... גאווה - מהי ענווה אמיתית? איך להגיע לענווה אמיתית? ענווה. ענווה = אמת = תפיסת האדם את הערך האמיתי של עצמו, ביחס למה שהוא באמת. ענווה נובעת מהתבוננות. התבוננות ... ענווה אמיתית = חוויה אישית של האדם את עצמו ככלום ביחס למציאות. ענווה אמיתית נובעת מהתבוננות של האדם במהות של האני תודעה אגו שלו. כאשר האדם מתבונן על מהות התודעה שלו, הוא מגלה כי מה שמהווה את התודעה שלו, זאת המציאות. כל חלק וחלק מהתודעה של האדם, המציאות מהווה אותו. כך שהאדם עצמו ... = כאשר האדם מבין שהוא כלום מצד האמת. ענווה אמיתית נובעת מהאמת האובייקטיבית של המציאות, ולא מהאמת השקרית והסובייקטיבית של האגו. האגו והגאווה נובעים רק משום הדמיון של האדם שאינו רואה את האמת. בנוסף יש להבין, כי ענווה אמיתית היא לא רק של האדם ביחס לעצמו, אלא גם ביחס של האדם לכל מה שישנו. פירוש: ... המציאות, ממילא הוא מרגיש אהבה כלפי כל דבר. כי מצד האמת, כל דבר הוא שקיים נמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר אחר. ממילא לא שייך שנאה קנאה חמדנות כעס וכיוב. אלא יש רק אהבה הכלה קבלה וכולי. ענווה אמיתית = אמת = ידיעת האדם את ערכו האמיתי, שהוא אינו כלום מצד האמת של המציאות. ...

אגו גאווה - מהי מהותו של האגו? מדוע האגו הוא שורש הרע? מדוע הוא שקרי? מהי מהותו של האגו? מדוע הוא האחראי על הרע? ומדוע הוא שקר ודמיון בלבד? אין רע בעולם כמו האגו. אם לא היה לאדם אגו, לא היה לו שום רע כלל, אלא אך ורק טוב תמיד. כאשר אין אגו, אין רע. כשאין רע הכל טוב באמת. כשאין אגו, יש שלמות. כשאין אגו, יש אחדות ואהבה עם כל המציאות כולה. מהו שורש האגו? שורש האגו נובע מתפיסת האגו את מהות עצמו. האגו של האדם הוא חלק מהמציאות והוא נמצא בתוך המציאות. המציאות מהווה את האגו של האדם. מהותו האמיתית של האגו, היא מהותה של המציאות. מצד האמת, אין שום הבדל בין האגו לבין המציאות. העניין הוא, שמצידו של האגו הוא לא תמיד מבין שמהותו היא אחת עם המציאות. מצד האמת, אין אגו + מציאות. המציאות גם מקיפה וגם ממלאת את האגו. מצד האמת, האגו איננו קיים כלל. מצד האמת, מאחר שהמציאות מהווה את האגו, ממילא האגו אינו ישות נפרדת מהמציאות. מצד האמת, מאחר שמהותה של המציאות ממלאת את האגו כולו, ממילא מהותו של האגו זהה לחלוטין למהות המאחדת של כל מה שקיים במציאות. הצרות מתחילות, כאשר לאגו בטעות נדמה שהוא משהו ממשי שקיים בתוך המציאות. כאשר לאגו נדמה כי מהותו שונה משל המציאות = האגו שוכח שהוא כלום ביחס למציאות ואחד עם המציאות, כאשר האגו שוכח את זה, באותו הרגע הצרות מתחילות. כאשר האגו תופס את עצמו כנפרד מהמציאות, זה מה שיוצר אצלו את תחושת החסר המתמדת. האגו כל הזמן משתוקק להיות השלם = המציאות. ה

גאווה ענווה - מה טוב ומה רע בגאווה ובענווה? ומה טוב יותר מענווה גאווה? אם נתבונן בעניין הגאווה והענווה, נראה שיש שני צדדים למטבע. מצד אחד, אין דבר מגונה יותר מאשר הגאווה והאגו. הגאווה אומנם גורמת לפעמים לאדם להרגיש טוב, אך גם מאפשרת לו להיפגע לכעוס וכיוב. והענווה, אין טוב ממנה. ברגע שאין לאדם אגו, הרי ששום דבר לא יכול לפגוע בו. הוא חי בשלום עם כולם, לא אכפת לו מהכבוד של עצמו וכיוב. עד כאן צד אחד של המטבע. לעומת זאת קיים גם הצד השני של המטבע. והוא, שלמרות כל החסרונות שיש לגאווה, עדיין גם לה יש זכות קיום. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הגאווה והאגו והרצון העצמי של האדם, הם הכרחיים לקיום העולם. אם לאדם לא היה רצון עצמי, ולא היו לו העדפות אישיות, ולא הייתה לו דעה עצמית, ולא היה ... לעולם, לפחות לא כפי מה שאנחנו מכירים אותו. לכל ישות בעולם יש סוג כלשהו של גאווה. גם לבעלי חיים יש רצון עצמי ואגו. ואפילו גם לאבן, אפשר לומר שיש לה סוג מסוים של גאווה, והיא לא מוכנה להישבר בקלות כאשר מנסים לפורר אותה. ואם לא הייתה ישות עצמית לדברים בעולם, הרי שהעולם לא היה קיים. מאחר, שכל הדברים ... שמאפשר לעולם להיות קיים כפי מה שהוא, ולהתפתח ולהשתנות כל הזמן, זו דווקא הגאווה והאגו והישות והרצון העצמי, שיש לכל אחד ואחד מהדברים השונים שיש בעולם. והגאווה שיש לכוחות השונים בעולם, גורמת לכך שכל כוח כל הזמן מנסה להשתלט על חברו, ועל ידי זה העולם משתנה ומתפתח כל הזמן. כך שהגאווה הכרחית לצורך קיום העולם. אלא, שמהצד השני, האגו של האדם, הרצון עצמי שלו, והישות העצמית שלו, הם אלו שגורמים לכך שהאדם סובל. אז מה עושים? מה טוב יותר, גאווה או ענווה? והתשובה היא, כי גם הגאווה וגם הענווה, הן לא טובות ולא רעות. השאלה היחידה שצריך האדם לשאול את עצמו היא, מהי האמת? האם זאת האמת, או לא? הדבר החשוב ביותר הוא, ... העצמית מדויקת לפי האמת? וכיוב. זה לא ממש משנה, האם כלפי חוץ זה נראה כמו גאווה או כמו ענווה. השאלה היחידה היא, האם זו אכן האמת כפי מה שהיא. ואם זו אכן האמת, אז זו אמת גם אם זה נראה כגאווה וגם אם זה נראה כענווה. ואם זו לא האמת, אז זה לא ממש משנה אם זו גאווה או ענווה. ומי שיתבונן היטב בעניין יראה, כי הגאווה יוצרת אצל האדם בעיות, לא בגלל שיש רע בגאווה, אלא בגלל התפישה הלא מדויקת של האדם את הערך העצמי שלו. כן, יש לאדם ערך עצמי, רצון עצמי, אגו, גאווה וטוב שכך. כי בזכותם יש לאדם רצונות, ובזכותם האדם מתפתח וכולי. אלא, שהעניין הוא, שעל האדם לתפוש את הערך העצמי שלו, ... וחי איתם בשלום. נניח לדוגמה שמישהו מבזה אדם אחר. לכאורה, אם לא תהיה לאדם גאווה, הרי שאף אחד לא יוכל לפגוע ברגשותיו. אך מהצד השני, אם לא תהיה לאדם שום גאווה, הוא גם לא ממש יוכל להתקיים בעולם. כי אם לא יהיה אכפת לאדם מעצמו כלל, הרי שמהר מאוד הוא לא ישרוד בעולם. ולכן, הדבר שבאמת ראוי לחשוב ... באמת, ושלא יחזיק מעצמו, לא יותר ולא פחות ממה שהוא. אם זו האמת אז אין בזה גאווה. ואם זו לא האמת, אז זו אינה ענווה. לסיכום: ה

גאווה ענווה - מהי ענווה גאווה אמיתית? למה גאווה וענווה אמיתית, זה אותו הדבר?! ענווה אמיתית וגאווה אמיתית, הן אותו הדבר. ונסביר: גאווה אמיתית היא, כאשר האדם מרגיש שהוא מושלם ושהוא ככ טוב, עד שאין דבר אחר שטוב יותר ממנו. אבל גאווה אמיתית כזו, היא טובה, והיא אפשרית רק כאשר יש לאדם ענווה אמיתית. וענווה אמיתית היא, כאשר האדם ... מושלם, ושהכל מושלם בצורה כזו, שהוא לא יותר טוב משום דבר אחר, ושהכל ככ מושלם, עד ששום דבר לא יותר טוב מאשר דבר אחר. כי, בנקודת האמת, אין גאווה או ענווה. והאמת היא אמת, בין אם היא נראית כגאווה ובין אם היא נראית כענווה. והאמת היא שהכל טוב באותה המידה. ומצד המציאות ומצד התמונה המלאה, הכל זה ... היא רק כאשר האדם מבין את האמת, שהוא אחד עם הכל, וממילא הוא לא טוב יותר או פחות מאף אחד אחר. וכאשר יש לאדם את הענווה הזאת, הרי שזאת גם הגאווה הכי גדולה, כי אז האדם מרגיש שהוא מושלם, כי הכל מושלם. וזאת גאווה וענווה טובה. וכל זמן שהאדם חושב שהוא טוב יותר ממישהו אחר, זאת גאווה. וכל זמן שהאדם חושב שהוא טוב פחות ממישהו אחר, גם זאת גאווה. משום שאם יש מישהו אחר שהוא יותר טוב ממנו, הרי שיש לאדם סוג של גאווה, שהוא טוב יותר ממישהו אחר כלשהו. וגם אם האדם חושב שהוא הכי גרוע בעולם ושכולם יותר טובים ממנו, גם זאת גאווה. משום שעצם זה שהוא חושב שיש אפשרות שהוא יהיה טוב יותר, הרי שהמשמעות היא שיש אפשרות שהוא יהיה גרוע יותר. וממילא יש לאדם טיפונת של גאווה, שהוא לא יותר גרוע ממה שהוא. וגם אם האדם חושב שאין אפשרות שמישהו אחר או שהוא עצמו יהיה גרוע יותר ממה שהוא, גם זאת גאווה. משום שאם האדם חושב שיש אפשרות להיות טוב יותר, הרי שבהכרח שקיימת אפשרות להיות גרוע יותר. ואכ זאת גאווה. ובכל מקרה, גם להיות גרוע, גם זה משהו. וגם זאת גאווה. והשלמות של כל הדברים, היא האמת. וכאשר נצמדים אל האמת, לא צריך להסתבך עם ספקות של גאווה וענווה. והאמת היא שבכל הדברים שבעולם יש טוב. ומצד שני, כל הדברים שבעולם יש שבהם גם חיסרון כלשהו. ... שבתמונה, התמונה תהיה חסרה ולא שלמה, הרי שהוא רואה את השלמות שיש בכל דבר. וכאשר האדם רואה את השלמות שיש בכל דבר, זאת שלמות הענווה ושלמות הגאווה. כי האדם מבין שהכל מושלם וזאת השלמות של הגאווה, כי האדם מרגיש שהוא מושלם, אבל זאת גם שלמות הענווה, כי האדם מבין שהוא לא טוב יותר מאף אחד בשום ...

... להצליח בכוח המחשבה - אגו + גאווה + רצון עצמי, האם זה טוב או רע? מה האמת? האם האגו הוא אויב או אוהב? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו את אחד הנושאים המרכזיים ביותר בתורות רוחניות ובחיפוש האושר - עניין האגו והרצון העצמי של האדם. רוב התורות הרוחניות מתייחסות לאגו כאויב של האדם, כגורם המרכזי לסבל. אך אליעד מדגיש שהאגו הוא לא רק אויב, אלא גם האוהב הגדול ביותר של האדם. הוא מסביר שהאגו אינו הבעיה עצמה, אלא חוסר ההתאמה בין הרצון העצמי לבין המציאות הוא שיוצר את הסבל. מהו האגו ומה הקשר שלו לסבל? האגו של האדם הוא הרצון העצמי שלו, והוא הגורם לכך שהאדם חווה סבל כאשר קורה ... אדם מרגיש רע לא בגלל מה שקרה לו (למשל, אם שודדים אותו), אלא משום שהוא לא רוצה את מה שקרה לו. מכאן שהאגו אחראי לסבל, מפני שהוא גורם לאדם לרצות דברים שונים מהמציאות. אליעד נותן ... משום שלא רצו למות בשואה. בעצם, הסבל הוא תמיד תוצר של הפער בין הרצון לבין המציאות. מדוע אין טעם לבטל את האגו? הנטייה של תורות רוחניות רבות היא לנסות לבטל את האגו כדי להפסיק את הסבל. אבל אליעד מציין שיש בעיה משמעותית בגישה זו: ביטול האגו לא רק ימנע מהאדם להרגיש רע, אלא גם ימנע ממנו להרגיש טוב. כל תחושת סיפוק והנאה שהאדם חווה היא תוצאה של מילוי הרצון העצמי שלו. לכן, ללא אגו, האדם גם לא יוכל ליהנות משום דבר. לדוגמה, אדם שלא מעורב רגשית במשחק ... גם לא יוכל ליהנות מהמשחק, משום שללא רצון לניצחון של צד כלשהו, המשחק חסר משמעות עבורו. איך אפשר להישאר עם אגו ולחיות ללא סבל? הדרך שאליעד מציע כדי לפתור את הדילמה הזו היא לא לבטל את האגו, אלא לגרום לאגו תמיד להתאים למציאות. הפתרון נמצא בהבנת המציאות עצמה לעומק. כשהאדם מבין את הסיבה האמיתית שבגללה הדברים קורים, הוא מפסיק לרצות שהמציאות תהיה אחרת. כלומר, הבעיה אינה האגו, אלא אי - הבנת המציאות שמובילה לכך שהאגו מתנגד לה. אליעד מדגיש כי האדם סובל משום שהוא אינו מבין את הסיבה הטובה ... התנהג דווקא בצורה מסוימת? אי אפשר לחמוק מהשאלה הזאת, וחקירתה מובילה להבנה עמוקה יותר של המציאות. למה האגו הוא למעשה אוהב האדם הגדול ביותר? לפי אליעד, הסיבה האמיתית לכך שרע לאדם היא דווקא שאין לו אגו אמיתי ושלם. אם האדם היה מבין באמת מי הוא - שהוא בעצם השורש והסיבה של כל ... המציאות היא כפי שהיא. כאשר האדם מצליח לראות את המציאות מהזווית שלפני הרצון הראשון, הוא לא צריך לבטל את האגו, משום שהוא תמיד ירצה בדיוק את מה שיש, ולכן תמיד יהיה מרוצה. מה המסר המרכזי של אליעד כהן בהרצאה? המסר המרכזי הוא שהאגו והרצון העצמי אינם רעים כשלעצמם. הבעיה היא רק כשהם מתנגדים למציאות. הפתרון אינו ביטול האגו אלא הבנת המציאות לעומק, כך שהרצון והמציאות יתאחדו באופן מוחלט. במצב כזה, האדם חי בתחושת שלמות ואושר תמידי, משום שהוא מבין שהכל קורה בדיוק כפי שהוא אמור לקרות. האם האגו הוא אויב או אוהב? איך להפסיק את הסבל בחיים? האם יש דרך לבטל את האגו? מהי הסיבה הראשונה של המציאות? איך להבין מדוע דברים קורים? כיצד לרצות ...

גאווה ענווה מול האמת, שחצנות, רגשי נחיתות, הערכה עצמית, דימוי עצמי, נצחנות, אמת ושקר למה לאנשים מפריעה גאווה של אחרים? אליעד כהן מסביר כי אנשים לעיתים קרובות מתלוננים עליו או מבקרים אותו שהוא מתגאה, שהוא שחצן ושהוא מדבר בנחרצות וביטחון עצמי מופרז. הוא פותח בשאלה: למה בכלל אנשים מתנגדים לגאווה כל כך? מדוע מפריעה להם גאווה? הנקודה הראשונה שאליעד מדגיש היא שרק אדם שיש בתוכו גאווה מרגיש מאוים מגאווה של אחרים. כלומר, אם אדם מתעצבן או נעלב מכך שמישהו אחר מתגאה או בטוח בעצמו, זו ההוכחה לכך שאותו אדם עצמו סובל מגאווה. אם לאדם אין גאווה או אין תחושת עליונות, אז לא ייתכן שהוא ירגיש שמישהו מתגאה עליו. בדיוק כמו שקיר או אדמה לא מרגישים פגיעה או השפלה כאשר דורכים עליהם, מכיוון שאין להם אגו או רצון עצמאי. מהי ענווה אמיתית? אליעד מפרט שענו אמיתי הוא אדם שרואה שהכל אחד. משמעות הדבר היא שהוא מבין שהכל טוב באותה מידה: חוכמה או טיפשות, הצלחה או כישלון - הכל ביטויים שונים של אותה מציאות אחת. במצב כזה, שבו אין הבדל ערכי בין חכם לטיפש, לא יכול האדם להרגיש מאוים אם מישהו אחר מתגאה עליו או מציג עליונות. כל עוד האדם לא חי בהבנה הזו, הוא נמצא במצב של גאווה, ולכן הוא מוטרד מהגאווה של אחרים. כיצד מתפתחת גאווה ושחצנות אצל האדם? אליעד מסביר את התפתחות הגאווה והשחצנות בכך שהאדם מאבד עם השנים את היכולת לאהוב את עצמו ללא סיבה. ילד קטן, לפני שהמבוגרים שיגעו לו את השכל, אינו מתרגש מכך שמישהו מצליח יותר ממנו או חכם יותר ממנו. אך כאשר ההורים והחברה מלמדים אותו שהוא צריך סיבות לאהוב את עצמו, האדם מאבד את הביטחון העצמי הטבעי שלו. הוא הופך להיות תלוי בהצלחות ובאישור חיצוני כדי להרגיש טוב, ומפתח רגשי נחיתות. ככל שהאדם גדל ומתבגר, הוא משקר לעצמו שהוא יותר טוב מאחרים כדי להחזיר לעצמו ביטחון עצמי מזויף. כשמישהו אחר בא וטוען בתוקף כי הוא צודק או טוב יותר, האדם בעל הגאווה חש מאוים, מפני שהאמירות הללו שוברות לו את השקרים שהוא בנה סביב עצמו כדי להרגיש טוב. מה הקשר בין גאווה לאמת? אליעד מדגיש כי אין משמעות אמיתית לגאווה או לענווה כשלעצמן. מה שחשוב באמת זה רק האם מה שהאדם אומר הוא אמת או שקר. הוא נותן דוגמה: אדם שהוא באמת אלוף העולם במשהו ואומר אני אלוף העולם, אינו מתגאה או שחצן - הוא פשוט אומר אמת. בדוגמה נוספת, אדם שיש לו מים במדבר ומזהיר אחרים שלא ילכו אחרי שרלטנים שמוכרים מים מזויפים, אינו גאוותן אלא אומר אמת, למרות שהוא פוסל את כל המתחרים שלו. לכן, השאלה היחידה החשובה היא האם הדבר שנאמר הוא אמת או לא. כיצד נצחנות פוגעת ביכולת לזהות את האמת? ... מוהרן מוכיח שהדת היהודית היא שקר מוחלט, ועם זאת אנשים ממשיכים לדבוק בה. זאת משום שהם לא מעוניינים באמת, אלא רק בהצדקת האמונות הקיימות שלהם. מדוע האמת נראית לפעמים כגאווה? לפי אליעד, האמת האובייקטיבית נראית לעיתים כמו גאווה או שחצנות מכיוון שהיא חד - משמעית, מוחלטת ונצחית. כאשר אדם מגיע לאמת מוחלטת, הוא נמצא במצב תמידי של ודאות, ויכול לדבר בנחרצות שמפריעה לאחרים שנמצאים בשקרים שלהם. האמת אינה מתנצלת ואינה זקוקה לענווה מזויפת, ולכן נתפסת לעיתים כגאוותנית, אף על פי שאינה כזאת באמת. מהי המחלה האמיתית של האדם לפי אליעד כהן? אליעד מסכם ואומר שהמחלה הכי קשה של האדם היא האמונה, שהיא סוג של שיגעון וחוסר ...

גאווה ושחצנות - רדיפת כבוד - למה רק שקרנים וטיפשים, מתגאים על אחרים? ובו יתבאר העניין של רדיפת הכבוד השקרי, בדרך הפוכה ממה שחושבים העולם. כי מי שהוא חכם ואיש אמת (שזה בעצם אותו הדבר, כי חכם, הוא רק מי שהוא איש אמת שיודע את האמת של המציאות שהכל אחד), מי שהוא חכם ואיש אמת כזה, הוא לא רודף אחרי הכבוד כלל, והוא לא אכפת לו כלל על כבודו. ולא משום שיש לו רגשי נחיתות כלשהם, או משום שהוא לא מחזיק מעצמו, אלא ההפך המוחלט הוא הנכון. כי מי שהוא איש אמת וחכם אמת, הוא יש לו את כל הכבוד שבעולם, תמיד, ללא כל הפסקה וללא כל יכולת של אף אחד בעולם לפגוע בכבודו האמיתי. משום, שהוא יודע את האמת שהוא עצמו אלוהים האמיתי, ובאחדות של המציאות יש שלמות מוחלטת. וגם מצד ... שנשקפת אליו במראה, ושהוא הדמות הדמיונית שנמצאת בתוך החלום, על ידי זה האדם נופל לרגשי נחיתות מאוד גדולים, שהם גורמים לו להתחיל לחפש את הכבוד. כי האדם הוא מושלם ושלם תמיד. והוא מלך אמיתי, שתמיד הכבוד שלו. (ומצד האחדות, אין מלך ואין כבוד כלל, ולכן הוא רק מצד הנפרדות, של זה שמודע לקיומו). כי שום דבר לא יכול לקרות, בלי שהוא ירצה אותו. וכל מה שהיה ... ולא משום שהוא שקרן שמרמה אנשים בערמומיות, אלא משום שהוא איש אמת, והאמת מנצחת תמיד את כולם. וכאשר האדם נמצא בדרגת האמת האמיתית עצמה, הוא בטוח בעצמו, בדיוק כמו שהאמת האמיתית, שהיא אלוהים עצמו, בטוח בעצמו. והאדם זוכה לזה, רק אם הוא אמיתי באמת, עד שהוא רואה שהכל אחד ממש, והוא חווה את אלוהים האמיתי עצמו. ויש כאלו שיש להם גאווה פסולה, שהם חושבים בטעות שהם משהו, אבל זה על המשהו הלא נכון. כי האדם, הוא באמת משהו אמיתי, כי הוא מהות ... כל דבר אחר הוא אלוהים האמיתי ממש, כי הכל זאת ישות אחת ממש, כאשר האדם הזה פוגש את החכם, אז הטועה, נדמה לו בטעות ובשקר, שהחכם האמיתי, יש לו גאווה גדולה, ושהוא בטוח בעצמו, כאילו הוא אלוהים נצחי. והאדם הטועה לא יודע, שבאמת הוא מקנא ובצדק, בחכם האמיתי. כי כל אדם, רוצה יותר מכל, להיות שלם עם עצמו באמת. ושלמות יש רק לאלוהים האמיתי. ומי שנכלל ... שנכלל באלוהים, הוא יש לו את שלמות האמת ושלמות הענווה, כי הוא מבוטל לשורשו לגמרי, עד שהשורש מתגלה דרכו כישות אחת ממש. ויש לו גם את שלמות הגאווה, כי השורש מתגלה דרכו לגמרי. כי על ידי שלמות הענווה, שהאדם נעלם לגמרי ואינו קיים כלל, על ידי זה האדם חוזר להיות מה שהוא היה לפני שהוא היה, דהיינו, האני העליון יותר, ואז ממילא האני העליון יותר מתגלה דרכו, וזה נראה כגאווה אלוהית, למרות שבאמת זו אכן גאווה אלוהית, שאליה האדם זוכה, רק כאשר יש לו ענווה אמיתית באמת. ויש שחושבים שהחכם האמיתי מתגאה עליהם, והם אינם יודעים שהם עצמם מלאים בגאווה. כי אין אדם מרגיש שמישהו אחר מתגאה, אאכ הוא עצמו יש לו גאווה של שקר. כי החכם האמיתי, הוא אף פעם לא מרגיש שמישהו מתגאה עליו, משום שהוא יש לו גאווה של אמת, והוא יודע שכולם תמיד עושים את רצונו. אבל מי שיש לו גאווה של שקר, שהוא חושב בטעות שהוא הצורה החיצונית שלו, על ידי זה הוא שוכח שהכל כרצונו תמיד, ואז הוא מרגיש שמתגאים עליו, למרות שבאמת, הוא עצמו המלך האמיתי, כי הכל אחד ממש. ומי שרוצה לזכות לכבוד אלוהים, שהכל כרצונו תמיד, עליו להיות ככ אמיתי ומזוכך, ולהסתכל פנימה אל תוכו, ולברר מיהו באמת, עד שהוא יראה ...

... להיות אלוהים - רגשות אשמה - מהו שורשם, גאווה אמיתית וגאווה שקרית, הזדהות עם האני הנפרד, לקיחת אחריות מהו השורש האמיתי של רגשות אשמה? אליעד כהן מסביר ששורש רגשות האשמה נמצא באחדות של המציאות, כלומר, במצב שבו האדם מבין שהוא עצמו ... החלטותיו האישיות, וכך מתעוררים בו רגשות אשמה. אליעד כהן מוסיף שהבעיה העיקרית נמצאת בנפרדות עצמה. אם האדם מזהה את עצמו רק עם האני הנפרד שלו, הוא חווה גם רגשות גאווה וגם רגשות אשמה בצורה מוטעית. האדם מתגאה בהצלחותיו כאילו היו פרי מאמציו האישיים בלבד, ומאשים את עצמו בכישלונותיו באופן זהה. במילים אחרות, הגאווה והאשמה הן שני צדדים של אותו המטבע - התפיסה השגויה של הנפרדות. מה הקשר בין רגשות אשמה לגאווה? אליעד כהן מדגיש את הקשר ההדוק בין גאווה לבין רגשות אשמה. לכאורה, נראה כאילו גאווה ואשמה הן תחושות מנוגדות לחלוטין, אך אליעד מסביר שדווקא קיומה של הגאווה הוא התנאי לרגשות האשמה. כאשר האדם מייחס לעצמו את ההצלחה האישית (הצלחתי בזכות עצמי), הוא בהכרח גם מייחס לעצמו את הכישלונות (נכשלתי באשמתי). לכן, גאווה ואשמה אינן הפכים אלא תלויות זו בזו, ונובעות מאותה טעות בסיסית של ההזדהות עם האני הנפרד. מהי גאווה אמיתית ומהי גאווה שקרית? אליעד כהן מבחין בין שני סוגים של גאווה: גאווה אמיתית - כאשר האדם מבין שהוא אלוהים, והוא זה שמפעיל את כל המציאות. במצב זה, האדם חש אחראי על כל הטוב והרע שקורה בעולם. זו גאווה שלמה, שכוללת גם אחריות מלאה, אך היא גם משוחררת מאשמה ממשית, מכיוון שבנקודת מבט זו אין באמת טוב ורע. גאווה שקרית - כאשר האדם מזדהה בטעות רק עם האני הנפרד שלו. אז הגאווה שלו היא חלקית, מכיוון שהוא מאמין שהוא אחראי להצלחותיו האישיות בלבד, והוא חווה אשמה אמיתית על כישלונותיו, מתוך תחושת אחריות אישית מוגבלת. איך הזדהות עם האני הנפרד יוצרת רגשות ... טוב ורע מוחלטים. רק תפיסת האחדות המוחלטת משחררת את האדם מהסבל של רגשות אשמה. אליעד מדגיש שוב, שכל עוד האדם מזדהה עם האני הנפרד, הוא בהכרח יסבול מרגשות אשמה וגאווה שקרית. הוא חייב לוותר על הגאווה המוטעית, ולראות את המציאות מנקודת מבט של שלמות ואחדות, כדי להפסיק לסבול. מה מקור רגשות אשמה? גאווה אמיתית מול גאווה שקרית הזדהות עם האני הנפרד איך להשתחרר מרגשות אשמה? מהי תפיסת אחדות המציאות? ...

... מזויפת, השורש האמיתי והטוב שיש בתוך ענווה מזויפת, רגשי נחיתות שהם ביטוי של גאווה טובה מהו השורש האמיתי והטוב בתוך ענווה מזויפת? במהלך ההרצאה אליעד כהן עוסק בנושא של ענווה מזויפת, השורש האמיתי והטוב שיש בה, וכן ביישום של רגשי נחיתות כמעין ביטוי של גאווה טובה. אחד מהדימויים שמובאים בהרצאה עוסק בכיצד אדם יכול להרגיש שכל מה שעשה בחייו הוא חסר ערך, וכיצד ייתכן שאדם יאמר כי כל ... למה שעשית. עם זאת, יש בה שורש חיובי - אם אדם באמת מסוגל להרגיש שכל מה שהוא עושה לא משפיע על ערכו העצמי, זה מעיד על רמה גבוהה מאוד של תחושת ביטחון עצמי ותחושת שלווה פנימית. כלומר, אין חשיבות למעשים עצמם, מה שחשוב זה איך אתה מרגיש בתוך עצמך בנוגע אליהם. במילים אחרות, ... שיכולה להיות מאוד חיובית אם מבינים את השורש הפנימי שלה, אבל לעיתים היא עלולה להיראות כזלזול או כתחושת ניתוק. האם רגשי נחיתות הם ביטוי לגאווה טובה? בהרצאה, אליעד גם עוסק בנושא של רגשי נחיתות, שלעתים יכולים להיות ביטוי של גאווה טובה. הוא מסביר כיצד רגשי נחיתות, שמופיעים אצל אדם שנראה כי אינו מצליח להתמודד עם אתגרים, עשויים להצביע דווקא על תחושת גאווה פנימית חיובית. במקום לחוש חסר ערך, אדם יכול להשתמש ברגשי הנחיתות כאות לכך שיש לו הרבה מקום לשיפור ושפשוט נדרשת לו עוד עבודה פנימית. הביטוי של רגשי הנחיתות יכול להיות חלק ממערכת של גאווה טובה, שבה אדם לא מחפש להרגיש טוב על חשבון אחרים, אלא רוצה לשפר את עצמו למען טובתו האישית. כשאדם מרגיש תחושת נחיתות, במקום להוריד את ערכו, הוא למעשה מוצא פתח לשיפור עצמי - זוהי גאווה טובה. כיצד ניתן לפרש ענווה מזויפת כזווית חיובית? לסיום, אליעד מציין שהיכולת לראות את ענווה המזויפת בצורה חיובית היא גם ... מעבר להצלחה החיצונית, אזי יש לו שורש חיובי בענווה זו. אולם, יש להבין שזו תחושת חופש פנימי, ולא תמיד היא נראית כך כלפי חוץ. ענווה מזויפת גאווה טובה רגשי נחיתות תודעה פנימית תחושת ערך עצמי ...

... ממשלה הוא עבד, ההטעיה של ראש הממשלה, עם ישראל, גאוות יחידה, העם הנבחר, העם היהודי מה ... מתוך הרצון לשמר את המעמד הפוליטי של הדמויות המובילות, ולאו דווקא מתוך אידיאולוגיה אמיתית של טובת העם. מהי גאוות היחידה ומה הקשר שלה לפוליטיקה? אליעד מציין את הבעיה של גאוות היחידה, שבה יש נטייה להרגיש עליונות כלפי אחרים, וכיצד זה בא לידי ביטוי בהתנהלות של העם היהודי. הוא מתאר את הגאווה שבאה לידי ביטוי במילים כמו עם ישראל, ... וההבנה של העם היהודי את עצמו. התשובה לא בהכרח חד משמעית, ואליעד מציע למחשבה שמא זו רק אידיאולוגיה שבנויה על גאוות יחידה ושאיפה לנבדלות, אך לא בהכרח על ... עשוי להיות לא יותר מאשר מאבקי כוח ומניפולציות פוליטיות שמנוגדות לאינטרסים האמיתיים של הציבור. הטעיה פוליטית גאוות יחידה ראש ממשלה כעבד העם היהודי העם ...