15:02מעשי ניסים שקרו באמת, סיפורי ניסים שקרו לאנשים, ברכות של צדיקים, סיפורי ניסים רפואיים, סיפורים אמיתיים על ניסים, סיפורי ניסים בזכות תהילים, סיפורי ניסים רבי נחמן, סיפורים על הפרשת חלה, אמונת חכמים, קברי צדיקים
האם ניסים של צדיקים באמת עובדים?
בהרצאה אליעד כהן מסביר לעומק את התופעה של מעשי ניסים, ברכות של צדיקים וסיפורי ניסים שקרו לאנשים. דרך דוגמה הומוריסטית ומפורטת על אדם שתפס קוף בג'ונגל והציג אותו בתור צדיק שמברך אנשים, אליעד ממחיש את ההיגיון השגוי של אנשים המאמינים בניסים מסוג זה.
הסיפור שהציג אליעד הוא על אדם שהלך לג'ונגל, תפס קוף, והביא אותו לביתו, מתוך אמונה שזהו יצור טהור שלא חטא מעולם. אותו אדם חשב שהקוף הוא צדיק קדוש והחליט לגדל אותו בחצר ביתו בתוך כלוב, כדי שלא יתקלקל. בהמשך הוא הציע לכל מי שרוצה, להגיע אל הקוף, לתת לו בננה ולקבל ברכה. אנשים אכן הגיעו, שילמו לקוף בננות או כסף, ובתמורה קיבלו מהקוף ברכות דרך קולות משונים שלא היה ניתן להבין. למרות האבסורד שבסיטואציה, הגיעו אלפי אנשים לקבל ברכות, ואף פורסמו סיפורים של אנשים שנרפאו לאחר שהקוף בירך אותם. ככל שהגיעו יותר אנשים, התפרסם יותר ויותר שהקוף הוא "צדיק" וברכותיו עובדות.
אליעד מסביר שהרבה אנשים מתרפאים ממחלות שונות באופן טבעי, אך כשהם מייחסים זאת לברכת הקוף, נוצר אפקט של פרסום ויחסי ציבור שהופך את הקוף ל"קדוש". האדם שניהל את ה"קוף הצדיק" גם קבע כלל הוגן לכאורה, שבו מי שלא מקבל את הברכה - כספו מוחזר אליו. כך נוצרת תחושה של אמינות אצל הציבור.
הדוגמה הבאה שאליעד נתן היא של אדם שהיה ביער ופגש אריה. מרוב פחד הוא הרים מקל והניף אותו לכיוון האריה, בדיוק באותו הרגע אריה נהרג מכדור רובה של צייד שנמצא רחוק יותר. האדם, שחשב שהוא עצמו הרג את האריה עם המקל, התחיל להאמין שיש לו כוח עליון מיוחד. אליעד מסביר דרך הדוגמה הזו שאנשים ממהרים להסיק מסקנות שגויות ולהאמין בניסים, מבלי לבחון היטב את העובדות.
האם יש הבדל בין ברכה של רב לברכה של קוף?
אליעד כהן טוען שבאופן סטטיסטי, אם יבדקו זאת באופן אובייקטיבי, ברכה של רב או ברכה של קוף יניבו את אותן תוצאות. הוא מתאר ניסוי שבו אדם שמברך הוא רב ואדם נוסף שמברך הוא קוף או כל יצור אחר. כמות הישועות (ניסים רפואיים או אחרים) שיתרחשו כתוצאה מהברכות תהיה זהה לחלוטין באופן סטטיסטי.
הוא מדגיש שבדרך כלל אנשים בוחרים להאמין בצדיק או רב, וכאשר מתרחש מקרה טוב בעקבות הברכה - הם מייחסים זאת ישירות לאותה ברכה. במקרים אחרים שבהם הברכה לא מתממשת, הם לא יפרסמו את הכישלון, וכך נשאר רושם מוטעה של הצלחה גדולה. לדוגמה, אדם שמרותק לכיסא גלגלים שקם והולך לאחר ברכה, הוא מקרה אפשרי רפואית, אך לעולם לא נשמע על נס של אדם בלי רגליים שפתאום צמחו לו רגליים בעקבות ברכת הרב, או אדם שמת שבוע שלם וחזר לחיים. הסיבה לכך היא שהניסים תמיד מוגבלים למה שאפשרי במסגרת ההיגיון הטבעי, ואף פעם לא חורגים ממנו באופן מוחלט.
כיצד ניתן להסביר את הצלחות הניסים כביכול?
אליעד נותן דוגמה נוספת של ניסוי פיננסי, שבו נתנו לקוף לבחור מניות להשקעה בבורסה. בניסוי התגלה שהקוף השיג תשואות טובות יותר ממומחים אנושיים. המסקנה איננה שהקוף גאון פיננסי, אלא שהצלחות מסוימות הן מקריות לחלוטין, ואין להן קשר לכוח או יכולת מיוחדת.
אליעד כהן מסביר שבני אדם פועלים לפי היגיון שגוי בכך שהם מסיקים מסקנות לא נכונות בעקבות אירועים מקריים. עצם העובדה שאנשים הולכים לקבל ברכות מרבנים או מצדיקים ומדי פעם באמת נרפאים, לא מוכיחה כלל שיש קשר ישיר בין הברכה לבין התוצאה. למעשה, המקרים שבהם ברכות לא עבדו הם רבים בדיוק כמו המקרים שבהם הם כן עבדו, אך אנשים בוחרים להתמקד ולהפיץ רק את המקרים החיוביים.
הוא מוסיף שהוכחה אמיתית לקיומו של נס תהיה אם רב או צדיק יוכל באופן קבוע וחד - משמעי לבצע ניסים מבלי להיכשל אף פעם. אך כיוון שלא קיים אף אדם בעולם שיכול לעשות זאת באופן עקבי וללא יוצא מן הכלל, אין באמת בסיס להנחה שלכוחות על - טבעיים או ניסיים יש תוקף אמיתי.
לסיכום, אליעד מדגיש כי עצם ההתרחשות של אירועים חיוביים לאחר ברכות של רבנים או צדיקים אינה מוכיחה דבר לגבי אמיתות הכוחות או הקדושה של אותם אנשים. ההיגיון שמוביל אנשים להאמין בברכות ובניסים הוא שגוי, מבוסס על תפיסה חלקית של המציאות, ומתעלם מעובדות רבות שאינן תואמות את התמונה הרצויה. אנשים פשוט בוחרים להאמין במה שנוח להם, ולהתעלם מהמקרים בהם התוצאה לא התקיימה, ובכך משמרים אשליה של נס או כוח על - טבעי.
בהרצאה אליעד כהן מסביר לעומק את התופעה של מעשי ניסים, ברכות של צדיקים וסיפורי ניסים שקרו לאנשים. דרך דוגמה הומוריסטית ומפורטת על אדם שתפס קוף בג'ונגל והציג אותו בתור צדיק שמברך אנשים, אליעד ממחיש את ההיגיון השגוי של אנשים המאמינים בניסים מסוג זה.
הסיפור שהציג אליעד הוא על אדם שהלך לג'ונגל, תפס קוף, והביא אותו לביתו, מתוך אמונה שזהו יצור טהור שלא חטא מעולם. אותו אדם חשב שהקוף הוא צדיק קדוש והחליט לגדל אותו בחצר ביתו בתוך כלוב, כדי שלא יתקלקל. בהמשך הוא הציע לכל מי שרוצה, להגיע אל הקוף, לתת לו בננה ולקבל ברכה. אנשים אכן הגיעו, שילמו לקוף בננות או כסף, ובתמורה קיבלו מהקוף ברכות דרך קולות משונים שלא היה ניתן להבין. למרות האבסורד שבסיטואציה, הגיעו אלפי אנשים לקבל ברכות, ואף פורסמו סיפורים של אנשים שנרפאו לאחר שהקוף בירך אותם. ככל שהגיעו יותר אנשים, התפרסם יותר ויותר שהקוף הוא "צדיק" וברכותיו עובדות.
אליעד מסביר שהרבה אנשים מתרפאים ממחלות שונות באופן טבעי, אך כשהם מייחסים זאת לברכת הקוף, נוצר אפקט של פרסום ויחסי ציבור שהופך את הקוף ל"קדוש". האדם שניהל את ה"קוף הצדיק" גם קבע כלל הוגן לכאורה, שבו מי שלא מקבל את הברכה - כספו מוחזר אליו. כך נוצרת תחושה של אמינות אצל הציבור.
הדוגמה הבאה שאליעד נתן היא של אדם שהיה ביער ופגש אריה. מרוב פחד הוא הרים מקל והניף אותו לכיוון האריה, בדיוק באותו הרגע אריה נהרג מכדור רובה של צייד שנמצא רחוק יותר. האדם, שחשב שהוא עצמו הרג את האריה עם המקל, התחיל להאמין שיש לו כוח עליון מיוחד. אליעד מסביר דרך הדוגמה הזו שאנשים ממהרים להסיק מסקנות שגויות ולהאמין בניסים, מבלי לבחון היטב את העובדות.
האם יש הבדל בין ברכה של רב לברכה של קוף?
אליעד כהן טוען שבאופן סטטיסטי, אם יבדקו זאת באופן אובייקטיבי, ברכה של רב או ברכה של קוף יניבו את אותן תוצאות. הוא מתאר ניסוי שבו אדם שמברך הוא רב ואדם נוסף שמברך הוא קוף או כל יצור אחר. כמות הישועות (ניסים רפואיים או אחרים) שיתרחשו כתוצאה מהברכות תהיה זהה לחלוטין באופן סטטיסטי.
הוא מדגיש שבדרך כלל אנשים בוחרים להאמין בצדיק או רב, וכאשר מתרחש מקרה טוב בעקבות הברכה - הם מייחסים זאת ישירות לאותה ברכה. במקרים אחרים שבהם הברכה לא מתממשת, הם לא יפרסמו את הכישלון, וכך נשאר רושם מוטעה של הצלחה גדולה. לדוגמה, אדם שמרותק לכיסא גלגלים שקם והולך לאחר ברכה, הוא מקרה אפשרי רפואית, אך לעולם לא נשמע על נס של אדם בלי רגליים שפתאום צמחו לו רגליים בעקבות ברכת הרב, או אדם שמת שבוע שלם וחזר לחיים. הסיבה לכך היא שהניסים תמיד מוגבלים למה שאפשרי במסגרת ההיגיון הטבעי, ואף פעם לא חורגים ממנו באופן מוחלט.
כיצד ניתן להסביר את הצלחות הניסים כביכול?
אליעד נותן דוגמה נוספת של ניסוי פיננסי, שבו נתנו לקוף לבחור מניות להשקעה בבורסה. בניסוי התגלה שהקוף השיג תשואות טובות יותר ממומחים אנושיים. המסקנה איננה שהקוף גאון פיננסי, אלא שהצלחות מסוימות הן מקריות לחלוטין, ואין להן קשר לכוח או יכולת מיוחדת.
אליעד כהן מסביר שבני אדם פועלים לפי היגיון שגוי בכך שהם מסיקים מסקנות לא נכונות בעקבות אירועים מקריים. עצם העובדה שאנשים הולכים לקבל ברכות מרבנים או מצדיקים ומדי פעם באמת נרפאים, לא מוכיחה כלל שיש קשר ישיר בין הברכה לבין התוצאה. למעשה, המקרים שבהם ברכות לא עבדו הם רבים בדיוק כמו המקרים שבהם הם כן עבדו, אך אנשים בוחרים להתמקד ולהפיץ רק את המקרים החיוביים.
הוא מוסיף שהוכחה אמיתית לקיומו של נס תהיה אם רב או צדיק יוכל באופן קבוע וחד - משמעי לבצע ניסים מבלי להיכשל אף פעם. אך כיוון שלא קיים אף אדם בעולם שיכול לעשות זאת באופן עקבי וללא יוצא מן הכלל, אין באמת בסיס להנחה שלכוחות על - טבעיים או ניסיים יש תוקף אמיתי.
לסיכום, אליעד מדגיש כי עצם ההתרחשות של אירועים חיוביים לאחר ברכות של רבנים או צדיקים אינה מוכיחה דבר לגבי אמיתות הכוחות או הקדושה של אותם אנשים. ההיגיון שמוביל אנשים להאמין בברכות ובניסים הוא שגוי, מבוסס על תפיסה חלקית של המציאות, ומתעלם מעובדות רבות שאינן תואמות את התמונה הרצויה. אנשים פשוט בוחרים להאמין במה שנוח להם, ולהתעלם מהמקרים בהם התוצאה לא התקיימה, ובכך משמרים אשליה של נס או כוח על - טבעי.
- האם ניסים אמיתיים?
- ברכות של צדיקים עובדות?
- סיפורי ניסים רפואיים
- האם תהילים מביא ניסים?
- ניסים של רבי נחמן
- מה האמת על קברי צדיקים?
- האם להאמין לסיפורי ניסים?