6:41רוחניות שקרית, שקרים רוחניים, שקרים של צמחוניים, שקרים עצמיים, רוחניים לוזרים, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך
למה אנשים משתמשים בשקרים רוחניים?
אליעד כהן מסביר בהרצאתו את תופעת הרוחניות השקרית והשימוש בשקרים עצמיים שאנשים נוטים לאמץ בחייהם. אחת הדוגמאות הנפוצות שאליעד מביא היא כאשר אדם אומר לעצמו שהוא לא הולך לעבוד כי "כסף לא חשוב". כאשר חוקרים לעומק, מתגלה כי האמת היא שהוא פשוט מפחד ללכת לעבוד. הפחד מהקושי או מהכישלון מונע ממנו לפעול, אך הוא מעדיף לעטוף את הפחד בשקר רוחני שנשמע עמוק יותר כמו "כסף לא חשוב", כי זה מאפשר לו להימנע מהתמודדות ישירה עם הפחד שלו.
הוא נותן דוגמה נוספת של אדם שחושב ש"אהבה" או "הכל אחד", ומשתמש ברעיונות האלה ככיסוי לפחד שלו מכישלון או מעימות. למשל, אם אדם מפחד להצליח או להיכשל, הוא יגיד לעצמו "העיקר זו המהות", או "זה לא באמת משנה", רק כדי להסתיר את העובדה שהוא מפחד להתמודד עם המציאות. בכך הוא יוצר לעצמו מציאות פנימית שבה הוא לכאורה "מעל" הבעיה ולא צריך להתמודד איתה באופן אמיתי.
כיצד השקר הרוחני משמש כהגנה מפני פחדים?
אליעד כהן מדגים שאדם יכול להימנע מעימות עם אדם אחר בטענה שהוא עושה זאת "מתוך חמלה" או "מתוך אהבה". אך למעשה, הוא פשוט חושש להתעמת. השימוש במילים כמו "חמלה", "אהבה", או "הכל אחד" הוא כלי נפוץ להסוואת פחדים ואי - רצון להתמודד עם קונפליקטים.
דוגמה נוספת שאליעד נותן היא אדם האומר "לא משנה לי", כאשר למעשה הוא נמצא בדיכאון פנימי ובכאב על כך שהוא לא משיג את מטרותיו. הוא רוצה להצליח, אך מכיוון שהוא פוחד מהכישלון, הוא מתרגל לומר "זה לא באמת משנה", וזאת רק כדי לא להודות בפני עצמו שהוא סובל ומפחד.
האם באמת "שום דבר לא משנה"?
נקודה נוספת שאליעד מעלה היא הסתירה העצמית שנוצרת כאשר האדם אומר "שום דבר לא משנה". לפי ההסבר של אליעד, אם באמת לא היה משנה לאדם שום דבר, הוא לא היה חווה שום תחושות שליליות כאשר דברים אינם מתרחשים כרצונו. אם "הכל אחד" ו"הכל אהבה", אז מדוע יש לאדם תחושות רעות כשהוא לא אוהב או כאשר המציאות אינה לרוחו? מכאן, אליעד מסביר שאם אדם באמת חי בתחושת "לא משנה", הוא אמור להרגיש באופן קבוע טוב ושלם. העובדה שהוא עדיין סובל או מתוסכל מראה בבירור ש"לא משנה" הוא שקר שאותו האדם מספר לעצמו כדי להימנע מהתמודדות עם מציאות חייו.
למה אנשים לא מודים בפחדים שלהם?
לפי אליעד כהן, קשה לאנשים להודות בפני עצמם שהם מפחדים או מתקשים להתמודד. קל יותר לומר "אני לא רוצה", מאשר לומר "אני רוצה, אבל אני מפחד להיכשל". הדוגמה של אדם שלא רוצה להודות שהוא מעוניין באישה מסוימת היא דוגמה בולטת לכך. במקום להודות בפני עצמו שהוא רוצה את אותה אישה אך חושש מדחייה או מכישלון, הוא אומר לעצמו שהוא בכלל לא מעוניין בה. כך הוא חוסך לעצמו את הכאב הפוטנציאלי של דחייה, אבל משקר לעצמו ובסופו של דבר אינו מתמודד עם האמת שלו.
אליעד מדגיש שההימנעות הזאת לא באמת עוזרת לאדם. היא רק מסתירה את הבעיה במקום לפתור אותה. לדעתו, עדיף שאדם יכיר באמת שלו ויתמודד איתה מאשר לחיות בשקר עצמי, כי בטווח הארוך השקר הזה רק מעמיק את הסבל ומונע מהאדם לפתור את הבעיה האמיתית.
מהו הקונפליקט הפנימי בין אמת לשקר עצמי?
אליעד מציין שאחד הדברים החשובים ביותר שאדם יכול לעשות הוא לבדוק את עצמו בכנות: האם הוא באמת לא רוצה משהו, או שהוא רק אומר זאת כי הוא מפחד להתמודד עם האמת שלו? לדעתו, הרבה פעמים אנשים משתמשים בשפה הרוחנית כדי להסתיר את הקונפליקטים הפנימיים שלהם, אך ההסתרה הזו יוצרת עוד יותר סבל בטווח הארוך.
לדוגמה, אם אדם מרגיש שהוא צריך לבצע מעשה מסוים (אפילו אם זה נוגד את האמונה שלו באלוהים או בערכים מוסריים אחרים), והוא לא מסוגל, הוא עשוי לטעון שזה בגלל "חמלה" או ערך רוחני אחר. למעשה, הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם הקונפליקט הפנימי בין מה שהוא מאמין שהוא חייב לעשות, לבין מה שהוא מרגיש שהוא יכול או לא יכול לעשות בפועל.
כיצד לזהות אם אתה משתמש בשקרים רוחניים?
אליעד מציע לאנשים לעצור ולשאול את עצמם שאלות פשוטות: האם אני באמת לא רוצה את זה, או שאולי אני פשוט מפחד להיכשל או להתמודד עם הכאב? האם אני משתמש בשפה רוחנית ("לא משנה", "הכל אהבה", "הכל אחד") ככיסוי לפחדים שלי? לפי אליעד, המפתח לפתרון הוא מודעות עצמית עמוקה, התמודדות כנה עם פחדים וקשיים, ובדיקה אמיתית של המניעים הפנימיים.
הוא מדגיש שהמודעות העצמית הזו היא מה שבאמת מאפשר לאדם לחיות חיים אותנטיים ומשוחררים משקרים עצמיים.
אליעד כהן מסביר בהרצאתו את תופעת הרוחניות השקרית והשימוש בשקרים עצמיים שאנשים נוטים לאמץ בחייהם. אחת הדוגמאות הנפוצות שאליעד מביא היא כאשר אדם אומר לעצמו שהוא לא הולך לעבוד כי "כסף לא חשוב". כאשר חוקרים לעומק, מתגלה כי האמת היא שהוא פשוט מפחד ללכת לעבוד. הפחד מהקושי או מהכישלון מונע ממנו לפעול, אך הוא מעדיף לעטוף את הפחד בשקר רוחני שנשמע עמוק יותר כמו "כסף לא חשוב", כי זה מאפשר לו להימנע מהתמודדות ישירה עם הפחד שלו.
הוא נותן דוגמה נוספת של אדם שחושב ש"אהבה" או "הכל אחד", ומשתמש ברעיונות האלה ככיסוי לפחד שלו מכישלון או מעימות. למשל, אם אדם מפחד להצליח או להיכשל, הוא יגיד לעצמו "העיקר זו המהות", או "זה לא באמת משנה", רק כדי להסתיר את העובדה שהוא מפחד להתמודד עם המציאות. בכך הוא יוצר לעצמו מציאות פנימית שבה הוא לכאורה "מעל" הבעיה ולא צריך להתמודד איתה באופן אמיתי.
כיצד השקר הרוחני משמש כהגנה מפני פחדים?
אליעד כהן מדגים שאדם יכול להימנע מעימות עם אדם אחר בטענה שהוא עושה זאת "מתוך חמלה" או "מתוך אהבה". אך למעשה, הוא פשוט חושש להתעמת. השימוש במילים כמו "חמלה", "אהבה", או "הכל אחד" הוא כלי נפוץ להסוואת פחדים ואי - רצון להתמודד עם קונפליקטים.
דוגמה נוספת שאליעד נותן היא אדם האומר "לא משנה לי", כאשר למעשה הוא נמצא בדיכאון פנימי ובכאב על כך שהוא לא משיג את מטרותיו. הוא רוצה להצליח, אך מכיוון שהוא פוחד מהכישלון, הוא מתרגל לומר "זה לא באמת משנה", וזאת רק כדי לא להודות בפני עצמו שהוא סובל ומפחד.
האם באמת "שום דבר לא משנה"?
נקודה נוספת שאליעד מעלה היא הסתירה העצמית שנוצרת כאשר האדם אומר "שום דבר לא משנה". לפי ההסבר של אליעד, אם באמת לא היה משנה לאדם שום דבר, הוא לא היה חווה שום תחושות שליליות כאשר דברים אינם מתרחשים כרצונו. אם "הכל אחד" ו"הכל אהבה", אז מדוע יש לאדם תחושות רעות כשהוא לא אוהב או כאשר המציאות אינה לרוחו? מכאן, אליעד מסביר שאם אדם באמת חי בתחושת "לא משנה", הוא אמור להרגיש באופן קבוע טוב ושלם. העובדה שהוא עדיין סובל או מתוסכל מראה בבירור ש"לא משנה" הוא שקר שאותו האדם מספר לעצמו כדי להימנע מהתמודדות עם מציאות חייו.
למה אנשים לא מודים בפחדים שלהם?
לפי אליעד כהן, קשה לאנשים להודות בפני עצמם שהם מפחדים או מתקשים להתמודד. קל יותר לומר "אני לא רוצה", מאשר לומר "אני רוצה, אבל אני מפחד להיכשל". הדוגמה של אדם שלא רוצה להודות שהוא מעוניין באישה מסוימת היא דוגמה בולטת לכך. במקום להודות בפני עצמו שהוא רוצה את אותה אישה אך חושש מדחייה או מכישלון, הוא אומר לעצמו שהוא בכלל לא מעוניין בה. כך הוא חוסך לעצמו את הכאב הפוטנציאלי של דחייה, אבל משקר לעצמו ובסופו של דבר אינו מתמודד עם האמת שלו.
אליעד מדגיש שההימנעות הזאת לא באמת עוזרת לאדם. היא רק מסתירה את הבעיה במקום לפתור אותה. לדעתו, עדיף שאדם יכיר באמת שלו ויתמודד איתה מאשר לחיות בשקר עצמי, כי בטווח הארוך השקר הזה רק מעמיק את הסבל ומונע מהאדם לפתור את הבעיה האמיתית.
מהו הקונפליקט הפנימי בין אמת לשקר עצמי?
אליעד מציין שאחד הדברים החשובים ביותר שאדם יכול לעשות הוא לבדוק את עצמו בכנות: האם הוא באמת לא רוצה משהו, או שהוא רק אומר זאת כי הוא מפחד להתמודד עם האמת שלו? לדעתו, הרבה פעמים אנשים משתמשים בשפה הרוחנית כדי להסתיר את הקונפליקטים הפנימיים שלהם, אך ההסתרה הזו יוצרת עוד יותר סבל בטווח הארוך.
לדוגמה, אם אדם מרגיש שהוא צריך לבצע מעשה מסוים (אפילו אם זה נוגד את האמונה שלו באלוהים או בערכים מוסריים אחרים), והוא לא מסוגל, הוא עשוי לטעון שזה בגלל "חמלה" או ערך רוחני אחר. למעשה, הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם הקונפליקט הפנימי בין מה שהוא מאמין שהוא חייב לעשות, לבין מה שהוא מרגיש שהוא יכול או לא יכול לעשות בפועל.
כיצד לזהות אם אתה משתמש בשקרים רוחניים?
אליעד מציע לאנשים לעצור ולשאול את עצמם שאלות פשוטות: האם אני באמת לא רוצה את זה, או שאולי אני פשוט מפחד להיכשל או להתמודד עם הכאב? האם אני משתמש בשפה רוחנית ("לא משנה", "הכל אהבה", "הכל אחד") ככיסוי לפחדים שלי? לפי אליעד, המפתח לפתרון הוא מודעות עצמית עמוקה, התמודדות כנה עם פחדים וקשיים, ובדיקה אמיתית של המניעים הפנימיים.
הוא מדגיש שהמודעות העצמית הזו היא מה שבאמת מאפשר לאדם לחיות חיים אותנטיים ומשוחררים משקרים עצמיים.
- למה אנשים משקרים לעצמם?
- מה זה רוחניות שקרית?
- איך לזהות שקרים עצמיים?
- מהי מודעות עצמית?
- למה אנשים מפחדים להודות בכישלון?