והפעם ננתח עניין של הסקה לוגית ושל חשיבה לוגית, איך נכון לחשוב ואיך נכון להסיק מסקנות בצורה נכונה. ונשיב לשאלה הבאה והיא: אם בכל פעם שקורה A קורה גם B ובכל פעם שלא קורה A לא קורה B, ובכל פעם שקורה B קורה A ובכל פעם שלא קורה B לא קורה A, האם זה אומר, ש A גורם ל B?
אז ראשית צריכים לשאול, מה קדם למה, האם A קורה לפני B או ש A קורה במקביל ל B או ש A קורה אחרי B. כי בשביל ש A יהיה הסיבה שגורמת ל B לקרות, לשם כך בהכרח ש A חייב לקרות אחרי B וש B לא יכול לקרות לפני A. ולכן אם ו B קורים ביחד, או שלא ברור מתי בדיוק הם קורים, או שאפילו לפעמים B לא קורה רק אחרי A או שלפעמים A לא קורה אך ורק לפני B, הרי שלא בהכרח יש כאן סיבתיות.
ולצורך העניין, נניח ש A תמיד קורה לפני B. דהיינו, נניח שתמיד כאשר אין A אז אין B ותמיד B קורה אחרי A. ונניח ש B קורה אך ורק אם A קרה לפניו. ונניח גם, שמה שהיה הוא זה שיהיה ושהמציאות הזאת, לעולם לא תשתנה. במילים אחרות, תמיד ללא יוצא מן הכלל, A קורה לפני B. אז במקרה כזה, האם יהיה נכון לומר ש A הוא גורם ל B לקרות.
ויש בזה כל מיני נקודות מבט. נקודת מבט אחת אומרת, שיתכן שיש גורם C, שבכל פעם שהוא עושה את A הוא עושה אחר כך את B. ושרק אם הוא עושה את A הוא עושה אחריו את B. והרי שבעצם הגורם ל B, הוא לא A, אלא C. אבל זאת עוד נקודת מבט, שבמובן מסוים, מנטרלת את כל הרעיון של סיבתיות. ובהקצנה שלה, מה שנמצא מחוץ לזמן ולמקום, אחראי על מה שקורה בתוך הזמן והמקום, שזה כמובן עניין אחר. אבל עדיין צריכים לקחת גם אותו בחשבון.
אבל הפעם אסביר נקודת מבט, בתוך העולם של סיבתיות בתוך הזמן והמקום. ובפשוטם של דברים, אם אחרי A תמיד קורה B ו B תמיד קורה אך ורק אחרי A, אז לכאורה נראה ש A גורם ל B. אבל זאת לא בהכרח האמת וכל האמת ואך ורק האמת.
ולמה? כי יתכן ש A לבדו לא בהכרח יגרום ל B. וכדי ש B יקרה, צריך שיקרה עוד משהו נוסף, לדוגמה X. דהיינו, יתכן שבכל פעם אחרי שקורה A קורה גם X. ורק A + X, רק שניהם ביחד גורמים ל B. אבל A לבדו בכוחות עצמו, לא יכול לגרום ל B לקרות.
לדוגמה: נניח שבכל פעם שמישהו חולה, אחר כך הוא לא מרגיש טוב. ונניח שבכל פעם שהוא לא מרגיש טוב, לפני כן הוא חולה. האם זה אומר שהוא לא מרגיש טוב, כי הוא חולה? והתשובה...
אז ראשית צריכים לשאול, מה קדם למה, האם A קורה לפני B או ש A קורה במקביל ל B או ש A קורה אחרי B. כי בשביל ש A יהיה הסיבה שגורמת ל B לקרות, לשם כך בהכרח ש A חייב לקרות אחרי B וש B לא יכול לקרות לפני A. ולכן אם ו B קורים ביחד, או שלא ברור מתי בדיוק הם קורים, או שאפילו לפעמים B לא קורה רק אחרי A או שלפעמים A לא קורה אך ורק לפני B, הרי שלא בהכרח יש כאן סיבתיות.
ולצורך העניין, נניח ש A תמיד קורה לפני B. דהיינו, נניח שתמיד כאשר אין A אז אין B ותמיד B קורה אחרי A. ונניח ש B קורה אך ורק אם A קרה לפניו. ונניח גם, שמה שהיה הוא זה שיהיה ושהמציאות הזאת, לעולם לא תשתנה. במילים אחרות, תמיד ללא יוצא מן הכלל, A קורה לפני B. אז במקרה כזה, האם יהיה נכון לומר ש A הוא גורם ל B לקרות.
ויש בזה כל מיני נקודות מבט. נקודת מבט אחת אומרת, שיתכן שיש גורם C, שבכל פעם שהוא עושה את A הוא עושה אחר כך את B. ושרק אם הוא עושה את A הוא עושה אחריו את B. והרי שבעצם הגורם ל B, הוא לא A, אלא C. אבל זאת עוד נקודת מבט, שבמובן מסוים, מנטרלת את כל הרעיון של סיבתיות. ובהקצנה שלה, מה שנמצא מחוץ לזמן ולמקום, אחראי על מה שקורה בתוך הזמן והמקום, שזה כמובן עניין אחר. אבל עדיין צריכים לקחת גם אותו בחשבון.
אבל הפעם אסביר נקודת מבט, בתוך העולם של סיבתיות בתוך הזמן והמקום. ובפשוטם של דברים, אם אחרי A תמיד קורה B ו B תמיד קורה אך ורק אחרי A, אז לכאורה נראה ש A גורם ל B. אבל זאת לא בהכרח האמת וכל האמת ואך ורק האמת.
ולמה? כי יתכן ש A לבדו לא בהכרח יגרום ל B. וכדי ש B יקרה, צריך שיקרה עוד משהו נוסף, לדוגמה X. דהיינו, יתכן שבכל פעם אחרי שקורה A קורה גם X. ורק A + X, רק שניהם ביחד גורמים ל B. אבל A לבדו בכוחות עצמו, לא יכול לגרום ל B לקרות.
לדוגמה: נניח שבכל פעם שמישהו חולה, אחר כך הוא לא מרגיש טוב. ונניח שבכל פעם שהוא לא מרגיש טוב, לפני כן הוא חולה. האם זה אומר שהוא לא מרגיש טוב, כי הוא חולה? והתשובה...