אינו מבין את המציאות? וכיצד האמונות הטפלות מקרבות את האדם להבנת המציאות? תשובה: האדם הוא חלק מהמציאות שנמצא בתוך המציאות. האדם הוא חלק מהציור המלא ... המציאות האין סופית. שימוש נכון בדמיון = ראיית התמונה המלאה = שלמות = אושר. וזה בדיוק המקום שאליו נכנסים האמונות הטפלות. האמונות הטפלות מפעילות את הדמיון של האדם. האמונות הטפלות משתמשות בדמיון של האדם כדי לגרום לו להרגיש טוב. זו נקודת האמת שממנה הן שואבות את כוחן. משום שכדי להבין את מהות המציאות האין סופית, צריך דמיון, מכאן שואבות האמונות הטפלות את כוחן. בנוסף, בכל דמיון של אמונה טפלה באשר היא, תמיד יש בתוכו נקודת אמת כלשהי מהדמיון האמיתי והטוב. האמונה הטפלה מייצגת חלק קטן בלבד של שימוש נכון בכוח הדמיון בצורה טובה. האמונה הטפלה לוקחת חלק קטן מהשימוש הנכון בכוח הדמיון, ומוכרת אותו לאדם. מכאן נובע כוחה של האמונה הטפלה. על האדם לברר ולמצוא את נקודת האמת שיש באמונה הטפלה ולגרום לשקר שבה ליפול מעצמו. כדי למצוא את נקודת האמת ולהפיל את הרע, יש לשאול שאלות ושאלות ושאלות ... שואלים מספיק שאלות, השקר בסוף נופל. השקר ינסה להפחיד את האדם לא לשאול שאלות מסוימות. השקר ינסה לגרום לאדם להאמין בשקר שאם הוא ישאל משהו, הוא ישתגע / ימות וכיוב, אך זה הכל דמיון ושקר. על האדם לברר ולחפש ...

ביטחון עצמי / אמונה עצמית - איך לרכוש ביטחון עצמי? איך להיות בטוח בעצמך? ביטחון עצמי, העלאת ביטחון עצמי, שיפור ביטחון עצמי, הערכה עצמית, דימוי עצמי, אמונה עצמית - איך משיגים אותם? איך לשפר ביטחון עצמי? איך ליצור ביטחון עצמי גבוה? איך להתמודד עם ביטחון עצמי נמוך ועם חוסר ביטחון עצמי? איך לפתח ביטחון עצמי? על האדם לדעת כי יש שני סוגים של ביטחון עצמי ואמונה עצמית. יש ביטחון עצמי אמיתי ויש ביטחון עצמי שקרי. ביטחון עצמי אמיתי = ביטחון עצמי שנובע מהאמת. האדם בוטח ...

אמונות טפלות. מה החיסרון באמונות טפלות שגורמות להרגיש טוב? אמונות טפלות. מהי הבעיה שישנה באמונות טפלות שגורמות לאדם לתחושה טובה? האמונות הטפלות רבות הן. אמונה טפלה = דמיון של האדם לגבי המציאות = חוסר ראיית האמת לגבי המציאות. ישנן אמונות טפלות שגורמות לאדם להרגיש רע, כגון אמונות טפלות שגורמות לאדם לפחד משטויות וכיוב. ישנן אמונות טפלות שעוזרות לשרלטנים לשלוט באדם. ישנן אמונות טפלות שיוצרות אצל האדם אובססיה והתמכרות מיותרת. ישנן אמונות טפלות שיוצרות בחיים של האדם סבל ורע. האמונות הטפלות האלו ברור שאינן טובות לאדם. לעומתן יש את האמונות הטפלות שגורמות לאדם להרגיש טוב. האדם נמצא בבעיה כלשהי, מאמין במשהו, וזה גורם לו להרגיש טוב. מה הבעיה בכך? ... באמת בכל מקום ובכל זמן, הוא חוסר הבנת האדם את המציאות. כך שכדי להרגיש טוב באמת, אין צורך בשום אמונה טפלה. צריך רק לדעת את האמת. לעומת זאת, הגורם היחיד שמרחיק את האדם מהרגשת הטוב האמיתי, אלו האמונות הטפלות הטובות! מאמונות טפלות רעות כולם בורחים. אם יבקשו מהאדם להאמין במשהו שיגרום לו להרגיש רע, הוא לא יפול לשם בקלות. אז מה עושה הרע כדי להפיל את האדם ברשתו הרעה של הדמיונות הרעים? תשובה: הוא מספק לאדם אמונות טפלות שיגרמו לו להרגיש טוב מזויף. מדוע טוב מזויף? משום שלא משנה מה יעשה האדם, כל זמן שזו אינה האמת, הוא לעולם לא ירגיש שלמות באמת. בכל מקרה, הדרך של הרע לשלוט באדם, הוא דרך האמונות הטפלות שנראות טובות ויפות. הדמיון מוכר לאדם אשליות נחמדות. האשליות נראות מתוקות, למרות שאינן נכונות. האדם הולך אחרי האשליה ואחרי האמונה הטפלה. האדם מזניח את האמת לטובת האשליה השקרית והאמונה הטפלה. האמת הטובה באמת נחלשת. השקר הדמיוני מתחזק. ואז לרע הרבה יותר קל לשכנע את האדם להאמין באמונות טפלות רעות בלי לשים לב. זא האמונות הטפלות תכליתן אחת. והיא לגרום לאדם לא לחפש את האמת. הן מוכרות לאדם אשליה כלשהי. הן גורמות לאדם להרגיש ... מתנפץ. ובאותו הזמן האדם התרחק מלחפש את האמת הטובה. ואז בדלת האחורית הדמיון של האדם משתלט עליו וגורם לו לאמונות טפלות שגם האם מבין שהן רעות. המסקנה: אל תאמין במה שאינו אמיתי. אם זו האמת, תאמין בכך. אם זו ... מאמין במה שלא התברר אצלו כאמיתי. עליו לדעת כי: לבסוף השקר יפול ותחושת הרע / חסר תחזור אל האדם. האמונה הטפלה השקרית היא פתח לצרות של אמונות טפלות שגם האדם רוצה להתרחק מהן. והדבר החשוב ביותר שעל האדם לדעת הוא, כי כדי לחיות טוב באמת ולהרגיש טוב באמת, בסך הכל צריך לדעת את האמת המלאה על המציאות. לדעת את האמת על המציאות ... האדם מבין את המציאות = טוב לו באמת. ברמה המעשית: על האדם לחפש תמיד את האמת ולבדוק את כל האמונות שלו. איך בודקים? תשובה: שואלים שאלות ולא מקבלים שום דבר בלי לאמת אותו. הדרך היעילה ביותר לגרש דמיונות ואמונות טפלות, היא על ידי זה שהאדם שואל שאלות. השאלה החזקה ביותר שמנפצת כל שקר, היא אולי ההפך הוא הנכון?! לא משנה מה האמונה אומרת ועונה, תמיד תשאל אולי ההפך הוא הנכון?! אם אין מענה לשאלה אולי ההפך הוא הנכון, הרי שזו אינה ... דבר. עד שהאמת האמיתי והמלאה מתגלה. נקודה חשובה להבהרה: על האדם לדעת כי המציאות טובה לאין שיעור יותר מכל אמונה טפלה באשר היא. זא אם אמונה טפלה כלשהי גורמת לאדם להרגיש טוב, עליו לדעת כי אם הוא היה יודע את האמת הוא היה מרגיש יותר טוב לאין ערוך. בכל אמונה טפלה טובה יש חלק של אמת. החלק של האמת שנמצא באמונה הטפלה, הוא זה שגורם לאמונה הטפלה ליצור תחושה טובה. חפש את נקודת האמת הטובה שיש בתוך האמונה הטפלה. זא אם האדם מנפץ אמונה טפלה ומרגיש רע, הרי שעדיין אינו באמת האמיתית. על האדם לדעת כי האמת טובה יותר מכל דבר אחר. לסיכום: ...

אמונה מוחשית - מהי אמונה מוחשית? איך להגיע לאמונה מוחשית? אמונה מוחשית. מהי משמעותה של אמונה מוחשית? איך להגיע לכזו? אמונה מוחשית = האדם יכול לחוש ולמשש את הדבר שבו הוא מאמין. אמונה מוחשית = האדם ממש מרגיש וחווה את הדבר שבו הוא מאמין. אמונה מוחשית = האמונה ברורה לאדם יותר מאשר ברור לו הקיום של עצמו. אמונה מוחשית = ידיעה שממלאת את האדם עצמו בשלמות. אמונה מוחשית = אמונה שהיא ההוויה של האדם. איך להגיע לאמונה מוחשית? על ידי התבוננות והעמקה בדבר שבו האדם מאמין. כאשר האדם רוצה להפוך את האמונה שלו למשהו שאותו ניתן לחוש ולמשש, על האדם להעמיק את מחשבתו בדבר שבו הוא מאמין. להעמיק את מחשבתו = ... על האדם לא להשאיר שום ספק / שאלה לגבי הדבר שבו הוא מאמין. על האדם לדעת ולהבין בשלמות את האמונה שלו. על האדם לראות כי האמונה שלו אכן אמיתית באמת ולא סתם אמונה תפלה. על האדם להפוך את האמונה שלו לאמת. פירוש: על האדם לחקור את האמונה שלו ולבדוק אם היא אכן אמיתית בשלמות. אם היא אינה אמיתית בשלמות, הרי שאפשר לזרוק אותה ולהיפטר ממנה, כי אמונות טפלות רק מזיקות לאדם. אך אם האמונה היא אכן אמיתית, הרי שאין צורך להאמין בה, כי אפשר לדעת אותה, מאחר שהיא אכן האמת. על האדם להפוך את האמונות שלו לאמת ולבדוק אותן אל מול האמת. אין טוב כמו האמת. האמת טובה מכל אמונה. טוב לדעת את האמת יותר מאשר כל דבר אחר ויותר מאשר כל אמונה טפלה באשר היא. רק כאשר האמונה של האדם היא אכן אמיתית, ורק כאשר האדם יודע את הדבר עצמו מצד האמת, רק אז האמונה הופכת למוחשית באמת. כל זמן שהאדם רק מאמין בדבר, גם אם זו אכן האמת, רק שאצל האדם עצמו עדיין לא התברר שזו האמת, הרי שעדיין אין זו אמונה וידיעה שלמה, ועדיין זו אינה אמונה וידיעה מוחשית. רק כאשר האדם חוקר ומגלה את האמת, רק אז הוא משתחרר מהצורך להאמין, משום שהוא פשוט יודע שזאת האמת בידיעה ברורה ושלמה.

אמונות טפלות ושקריות - מה טוב באמונות טפלות? איך להינצל מאמונות טפלות? אמונה טפלה, היא כל רעיון שהאדם מאמין וחושב שהוא אמיתי, למרות שהוא לא כזה. ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש כאן שאלה מעניינת. והיא, אם ידיעת האמת היא אכן הטובה ביותר, אז איך יתכן שהאמונות הטפלות גורמות לאדם להרגיש טוב יותר, למרות שהן שקריות? הרי האמת אמורה להיות טובה יותר? ובכלל, איך זה שלאמונות הטפלות יש ככ הרבה כוח. וכמובן, שכאן אנחנו מדברים על האמונות הטפלות שגורמות לאדם להרגיש טוב, ולא על אלו שיוצרות אצלו פחדים וכיוב ושגורמות לו להרגיש רע. והשאלה היא, איך אמונה טפלה ושקרית, יכולה לגרום לאדם להרגיש טוב. הרי האמת היא הטובה ביותר? תשובה: בכל אמונה טפלה, מסתתרת אמת טובה כלשהי. ובכל אמונה טפלה, יש נקודה כלשהי של אמת טובה, שהאדם לא מודע אליה. לדוגמה: האדם מאמין שביום מסוים הוא יכול להצליח יותר מאשר ביום אחר. ואז באותו היום יש לאותו האדם, יותר אנרגיות חיוביות מאשר ביום רגיל. זו לדוגמה אמונה טפלה, שגורמת לאדם להרגיש טוב יותר, ואפילו לפעמים אכן מספקת תוצאות. וכיצד? והעניין הוא, שאמונה טפלה לא יכולה לעבוד במקום שבו היא מתנגשת עם המציאות. אם יאמין האדם כי ביום כלשהו הוא יכול להצליח לעשות משהו, שהוא לא באמת יכול לעשות אותו, הרי שהאמונה שלו לא תעזור לו לעשות את אותו הדבר. אלא מה? שלפעמים האדם כן יכול לעשות משהו, אך הוא לא מודע לכך שהוא כן יכול לעשות אותו. ואז האמונה הטפלה, גורמת לאדם להאמין בעצמו, בדבר שהוא אמיתי, גם בלי קשר לאותה האמונה. ואז על ידי האמונה שיש לאדם, הוא מגלה את נקודת האמת הטובה, שאותה הוא לא ידע. ונבהיר: בכל אמונה טפלה יש נקודת אמת כלשהי. האמת היא טובה, ואין טוב ממנה. ואילו ידע האדם את האמת כפי מה שהיא, הרי שהוא לא היה נזקק למעטפת של האמונה הטפלה, כדי לגלות את אותה נקודת אמת. ולפעמים, אם יגלו לאדם את נקודת האמת הזאת כפי מה שהיא, הוא ... נגלה לאותו האדם שהוא יכול להצליח, הוא לא יאמין לכך, למרות שזו האמת. אך אם האמת הזאת תוסתר בתוך אמונה טפלה כלשהי, כגון לדוגמה שנאמר לו שאם הוא יעשה משהו מסוים, הדבר הזה יגרום לו להצליח במבחן, הרי שזה ... במבחן. ועל ידי זה הוא ייתן לעצמו את ההזדמנות להצליח במבחן. נמצא אם כן, כי נקודת האמת שיש בכל אמונה טפלה, היא זו שגורמת לאדם להרגיש טוב יותר, והיא זו שהופכת את אותה האמונה הטפלה לכאילו אמת. אם לדוגמה יצליח האדם הנל במבחן, אחרי אותה הפעולה, הרי שהוא יכול באמת להאמין שאכן הפעולה עזרה לו להצליח. למרות שבאמת הוא הצליח, רק בגלל שהוא האמין בכך שהוא יכול להצליח, ובגלל שהוא נתן לעצמו את ההזדמנות להצליח. והאמונה הטפלה, עזרה לאדם לגלות שיש לו את היכולת להצליח. ואם האדם יהיה מספיק חכם, בסופו של דבר הוא יבין שהוא היה יכול להצליח, מצד האמת, גם בלי הפעולה המיותרת שהוא עשה. נמצא אם כן, כי הכוח של האמונות הטפלות ושל השקרים, הוא מחלקי האמת שיש בתוכם. והדבר הטוב שיש באמונות טפלות, הוא, שהן מאפשרות לאדם לגלות ולהכיר את חלקי האמת שיש בהן. וכאשר האדם לא מסוגל להבין את האמת כפי מה שהיא, אז המציאות מזמנת לו את אותו החלק של האמת, בתוך אמונה טפלה כלשהי. ובפועל זה אומר, כי על האדם להסתכל על האמת שיש בתוך האמונות שלו. כי גם מי שמאמין בדבר אמיתי, הרי שיכול להיות שהאמונה שלו לא מדויקת מספיק. ועל האדם להשתדל לזכך את האמונה שלו כמה שיותר, על ידי מידת האמת. דהיינו, על האדם להשתדל כל הזמן להסתכל על נקודת האמת, שיש בתוך האמונות שלו. ועל ידי זה, בסופו של דבר האדם רואה את האמת המלאה עצמה, בלי תוספות מיותרות.

אמונה ואמונות - מה טוב / רע בכוח האמונה? ומה טוב יותר מאשר אמונה? אמונה, היא היכולת של האדם להתחבר רגשית ושכלית לרעיון כלשהו, שאותו הוא לא מבין / יודע בשלמות. ובמאמר הזה, נדבר על כוח האמונה כיכולת שיש לאדם. בלי להתייחס לאמונה ספציפית כלשהי. אמונה שייכת רק במקום שאין בו ידיעה. אם יש ידיעה לא צריך אמונה. כאשר האדם יודע משהו בידיעה ברורה, הרי שהוא לא מאמין שהידיעה שלו נכונה, אלא הוא יודע אותה. אמונה שייכת רק במקום שאין ידיעה. כוח האמונה, יכול להיות גם טוב וגם רע. מצד אחד הוא מאפשר לאדם לעשות סוג של קיצור דרך, ולהתחבר מבחינה רגשית לרעיון אמיתי כלשהו, גם בלי להבין אותו בשלמות. אך מצד שני, כוח האמונה מאפשר לאדם להתחבר גם לרעיונות שקריים. משום, שהאמונה מאפשרת לאדם להתחבר לרעיונות, גם בלי לאמת אותם וגם בלי להבין אותם בשלמות. ולכן, להאמין זה טוב. אך צריך ... ושבכל זאת הוא מאמין שהוא כן יכול לעשות אותו, הדבר הזה עלול ליצור בעיות מיותרות. כך שיש מצבים שבהם האמונה עוזרת לאדם, ויש מצבים שבהם האמונה מיותרת, כאשר היא לא האמת. על האדם לשאוף להפוך את כל האמונות שלו לידיעות ולאמת. דהיינו, לא לחיות מתוך אמונה אלא מתוך ידיעה. זה בסדר גמור להאמין, וכמובן שצריך מזל להאמין במשהו שהוא אמיתי. אך אדם עירני, בודק את האמונות שלו והופך אותן לאמיתות. דהיינו, מאמת את אמונותיו והופך אותן לידיעה. כמו כן, לפעמים האמונות והידיעות מתערבבות אצל האדם. דהיינו, שהאדם בטעות מתייחס למשהו שהוא רק מאמין בו, כאל משהו שהוא יודע אותו, ולהפך. ועל האדם לשים לב למחשבות שלו, ולעשות הבחנה, בין האמונות שבהן לבין הידיעות שבהן. דהיינו, בין הדברים שאותם הוא יודע, לבין הדברים שבהם הוא מאמין. לדוגמה: נניח שמישהו אמר ... על האדם לשים לב לכך, שלמרות שהוא יודע שאכן אמרו לו את המשפט, עדיין הפירוש של המשפט, הוא רק אמונה ופירוש אישי שלו, אך לא ידיעה ברורה, באותה רמת ידיעה, כמו זה שהוא יודע שאמרו לו את המשפט. ועל ... להיות עירני ולשים לב, איזה חלקים בידע שלו אומתו והם אכן ידיעות. ואיזה חלקים בידע שלו הם: הנחות / אמונות / פרשנות וכיוב. כאשר האדם לא מבדיל בין החלקים השונים של הידיעות שלו, ומבחינתו האמונות שלו הן אמיתיות כמו הידיעות שלו, הרי שהדבר הזה עלול ליצור בעיות. כי לא בהכרח שהאמונות של האדם, הן אכן אמיתיות. אצל החכם קיימת הפרדה ברורה בין ידיעה לבין אמונה. כאשר שואלים את החכם האם דבר מסוים הוא נכון או לא, הוא יכול: או לדעת בוודאות שהוא נכון, או ... נכון, החכם יכול גם לשער / לנחש / להעריך מהי האמת. ובנוסף, ברמה המעשית האדם גם מוכרח לפעול מתוך אמונות ולא רק על סמך ידיעות וודאיות. וזאת מאחר שלא כל המידע זמין לכל אחד כל הזמן. ולכן חייבים לפעול על סמך הנחות יסוד כלשהן, שהן בעצם אמונות. אך החכם הוא תמיד עירני לזכור, מהי אמונה ומהי ידיעה. וכאשר האדם פועל על סמך ידיעה, על ידי זה נוצר אצלו ביטחון עצמי אמיתי, ואין אפשרות שהוא יטעה, לפחות לא לגבי מה שהוא יודע בוודאות. אך כאשר האדם פועל על סמך אמונה, עליו לשים לב לכך כי יתכנו טעויות שונות. כי יתכן שהאמונות שלו, לא תואמות בדיוק את המציאות כפי מה שהיא באמת. וגם אם חלק מהאמונה של האדם נכון, הרי שלא בהכרח שכל האמונה שלו נכונה. ויתכן שאולי ישנם פרטים כלשהם שהם טעונים בירור. ויתכן גם שהאדם מאמין במשהו אמיתי, אך הוא לא ... יסוד שאינן בדוקות. ומאחר שהאדם לא יכול לאמת את כל הידיעות שלו, ממילא השאלה הנשאלת היא, איזה סוג של אמונות כדאי לאדם לנסות לאמת אותן, ואיזה סוג של אמונות לא קריטי שהן יישארו אמונות? והתשובה היא, כי ככל שהידע שאותו יודע האדם, משמעותי יותר לגביו, כך חשוב יותר לאמת אותו ולהפוך אותו מאמונה לידיעה. לדוגמה: נניח שהאדם מאמין שמחר בצד השני של העולם ירד גשם. על האדם לשאול את עצמו, האם ועד כמה האמונה הזאת משפיעה עליו? וככל שהאמונה משפיעה יותר על החיים של האדם, בפרט על המטרות שאליהן האדם רוצה להגיע, כך ... שאת ההחלטות שבאמת חשובות בחייו, הוא מקבל על בסיס של כמה שיותר ידע שאומת, וכמה שפחות על בסיס של אמונות והנחות יסוד שיכולות להיות שגויות. ונסכם: אמונה מאפשרת לאדם לקצר תהליכים ולהתחבר לידע אמיתי שאותו הוא עדיין לא יודע. ... מאפשרת לאדם גם לטעות ולהאמין לכל מיני דברים שאינם מדויקים. ועל האדם לדעת לעשות הפרדה, בין הידיעות שלו לבין האמונות שלו. ולהשתדל לאמת את האמונות שמשפיעות על חייו.

אמונה / שכל - מהי שלמות האמונה / שכל? איך להגיע לאמונה מושלמת / שכל בשלמות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי לכל אדם יש גם את הכוח של השכל וגם את הכוח של האמונה. כוח השכל הוא הכוח שאיתו יכול האדם להבין את המציאות בצורה לוגית / רציונאלית וכיוב. וכוח האמונה הוא הכוח שמאפשר לאדם לראות דברים בצורה שהיא לא בהכרח שכלית וכיוב. אמונה שייכת במקום שהשכל לא מבין. כאשר האדם לא יודע איזה משהו בבירור, הוא יכול לבחור להאמין שהמציאות היא כך או אחרת. כוח האמונה מבוסס על יכולת הדמיון של האדם. האדם מאמין באמצעות כוח הדמיון שלו. אם לא הייתה לאדם יכולת לדמיין, הרי ... להאמין לא היה אפשר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל אדם בעולם משתמש גם בכוח השכל שלו וגם בכוח האמונה שלו. כל אדם בעולם משתמש בכוח השכל שלו כדי לקבל החלטות וכולי. וכל אדם משתמש בכוח האמונה שלו, בכל מקום שבו הוא מניח הנחות שאותן הוא לא יודע ממקור ראשון אלא באמצעות אמונה. לדוגמה: נניח שהאדם שותה כוס מים. האדם מניח ומאמין שבכוס המים הזאת אין רעל. תיאורטית אולי המים רעילים. אבל ... הרגע הוא יודע שכרגע המפתח פותח את הדלת. אבל לפני שהוא פתח את הדלת עם המפתח, האדם משתמש בכוח האמונה שלו, להאמין שהמפתח הזה מתאים. כי תיאורטית אולי הוא לא יתאים מסיבה כלשהי. האדם משתמש בחייו גם בכוח האמונה. ובלי כוח האמונה לא היה אפשר לחיות. כי מאחר שהאדם לא יודע את הכל, לכן הוא חייב להניח הנחות כלשהן. ולהניח הנחות זו בעצם אמונה. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כוח האמונה הוא כוח בעייתי. כי מצד אחד כוח האמונה מאפשר לאדם לחיות טוב יותר כנל. מצד שני כוח האמונה של האדם, עלול לגרום לאדם להניח הנחות שגויות ולעשות טעויות. כי כאשר האדם מבין משהו בשכלו, הרי שבמקרה כזה ... האדם רק מניח איזו הנחה, הרי שבמקרה כזה האדם יכול לטעות. ולכאורה יש לשאול, אז מה אם האדם טועה באמונות שלו, למי זה מפריע? הרי בסופו של דבר האמונות מאפשרות לאדם להתנהל בחיים. אז למי אכפת אם יש לאדם אמונות שגויות? אלא שהתכלית של החיים היא להרגיש טוב. ותחושת הטוב של האדם מושפעת מאיך שהאדם מסתכל על המציאות. והאדם ... על המציאות, גם לפי דברים שהוא יודע, וגם לפי דברים שהוא מאמין. כך שחשוב לשים לב לכך, שאין לאדם אמונות שגויות שונות, שגורמות לו לא לראות את המציאות כפי מה שהיא, ולסבול בחינם. ואכ השאלה היא, איך בעצם אפשר להינצל מאמונות שגויות? ולכאורה התשובה היא, כי הכי טוב זה להפסיק להאמין ולהתחיל לבדוק כל דבר בשכל בלבד. לכאורה טוב יותר ... של הבנת המציאות וכולי, בנושאים האלו אולי טוב יותר לא להאמין אלא רק להבין. ואכ אין בכלל צורך לבדוק שהאמונה תהיה אמיתית, כי אפשר פשוט להפסיק להאמין וזהו. אלא שיש כאן שתי נקודות. נקודה ראשונה היא כי יש באדם ... להאמין ובמה להאמין זאת כמובן שאלה אחרת. אך השלמות היא שהאדם ישתמש בכל הכוחות שיש בו. דהיינו, צריך גם אמונה. ודבר נוסף שיש לזכור הוא, שהיכולת השכלית של האדם מוגבלת. וממילא יתכן שכדי להבין את המציאות, לשם כך כן צריך להשתמש בכוח האמונה. כי היכולת השכלית הלוגית מוגבלת. וממילא יש מקומות שבהם כן צריכים אמונה. כך שכן צריך האדם להאמין. אבל כן צריך לראות שהאמונה תהיה אמיתית. וכאן יש לשאול. אם האמונה היא במקום שאין בו שכל. אז כיצד אפשר לדעת שהיא האמת? הרי אם אמונה זה איפה שהשכל לא מבין, אז כיצד יכול האדם לדעת שהוא מאמין במשהו שהוא אמת. הרי השכל הוא זה שמבין מהי האמת ומהו השקר. אז איך אפשר לראות שהאמונה תהיה אמת? ודבר נוסף שיש להקשות הוא, כי מי בכלל אמר שהשכל של האדם מוגבל. ומי אמר שצריך להשתמש בכוח האמונה. אולי יתכן שהאדם כן יכול להשתמש בשכל שלו. ובכל פעם השכל שלו יגדל, עד שהוא יוכל להבין את הכל גם בלי להשתמש בכוח האמונה בכלל. ומי אמר שבהכרח צריך להשתמש גם בכוח האמונה? והתשובה היא כדלהלן: נכון. כל זמן שהשכל של האדם לא מושלם, הוא לא יכול לדעת בוודאות האם בכלל יש צורך להשתמש באמונה או לא. כי יתכן ואולי יש דרך להבין את הכל בשכל. והדרך למצוא את התשובה לשאלה הזאת, היא על ... דברים שאי אפשר להבין בשכל ואז כדי להבין הוא חייב להאמין. ונוסיף רק, כי אחרי שהאדם מגיע לקצה ומשתמש באמונה שלו... אחכ האמונה שלו הופכת להיות השכל שלו. בכל מקרה, כאשר האדם מגיע לקצה גבול היכולת השכלית שלו, אז הוא מגיע לאיזו ... שהיא יותר אמיתית מאשר אמת שהשכל אומר שזאת האמת. ובסיכומו של דבר: יש באדם שני כוחות. וכדי להשתמש בכוח האמונה נכון, לשם כך יש צורך להשתמש בשכל. דהיינו, על ידי זה שהאדם משתמש בשכל שלו יותר יותר, על ידי זה הוא מגיע לקצה היכולת השכלית של האדם, ואל המקום שבו אי אפשר להבין אלא רק להאמין. ושם זאת אמונה של אמת, שגדולה יותר מאמת שכלית. ושלמות האמונה היא על ידי השכל כשהוא מושלם. כי האמונה האמיתית היא בכלל מעל השכל. ורק אחרי שהאדם משתמש בשכל שלו בשלמות, רק אז האמונה שלו היא של אמת בשלמות. ומצד שני שלמות השכל היא על ידי אמונה. היינו כי אחרי שהאדם משתמש בשכלו ...

אימון אישי / קאוצינג / יעוץ / חינוך / פסיכולוגיה הפוכה / אמונה עצמית - איך לעזור למי שלא מאמין בעצמו? לפעמים בתהליך אימון אישי, נתקל המאמן האישי, במתאמן, שלא מאמין בעצמו ... לשם כך צריך לרצות משהו, שהוא שונה מהמציאות. וכדי לרצות משהו שהוא שונה מהמציאות, לשם כך צריך האדם בתוכו להאמין ולחשוב, שהוא תיאורטית, כן יכול לשנות את המציאות. ואם האדם לא הייתה בו שום אמונה עצמית כלל, ואם האדם היה בטוח שהוא לא יכול לשנות את מצבו, הרי שהוא היה משלים איתו, והוא לא ... ללכת בצורה של פסיכולוגיה הפוכה, ולומר לאדם: שהוא אכן צודק, בכך שהוא לא יכול לשנות את מצבו, ושעליו ללמוד לחיות עם מצבו. כי האושר, הוא פנימי. והאדם יכול ללמוד להיות מאושר בכל מצב. ומי שלא מאמין שהוא יכול לשנות את מצבו, ומי שלא רוצה לקחת אחריות, ומי שהוא מתעצל, ומי שאין לו חשק לחזק את הביטחון העצמי שלו ולהאמין בעצמו ולעשות שינוי עם עצמו, אפשר פשוט לנסות לעזור לו להשלים עם מצבו כפי מה שהוא. כאשר צריך לזכור, ... שזאת שלמות, בדיוק כפי שהוא ישנה את מצבו. ומה שקורה בדכ, זה שכאשר אומרים לאדם שהוא אכן צריך ללמוד לחיות עם המצב שלו בלי לשנות אותו, אז האדם פתאום מגלה בעצמו את הצד ההפוך, דהיינו, את האמונה שלו בעצמו. ואם האדם לא ישתנה אלא רק יקבל את עצמו, זה טוב באותה המידה כאילו שהוא שינה את ... שעליו להתפשר ושבאמת מבינים את זה שקשה לו להשתנות, על ידי זה האדם מרגיש חופשי לאפשר לעצמו לחפש את האמונה שלו בעצמו וכן להשתנות. כי כאשר מקבלים את האדם שלא מאמין בעצמו כפי מה שהוא, אז הוא מרגיש שהוא יכול להכיל בתוכו, גם את הקושי שלו להשתנות, וגם את הרצון שלו להשתנות. ואם מתעקשים עם האדם, שהוא צריך להאמין בעצמו, אז הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את הקושי שלו להשתנות וכולי. ונסכם: מי שקשה לו להאמין בעצמו ולקחת אחריות, זה בסדר גמור. אבל על האדם ללמוד להיות מאושר עם המציאות, כפי מה שהיא. ועל האדם ...

אמונה = סבל - מי אמר ש... - כל אמונה = סבל נצחי? האם אמונה בהכרח גורמת לסבל נצחי? הטענה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שכל אמונה, ללא יוצאת מהכלל, גורמת לסבל מתמשך, אפילו נצחי. הוא מבהיר זאת בצורה פשוטה: לא משנה במה האדם מאמין - בין אם זו אמונה דתית כמו אמונה בביאת המשיח, אמונה בקיום חייזרים, אמונה בקיומו של אלוהים, או כל אמונה אחרת, אפילו קטנה וזניחה - האדם יסבול ממנה. הסיבה לכך פשוטה אך עמוקה: בכל אמונה טמונה תחושה תמידית שיש אפשרות טובה יותר, שתמיד ניתן להרגיש או לחוות יותר טוב. גם אם אדם ישב בגן ... עדן, עדיין ישאר לו ספק פנימי שמא אפשר להרגיש טוב יותר. עצם קיומו של הספק הזה הוא מקור הסבל. האמונה היא במהותה סובייקטיבית, לא ניתן לאמת אותה באופן מוחלט ואובייקטיבי, ולכן היא משאירה את האדם תמיד בתחושה של חוסר ... להרגיש פחות טוב בעתיד, ובמקביל ירצה להרגיש יותר טוב, מה שמנציח את תחושת החיסרון והסבל. כיצד להימנע מהסבל שנגרם מאמונה? אליעד כהן מסביר שהדרך היחידה להימנע מהסבל שכרוך באמונה היא פשוט לא להאמין כלל. הוא מדגיש שאין להאמין לשום דבר, גם לא לדברים שהוא עצמו אומר בהרצאותיו. מי שיאמין לו, בהכרח יסבול, לא מפני שדבריו שגויים, אלא מפני שעצם האמונה בהם יוצרת ספק וחוסר ביטחון תמידי. אליעד מציע גישה מעשית: במקום להאמין, על האדם לבדוק את כל האמירות, הדעות ... שלו בעצמו. אדם שרוצה למצוא את האמת חייב לחקור ולבדוק באופן אישי כל דבר עד הסוף, ולא להסתמך על אמונה בלבד. רק הבירור העצמי המדויק, ללא שום הסתמכות על אחרים או על השכל העצמי, יכול להוביל לידיעה אמיתית ואובייקטיבית. דוגמה לתפיסת אמונה שגויה - האם יד ימין ושמאל הן באמת שתי ישויות שונות? אליעד נותן דוגמה מוחשית אך לא שגרתית שממחישה את מגבלות האמונה: אדם מסתכל ימינה ומאמין שהוא רואה משהו אחד, ואז מסתכל שמאלה ומאמין שהוא רואה משהו שונה לחלוטין. הוא בכלל ... קיימת. האדם מאמין להבדל בין הצדדים פשוט מפני שהשכל שלו לא מסוגל להבין אחרת. כך נוצר סבל מתמשך, מפני שהאמונה הזו לא נבדקה עד הסוף והיא מבוססת על חוסר וודאות מוחלט. אליעד מדגיש שגם על השכל עצמו אין להסתמך ... עצמה מבוססת על השכל. השכל, לדברי אליעד, הוא האליל הגדול ביותר של האדם, והוא האדם משתחווה לו כל היום מתוך אמונה שמה שהוא מבין הוא אמת מוחלטת. אך השכל אינו מסוגל להוכיח את עצמו בצורה מוחלטת ואובייקטיבית. מה המשמעות של ... ולא להודות באמת? כל השאלות הללו ממחישות את החשיבות של חקירה עצמית, מתוך כוונה להגיע לידיעה מוחלטת ולא סתם לאמונה חסרת בסיס. כיצד להגיע למצב של ידיעה אמיתית ומוחלטת? אליעד כהן מסביר שהיעד האמיתי של האדם בחיים הוא להגיע ... השחרור היחידה מהסבל היא לא להאמין, אלא לבדוק את האמת באופן אישי ומוחלט. על האדם להיות אמיץ מספיק כדי להטיל ספק בכל דבר, כולל בדברים שנראים מובנים מאליהם. רק הבירור העצמי המדויק והכנה יכול להוביל אותו לחוויה אמיתית של חופש מאמונה, וממילא - לסיום הסבל. כל אדם ואדם חייב לבדוק את האמת בעצמו, ורק כך יוכל לחוות חיים שלמים וטובים באמת. איך להשתחרר מסבל? מה ההבדל בין ידיעה לאמונה? כיצד לבדוק את המציאות בצורה אובייקטיבית? מהו מחויב המציאות? האם ניתן להגיע לאושר מוחלט? האם כל אמונה מובילה לסבל נצחי? הטענה המרכזית כאן היא שכל אמונה מובילה בהכרח לסבל. השאלה המתבקשת היא: מי אמר שזה נכון? מי קבע שכל אמונה היא מקור לסבל אינסופי? מדוע אמונה גורמת לסבל? הטענה היא שאף אחד לא אמר שהדברים הנאמרים כאן נכונים, ואין צורך להאמין בכך. יתרה מזאת, כל מי שיאמין בדברים שנאמרים כאן - יסבול. הסיבה לכך היא לא תוכן הדברים עצמם, אלא עצם האמונה בהם. כל מי שמאמין במשהו - בין אם מדובר באמונה דתית במשיח, באמונה בקיומם של חייזרים, באמונה בבורא, או בכל אמונה אחרת - צפוי לסבול לנצח. מדוע? מפני שבכל אמונה ישנה תחושה פנימית עמוקה שאולי ישנה אפשרות טובה יותר, שאולי המציאות הייתה יכולה להיות טובה יותר. גם אם אדם ... עלול להרגיש שאולי יש משהו טוב יותר, אולי אפשר לחוות תחושת אושר גדולה יותר. כיצד ניתן להימנע מהסבל הכרוך באמונה? הדרך להימנע מסבל היא לא להאמין כלל. לא להאמין לאחרים, לא להאמין לעצמך, אלא לבדוק ולגלות את האמת באופן אישי. כל אדם צריך לבדוק בעצמו מהי האמת, ללא תלות באמונות קודמות או בתפיסות מוכתבות מראש. דוגמה לתפיסה אמונית מוטעית דמיינו אדם שמאמין כי יד ימין שלו נמצאת במקום אחד ... האדם? האליל הגדול ביותר של האדם הוא השכל שלו. האדם משתחווה לשכלו לא שלוש פעמים ביום, אלא כל היום, מתוך אמונה שכל מה שהוא מבין הוא נכון. אך מי אמר שהשכל באמת צודק? הרי אי אפשר להוכיח את הלוגיקה עצמה, ... להגיע לחיים טובים באמת. מהו הפתרון לסבל? הדרך היחידה לצאת מהסבל היא להבין את המציאות כפי שהיא באמת, ללא אמונות שקריות. על האדם לבדוק את עצמו שוב ושוב, לשאול שאלות, ולא להאמין לכלום עד שיגיע לתשובה מוחלטת שאינה ניתנת לערעור. איך להשתחרר מסבל? מה ההבדל בין ידיעה לאמונה? כיצד לבדוק את המציאות בצורה אובייקטיבית? מהו מחויב המציאות? האם ניתן להגיע לאושר מוחלט? אמונה = סבל - מי אמר ש... כל אמונה = סבל נצחי: הפעם אשיב לשאלה הבאה, מי אמר ש... ועכשיו ... הוא החכם הגדול, לא מצליח לחשוב על כך שהן בכלל נמצאות באותו המקום ושהן אחד. והאדם ממשיך להאמין לנצח באמונות שקריות, ולנצח הוא יסבול מהאמונות השקריות שלו כי האמונה היא דבר היא לא אובייקטיבית, היא תמיד סובייקטיבית, והאדם שמאמין תמיד יהיה לו ספק, ותמיד ...