... היא שאם עכשיו אני הולך לבית ספר אחר שמלמד NLP מלמדים משהו אחר NLP. נכון שיש איזו קורלציה מסוימת בין התכנים אבל יש קורלציה מסוימת בין כל התכנים של רוב השיטות בעולם אבל אם עכשיו תיקחי עשרה בתי ספר. ש: באופן כללי זה ככה. אליעד: נכון. ש: יש עשרה בתי ספר והם רבים ורוצים להרוג אחד את ...

... מדוע שמישהו מצוין יסתפק במישהי שהיא רק בסדר? אם את רוצה מישהו מצוין, עלייך להיות מצוינת בעצמך. המסר: יש קורלציה בין הרמה של האדם לבין רמת הקשר שהוא מצליח ...

... פחמימות, צריכת קלוריות, גירעון קלורי, עודף קלורי, צריכת שומן, איך להיות בטוח שמשהו נכון? זוכי פרס נובל, תזונה דלת שומן, תזונה דלת פחמימות, קשר סיבתי, קשר אקראי, קורלציה , איך לדעת שמשהו נכון? פרשת החמגשיות, מניפולציות של ביבי נתניהו, שיטות השיווק של ביבי נתניהו, ...

... לדבר אמת, תת מודע, זוגיות טובה, אובייקטיביות, סובייקטיביות, פרשנות או עובדה , להטיל ספק בחושים מה המשמעות של לדבר נכון ואיך זה קשור לאמת? אליעד כהן מדבר על החשיבות של דיבור נכון, כאשר הכוונה בדיבור נכון היא לדייק בצורה מלאה במה שאתה אומר. לדבר נכון פירושו להבחין באופן ברור בין העובדות לבין הפרשנות שלך עליהן. אליעד מסביר את זה באמצעות דוגמה פשוטה: אם ראית מישהו עם סכין, אין זה אומר באופן מוחלט שהוא הרוצח. מה שראית בפועל זו עובדה (אדם מחזיק סכין), אך ההבנה או הפרשנות שלך (הוא הרוצח) זו כבר סובייקטיביות. לדבר נכון משמעו לומר: ראיתי אותו עם סכין ואני מניח שהוא הרוצח, ולא לבלבל בין ... נטייה לאנשים לדבר בצורה מוחלטת כאילו שהדברים שהם אומרים הם עובדות מוחלטות. הוא מדגיש שכדי להיות אמיתי, על האדם להבין שכל דבר שהוא אומר הוא תמיד לדעתו. אם אתה אומר התוכנית מעניינת, אתה נתקע במוחלטות, כאילו זו עובדה. במקום זה עדיף לומר לדעתי התוכנית מעניינת כרגע, כי זה משאיר מרחב לתפיסות משתנות ולהבנה שמדובר בחוויה אישית זמנית. לדבר באופן הזה מקטין את הסבל, מכיוון ... שהם מדברים אמת, אך לא מבינים שבתת - מודע הם מערבבים בין עובדות לפרשנויות. הדיבור הנכון הוא להכיר בכך ולבטא בצורה מדויקת את מה שאתה יודע באמת ומה שאתה מפרש, ולהיות מודע תמיד לכך שאתה אולי לא יודע הכל. האם צריך להטיל ... מנסה להיות מדויק ולהגיד תמיד את האמת, הוא עדיין יכול לסבול. הסיבה היא שכאשר אדם מתחיל לדייק ולבדוק כל משפט אם הוא אמת או לא אמת, הוא יוצר לעצמו נפרדות חדשה. הוא מכניס את עצמו לצמצום חדש של דיבור נכון. אך למרות הסבל הזה, ... ברור מאליו. אליעד מדגיש שוב ושוב שבכל דיבור צריך להבחין בין עובדה לפרשנות, בין אובייקטיבי לסובייקטיבי, ולהיות מודע באופן תמידי לכך שאין שום דבר שהוא מוחלט או וודאי בצורה מוחלטת. איך לדבר נכון? מהו תת מודע? האם אפשר לסמוך על החושים? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? איך לשפר זוגיות טובה? האם הכל יחסי או אובייקטיבי? ...

... יסוד, גבולות השכל, להטיל ספק בחושים, אקסיומות, עובדה או פרשנות מה המשמעות של גבולות השכל והאם ניתן לצאת מהם? אליעד כהן מסביר כי האדם רגיל לחשוב בצורה מסוימת, ומכיוון שכך, הוא מתקשה לראות מעבר לגבולות השכל שלו. האדם מתמודד עם ... אנשים נוטים לקבל את האקסיומות הבסיסיות שלהם כעובדות מוחלטות, בלי להטיל ספק באמיתות שלהן. הוא מביא דוגמה מאנשים שעוסקים בתורה וביהדות, שהם שואלים שאלות על הכללים ועל המצוות, כגון: איך לקשור את השרוכים, מתי לקשור אותם, ומה להרגיש ... עט, מניח מיד שהעט כותב, אך למעשה זו רק אמונה ולא עובדה. אותו דבר כשאדם צופה בטלוויזיה ומאמין שהשידור הוא חי רק מפני שכך כתוב. אליעד מציע לבדוק באופן קבוע את ההנחות הקטנות והיום - יומיות האלה: האם האדם באמת יודע שמשהו קורה, או שהוא רק מאמין שזה כך? הוא מסביר שאם אדם יצליח לדייק בפרטים הפשוטים הללו, זה יפתח אצלו יכולת לחשוב בצורה מדויקת יותר, עד כדי כך שיוכל להטיל ספק אפילו במידע שמגיע מהחושים ... מהן הנחות יסוד? האם השכל מוגבל? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? כיצד לבדוק אמונות? האם המציאות קיימת בלי שכל? ...

... לאמת, עובדה או פרשנות, גם רק, אחדות כללית, אחדות פרטית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, בטוח או לא בטוח איך אפשר להיצמד לאמת בצורה מוחלטת? אליעד כהן מציג בהרצאה זו את החשיבות של להיצמד לאמת, ומסביר לעומק מה המשמעות של אמת אובייקטיבית, סובייקטיבית, וההבדל בין עובדות לפרשנות. הוא מתחיל בהסבר פשוט - בן אדם יכול להגיע להבנה כללית שהכל אחד, שהכל שווה והכל אותו הדבר, אך ההבנה הזו, לדבריו, אינה מספיקה. לדבריו, ההבנה האמיתית היא הבנה ... חייב לאכול. זו בעצם אמירה שקרית, כי הוא לא חייב לאכול, אלא פשוט רוצה לאכול בגלל רצון ספציפי. האדם חייב להיות מודע לכך שזו פרשנות סובייקטיבית שלו, לא עובדה אובייקטיבית. איך אדם יכול להפסיק לשקר לעצמו? לדברי אליעד, האדם חייב להודות בפני עצמו בכל פעם שיש לו תחושה או מחשבה. למשל, במקום להגיד יש פה קיר, להגיד אני חווה שיש פה קיר. כלומר, תמיד להיצמד לעובדה היחידה שהיא חווייתו האישית, ולא לקבוע שמשהו הוא אמת אובייקטיבית. הוא ממחיש זאת בדוגמה של אדם שבורח מזאבים: הוא בורח לא כי יש זאבים אלא כי הוא רואה אותם. אליעד מסביר ... השקר. אדם צריך להקדיש זמן ולבדוק את מחשבותיו ודבריו בצורה שיטתית. הוא ממליץ לאדם להקליט את עצמו מדבר או כותב, ואז לנתח את מה שאמר או כתב, לבדוק מה עובדה ומה פרשנות, ולברר עד כמה הדברים שהוא אומר לעצמו או לאחרים הם מחויבים או סובייקטיביים. כיצד להבחין בין עובדות לפרשנות? אליעד נותן דוגמה מעיתון שבו נכתב בלוני גז חשופים בגן ילדים. הוא מדגים כיצד אפילו משפט שנראה עובדה הוא פרשנות, משום שבמציאות הבלונים נמצאים ליד הגן ולא בתוכו, אך הניסוח המטעה יוצר תחושה אחרת לגמרי. כך הוא מבהיר את החשיבות הגדולה של להבחין בצורה חדה בין עובדה לפרשנות, וכיצד על האדם לעשות זאת גם כלפי עצמו בחיי היום - יום. מדוע אנשים לא רוצים להטיל ספק באמת שלהם? אליעד מסביר שאנשים מפחדים להטיל ספק באמת שלהם כי הם חוששים לאבד ... ואומר שאין תשובה אחת נכונה, אך התשובה הפרקטית הטובה ביותר היא לעשות את מה שאתה יכול, כלומר, להתאמן באופן מתמשך ויומיומי בניתוח מחשבותיך ודבריך, לבדוק עובדות מול פרשנויות, ולהטיל ספק מתמיד בכל תפיסה. ככל שאדם מתרגל זאת יותר, הוא מתקרב יותר לאמת המוחלטת ולהבנת המציאות כפי שהיא. איך להיצמד לאמת? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? איך להפסיק לשקר לעצמי? מהי הבנה כללית מול פרטית? מדוע אנשים מפחדים להטיל ספק? מה המשמעות של המושג גם רק? איך להטיל ספק בצורה נכונה? ...

... מכירות השפעה - להציג פירוש כעובדה - איך לשכנע אנשים? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך למכור יותר? איך לשכנע לקוחות? איך להשפיע על אנשים? איך לשתול מחשבות? וכאן אבאר עוד דרך איך באפשרותך לשכנע ... לכך היא, על ידי זה שאתה מציג את הפירוש כעובדה. ואסביר, כי כל דבר בעולם שלנו, או שהוא עובדה שקרתה ממש בפועל, או שהוא רק פירוש ופרשנות של אותה העובדה שקרתה בפועל. ויש כמובן גם שקרים ברורים, שהם לא רק שהם לא קרו, אלא שהם אפילו לא פירוש של משהו שקרו, אלא הם מומצאים כולם מתחילתם ועד סופם. ומי שיתבונן יראה, כי טבע האדם הוא שהוא מציג בצורה שונה עובדות, מאשר איך שהוא מציג פירושים של עובדות. דהיינו, כאשר האדם מציג מספר לדוגמה על איזה דבר שקרה, בדכ כאשר הוא מספר על מה שבאמת קרה בפועל, הוא מציג את הדברים בצורה עובדתית אובייקטיבית מחויבת. וכאשר האדם מספר על הפירוש שהוא נותן למה שקרה, שם האדם מתייחס אל הדבר כאל פירוש סובייקטיבי אפשרי בלבד. והרעיון הוא, שטבע האדם הוא לא להיכנס למריבות כאשר הוא לא חייב לעשות אותן. כי המריבה גורמת לאדם להרגיש רע. וכאשר מספרים לאדם איזה סיפור וכאשר מציגים ... שלך? תשובה: על ידי זה שאתה מציג את הפירושים, כעובדות מוחלטות. דהיינו, אם כאשר אתה מציג רעיון כלשהו, אתה מציג אותו בצורה סובייקטיבית, כגון לדוגמה שאתה אומר לדעתי צריך לעשות כך או אחרת, או לדוגמה אני חושב שצריך לעשות כך או אחרת, ... וכיוב, כי הוא באמת קרה. אבל על פירושים ומשמעויות שהאדם נותן לדבר, הוא מוסיף מילים שגורמות לדברים שלו להיות סובייקטיביים ולא אובייקטיביים. ולמה האדם עצמו מדבר כך? כי הוא מרגיש יותר בנוח לבטא את הספק שלו, בכך ... מציג את הדברים בצורה אובייקטיבית כעובדה ממשית, כאילו שאתה רואה קיר, ואומר שיש כאן קיר, שזה נקרא בצורה עובדתית, שהיא צורה שבה אתה מתאר עובדות ממשיות, שאין לך בהן ספק, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה כזאת, אז בעצם בכך אתה משדר לתת המודע של השומע, שהדברים הם עובדה ממשית, ושאסור לו להטיל בהם ספק כלשהו. ואז, כאשר השומע בודק בתוכו את מה שאמרת, הוא בעצם מרגיש רמת קושי רגשי גדולה יותר, לבדוק את נכונות הדברים. מאחר שהם הוצגו כעובדות, ובכך בעצם לא ניתנה לגיטימציה לבדיקת הרעיון, כי הוא הוצג כעובדה, ועובדות אין צורך לבדוק אותן. אבל ברגע שאתה מציג את הדברים בצורה סובייקטיבית בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הרעיון, אבל משדר שהוא רק רעיון סובייקטיבי בלבד, דהיינו, ... בצורה שונה מהצורה שהיית מציג את העובדה שעכשיו יום או עכשיו לילה, הרי שבעצם אתה משדר לתת המודע של השומע, שאתה עצמך לא בטוח במה שאתה אומר, ואז אתה נותן לגיטימציה לכך שהוא בודק את מה שאתה אומר. ועליך פשוט לבדוק, ... היית ומה היית משדר כאשר היית מתאר עובדות, והאם באמת אתה מציג כך את הרעיון שלך, שאתה רוצה שיקבלו אותו?! כי אם לא, אז הרי שאתה נותן לגיטימציה לכך שהשומע יבדוק את נכונות הרעיונות שלך, כי אתה עצמך משדר לו, שמה שאתה אומר, זאת לא עובדה, אלא רק פירוש בלבד. והשומע, בכל מקרה מנסה לבדוק את מה שאתה אומר לו. אבל ככל שהדברים מוצגים בצורה יותר עובדתית ופחות בצורה של פירוש, כך בעצם אתה שולל את הלגיטימציה של השומע, לבדוק את אמיתות הסיפור שלך. וכך ממילא קשה לו רגשית לבדוק את אמיתות הסיפור שלך, וכך יש סיכוי גדול יותר לכך שהוא ישתכנע ויקבל ויאמין למה שאמרת. ואתה... אתה אל תפחד לבדוק עובדות ולא רק פירושים... כדי שלא יעבדו עליך... ...

... דיבייטינג שכנוע - להפוך עובדה לפירוש ולהפוך פירוש לעובדה - איך לעשות מניפולציות? איך ... איך לנצח בוויכוח? טכניקות מכירה NLP להגדיל מכירות וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך לשכנע אנשים וכיצד באפשרותך להשפיע על אנשים. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות. ואסביר, כי את כל הדברים שברצונך לשכנע בהם, אפשר לחלק אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת של עובדות, דהיינו, דברים עובדתיים שקרו בפועל וברצונך לשכנע מישהו שאכן קרה אותו אירוע ושאכן קרתה אותה עובדה. והקבוצה השנייה היא של דברים שהם רק פירושים בלבד. דהיינו, הם לא עובדות שקרו בפועל, אלא הם פירושים של דברים שקרו. לדוגמה: יש לי בבית שולחן יפה. זה שיש בבית שולחן, זאת עובדה. זה שהוא יפה או לא יפה, זה כבר פירוש של העובדות, אך זאת אינה עובדה. או לדוגמה: אשתי הכינה עוגה טעימה. אשתי הכינה עוגה, זאת עובדה. אך זה שהעוגה טעימה, זה כמובן כבר פירוש של העובדות. ומי שיתבונן יראה, שעובדה היא דבר הרבה יותר יציב ואמין, מאשר פירוש של עובדה. כי העובדה, היא דבר שקיומו הוא מחויב. דהיינו, מחויב שאכן הדבר קרה, ואין אפשרות לומר שהוא לא קרה, כי עובדתית הוא קרה. אאכ אתה רוצה לשקר, נגד העובדות ונגד המציאות. אבל פירושים של המציאות, עליהם הרבה יותר קל להתווכח. כי הפירוש, הוא רק אפשרי בלבד. דהיינו, לא מחויב שהוא ... נכון. וזה בעצם אומר, שברגע שאתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, לשם כך עליך להחליש את מה שהוא אומר ולחזק את מה שאתה אומר. והדרך להחליש רעיונות, היא על ידי זה שהופכים את העובדות, לפירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד (= להפוך את העובדה לפירוש). וכמובן על ידי זה שמחדדים ומזכירים כל הזמן על הפירושים עצמם, שהם רק פירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד. ולעומת זאת, כדי לחזק רעיון כלשהו, לשם כך עליך להפוך את הפירוש לעובדה. שזה בעצם אומר, שעליך להציג את ...

... מניפולציות - איך להפוך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? איך לנצח בדיבייטינג? איך להשפיע על ... רעיון כלשהו, היא על ידי חיזוק והדגשת הרעיונות האובייקטיביים, שיש באותו הרעיון. ואסביר, כל רעיון בעולם וכל דעה בעולם, אפשר לחלק אותה לעובדות אובייקטיביות ולפירושים סובייקטיביים. ועובדות אובייקטיביות בהקשר הזה פירושו, החלקים של הרעיון שנתפשים כעובדות אובייקטיביות שכולם מסכימים עליהן שקל יותר להסכים איתם ולהזדהות איתם. והפירושים הסובייקטיביים של הרעיון, בהקשר הזה פירוש, החלקים של הרעיון, שנתפשים כפירושים סובייקטיביים ואישיים בלבד, ושקשה יותר להסכים איתם שלא כולם מסכימים איתם. ומי שיתבונן היטב יראה, כי הרעיונות והדעות השונות, מורכבות גם מעובדות אובייקטיביות וגם מפירושים סובייקטיביים. ואנשים, הרבה יותר קל להם להזדהות וליצור הזדהות עם עובדה אובייקטיבית, מאשר להזדהות עם פירוש סובייקטיבי. וזה בעצם אומר, שאם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך להעצים ולהדגיש את נקודות התורפה ואת נקודות החולשה שלו. שהן הפירושים הסובייקטיביים שיש באותו הרעיון. שזה בעצם אומר, שעליך לחפש איפה בתוך כל הרעיון שאתה רוצה לשלול אותו, איפה בתוכו יש חלקים שהם רק פירושים אישיים, ושלשומע הרבה יותר קל להבין שזה רק פירוש אישי וסובייקטיבי אך זה לא עובדה אובייקטיבית. וכאשר אתה רוצה להחליש רעיון כלשהו, הדרך לכך היא על ידי זה שאתה מדגיש ומבליט את הפירושים הסובייקטיביים שיש בו, ועל ידי זה שאתה יוצר תחושה שכאילו כל הרעיון עצמו, הוא רק נקודת מבט סובייקטיבית בלבד. כי לקחת עובדה אובייקטיבית ולומר עליה שהיא רעיון סובייקטיבי בלבד, זאת כמובן בעיה. כי אנשים לא יקבלו את זה. ולכן אפשר לקחת את נקודות התורפה של הרעיון, שהוא הפירושים הסובייקטיביים, החלקים של הרעיון שיותר קל לשכנע שהם רק סובייקטיביים ופירושים אישיים בלבד. ועליך ליצור את הרושם, כאילו כל הרעיון כולו, הוא כולו רק סובייקטיבי ופירוש אישי בלבד. וכאשר אתה לוקח רעיון כלשהו ורוצה להחליש אותו, אז עליך ליצור רצף של החלשות ... אותו הרעיון, אפשר לעשות על ידי זה שאתה מדגיש ומעצים את החלקים של הרעיון, שבהם הכי קל לאנשים להטיל ספק. שאלו החלקים של הרעיון, שהם אינם עובדות אלא הם רק פירושים אישיים בלבד. ויותר מזה, אם בטעות זה שהציג את הרעיון, בטעות או במזיד, לקח פירוש אישי שלו, והציג אותו כעובדה אובייקטיבית, עליך להדגיש ולהראות, כיצד נעשה כאן ניסיון לרמות את השומעים. וכיצד אותו ... תדגיש יותר מידי שחלק כלשהו של הרעיון הוא רק אישי וסובייקטיבי בלבד, הרי שבכך בעצם אתם גורם לשומע להתחיל לבדוק כל חלק של הרעיון, האם הוא עובדה אובייקטיבית או פירוש סובייקטיבי. ואז ממילא יכול להיות שהוא ישים לב יותר טוב, לעובדות האובייקטיביות, שאתה רוצה שהוא יתייחס אליהן כאל

... משפטיות, סנגוריה, קטגוריה, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, יעוץ לעורכי דין, להטיל ספק, להרשיע חשוד, לזכות חשוד, רומן זדורוב, ראיות נסיבתיות, ראיות פליליות, ראיות פורנזיות כיצד מתמודדים עם ... נאשם בפשע, מערכת המשפט מתבססת על ראיות שונות כדי לקבוע אם הוא אשם או זכאי. אליעד כהן הסביר בהרצאה שראיה משפטית איננה עומדת בפני עצמה אלא תמיד תלויה בפירוש שניתן לה. ההבחנה החשובה היא בין מה שמהווה עובדה ובין מה שנחשב כפירוש של העובדות. הרבה פעמים נדמה לאנשים שמה שהם רואים או שומעים הוא עובדה חד - משמעית, אך למעשה מדובר בפירוש. לדוגמה, אם יש וידאו המתעד אדם מסוים מבצע שוד, אפשר ... אחר או אירוע קודם, ולא באותו יום של הפשע. דוגמה נוספת: כאשר נמצאות טביעות אצבע על סכין בזירת רצח, החשוד יכול להסביר שבסך הכל חתך תפוח בסכין ביום אחר. העובדה שטביעותיו נמצאות על החפץ איננה הוכחה מוחלטת שהוא ביצע ... יש צורך לבדוק האם יש ראיות ישירות שהחשוד באמת השתמש בכבל הזה כדי להתעלל, או שאולי הכבל משמש שימוש רגיל כמו שיש לרוב האנשים בבית. מדוע חשוב להטיל ספק בפירושים של ראיות משפטיות? אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים ... באופן ברור שהנהג פגע בו, אך למעשה האדם קפץ על הרכב בכוונה כדי לזייף תאונה ולקבל כסף מחברת הביטוח. לכן יש תמיד לקחת בחשבון את ההקשר הכולל ולא להסתמך על פירוש חלקי של המצב. אליעד מוסיף כי ניתן לפרש כל סיטואציה ביותר מדרך אחת, וצריך לבדוק היטב כל פרט ופרט בטענות התביעה מול העובדות. העובדות הן נתון קבוע, אך הפירוש להן הוא גמיש ומשתנה, ולכן בכל ראייה ניתן להטיל ספק אם היא באמת מוכיחה מעבר לכל ספק את אשמתו של הנאשם. כיצד הפירוש משפיע על המשפט בפרשת רומן זדורוב? אליעד משתמש כדוגמה במשפט המפורסם של רומן זדורוב, ומסביר שהרבה מהראיות נגדו היו נסיבתיות וניתנות לפרשנויות שונות. גם כשהוצגו ראיות פורנזיות או ראיות נסיבתיות, תמיד ניתן היה להטיל ספק ולהציע הסבר חלופי ... ספק בכך ולומר שהשחזור לא אמיתי אלא שהוא מבוסס על מידע קודם שניתן לו. כלומר, השחזור אינו בהכרח מוכיח שהחשוד ביצע את העבירה. למה אליעד כהן טוען שאין עובדות מוחלטות אלא רק פירושים? אליעד מציג גם את העיקרון הפילוסופי שרבי נחמן הציג - ... נראית מובנת מאליה. הוא נותן דוגמה נוספת מעולם היומיום: אם אדם אומר אני רוצה לאכול, אפשר להטיל ספק בכך ולשאול האם הוא באמת רוצה לאכול או רק אומר זאת מסיבה אחרת, ואולי אפילו בכלל הוא אמר זאת מבלי להתכוון. לסיכום, אליעד מציין שחשוב לזכור שתמיד ניתן להטיל ספק בכל פירוש או ראיה, ושמערכת המשפט צריכה לבדוק לעומק כל פרט לפני שתכריע לכיוון של הרשעה או זיכוי. איך להטיל ספק בראיות משפטיות? האם ראיות פורנזיות הן ודאיות? איך מפרשים ראיות נסיבתיות? איך לזכות חשוד בבית משפט? האם ראיה משפטית היא תמיד עובדה? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? כיצד להתמודד עם ראיות נסיבתיות? ...