🖨שכר ועונש - צדיק וטוב לו, רשע ורע לו - גיהנום וגן עדןובו יתבאר עניין השכר והעונש, שיש במציאות. כי יש כאלו שנדמה להם, שהעולם הוא הפקר, ושאיש הישר בעיניו יעשה. ויש כאלו שנדמה להם שהעולם הזה הוא הפקר, ושמי שעושה רע או טוב, הוא יקבל את עונשו או את שכרו, רק בעולם הבא וכולי. וכיו"ב שנדמה לאדם, כאילו שאין שכר ועונש מיידי בזמן אמת, כדי שתהיה לאדם בחירה חופשית, וכיו"ב שאר הטעויות.
והטועים אינם רואים את האמת, שהמציאות שלנו היא מדויקת להפליא. ותכף ומיד שאדם עושה רע, תכף ומיד הוא מקבל את עונשו. ותכף ומיד שאדם עושה טוב, תכף ומיד הוא מקבל את שכרו. ולעשות טוב או רע, פירושו, עד כמה האדם מבין את המציאות. כי למציאות שלנו, יש חוקיות שלפיה היא עובדת. ומי שמבין את החוקיות הזאת, כפי מה שהיא באמת, הוא טוב לו. ומי שלא מבין את הסיבה האמיתית, שבגללה הדברים קורים, הוא רע לו.
ומצד המציאות עצמה, אין טוב ורע כלל, כי הכל אחד ממש. אבל מצד האדם עצמו, יש טוב ורע ממש, והכל מדויק להפליא. כי צדיק טוב לו, ורשע רע לו. והצדיק, חווה את המציאות, כהתגלות רצונו העצמי, ואז טוב לו. והרשע, שמשקר ואומר שיש נפרדות, ושהוא נפרד מהמציאות, ממילא המציאות היא לא כרצונו, ואז ממילא יותר רע לו. ומי שרוצה לדעת האם הוא צדיק או רשע, שפשוט יבדוק, עד כמה טוב לו או רע לו.
והעברות של האדם, הן בעצמן נוקמות בו. והמצוות של האדם, הן עצמן השכר שלו. והמצוות או העברות, אלו השכלים שבהם נאחז האדם, והפירושים שלפיהם מבין האדם את המציאות. ומי שעושה עבירות, דהיינו, מפרש את המציאות בצורה שגויה, הוא מקבל את עונשו בזמן אמת, תוך כדי זה שהוא מפרש אותה בצורה שגויה. וככל שהאדם מפרש את המציאות, בצורה של יותר נפרדות, כך רע לו יותר.
ומי שהוא צדיק אמיתי שעושה רק מצוות כל הזמן, הוא מבין ומפרש את המציאות, לפי מה שהיא באמת. ואז הוא מקבל את השכר שלו, בזמן אמת, תוך כדי זה שהוא מבין את המציאות.
כי גן עדן וגיהנום, הם בתוך הלב של האדם. ואצל אחד, העולם הזה הוא הגיהנום, ואצל האחר,...
ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדיםענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדיםענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה? רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה יעילה יותר ותחנך טוב יותר. אך אליעד כהן מסביר שהשאלה הזו מפספסת את הנקודה המרכזית. השאלה האמיתית אינה האם להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד. לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא ילד רע, ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה ... ילד? אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה כלל, מפני שהיה יכול למנוע את המעשה מראש. אבל מכיוון שאין כוח מוחלט, נאלצים להעניש בניסיון להרתיע ולמנוע מעשים בעתיד. אבל גם כאן לא בטוח שהענישה תשיג את התוצאה הרצויה, מפני שהענישה יכולה לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות. האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה? יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין ... הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית. האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות? בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום או תאונת פגע וברח תהיה קיצונית מאוד, כמו עונש מוות, אפשר לחשוב ... אבל בפועל זה יכול ליצור דווקא זלזול בערך החיים או לגרום לאנשים לנסות לברוח ולסכן אחרים יותר. כלומר, החמרת ענישה אינה בהכרח מורידה את כמות העבירות, לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר. האם תמיד צריך לספק לילד ... לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין גבולות, אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב ... הנכון הוא לפעמים להתאים את המציאות לילד, ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא. מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים? אליעד מסכם שאין תשובה מוחלטת ונוסחה ברורה בענישה ובחינוך. כל גישה יכולה להוביל לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות ... התמודדות עם כעס ונקמנות פיתוח ביטחון עצמי אל מול עימותים חרדות ומתח אצל ילדים והוריהם מהי השאלה המרכזית לגבי ענישה וכיצד היא צצה? שאלה: מהי בכלל הגישה היעילה בענישת ילדים, והאם יש משמעות לענישה מחמירה לעומת ענישה מקלה? תשובה: לעיתים עולה הרעיון שענישה מחמירה עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר, אך קודם כל צריך לשאול אם ענישה כשלעצמה היא הגישה הנכונה. פעמים רבות מקובל לשאול מה עדיף: ענישה מחמירה או ענישה מקלה?, אולם כדאי לעצור ולשאול: האם ענישה בכלל עוזרת?. יש אנשים הסבורים שענישה יוצרת נזק יותר מאשר תועלת, משום שהילד הנענש עלול לחוש טינה או לרצות לנקום. מנגד, יש הסבורים שיש כוח בענישה כדי להציב גבולות ברורים. כאן מגיעה נקודה חשובה: עצם הקונספט של ענישה איננו מחויב. כלומר, לא בטוח שחובה להעניש, ולא בטוח גם שאסור להעניש. המסקנה היא שענישה עשויה לתרום במקרים מסוימים, אך באחרים היא עלולה להזיק. האם תמיד יש יתרון בענישה או שמא בכלל עדיף להימנע ממנה? שאלה: למה בכלל לעסוק בענישה? תשובה: הרצון להעניש נובע מכך שיש כוח מסוים בידי המעניש, אך הכוח איננו מוחלט. אם למעניש היה כוח מוחלט, ... שכן הוא היה פשוט מונע את הפעולה השלילית בקלות. בפועל, כאשר ילד מתנהג בצורה לא רצויה, חלק מההורים מאמינים שענישה תרתיע את הילד, בעוד אחרים מפחדים שהענישה תייצר נקמנות או מרדנות. האם ייתכן שדווקא פרס על מעשה רע יעודד התנהגות טובה? שאלה: יכול להיות מצב פרדוקסלי ... גם סיכון: אולי הילד יפרש זאת כעידוד להתנהגות אלימה. זו דוגמה לכך שהדברים מורכבים, ושקיימות נקודות מבט שונות. האם ענישה בהכרח מייצרת יותר שנאה וטינה? שאלה: מה החיסרון בלתת עונש לילד שהרביץ לאחר? תשובה: מצד אחד, הענישה עלולה לגרום לילד להרגיש שהוא ילד רע ושהוריו אינם אוהבים אותו. במצב כזה, הוא עשוי לפתח תחושת ניכור, שנאה ... תחזק את הדחף הפנימי שלו לעשות שוב את ההתנהגות השלילית, כדי לבטא את הכעס שלו על העולם. זאת אומרת, הענישה יכולה לגרום לכך שהילד יעמיק בתחושות של לא אוהבים אותי, אני לא שייך, אני רע, מה שעלול להביא אותו להגביר את ההתנהגות השלילית כדי להילחם בכולם. לכן, בכל גישה של ענישה, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהיא תשיג את ההפך מהרצוי. האם יש דרך אבסולוטית להכריע אם צריך להעניש או ... שאלה: אז מה השורה התחתונה? להעניש או לא להעניש? תשובה: אין תשובה מוחלטת. לכל צעד יש יתרונות וחסרונות. לפעמים ענישה יכולה לפתור בעיה מידית, אך לגרום לנזקים לטווח ארוך. לפעמים תגובה רכה מדי יכולה גם היא לעודד את הילד ...
עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הוריםעונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הוריםעונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים האם נכון להעניש ילד אוטיסט שמתנהג לא כראוי? השאלה שעומדת במרכז השיחה של אליעד כהן עוסקת במצבים שבהם ילד אוטיסט מתנהג בצורה ... באשמת הילד - האם הוא עשה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה - אלא בשאלה המרכזית: האם הענישה תסייע במניעת התנהגות זו בעתיד או לא. לדברי אליעד, המחשבה הראשונית של אנשים רבים היא לבחון את רמת ההבנה ... וילד שמבין חלקית, ייענש חלקית. אליעד שולל את החשיבה הזו ומדגיש שהעניין החשוב באמת הוא מה תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד. האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה? כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל או מנסה לקפוץ מהחלון. למרות שתינוק אינו מבין את המשמעות של המעשה, לעיתים יש צורך להשתמש בענישה או בכאב קל, כמו מכה קטנה ביד, לא משום שהוא אשם, אלא כדי ליצור התניה שתמנע את ההתנהגות המסוכנת ... קשר ברור בין הפעולה שלו לתוצאה שתגיע בעקבותיה, גם אם הוא לא מבין את הסיבה בצורה עמוקה. האם יש להעניש ילד אוטיסט יותר חזק מאשר ילד רגיל? נקודה מעניינת שאליעד מעלה היא שלפעמים דווקא בגלל שילד אוטיסט לא מבין ... לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא תלוי לחלוטין במצב ובתגובות של הילד. איך להימנע מענישה שגויה ומתי לא להעניש? אליעד מדגיש שהענישה חייבת להיות מותאמת למטרה אחת בלבד - מניעת ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם המטרה היא לפרוק כעס או לנקום, הענישה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשיפור התנהגות הילד. במקרה כזה, אפשר אפילו לפגוע עוד יותר בילד או ביחסים איתו. הענישה צריכה להיות כלי חינוכי בלבד, ללא מעורבות רגשית אישית של המעניש. מהם שלבי הענישה הנכונים בפועל? בפועל, אליעד מציע להורים להשתמש בשלבי ענישה הדרגתיים ומותאמים אישית: שלב ראשון: נסו עונש קל יחסית ובחנו את התגובה של הילד. בדקו האם ההתנהגות חוזרת על ... הדרושה. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהשאלה החשובה באמת היא לא אם הילד האוטיסט אשם, מבין או לא, אלא האם הענישה שבחרנו מונעת מההתנהגות השלילית לחזור על עצמה. הדרך להגיע לתשובה הנכונה היא באמצעות ניסוי וטעייה, תוך התאמה אישית של שיטות הענישה לילד הספציפי ולתגובותיו. חינוך ילדים אוטיסטים התניה וענישה אוטיזם והבנת תוצאות הדרכת הורים עונשים לילדים אוטיסטים מה עושים כשילד אוטיסט בורח מהבית או מבצע התנהגות בלתי רצויה? ... כן - כמה וכיצד? אליעד מציע כי השאלה המרכזית לא נוגעת רק לרמת האוטיזם של הילד, אלא למטרה של הענישה ולתוצאות שלה. התשובה לשאלה האם להעניש או לא תלוית במטרה של הענישה: האם הכוונה היא להרתיע את הילד מהתנהגות זו בפעם הבאה? אם כן, אז יש להעניש על מנת למנוע את ... רעה. במקום זאת, חשוב לשאול את עצמנו מה יהיה הכלי היעיל ביותר כדי למנוע את חזרת ההתנהגות הזו. האם הענישה משפיעה על ילדים אוטיסטים? הבעיה המרכזית היא לדעת אם הענישה אכן תעזור לשיפור ההתנהגות של הילד. לא תמיד ידוע אם עונש כלשהו ישפיע, כי ילד אוטיסט יכול להבין את המציאות בדרכים שונות. בשיחה עם שואל, אליעד מציין כי בעוד שאדם רגיל יכול להבין את עונשו ולהפנים את מטרת הענישה, ילד אוטיסט עשוי להיתקל בקשיים בהבנת הקשר בין ההתנהגות לבין העונש. לפיכך, התשובה לא תמיד ברורה. מה מטרת הענישה? אליעד מדגיש כי מטרת הענישה היא למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם מטרת הענישה היא לנקום או להוציא עצבים על משהו שעשינו במהלך היום, אז הענישה לא תסייע בשיפור ההתנהגות. אם מטרת הענישה היא למנוע חזרה על פעולה לא רצויה, אז יש לפעול בדרכים שיביאו לתוצאה הרצויה, ללא קשר אם הילד הבין ... איך להעניש ילד אוטיסט? ההבנה כאן היא שהשאלה החשובה אינה אם הילד הבין את העונש או לא, אלא אם הענישה אכן תעזור למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אליעד מציין כי גם בעלי חיים יכולים להיות מאלפים בעזרת התניה ... ננסה משהו חזק יותר. מה הילד אוהב ומה לא? מהם הגבולות שלו? לפי כל מקרה, צריך להתאים את הצורת הענישה, תוך שמירה על איזון - כי הענישה לא צריכה להיות קשה מדי, ולא קלה מדי. חינוך ילדים אוטיסטים התניה וענישה אוטיזם והבנת תוצאות הדרכת הורים עונשים לילדים אוטיסטים עכשיו ילד אוטיסט שבורח מהבית לא רק ברח מהבית גם הלך ... מבין משהו אז אולי עונש יעזור אולי משהו אחר יעזור אולי הסבר נוסף. אליעד: אתה עכשיו נכנס למה צורת הענישה אז ככה אז בא נלך על כזה דבר יש אנשים שיטעו לחשוב שהשאלה היא זה תלוי כמה הוא אוטיסט ... או לא אשם? ש: הוא לא אשם אני אתן לו מכה ביד שיזכור. אליעד: יפה אז זה מה מטרת הענישה אין קשר בין אם הוא מבין או לא מבין זה נספח השאלה היא מה מטרת הענישה, אם מטרת הענישה זה כי היה לך יום רע בעבודה ואתה רוצה להוציא את העצבים על מישהו תעניש אותו ככל יכולתך אתה יכול גם להעניש את עצמך אתה גם יכול לדפוק להרביץ לתקרה מה שבא לך תעשה, אם מטרת הענישה זה כי אתה רוצה לנקום בזה על זה שפעם התעללו בכך תעניש אותו אם זה על זה אבל אם ... קל מדי ולא קשה מדי זה נכון זה צריך לעשות, בקיצור התשובה האם וכמה צריך להעניש אותו תלוי במטרת הענישה אם מטרת הענישה זה למנוע את ההתיישנות בפעם הבעה אז תעניש אותו לפי הצורך ואין קשר אם הוא הבין לא הבין כן ...
המקל והגזר לעצמך, לעשות לעצמך סנקציות, לאתגר את עצמך, איך להעניש את עצמך? לחם ומים, הגוף כאויב של הנשמה, הדרך של רבי נחמן מברסלב, איך לעשות לעצמך מוטיבציה? איך לחנך את עצמך? איך לחזק את הרצון? אוטוסוגסטיההמקל והגזר לעצמך, לעשות לעצמך סנקציות, לאתגר את עצמך, איך להעניש את עצמך? לחם ומים, הגוף כאויב של הנשמה, הדרך של רבי נחמן מברסלב, איך לעשות לעצמך מוטיבציה? איך לחנך את עצמך? איך לחזק את הרצון? אוטוסוגסטיההמקל והגזר לעצמך, לעשות לעצמך סנקציות, לאתגר את עצמך, איך להעניש את עצמך? לחם ומים, הגוף כאויב של הנשמה, הדרך של רבי נחמן מברסלב, איך לעשות לעצמך מוטיבציה? איך לחנך ... עצמך כדי לייצר מוטיבציה, להתמודד עם אתגרים ולהשיג מטרות בחיים. לפי אליעד, האדם יכול ליצור לעצמו מערכת של סנקציות (עונשים) ותגמולים אישיים כדי לחזק את הרצון שלו ולהתגבר על מכשולים או על חוסר מוטיבציה. במקום לחכות לתמריצים חיצוניים, אפשר להשתמש בשיטה זו בצורה פנימית ואישית, שמבוססת על מנגנון פשוט של התניה עצמית, המכונה גם אוטוסוגסטיה. איך אפשר להעניש את עצמך בצורה אפקטיבית? אליעד מציג דוגמאות רבות ודרכים מגוונות להשתמש בשיטת הענישה העצמית. הדוגמה הראשונה והפשוטה ביותר היא לקבוע סנקציה על עצמך לגבי דברים שאתה רוצה להשיג, למשל: אם יש לך ... אחרת שמטרידה אותי - אני לא אאפשר לעצמי ליהנות מדברים אחרים כמו טלוויזיה, אוכל אהוב, בילויים או עישון. למה הענישה העצמית עובדת? לפי אליעד כהן, הענישה העצמית עובדת משום שהיא מבוססת על מנגנון של מניעת עונג וסיפוק עצמי, מה שדוחף את האדם להתאמץ יותר על ... זוהי סוג של מניפולציה עצמית חיובית, שעוזרת לך להתמקד ולהתקדם לעבר המטרות שלך. איך רבי נחמן השתמש בשיטת הסנקציות והעונשים העצמיים? אליעד מביא כדוגמה נוספת את רבי נחמן מברסלב, שסיפורי חייו מלמדים על כך שנהג להשתמש בשיטה קיצונית של ענישה עצמית, מתוך אמונה שהגוף הוא האויב של הנשמה. רבי נחמן נהג לענות את גופו בדרכים פיזיות שונות, כגון צומות ... לפי אליעד, נמצאת דווקא בראש, בתודעה וברצון. במקום להילחם בגוף בצורה הרסנית, עדיף לשים דגש על שינוי התפיסה והמחשבות. הענישה העצמית אמורה להיות יותר עדינה ופחות קיצונית, ובכך לעזור לך להבין מה באמת חשוב לך בחיים ואיך לפתור בעיות אמיתיות. דוגמאות נוספות לענישה עצמית יומיומית אליעד מציע דרכים נוספות ופשוטות יותר ליישם ענישה עצמית יומיומית, למשל, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא יכול להגיד לעצמו שבכל פעם שהוא מרגיש צורך לעשן, הוא ... שהוא נהנה ממנה, או אכילת מאכל אהוב. לסיכום, אליעד מדגיש כי המטרה בשימוש בשיטת המקל והגזר העצמי אינה רק הענישה עצמה, אלא יצירת מוטיבציה אמיתית לשינוי ולהבנת עצמך. השיטה היא למעשה כלי יעיל להעצמת כוח הרצון, שיפור המודעות והיכולת להתמודד עם אתגרים אישיים, והיא מבוססת על שליטה עצמית והתניה פסיכולוגית חיובית. איך להעניש את עצמי בצורה אפקטיבית? שיטת המקל והגזר לעצמך למה רבי נחמן צם שבוע? אוטוסוגסטיה וענישה עצמית האם הגוף הוא האויב של הנשמה?
עדות אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישהעדות אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישהעדות אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישה מהי מטרת הענישה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שלענישה במערכת המשפט יש שתי מטרות עיקריות: הראשונה, למנוע מהפושע עצמו לבצע שוב את אותו פשע או פשעים נוספים בעתיד, ... פשעים דומים. אליעד מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שמערכת המשפט בכלל קיימת היא כדי למנוע פשיעה עתידית ולא רק כדי להעניש על פשע שכבר בוצע. לדבריו, מערכת המשפט אינה מונעת מנקמה או מרצון לספק את הקורבן. למרות שלעתים אנשים עשויים להרגיש טוב יותר מכך שהעבריין נענש, הרגשה זו אינה נחשבת לשיקול משמעותי בענישה. המטרה המרכזית של הענישה היא ליצור הרתעה ולמנוע עבירות נוספות בעתיד, הן על ידי העבריין עצמו והן על ידי אחרים. מה אליעד כהן ... וזאת על ידי בידול הנסיבות של אותו מקרה. עליו להראות שהמקרה הנוכחי ייחודי, שונה ולא מייצג דפוס חוזר, ולכן הענישה החמורה אינה הכרחית כדי להרתיע אחרים. איך אליעד כהן מסביר את החשיבות של נסיבות מקלות בענישה? אליעד מדגים את נושא הנסיבות המקלות ומסביר ששופטים נוטים להקל בעונש כאשר הם משתכנעים שהנאשם ביצע את העבירה בנסיבות חריגות שלא צפויות להישנות בעתיד. למשל, אם אדם גנב כי נקלע ... ושהנאשם אינו בעל נטייה לפשיעה. נסיבות אלה מסייעות לשופט להבין שהנאשם אינו מסוכן לציבור בעתיד. האם הפחד של הנאשם מעונש או החרדה מהמשפט הם נסיבות מקלות? אליעד כהן מבהיר שהחרדה של הנאשם או הפחד שלו מהמשפט אינם נסיבות מקלות. ... שהנאשם יחוש פחד או חרטה, אלא שהנאשם לא יבצע שוב פשע בעתיד. כלומר, החרדה עצמה אינה מהווה סיבה להקלה בעונש, אלא רק אם היא גורמת לשינוי התנהגותי עמוק ומהותי אצל הנאשם. האם יש חשיבות לשיקום העבריין לדעתו של אליעד ... ישתקם בכלא אינה מועילה במיוחד לשכנע את השופט. השיקום חשוב רק כשברור שהעבריין ישתנה ויפסיק להיות מסוכן בעתיד. האם הענישה צריכה להיות סימטרית לפשע שבוצע? אליעד מסביר שבעבר הייתה תפיסה שהענישה צריכה להיות סימטרית לפשע (עין תחת עין). עם זאת, הוא מדגיש שבפועל ענישה כזו אינה ריאלית ולא הגיונית כיום, מכיוון שלעיתים העונש הסימטרי אינו יכול לתקן את הנזק שנגרם. למשל, אדם שפגע בעינו של אחר לא יחזיר לו את העין גם אם יוציאו את עינו של התוקף. לכן, ענישה כיום מתמקדת יותר בהרתעה ובמניעת עבירות עתידיות, ולא בסימטריה פשוטה. כיצד אליעד כהן מציע להתייחס למצבים שבהם אדם כבר ... עצמה. לדוגמה, אדם שגרם בשוגג למות בנו, כבר נענש על כך בעצם הסבל והכאב שלו. במקרים כאלה, הוא מציע שהעונש שהאדם כבר קיבל מהמציאות ישמש נסיבה מקלה משמעותית בענישה. האם חומרת העונש משפיעה על ההרתעה העתידית של פושעים אחרים? אליעד טוען שחומרת העונש אכן משפיעה על ההרתעה של פושעים אחרים, אך הוא גם מבהיר שיש גבול למידת ההרתעה שאפשר להשיג באמצעות ענישה מחמירה. לדוגמה, אף על פי שעונש מוות או מאסר עולם לכל עבירה היה יכול להרתיע יותר, מערכת המשפט בוחרת שלא להחמיר יתר על המידה, אלא רק באופן מידתי בהתאם לחומרת הפשע והנסיבות. כיצד עדות אופי יכולה לשכנע את השופט להקל בעונש? לדעת אליעד, עדות אופי צריכה לשכנע את השופט שהנאשם הוא אדם טוב מיסודו ושביצוע העבירה הוא חריג שאינו תואם ... לשופט להאמין שאין סיכון משמעותי שהוא יחזור על העבירה בעתיד. איך להעיד עדות אופי בבית משפט? מהן נסיבות מקלות בענישה? איך לשכנע שופט להקל בעונש? מה מטרת הענישה במערכת המשפט? כיצד שיקום אסירים משפיע על הענישה? איך להציג עדות אופי יעילה? למה שופטים מקלים בעונש?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...