אהבתי מה שכתבת, אני שמה לב שאני פשוט מסתובבת במעגל סביב עצמי, ועדיין לא מצליחה להתחבר לעצמי. ומההרצאה אתמול הבנתי שאני אמורה לשים לב יותר לפרטים, בקיצור להיות מודעת כמה שיותר.

מעבדות לחירות, הבנות בהמשך לדיבורים מהמפגש:

רוב רובם של בני האדם, כל כך בטוחים בעצמם, בטוחים במה שהם אומרים או חושבים, - כאילו... זה ברור כשמש שזה המצב... (-:

והם לא קולטים שהם שוגים בדמיונותמ שלא קשורים לכלום, ובמילים פשוטות וישירות: משקרים את עצמם ואת מי שסובב אותם, העיקר לדבר, בלי לחשוב על מה יוצא מהפה.

וזה הנ"ל, הוא הדבר המרחיק את האדם מהבנת המציאות, האלוהי, הבנת עצמו. הולך סחור סחור, מספר סיפורים ומבסוט מעצמו, וכך עוברים להם החיים, והוא לא מבין מה הוא עושה פה בכלל ולמה הוא חי, והוא ממשיך לשקר את עצמו כאילו הכל ברור לו, וסובל!

- אינו עוצר לחשוב אולי אני טועה? אולי אני לא באמת יודע מי נגד מי, או מי בעד מי? אולי אני חושב שההוא / היא התכוון למשהו אבל אולי הוא / היא התכוונו בכלל למשהו אחר ורק בגלל שנוח לי להבין מה שאני רוצה להבין או לראות, אז כך אני מפרש את זה. וכך רובם מפרשים את הזולת ואפילו לא מודעים לכך שנתנו פרשנות שיכולה להיות הזויה לחלוטין מצד האמת...

על כן, מי שרוצה להגיע לשקט פנימי אמיתי, לזרימה, שמחה, אהבה שלמה לעצמו שתוביל לאהבת הכלל, שיעצור, יתבונן בחשיבה שלו, בדיבורים שלו, בהתבוננות שלו, במעשים שלו, מאיפה זה בא לו בכלל וכדומה, כן זו עבודה להתבונן ולנסות להבין, וכל זאת עבור חירותכם, יציאה מעבדות לחירות, ועכשיו זה בידיכם, לבחירתכם!