מה ההבדל בין להצליח בשישה צעדים לשישה שיעורים?

אליעד מסביר תחילה את ההבדל בין התפיסה של "להצליח בשישה צעדים" לבין "להצליח בשישה שיעורים". ההבדל המרכזי הוא שבתפיסה של "צעדים", אתה מקבל מתכון מדויק וסכמטי להצלחה - שלב ראשון, שלב שני, שלב שלישי וכך הלאה. אלו הוראות ספציפיות וברורות שאתה אמור לבצע אחת אחרי השנייה, בדומה למתכון או להוראות הפעלה. לעומת זאת, הגישה של "שישה שיעורים" אינה סכמטית ואינה כוללת צעדים ברורים וקבועים מראש. היא גישה יותר רעיונית, שמטרתה ללמד אותך עקרונות ורעיונות רחבים יותר שאותם תוכל ליישם באופן גמיש על החיים שלך, בהתאם ליכולות ולפוטנציאל שלך.

למה לבחור רק את מה שאתה טוב בו?

אליעד מביא דוגמה נפוצה: כאשר אנשים ניגשים לבחור קריירה או מסלול חיים, לעיתים קרובות מציעים להם נוסחה ידועה - לכתוב שני דברים: מה אתה אוהב ומה אתה יודע, ולמצוא את האיזון ביניהם. לפי אליעד, צריך לקחת את הנוסחה הזאת ופשוט לזרוק אותה לפח, מכיוון שהיא מטעה ולא מועילה. לדעתו, הדרך האפקטיבית להצלחה היא פשוט לבדוק במה אתה הכי טוב, ופשוט להתמקד רק בזה. לא רק במה שאתה אוהב לעשות, אלא במה שאתה ממש מצטיין בו בצורה יוצאת דופן. הוא מדגיש שההתמקדות צריכה להיות דווקא ביכולת החזקה ביותר שלך ולא באיזון עם דברים אחרים שאתה אוהב.

כדוגמה הוא אומר: "תבדוק במה אתה הכי טוב, אם אתה הכי טוב ב - X, תעשה את X", כי רק שם הפוטנציאל להצלחה הוא גבוה. הוא מוסיף שאנשים לעיתים מנסים להתרכז במה שהם אוהבים או רוצים, ובכך מפספסים את ההזדמנות לממש את ההצלחה באמצעות הכישרון האמיתי שלהם. כלומר, הוא מבטל את החשיבות של "מה אתה אוהב לעשות" לטובת "במה אתה הכי טוב".

האם בחירת מטרה קלה היא סוד ההצלחה?

אליעד ממשיך להסביר שהצלחה תלויה בשאלה כיצד אתה מגדיר את המטרה שלך. אם תגדיר הצלחה כ"השגת מטרה", הרי שהדרך הפשוטה להצליח היא לבחור מראש מטרה שקל לך להשיג. בכך הוא נותן דגש לא רק על עשיית הדבר שאתה טוב בו, אלא גם על בחירת מטרה שקל לך להגיע אליה, שכן אז תחושת ההצלחה מובטחת כמעט לחלוטין.

לדוגמה, הוא אומר שאם המטרה שלך היא להרים עט והצלחת להרים אותו, הרי שהשגת את ההצלחה שלך בקלות. בכך הוא מדגים שהצלחה היא סובייקטיבית ומותנית בבחירת המטרות שלך, ולכן יש חשיבות רבה לבחירה נכונה של מטרות קלות שניתנות להשגה.

האם תמיד כדאי להשתמש ביתרון יחסי ולהתעלם מהחסרונות?

אליעד מציין נקודה חשובה לגבי התמקדות רק ביתרונות היחסיים שלנו: נכון אמנם שלהשתמש ביתרון היחסי שלך מגביר את הסיכוי שלך להצליח, אך מנגד, זה עלול להפוך אותך למוגבל ולמונוטוני. אם תבחר תמיד רק ביתרון שלך, בסוף אתה לא תפתח יכולות נוספות שאתה אולי חלש בהן כרגע, אבל יש לך בהן פוטנציאל התפתחות.

לדוגמה, אם אתה טוב רק במשימה אחת ומנצח בה בקלות, זה יהיה כמו לשחק משחק שאתה כבר יודע מראש שתנצח בו. אתה תרגיש אולי הצלחה, אבל היא תהיה חסרת משמעות, כי מראש היה ברור שתנצח. אליעד מסביר שכדי לחוש סיפוק אמיתי מהצלחה, עליך להתגבר על קושי, להתפתח...