... כן. ש: אוקי יש לי רצון שתסגור עכשיו עסקה ב 10,000 שקל. אליעד: שמי יסגור? ש: אתה. אליעד: נו. ש: אני רוצה למכור לך משהו. אליעד: לא לי, לו. ש: אוקי ואני
רוצה שהוא ירצה את הרצון שלי שבסופו של דבר אני אמכור לו, והוא ירצה שאני אמכור לו. אליעד: אבל פה את מפקששת, במקום להגיד בשבילך, במקום להגיד אני
רוצה שהוא ירצה את מה שאני רוצה תגידי אני רוצה לגרום לו לרצות רצון שיתאים למה שאני רוצה. אם התפיסה שלך איך אני גורמת לו לרצות את מה שאני רוצה שהוא יעשה, לא כי את מראש כאילו בראש שלך חושבת שזה לא רצון שלו, את מראש אומרת הוא לא אמור לרצות את זה, אני
רוצה שהוא ירצה את זה רק כי אני
רוצה שהוא ירצה את זה, אני רוצה שהוא יקנה את המוצר כי אני רוצה. תשאלי שאלה אחרת איך אני גורמת לו לרצות משהו שיתאים למה שאני
רוצה שהוא ירצה. ש: נו אז מה ההיגיון? אותו דבר. אליעד: לא, מדהים מה הבנת, אני מסביר עוד פעם, בראש שלה יש לה, מה היא שאלה אותי? איך אני גורמת לו לרצות את מה שאני
רוצה שהוא ירצה, עכשיו זאת אומרת שבראש שלה היא כאילו חושבת שהיא מרמה אותו, היא לא מסתכלת מהעיניים שלו היא מסתכלת מהעיניים שלה, היא מסתכלת כרגע ... רוצה זה לא מעניין, איך מה שאני רוצה שמים אצלו כדי שהוא ימלא את מה שאני רוצה, הפוקוס לא צריך להיות שם, הפוקוס צריך להיות איך הוא רוצה משהו שיתאים למה שאני
רוצה שהוא ירצה . יש בראש שלך, תקשיבי, יש איך אני גורמת לו לרצות את הרצון שלי ויש את ההסתכלות מהצד שלו איך אני גורמת שהוא ירצה את זה, כאילו אני רוצה ... לשאני רוצה את זה. ש: בלי קשר אלי, אני לא נמצאת. אליעד: בלי קשר אליך למה שהוא ירצה את זה, לא קשור אלייך במקרה את רוצה את זה, במקרה את עושה את כל המהלך כי את
רוצה שהוא ירצה את זה אבל השאלה שצריכה להיות לך זה איך אני גורמת לו לרצות לקנות את זה כי הוא רוצה לקנות את זה, לא כי אני רוצה שהוא יקנה את זה. ש: למה ...