אליעד כהן מסביר בהרצאה זו מדוע אנשים מתקשים להבין את דבריו, למרות שהוא מציג את הדברים בצורה ברורה. אחת הסיבות המרכזיות לכך, לדבריו, היא שאנשים לא באמת מתמקדים בהבנת התוכן, אלא משלבים בו - זמנית חשיבה על נושאים אחרים. אליעד מדגיש שכאשר אדם רוצה להבין דבר - מה באמת, הוא צריך להיות כולו ממוקד ומרוכז רק בכך, ללא כל הפרעות פנימיות או מחשבות צדדיות. אם האדם מערבב בין הרצון להבין ובין רצונות נוספים, הוא ישיג הבנה חלקית בלבד.
הוא נותן כדוגמה אישה בקהל ששאלה אותו מדוע הוא טוען שהכל קורה "עכשיו" ואין הפרדה בין אירועים. אליעד מסביר לה שהדרך בה ניסחה את שאלתה מלכתחילה הייתה לא נכונה, כי היא הציגה זאת כסיפור אישי ("אני חובה כך וכך"), במקום להתמקד באופן ישיר וברור בשאלה עצמה ("למה אתה אומר שהכל קורה עכשיו?"). הוא טוען שהניסוח הלא מדויק של השאלה, וההתמקדות בחוויה האישית, מעידים שהשואלת אינה מרוכזת מספיק בניסיון להבין את התשובה, ולכן גם ההסבר קשה לה להבנה.
כיצד ניסוח מדויק של שאלה מוביל להבנה טובה יותר?
אליעד מדגיש שניסוח מדויק ובהיר של שאלות הוא קריטי להבנת התשובות. אם השאלה מנוסחת באופן סובייקטיבי או עמום, התשובה תהיה פחות מובנת. לעומת זאת, שאלה מדויקת ואובייקטיבית מאפשרת הסבר מדויק וברור. הוא מציע שבמקום לומר "אתה אמרת כך וכך", השואל צריך לומר: "הבנתי שאתה אומר ככה - האם זה נכון? ואם כן, למה אתה אומר את זה?" בכך השואל לוקח אחריות על ההבנה שלו ולא מניח מראש שהוא הבין נכון את דברי אליעד.
למה אנשים הופכים את האפשרי למוחלט?
אליעד כהן טוען שרבים טועים כאשר הם הופכים אמירה אפשרית למוחלטת. לדוגמה, אם הוא אומר משהו שיכול להתפרש בכמה דרכים, אנשים רבים לוקחים פירוש אחד והופכים אותו לאמת מוחלטת. הוא מציג את הדוגמה של הקהל שחושב שאמר משפט מסוים ("הכל קורה עכשיו ואין נפרדות") ובטוח לחלוטין שזה אכן מה שנאמר, אף שייתכן שלא אמר זאת כלל. הוא מסביר שהתהליך הזה גורם לקושי להבין את מה שהוא באמת מתכוון לומר, משום שהשומעים ננעלים על פרשנות מסוימת בלי לבדוק אותה לעומק.
מה ההבדל בין לומר "זה טוב ורע" לבין "את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה"?
אליעד מסביר כי כאשר אדם אומר על דבר מה "זה טוב וזה רע", הוא הופך את האמירה לאמת מוחלטת וסוגר את האפשרות להבין אחרת או לחשוב אחרת. במצב כזה, אין שום מקום לדיון או לחשיבה נוספת, והאדם מגביל את עצמו. לעומת זאת, כאשר אדם אומר "כרגע אני רוצה את זה וכרגע אני לא רוצה את זה", הוא משאיר לעצמו אפשרות לחשיבה מחודשת. זוהי אמירה סובייקטיבית שאינה מוחלטת, וכך מאפשרת גמישות מחשבתית רבה יותר. האדם לא ננעל על עמדה מסוימת, אלא נשאר פתוח לבדוק את המציאות מחדש.
איך להבין לעומק את הרעיונות של אליעד כהן?
לפי אליעד כהן, כדי להבין את הרעיונות שהוא מעביר, אדם צריך להיות מוכן לערער על ההנחות שלו, לא לקחת כמובן מאליו את האמירות שנראות לו ברורות, ולשאול שאלות מדויקות ובהירות ללא הנחות מוקדמות. אדם צריך להיצמד לעובדות עצמן ולא למה שהוא מניח מראש. כאשר שואלים "למה אמרת את זה?" צריך קודם לבדוק האם הוא בכלל אמר את מה שחושבים ששמעו, ואם כן - למה אמר זאת. רק אחרי שמוודאים את העובדות, אפשר באמת להבין לעומק את התשובה.
מדוע אנשים מתבלבלים כאשר הם שומעים את אליעד כהן?
אליעד כהן אומר שאנשים מתבלבלים כאשר הם שומעים אותו משום שהרעיונות שלו נראים להם מוזרים או בלתי אפשריים. הם רגילים לצורת חשיבה מסוימת וכאשר הם שומעים רעיון חדש או שונה מאוד ממה שהם רגילים לו, הם מניחים מראש שהרעיון לא הגיוני או בלתי אפשרי. כך נוצרת אצלם תפיסה מוטעית של דבריו, והם בטוחים שאמר דברים שהוא בכלל לא אמר. לדבריו, אם האדם היה באמת מקשיב בלי הנחות מוקדמות ובלי לנסות לפרש מיד, הוא היה מבין בקלות רבה יותר את דבריו.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש את החשיבות של דיוק בשאלות, את ההכרח להיות מרוכזים ללא מחשבות צדדיות בזמן שמנסים להבין, את הצורך להבחין בין עובדות לפרשנויות, ואת החשיבות לא להפוך אמירות אפשריות לאמיתות מוחלטות.
- מה ההבדל בין סובייקטיבי לאובייקטיבי?
- איך לשאול שאלות בצורה מדויקת?
- מהי הדרך להבין לעומק את דברי אליעד כהן?
- מדוע אנשים לא מצליחים להבין הסברים פשוטים?
- איך אפשר להימנע מלהפוך אפשרות למוחלט?
- האם הכל קורה עכשיו ללא המשכיות בזמן?