לפתור בעיות רגשיות באופן עקיף, הורדת אחוזי שומן בבטן, להוריד את השומן בבטן, פתרון בעיות באופן ישיר, פתרון בעיות באופן עקיף, לפתור בעיה באופן ישיר, לפתור בעיה באופן עקיף, שריפת שומן בבטן, הורדת שומן בבטן, לעשות קוביות בבטן איך לפתור בעיות רגשיות באופן עקיף ולמה זה עדיף? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לפתור בעיות רגשיות, נפשיות ומחשבתיות קשות במיוחד בעזרת גישה עקיפה. לפי אליעד, כאשר אדם מתמודד עם בעיה רגשית קשה שהוא לא מצליח לפתור באופן ישיר, עליו לשקול פתרון עקיף של הבעיה. אליעד מדגיש ומסביר נקודה זו בעזרת אנלוגיה של הורדת שומן בבטן. מדוע אי אפשר להוריד שומן רק באזור מסוים? אליעד כהן נותן דוגמה מפורטת לבעיה שרבים מכירים: אדם הסובל משומן בבטן. אותו אדם יכול לנסות לבצע מאות כפיפות בטן במטרה להוריד את השומן, אך למרות ... מה שיביא לשריפת שומן כללית מוגברת, ובסופו של דבר יוביל גם לירידה בשומן באזור הבטן. כיצד האנלוגיה של הורדת שומן מתקשרת לפתרון בעיות רגשיות? אליעד כהן לוקח את הרעיון הזה ומחבר אותו לבעיות רגשיות. אם אדם מתמודד עם בעיה רגשית או נפשית, כמו מחשבה טורדנית או חרדה, הוא עלול לנסות להתמודד איתה בצורה ישירה על ידי התמקדות בלתי פוסקת במחשבה הזאת בלבד. לפי אליעד, גישה ישירה זו אינה תמיד מצליחה, כיוון שהבעיה עצמה היא רק סימפטום של קושי רחב ועמוק יותר. לדוגמה, אם אדם סובל ממחשבות טורדניות שמקורן בחרדה או בחוסר היגיון, הוא לא יוכל לפתור את הבעיה רק באמצעות התמקדות במחשבה הטורדנית. אליעד מדגיש שכדי להתמודד עם הבעיה, יש צורך לשפר את החשיבה, ההיגיון והשליטה העצמית באופן כללי. כלומר, לפתח ולחזק את יכולות החשיבה והשכל באופן עקיף ורחב יותר. רק כך, המחשבה הטורדנית הספציפית תיעלם באופן טבעי כחלק משיפור כללי ומקיף. מה זה אומר לפתור בעיה באופן עקיף? אליעד כהן מסביר באופן מפורט את הרעיון של פתרון בעיות באופן עקיף על ידי מתן דוגמאות נוספות. הוא טוען שאם אדם לא חושב בהיגיון באופן כללי, הוא לא יכול פתאום להחליט לחשוב בהיגיון רק לגבי בעיה ספציפית אחת. החשיבה הלא - הגיונית היא הסיבה הרחבה לבעיות שונות, ולכן הדרך הנכונה היא לשפר את ההיגיון בכל תחומי החיים. כלומר, אדם כזה צריך לחזק את שריר השכל שלו, לתרגל חשיבה הגיונית וסדורה באופן יומיומי, ובכך יוכל לפתור בעיות באופן עקיף. אליעד מדגיש שהבעיה הרגשית הספציפית היא ביטוי של בעיה רחבה יותר. לפיכך, אם מנסים להתמודד רק עם הסימפטום (המחשבה הטורדנית או החרדה הספציפית), זה לא תמיד יעבוד. ... מקיף ושיטתי בכל תחומי החשיבה וההתנהגות הרגשית. למה הגישה העקיפה היא הגישה המומלצת? לפי אליעד כהן, לא תמיד כדאי או אפשר לפתור בעיה בדרך ישירה. הוא מסביר כי לפעמים הבעיה הספציפית היא רק ביטוי לבעיה עמוקה יותר, כמו שהשומן בבטן הוא רק סימפטום לאחוזי שומן גבוהים בכל הגוף. לכן, הגישה המומלצת והיעילה ביותר לפתרון בעיות מורכבות היא גישה עקיפה, הכוללת טיפול רחב היקף בשורש ה

... לפתור בעיות מורכבות? איך למצוא פתרונות? מה בטוח נכון? מה אני בטוח יודע? במה אני בטוח, איך לקבל החלטות? חשיבה יצירתית, מודל פתרון בעיות מסובכות, תהליך פתרון בעיות קשות, אסטרטגיות לפתרון בעיות איך לפתור בעיות מורכבות בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד לגשת לפתרון בעיות מורכבות, כאשר אחת השיטות המרכזיות היא להבין קודם כל מה הדבר שאנו יודעים בוודאות. לדבריו, בעיות מורכבות יוצרות תחושת עומס וחוסר אונים בגלל שיש בהן הרבה מאוד פרטים ונתונים. לפעמים לא ברור כיצד לחלק את הבעיה למרכיבים, כי לא תמיד ניתן להבין מה קשור למה, ולא תמיד ברור מהיכן להתחיל. למשל, כאשר אדם עומד מול בעיה סבוכה מאוד, עם מאות פרטים אפשריים ואין לו מושג מאיפה להתחיל, ההמלצה של אליעד היא פשוט לשאול: מה אני בטוח יודע? מה ודאי לי במצב הזה? גם אם הכל נראה מבולגן ומסובך, תמיד יהיה פרט אחד או כמה פרטים שהם ודאיים. הרעיון הוא לא למהר לפתור את הכל בבת אחת, אלא לעצור לרגע ולהתמקד אך ורק בדברים הוודאיים, אלו שאנחנו בטוחים בנכונותם במאה אחוז. מה עושים כאשר לא ברור בכלל מאיפה להתחיל לפתור? אליעד מדגיש שיש לפעמים מקרים שבהם הבעיה כל כך מורכבת ולא ברור בכלל מה צריך להיות הסוף שלה. הוא נותן דוגמה של אדם שרוצה לקנות דירה ולא בטוח איזו דירה לבחור או איך להחליט. קודם כל, אותו אדם צריך לברר עם עצמו מה ... קודם. ברגע שמחליטים על הדבר הראשון שברור בוודאות, אפשר להתקדם הלאה לשלב הבא. מה עושים כאשר החלוקה לבעיות קטנות לא מספיקה? למרות שהשיטה של חלוקה לבעיות קטנות יכולה לעזור, אליעד מבהיר שלפעמים הבעיה מורכבת מדי, והחלוקה הזו לא נותנת פתרון. במקרה כזה, אליעד ממליץ להשתמש בשיטה נוספת, שהיא צמצום מספר האפשרויות על ידי בירור מה ודאי ומה לא. לדוגמה, אם אדם מתלבט אם להתפטר או להישאר במקום העבודה שלו, הוא יכול ... או שהחדר מיועד לשימוש ספציפי. ברגע שיש משהו בטוח, מזה הוא יכול לגזור ולהגיע למסקנות חדשות ולהתקדם לפתרון הכולל. איך הגישה של ודאות עוזרת לצאת מתקיעות בפתרון בעיות? אליעד מציין שלעתים אנשים נתקעים בלולאה אינסופית של ספקות, כאשר כל דבר שנראה וודאי מתברר לאחר מכן כלא ודאי, מה שיוצר בלבול מוחלט. במקרה כזה, אליעד ממליץ לחזור ... החזרה הזו, לדבריו, עוזרת למקד את המחשבה ולהוציא את האדם מלופ של ספקות אינסופיים. הוא נותן דוגמה של בעיה מתמטית: אדם לא יודע מאיפה להתחיל את הפתרון, ולכן עליו לרשום תחילה את כל הדברים שהוא יודע בוודאות. לאחר מכן, מתוך הדברים הבטוחים, הוא צריך לנסות להסיק מסקנות לגבי הדברים הפחות ברורים. בשלב מסוים, מתוך הבטוח והברור, הוא כבר יכול להגיע לפתרון מלא. מה לעשות כאשר אין שום דבר בטוח? אליעד מעלה גם אפשרות שבה אפילו הדברים הבסיסיים ביותר כבר אינם בטוחים, וזה יוצר תחושה שהכל מוטל בספק. במצב כזה, הוא מציין, ייתכן שאין באמת אפשרות להגיע לפתרון ודאי, ואז פשוט לבחור באופן אקראי - אך עדיין להסתמך על ההנחה שהבחירה האקראית מבוססת על משהו שנראה יחסית יותר נכון מהאחרים. המסר המרכזי של אליעד הוא שללא קשר למורכבות הבעיה, הדרך הטובה ביותר לגשת לפתרון היא להתחיל דווקא מהדברים הוודאיים. גם אם אין ודאות מלאה לגבי הפתרון, הגישה של להתחיל ממה שאתה בטוח יכולה להביא לבהירות, להקטנת ספקות, ובסופו של דבר למצוא פתרונות מעשיים. איך לפתור בעיות מסובכות? איך לקבל החלטה נכונה? איך להתחיל לפתור בעיות מורכבות? אסטרטגיות לפתרון בעיות קשות מה לעשות כשאין לי מושג מאיפה להתחיל? מה אני בטוח יודע? מה לעשות כשלא ברור מה ה

פתרון בעיות המצאתי, לפתח יצירתיות, פיתוח יצירתיות, חשיבה יצירתית, חשיבה המצאתית שיטתית, פתרון יצירתי, איך למצוא פתרונות יצירתיים? פתרון בעיות, סרטים מצויירים, להיות יצירתי, לשפר חשיבה איך אפשר למצוא פתרונות יצירתיים במהירות? כדי למצוא פתרונות יצירתיים ולשפר את היכולת לחשוב מחוץ לקופסה, אליעד כהן מסביר כי ישנם שני מסלולים עיקריים: מסלול ארוך ושיטתי ומסלול קצר ומהיר. בשיטה השיטתית והיסודית, התהליך כולל הגדרת הבעיה והנחות היסוד, ובחינה של כל הנחה לגופה כדי לראות אם היא נכונה או לא. במסלול הקצר והמהיר, שיתואר כאן בפרוטרוט, מעוררים יצירתיות על ידי התהליך של חשיבה לא הגיונית ... כהן, מהות היצירתיות היא ביכולת לזהות את הפער בין ההנחות שאנו תופסים כמחויבות ומובנות מאליהן, לבין האפשרויות הבלתי שגרתיות שלא חשבנו עליהן קודם לכן. כאשר אדם נתקל בבעיה מסוימת, הוא בדרך כלל מוגבל למחשבות ולפתרונות שהוא מכיר, ולכן קשה לו למצוא רעיון חדש באמת. דרך יעילה לשבור את הגבולות הללו היא לחשוב באופן מוקצן ולא הגיוני, אפילו דמיוני לחלוטין, כשלב מקדים. איך מתרגלים חשיבה יצירתית בעזרת רעיונות בלתי הגיוניים? השיטה המעשית שאליעד כהן מציע היא כדלקמן: תחילה, לקחת את הבעיה ולהתייחס אליה כאילו אין בה מגבלות של היגיון, פיזיקה או מציאות. לאלץ את עצמך או את האדם שאתה רוצה לעודד ליצירתיות להעלות לפחות 10 עד 20 רעיונות מוזרים, דמיוניים ... את המוח ברעיונות יוצאי דופן ובלתי סבירים, מחזירים את החשיבה לרמה ההגיונית, ובוחנים אילו מהאפשרויות הלא הגיוניות הללו ניתן לעגל ולממש באופן מעשי. למשל, אם אדם נתקל בבעיה כמו להכניס מקרר דרך דלת צרה, והוא מתקשה למצוא פתרון מעשי, ניתן לעורר את חשיבתו היצירתית על ידי שאלות כמו: מה היית עושה אם לא היית מוגבל בחוקי הפיזיקה או ההיגיון? האדם עשוי להציע פתרונות כמו פירוק המקרר לגורמים, הזזת המשקופים, יצירת קסמים שיכניסו אותו, או אפילו שימוש בכוחות על טבעיים. לאחר מכן, כשהוא חוזר להיגיון, הוא עשוי לגלות שפתרונות מסוימים כמו פירוק המשקוף או שינוי זווית הכניסה הם אפשריים ומעשיים. איך מעודדים יצירתיות אצל אחרים בקלות ובמהירות? כאשר רוצים לעורר יצירתיות אצל מישהו אחר ... להיות מדויק, וכך לפתע מתגלות אפשרויות חדשות לתשובות הגיוניות. גם כאשר רוצים לעודד מבוגר או עמית לעבודה להיות יצירתי, ניתן להשתמש בטכניקה דומה, ולבקש ממנו להציע פתרונות הזויים ככל האפשר, ואז לחזור ולסנן את הרעיונות כדי למצוא משהו הגיוני. איך סרטים מצוירים יכולים לעזור לפיתוח חשיבה יצירתית? אליעד כהן מדגים את החשיבות של ... שאלות כמו: האם מה שקורה בסרט המצויר יכול לקרות במציאות? מדוע כן או מדוע לא? תהליך זה גורם למוח להשתחרר מתבניות חשיבה קיימות ולפתח ראייה רחבה יותר של אפשרויות לפתרון בעיות. אליעד מציין כדוגמה תוכנית טלוויזיה שנקראת מכסחי המיתוסים, שבה חוקרים ובוחנים תופעות מסרטים מצוירים ובודקים אם הן היו יכולות להתרחש במציאות, דבר שמגרה חשיבה ביקורתית ויצירתית גם יחד. הסבר נוסף ודוגמאות לפתרון בעיות יצירתי: אליעד מדגים שוב, שכאשר אדם ניצב בפני אתגר של שכנוע מישהו אחר, והוא נתקע בלי רעיונות הגיוניים, כדאי לו להעלות תחילה עשרות רעיונות מופרכים לחלוטין, ואז לחזור ולברור את מה שניתן לקחת למציאות. כך האדם משחרר את החשיבה שלו, מפסיק להרגיש תקוע ומגיע לפתרונות יצירתיים ואפקטיביים יותר. סיכום: הדרך המהירה והקלה להיות יצירתי לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהדרך המהירה ביותר לפתח יצירתיות ולהגיע לפתרונות מקוריים היא לחשוב תחילה בלי מגבלות ובלי היגיון, לתת לדמיון להתפרע, ואז לחזור להיגיון ולברור את הפתרונות היצירתיים שמתאימים למציאות. השיטה הזאת לא רק יעילה אלא גם פשוטה להפעלה ומועילה לכל אדם שמבקש לשפר את החשיבה היצירתית שלו באופן יומיומי. איך לפתח יצירתיות? איך לחשוב מחוץ לקופסה? איך לפתור בעיות מורכבות? מהי מהות החשיבה היצירתית? איך להטיל ספק בהנחות יסוד? איך להגדיל את היצירתיות ולמצוא פתרונות יצירתיים? כדי להיות יצירתי ולמצוא פתרונות מחוץ לקופסה, חשוב לבחון את הנחות היסוד ולהטיל בהן ספק. כל בעיה שאדם נתקל בה נשענת על הנחות שהוא מקבל כמובן מאליו, אבל אם הוא מפרק ובודק אותן לעומק, הוא עשוי לגלות שאחת מהן אינה בהכרח נכונה - וכך מתאפשרת חשיבה יצירתית. התהליך הבסיסי של חשיבה יצירתית מתחילים מלהגדיר את השאלה או הבעיה. רושמים את כל הנחות היסוד שמהן יוצאים, כלומר, מה הדברים שאנחנו בטוחים שהם נכונים לגבי המצב. בודקים הנחה אחרי הנחה - האם זה באמת נכון? האם אפשר להסתכל על זה אחרת? אם מוצאים משהו שלא בהכרח נכון, מזהים אפשרות חדשה ופותחים כיוון חשיבה חדש. דוגמאות לחשיבה יצירתית נניח שצריך להעביר מקרר דרך דלת והוא לא נכנס. הפתרון הסטנדרטי הוא לבדוק את המידות ולמצוא דרך להכניסו, אבל הפתרון היצירתי יבוא כששואלים: אילו אפשרויות קיימות אם לא היינו מוגבלים למידות ולחוקי הפיזיקה? אפשר לחשוב על רעיונות בלתי אפשריים לכאורה, כמו לפרק את המקרר לחלקים, ... ניתן לגרום לו לחשוב בצורה לא הגיונית באופן מודע: מבקשים ממנו לחשוב כאילו אין חוקים פיזיקליים או מגבלות היגיון. מבקשים ממנו לתת לפחות 10-20 תשובות לא הגיוניות לבעיה מסוימת. אחרי ששטף את מוחו ברעיונות מוזרים, מחזירים אותו להיגיון ושואלים אם חלק מהדברים שחשב עליהם יכולים להפוך לרעיונות ישימים. למה זה עובד? המהות של יצירתיות היא בפער שבין מה שנראה לנו כמחויב ומובן מאליו לבין האפשרויות האחרות שקיימות מחוץ למסגרת החשיבה הרגילה שלנו. כשמישהו נתקע על בעיה מסוימת, זה בגלל שהוא חושב במונחים של מה שהוא מכיר. אם לוקחים אותו לחשוב מחוץ למערכת הרגילה שלו - אפילו באופן מוקצן - זה מרחיב לו את היכולת לראות פתרונות חדשים. דוגמה נוספת: איך לעזור לילד או למישהו שמתקשה למצוא תשובה? אם ילד אומר אני לא יודע מה לענות על שאלה מסוימת, אפשר לעזור לו על ידי כך שמבקשים ממנו לתת ...

... מיומנות, האם תרגול עוזר? כמה לתרגל? שיפור מיומנות, פיתוח מיומנות, התפתחות אישית, פתרון בעיות, איך לנתח בעיה? רכישת מיומנות, שיפור הישגים, התפתחות אישית, העצמה אישית, חלק 2 האם תרגול מיומנות תמיד פותר את הבעיה? אנשים רבים מאמינים שתרגול הוא פתרון אוניברסלי לשיפור מיומנויות, אך אליעד כהן מדגיש שזה נכון רק בחלק מהמקרים. לפי אליעד, תרגול יעיל כאשר הבעיה עצמה נובעת מחוסר תרגול או מחוסר ניסיון. למשל, אם אדם מתקשה לזכור ... תזונתי כמו חוסר חלבון, או אפילו מפציעה פיזית. במקרה כזה, גם אם יתרגל שוב ושוב, הוא לא יצליח לשפר את התוצאה באופן משמעותי בלי לפתור קודם את הבעיה העיקרית, שהיא לא התרגול. אם מישהו מנסה ללמוד מילים בשפה חדשה אך מתקשה מאוד, יכול להיות שהקושי לא נובע מכך שהוא לא חזר על המילים מספיק פעמים. לפעמים הבעיה היא בהבנת המבנה של השפה או בהקשר של המילים. במקרה כזה, תרגול של מילים ... דוגמה נוספת שאליעד מביא קשורה לקשיים חברתיים, כמו אדם שפוחד להתחיל עם בחורות או שמתקשה להתמיד במקום עבודה. ייתכן שבמקרים אלו הבעיה אינה היעדר ניסיון או תרגול, אלא בעיה רגשית עמוקה כמו פחדים או חוסר ביטחון. במקרים כאלה, פשוט להמשיך ולתרגל את הסיטואציה לא יפתור את הבעיה, ויש צורך בהתמודדות עם הפחד או הרגש היסודי. הוא נותן דוגמה ... אדם שמתלונן שכל פעם שהוא שותה תה כואבת לו העין, ואומרים לו תתרגל, אבל בעצם הכפית נשארת בכוס ופוגעת לו בעין. במקרה זה ברור שהפתרון הוא להוציא את הכפית ולא לתרגל הרגל שגוי. כיצד אפשר לזהות אם תרגול הוא הפתרון לבעיה? אליעד מציע שיטה ברורה ושיטתית לניתוח בעיות כדי לקבוע אם תרגול יכול לסייע: להגדיר בבירור את הבעיה - להבין בדיוק מה לא מצליחים לעשות. לבדוק את הסיבה המדויקת לקושי - האם מדובר בחוסר ידע, חוסר ניסיון, פחד או מגבלה אחרת? לשאול אם הבעיה היא באמת תוצאה של חוסר בתרגול - אם כן, התשובה היא שצריך להמשיך לתרגל ולחזור על הפעולה או המיומנות. אם מתברר שהבעיה נובעת מסיבות אחרות (טכניקה לא נכונה, בעיה רגשית או פיזית), יש לטפל בשורש הבעיה עצמה ולא להסתמך על תרגול בלבד. מדוע חזרה ושינון מועילים באופן כללי? ... בחוזק השרירים או בכל מיומנות אחרת שמתבססת על פעולה חוזרת. למה לא נכון תמיד להסתמך על המשפט פשוט תתרגל עוד? אליעד מדגיש שבכל בעיה אסור להסתפק רק בפתרון של תתרגל עוד. הוא נותן דוגמה פשוטה אך מוחשית: אם הידיים של מישהו נכווות כשהוא מוריד סיר מהאש, הפתרון אינו לתרגל את זה שוב ושוב, אלא להשתמש בכפפות מגן. כלומר, חייבים להבין קודם את ההקשר של הבעיה, כי לפעמים התרגול פשוט לא רלוונטי. תרגול במצב כזה לא יפתור את הבעיה אלא רק יעמיק את הסבל או הקושי. מה המסקנה לגבי פיתוח מיומנויות ... תהליך של התפתחות אישית או רכישת מיומנות, יש לבדוק לעומק אם מה שחסר הוא באמת ניסיון חוזר ותרגול מעשי, או שיש צורך לטפל בשורש בעיה אחר. לפעמים פתרון הבעיה יגיע רק לאחר טיפול בגורם הרגשי או הטכני ולא על ידי תרגול בלבד. חשוב להבין שתמיד צריך לשאול האם הבעיה הזו באמת נפתרת על ידי תרגול חוזר, או שאולי יש בעיה אחרת שצריך לטפל בה קודם לכן?. אליעד מדגיש את החשיבות של ניתוח הבעיה והקשר שלה לתרגול. רק כאשר הבעיה מוגדרת בבירור כחוסר בתרגול או בשינון, התרגול יוביל לשיפור משמעותי ...

... של העצות, איך עובדת עצה? מה העצה הכי טובה? הסוד של רבי נחמן מברסלב, סיבה ותוצאה, איך עובדת עצה? מנגנון פתרון בעיות, איך פותרים בעיה? איך בעיה נפתרת? סיבתיות, בחירה חופשית מהי הדרך בה עזרה יכולה לפתור בעיות? ההרצאה עוסקת בהבנת עקרונות העצות ופתרון בעיות, תוך עיון בעקרונות הסיבתיות והקשר בין סיבה ותוצאה, כפי שמוסבר על ידי רבי נחמן מברסלב. אליעד מציע שגולש מהבעיה עצמה, כך שהפתרון נוגע לא רק לתוצאה אלא גם לתהליך שמוביל אליה. הוא מתאר את המנגנון של פתרון בעיות, ובמיוחד את הדרך בה עיצות יכולות להיות לא בהכרח פתרון ישיר אלא הכוונה להבנה מעמיקה יותר של המצב. אליעד משווה את העצות לתשובות שמובילות להבנה עמוקה יותר של המהות, ולא בהכרח לפתרון ישיר או פיזי של בעיה. האם כל עצה באמת פותרת בעיה? במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי פעמים רבות עיצה שניתנת למישהו לא פותרת את הבעיה עצמה, אלא מובילה אותו להבנה שונה או חדשה. הוא נותן דוגמאות כמו אדם שמתלונן על בעיה פיזית (כמו כאבים בעיניים) ומקבל הצעה כמו אל תצא לשמש. כאן, אליעד מראה כיצד ההצעה לא באמת מתייחסת לבעיה עצמה, אלא למניע או לחוויית הסבל של האדם, וזהו שינוי כיוון. כיצד רבי נחמן רואה את הקשר בין שמחה ואמת? הרבה מההרצאה מתמקדת בהבנת ... נובעת מהבנת האמת. מהות השמחה, לפי רבי נחמן, היא הבנה של הדברים כפי שהם, בלי לנסות להימנע מהם. השמחה איננה נובעת ממעשה מסוים אלא מהבנה פנימית של המציאות, ובכך טמון פתרון הבעיה. איך עובדת הצעת פתרון בעיה? בהסבר נוסף על מנגנון פתרון הבעיות, אליעד טוען שהפתרון האמיתי לא נמצא במילים שנאמרות, אלא בתהליך של הבנת המהות של הבעיה עצמה. הוא מציין כי יש להסתכל על בעיה לא רק כהתמודדות עם תוצאה, אלא גם כשלב שמוביל להבנה חדשה. בכך, העצות אינן מציעות פתרון ישיר, אלא הכוונה להגיע להבנה מעמיקה יותר על הבעיה עצמה. מהי הדרך בה ניתן להפסיק לפחד? בהמשך ההרצאה, אליעד עוסק בשאלה איך אנשים יכולים להפסיק לפחד. הוא מציין שברגע שמישהו אומר ... זאת היא להבין מה עומד מאחורי הפחד. אליעד מתאר את הפחד כתגובה שניתן לשנות, אך ההתמודדות עמו דורשת הבנה מעמיקה יותר של המציאות, ולא רק שינוי חיצוני. האם כל עצה היא פתרון אמיתי? אליעד מסביר שלפעמים עצות נראות כפתרונות ישירים, אך למעשה הן לא פותרות את הבעיה בצורה מהותית. הוא מציע שלפני כל פתרון יש להבין את הבעיה לעמקם, וזהו המקום שבו עצה אמיתית יכולה להוביל לפתרון. פעמים רבות, הצעות שנראות כפתרונות לא נוגעות לסיבת ה

... לבעיה, פתרון בעיות , שורש הבעיה, זיהוי שורש הבעיה, הבנת הבעיה, פתרון הבעיה, לצאת מבעיה, לפתור בעיה האם מודעות לשורש הבעיה באמת פותרת אותה? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בשאלה חשובה: האם מספיק שנדע את שורש הבעיה כדי לפתור אותה? ישנה תפיסה נפוצה שאומרת שכאשר אדם מזהה את שורש הבעיה שלו, הוא כבר נמצא בחצי הדרך לפתרון, או אפילו יותר מזה - שאם אדם יודע בדיוק מהי הבעיה העמוקה שלו, היא תיפתר מאליה. אליעד כהן מתמודד באופן מעמיק עם התפיסה הזו ומפרק אותה לגורמים בעזרת דוגמאות והסברים מפורטים. מה הטעות הנפוצה בזיהוי שורש הבעיה? אליעד מסביר שרבים חושבים בטעות שהם איתרו את שורש הבעיה שלהם, אך למעשה, פעמים רבות מדובר רק בגורם שטחי או חלקי של הבעיה, ולא בשורש האמיתי. הוא מביא כדוגמה אדם שחווה חרדה לאורך זמן רב, ומגיע לנקודה שבה הוא כביכול מגלה מהו ... מכך שיהיה לבד, או פחד מחוסר יכולת להתמודד עם רגשות שליליים. ולכן, הגילוי של השורש הראשון לא תמיד מביא לפתרון מלא, כי לא נחשף עדיין השורש העמוק ביותר. האם זיהוי שורש הבעיה מספיק כדי לפתור אותה בפועל? אליעד משתמש בדוגמה ברורה נוספת שממחישה את הטעות הזאת: אם מישהו מגלה שיש לו פנצר ברכב, האם עצם הגילוי יתקן את הפנצר? כמובן שלא. לדעת מה הבעיה אינו מספיק כדי לפתור אותה באופן מעשי. כלומר, גילוי והבנה הם רק שלבים ראשונים, הכרחיים אמנם, אך הם אינם השלב האחרון או היחיד בתהליך פתרון הבעיה. מהו באמת השורש האמיתי של בעיה כלשהי? אליעד מבהיר שהשורש האמיתי של כל בעיה הוא תמיד הפרשנות האישית של האדם לאירועים מסוימים. השורש אינו האירוע עצמו או התחושה עצמה, אלא האופן ... ולגבי מה היא חושבת שיקרה לה או לא יקרה לה אחרי מותה. אם לא משנים את הפרשנות העמוקה הזאת, עצם הזיהוי שהבעיה קיימת לא ישנה דבר. אליעד מדגיש שכדי לפתור בעיות בצורה מלאה ויסודית, צריך להגיע עד לשורש העמוק ביותר של הפרשנות - להבין מדוע אנחנו מפרשים דברים בצורה מסוימת ולא אחרת. רק כשמבינים שהפרשנות שלנו אינה מחויבת, ויכולה להשתנות, אנו באמת יכולים לפתור את הבעיה לחלוטין. מדוע הבעיה לא נפתרת רק מהגילוי של השורש? אליעד מסביר שהבעיה לא נפתרת מעצמה ברגע הגילוי, כי הגילוי עצמו הוא רק מודעות ראשונית. ללא פעולת שינוי בתפיסות ובפרשנויות ... כל עוד הוא לא משנה בפועל את תפיסתו ואת הרגלי המחשבה שלו, החרדה תישאר בעינה. לסיכום, הגילוי של שורש הבעיה הוא שלב קריטי אך לא מספיק כשלעצמו. כדי להגיע לפתרון מלא ומוחלט, האדם צריך להעמיק לשורשים העמוקים ביותר של הפרשנות שלו ולבחון אותן מחדש באופן יסודי. איך ...

... מיומנות, האם תרגול עוזר? כמה לתרגל? שיפור מיומנות, פיתוח מיומנות, התפתחות אישית, פתרון בעיות, איך לנתח בעיה? רכישת מיומנות, שיפור הישגים, התפתחות אישית, העצמה אישית, חלק 1 האם תרגול אכן עוזר לפיתוח ... האם תרגול אכן עוזר לפיתוח מיומנויות, ועד כמה יש לתרגל כדי לראות שיפור. נבחנו מצבים שונים שבהם תרגול יכול או לא יכול לשפר מיומנויות, כמו גם השפעת התרגול על פתרון בעיות והתפתחות אישית. האם תרגול תמיד עובד? במהלך השיחה הועלתה השאלה האם תרגול תמיד עובד או ... היא פשוטה מאוד ותלויה בזיכרון בלבד, ולא בהבנה. התמקדות בהבנה הייתה נושא חשוב, שכן לא תמיד תרגול לבד מספיק כאשר יש צורך בהבנה מעמיקה. האם תרגול יכול להוות פתרון לבעיות? כחלק מהשיחה, הוצגה שאלה מרכזית: האם תרגול הוא פתרון לבעיות. למשל, אם אדם לא מצליח להתמודד עם פחד במה, האם תרגול בלבד יכול לעזור לו להתגבר על פחדו? התשובה הייתה לא חד משמעית, שכן תרגול לא בהכרח פותר בעיות רגשיות או פסיכולוגיות. אם יש חוסר בהבנה או מידע, ייתכן שצריך לטפל בבעיה בדרך אחרת, ולא בהכרח דרך תרגול טכני בלבד. תרגול כפתרון לחיסרון מיומנויות עוד הובהר כי תרגול יכול לעזור לאדם להשיג מיומנות מסוימת, אך כל עוד יש לו את ... יכול להבין את הפעולות הנדרשות. אם לא, תרגול לבדו לא תמיד יעזור. האם תמיד כדאי להסתמך על תרגול? סוגיה נוספת שעלתה היא האם תמיד כדאי להסתמך על תרגול כשיש בעיה. דוגמה לכך היא כשאדם לא מצליח לזכור מספרי טלפון, תרגול עלול לעזור אם הבעיה קשורה לזיכרון, אך אם הבעיה נובעת מכך שהוא לא מזהה את הספרות, פתרון התרגול לבדו לא יספיק. במקרה כזה, יש להבין את מקור הבעיה לפני שמתחילים לתרגל פתרון. מהו הפתרון האידיאלי לפיתוח מיומנויות? המשתתפים הדגישו את הצורך להבחין בין בעיה שדורשת תרגול לפיתוח מיומנות לבין בעיה שדורשת הבנה או טיפול שונה. כמו כן, בהנחה שהבעיה נובעת מחוסר מיומנות, תרגול בהחלט עשוי להוות פתרון. אך יש לקחת בחשבון שהבנת הבעיה והגישה אליה בצורה נכונה חשובים לא פחות. תרגול מיומנויות פיתוח מיומנויות שיפור מיומנויות תרגול מוטורי הבנת בעיות איך לפתור בעיות ...

... מוטרד? איך לא להרגיש רע? פתרון בעיות, למצוא פתרון לבעיות, איך להרגיש טוב? בודהיזם, רוחניות, מורים רוחניים, הארה רוחנית מהי הדרך להפסיק לסבול או להרגיש מוטרדים? אליעד כהן עוסק בשאלה המרכזית של איך ניתן להפסיק ... המטרידות, ושואל אם יש פתרון אמיתי לדאגות והסבל שלנו. אחד מהמרכיבים העיקריים בהרצאה הוא רעיון ההבנה כי סבל נובע לא מהמציאות עצמה אלא מהמחשבות שלנו עליה. אליעד מתחיל בשאלה: האם יש לך חוויה ... הסבל שאנחנו חווים נובעת מבעיה אמיתית או רק ממחשבות שמחמירות את המצב. רעיון מרכזי הוא שכאשר אין פתרון לבעיה, אין סיבה להרגיש מוטרדים. אם אין מה לעשות בנוגע למצב, מדוע לדאוג? בהמשך, אליעד מדבר על ההבדל בין דאגה לבעיה אמיתית. דאגה נוצרת כשאנחנו משערים שאין פתרון לבעיה, אך כאשר יש פתרון, תחושת הסבל נוטה להיעלם. הוא מציין כי לעיתים קרובות המחשבה על פתרון , גם אם לא תמיד תואמת את המציאות, מייצרת תחושת הקלה. לדוגמה, אדם שסובל מכאב פיזי או ממצב קשה, ויודע שיש פתרון, ירגיש הרבה יותר טוב, גם אם הפתרון לא יקרה מיד. הבעיה, לדבריו, היא לא בהכרח הבעיה עצמה אלא איך אנחנו תופסים אותה. אם אדם יכול לקבל את המציאות כפי שהיא, מבלי להילחם בה או לנסות לשנות אותה, הוא יוכל להגיע לשלום פנימי. אליעד מסביר ששאלת הקבלה היא קריטית - לא תמיד צריך פתרון, לפעמים צריך פשוט לקבל את המצב. אליעד מציע שנראה את הדאגות שלנו כמציאות שאין לנו שליטה מלאה עליה. הדאגות עתידיות לא תמיד מתממשות, והסבל נובע לא מהבעיה עצמה אלא מהמחשבה שאולי לא יהיה פתרון או אולי המציאות לא תשתנה. הוא מציע שברגע שנקבל את המצב כפי שהוא, נוכל להפסיק לדאוג ולהפחית את הסבל. לסיום, הוא מדבר על האפשרות של קבלה מוחלטת של המציאות, גם כשאין פתרון. ברגע שאנחנו מבינים שאין לנו שליטה מלאה על המציאות, הסבל פוחת. כל מצב, גם כזה שכולל סבל או כאב, הוא הזדמנות להבין את מהות הקבלה של המציאות כמו שהיא. איך להפסיק להרגיש מוטרדים? מהו פתרון רוחני לבעיות? כיצד להפסיק לסבול? מה המשמעות של קבלה במצבים קשים? האם כל סבל נובע מהמחשבה? מהי הדרך בה אפשר להפסיק לסבול או להרגיש מוטרדים? ההרצאה מתחילה בהבנת מושגי הבסיס של סבל, פתרון בעיות ותחושות מוטרדות. אליעד מציג את רעיון ההבנה שהסבל או הדאגות שלנו נובעות לעיתים מתוך תחושות של חוסר שליטה על המציאות. התחילה בשאלה, האם יש לך חוויה ... הסבל שהוא חווה נובעת מבעיה אמיתית או רק ממחשבות עליו. הרעיון המרכזי הוא שאם אין פתרון למצב מסוים, אז אין סיבה לדאגה. השאלה שהוא מציע, האם יש לך פתרון? היא חלק מהניסיון להבין אם הבעיה שמטרידה אותנו אכן ניתנת לפתרון, ואם לא, למה להרגיש מוטרדים? בהמשך, אליעד מדבר על ההבדלים בין דאגה לבעיה אמיתית. אם יש לך פתרון למצב מסוים, אז אין שום סיבה לדאגה. המהות של הדאגה נובעת מהמחשבה שהבעיה לא ניתנת לפתרון, אך כשיש פתרון, תחושת הסבל אמורה להתפוגג. הוא מסביר שבסופו של דבר, הצורך להרגיש מוטרדים קשור במידה רבה לרצון לשנות את המציאות או את מה שאנחנו לא יכולים לשנות. אליעד מציין שבמקרים ...

... לפתור בעיות? איך לא לפתור בעיות? טיפול בסימפטום ולא בבעיה, טיפול בשורש הבעיה, טיפול בבעיה ולא בסימפטום, פתרון בעיות, איך לדעת במה להתמקד? איך לטפל בבעיות? איך לטפל בבעיות - האם להתמקד בסימפטום או בשורש הבעיה? כאשר אדם נתקל בבעיה ומנסה לפתור אותה, ישנה טעות נפוצה של התמקדות בסימפטום במקום בשורש הבעיה. אליעד כהן מסביר לעומק את ההבדל בין התמודדות עם סימפטומים לבין פתרון הבעיה עצמה, ומדגיש את החשיבות של טיפול בשורש הבעיה ולא רק בתוצאותיה החיצוניות. למה אנשים מתמקדים בסימפטומים של הבעיות ולא בשורש? אנשים רבים מתמקדים בסימפטומים ... התחושות האלה. הוא משקיע מאמצים רבים בפתרונות מהירים כמו תרופות, תרגילים להפחתת חרדה או אפילו הימנעות מסיטואציות מסוימות. הבעיה היא שכאשר האדם מתמקד רק בסימפטומים, הוא ... הללו להופיע מלכתחילה. התוצאה היא פתרון זמני בלבד, ועם הזמן, התופעות חוזרות שוב ... בעוצמה אחרת. מה יקרה אם לא נטפל בשורש הבעיה? אליעד נותן דוגמה ממחישה: אם ישנה בעיית ... לדעת מתי אנחנו נלחמים בסימפטום ולא בבעיה עצמה? אליעד ממליץ לבדוק היטב: האם כשאדם מתמודד עם בעיה, הוא מתעסק בעיקר בשאלה איך אני מעלים את ... בלבד, הוא כנראה נלחם בסימפטומים. לכן, הפתרון האמיתי דורש לעבור לשאלה השנייה: להבין ... את המחשבה, האמונה או המצב שיצר את הבעיה. דוגמה נוספת - התמודדות עם בעיות כלכליות אליעד מתאר מצב של אדם שמנסה לפתור בעיות כלכליות על ידי כך שהוא נלחם ... בכלל הוא נכנס למינוס. התמקדות בשורש הבעיה במקרה זה תהיה להבין ולפתור את המצב הכלכלי שהביא מלכתחילה למינוס ולא ... הבעייתי. מה הסיכון בהתמקדות בשורש הבעיה? אליעד מסביר שהקושי הגדול הוא שאנשים לא ... יודעים בוודאות מהו השורש האמיתי של הבעיה. לעיתים הם בטוחים שהם זיהו את הגורם לבעיה, אבל אם אחרי זמן רב של מאבק ה

פתרון בעיות, הבנת הבעיה היא רק חצי פתרון, איך לפתור בעיות? ליישם את הפתרון, למה זה לא עובד לי? למה אני לא מצליח? הטיפול לא עובד, העצה לא עוזרת, איך לצאת מבעיות? מדוע הבנת הבעיה היא רק חצי מהפתרון? אליעד כהן מסביר בהרצאה מדוע רבים טועים וחושבים שהבנת הבעיה היא למעשה הפתרון המלא, אך במציאות מדובר רק בחצי הדרך לפתרון אמיתי. הוא מדגים את הרעיון באמצעות מצבים שבהם אנשים מבינים היטב את הבעיה אך אינם מצליחים לפתור אותה בפועל. לדוגמה, יש אנשים שמגיעים לטיפול עם אובססיה, חרדה או בעיות התנהגות אחרות. בטיפול, המטפל מציע להם קודם כל להבין מדוע ההתנהגות או הרגש מתרחשים. המטופל אולי מגלה שהסיבה לאובססיה שלו קשורה לאירוע מהעבר או לדמות כמו אמו או אביו, והוא אכן מבין את הסיבות בצורה טובה. אך למרות ההבנה הזאת, הוא ממשיך להתמודד עם אותן בעיות ולא מצליח לפתור אותן. כלומר, עצם ההבנה עצמה לא פתרה את הבעיה. האם אפשר לפתור בעיה רק באמצעות הבנתה? אליעד מסביר כי ישנה טענה פופולרית שהבנת הבעיה היא פתרון הבעיה, אך הוא מבהיר שזה אינו נכון לחלוטין. אם אדם מבין בעיה במאה אחוז, כלומר, ממש לעומק ובאופן מוחלט, אז באמת הבעיה תיפתר מאליה. אולם במציאות, רוב האנשים לא מגיעים להבנה כזו מלאה ואמיתית של הבעיה, ולכן הם רק חושבים שהם הבינו, אבל בפועל לא התרחשה ההבנה השלמה שתוביל לפתרון מעשי. אליעד משתמש בדוגמה פשוטה של חדר חשוך: אם אדם הבין איפה נמצא המתג של האור, זה עדיין לא אומר שהחדר מואר. האדם צריך גם לקום וללחוץ על המתג כדי להדליק את האור. במילים אחרות, עצם ההבנה של איפה הבעיה אינה מספיקה, יש צורך ביישום ממשי של הפתרון. מהם שלבי הפתרון האמיתיים של הבעיה? אליעד מבהיר כי לפתרון של בעיה יש שני שלבים עיקריים: הבנת הבעיה - לדעת את הסיבה והמקור של ה