... תוצאה עתידית. כל אדם שואל את עצמו איך להגיע למצב שבו כל פעולה נעשית לשם העשייה בלבד, ללא שום אינטרס. השאלה הזו מעלה דיון חשוב: האם ניתן לשחרר את עצמנו לחלוטין מהאינטרס או אולי ניתן למלא כל פעולה בכל אינטרס, כך שכל פעולה תהפוך למטרה בפני עצמה? האם אפשר לבצע פעולה ללא אינטרס? כדי להבין אם אפשר באמת לבטל את האינטרס, יש לבחון שתי גישות עיקריות. האחת מציעה ... לחלוטין מכל אינטרס, והאחרת טוענת שניתן למלא את האינטרס בכל פעולה, כך שכל פעולה תשא את ערכה הפנימי. לדוגמה, אם אדם מכין סלט, הוא מבצע סדרה של פעולות כמו לקום מהכיסא, לפתוח את המקרר ולחתוך את הירקות. השאלה היא האם הוא יכול לעשות כל פעולה מתוך הנאה מהעשייה עצמה, בלי לחשוב על תוצאה עתידית כמו לאכול את הסלט. האם פעולה לשם עצמה גם נחשבת אינטרס? בזמן שאנחנו מבצעים פעולה, תמיד יש איזושהי כוונה מאחוריה. אם אנחנו מבצעים פעולה מתוך רצון לעשות אותה בלבד, האם זה לא הופך גם סוג של אינטרס? למשל, אדם עשוי להזיז כיסא כדי ... עליו, אך הוא לא עושה זאת סתם - הוא רוצה לראות את התוצאה של פעולה זו. אם היו אומרים לו שבקרוב הוא ייעלם, הוא לא היה מזיז את הכיסא, כי אין לו שום אינטרס בעתיד. השאלה כאן היא אם ניתן לבצע פעולה רק לשם עצמה, בלי שום כוונה לתוצאה כלשהי. איך דוגמת הרקדן עוזרת להבין את רעיון העשייה לשם העשייה? אדם שמבצע פעולה מתוך הנאה מיידית מהעשייה עצמה, כמו רקדן שרוקד לשם הריקוד, נראה כאילו הוא לא ממתין לתוצאה ... עצמה? ההנאה מהעשייה עצמה כרוכה בהפנמת רעיון שמסתכל על הפעולה כמשהו מוחלט בפני עצמו. אם אדם עושה פעולה מתוך הנחה שהיא מושלמת, ללא קשר לתוצאה, אז כל פעולה הופכת להיות שלמה. לדוגמה, אם האדם היה יודע שזו הפעולה האחרונה בחייו, הוא היה עושה אותה כאילו היא המושלמת ביותר עבורו, בלי לחשוב על שום דבר אחר. הבעיה, עם זאת, היא שבדרך כלל, ברגע שפעולה הופכת לשלמה, האדם עשוי להרגיש צורך לשנות אותה - מה שיוצר פרדוקס. אם אתה מאמין שהפעולה שאתה עושה היא שלמה ומושלמת, מדוע לשנות אותה לאחר מכן? האם אפשר לשאול אם הכל מושלם בו זמנית? ... שלנו לא בנוי להבין את השלם כפי שהוא באמת. האם חיפוש אחרי פעולה ללא אינטרס מצריך את היציאה מהשכל? הביטוי אין שכל מתאר מצב שבו הגבולות בין טוב ורע, בין שלמות ... כיצד ניתן לפרוץ את גבולות השכל כדי להגיע למקום שבו כל פעולה נראית מושלמת. כל דרך מביאה עם עצמה אתגרים ותובנות שונות, אך כל אחת מהן מאפשרת גישה חדשה להבנת ... חוויה חיובית. מהו אושר נצחי? איך להשיג שלמות בעשייה? האם כל פעולה נעשית מתוך אינטרס? מהו מצב של אין שכל? איך לשלב בין רצון ותוצאה בעשייה? מהו המחיר של השגת שלמות מוחלטת? איך אפשר לשאול את השאלה המרכזית על פעולה ללא אינטרס? יש מי שתוהה: איך מגיעים למצב שבו כל פעולה שאנו מבצעים היא בפני עצמה, ללא שום אינטרס וללא ציפייה למשהו שיקרה אחר כך? השאלה הזאת פורצת ... האם בכלל אפשר לבטל את האינטרס לגמרי, או אולי למלא אותו בכל פעולה שנעשית, עד כדי כך שכל פעולה נחוויית כהגשמה מלאה וכמטרה בפני עצמה. האם יש אפשרות אמיתית לביטול האינטרס או למילויו בכל פעולה? יש שתי גישות שנידונות לעומק. האחת היא להיפטר מהאינטרס לגמרי כך שלא תורגש שום ציפייה או מטרה עתידית. השנייה היא למלא את האינטרס בכל דבר קטן, כך שכל פעולה מייצגת עבור האדם את מלוא הרצון והמשמעות ברגע נתון. לדוגמה, כשהאדם הולך להכין סלט, הוא מבצע ... השנייה, כל שלב הרכבת הסלט נעשה למען עצמו, כדי לעשות את הפעולה עצמה. אבל עולה כאן השאלה האם בכלל אפשר ליישם את זה, כי בדרך כלל יש לנו יעד: אנחנו מכינים סלט ... פעולת החיתוך, השטיפה והערבוב, בלי שום מחשבה על התוצאה. האם פעולה למען עצמה היא גם סוג של אינטרס? נשאלת שאלה: אם האדם עושה את ה

... צריכים לומר, מהו המספר המינימלי ההכרחי של פעולות שחייבים לעשות, כדי להפוך את הסיסמה לחזקה. לדוגמה, אם הסיסמה היא A12345, אז אנחנו צריכים לעשות לפחות פעולה 1 שתגרום לכך שהסיסמה תכיל גם אות קטנה כלשהי. אם ... אות אחת לדוגמה a קטנה aA123456 או להחליף לאות 1 קטנה לדוגמה כך Aa23456 ובשני המקרים הסיסמה תהיה תקינה. דהיינו, אם חסרה לנו אות 1 קטנה, אז עלינו לבצע פעולה 1 של הוספה של אות קטנה או פעולה 1 של החלפה של אות כלשהי, לאות קטנה, כדי שהסיסמה תהיה ... תווים רצופים, שזה המספר המקסימאלי של התווים שהסיסמה יכולה להכיל. ועכשיו עלינו לבצע עוד סוג של בדיקות ידניות, ולחלק לחלקים בצורה הבאה: נניח שהיתה רק פעולה אחת אפשרית, פעולה של מחיקה בלבד. האם היינו יודעים לפתור את כל המצבים? ... מצב של סיסמה ארוכה: כן. האם היינו יודעים לפתור מצב של תווים חסרים? תשובה: לא. האם היינו יודעים לפתור מצב של תווים רצופים? תשובה: כן. ואם היתה רק פעולה אחת אפשרית של הוספה? אז היינו יכולים לפתור מצב של סיסמה קצרה, לא היינו יכולים לפתור מצב של סיסמה ארוכה מידי. כן היינו יכולים לפתור מצב של תווים חסרים או רצופים. ואם היתה רק פעולה אחת אפשרית של החלפה? אז לא היינו יכולים לפתור בעיה של ... היו רק 2 פעולות של מחיקה והחלפה? לא היינו יכולים לפתור מצב של סיסמה קצרה מידי. או במילים אחרות ננסה לבדוק את כל החוקים ואת כל המצבים, במקרה שיש רק פעולה אחת אפשרית של הוספה או מחיקה או החלפה. ובמקרה שיש רק ... פעולות של הוספה ולא של מחיקה או של החלפה. ואם הסיסמה ארוכה מ 20 לדוגמה היא באורך של 5, אז יש לנו וודאות של מאה אחוז שאנחנו צריכים לבצע 5 פעולות מסוג פעולה של מחיקה. דהיינו, בדיקת החוק של האורך, נותן לנו ... נניח שאנחנו צריכים שתהיה אות אחת קטנה, הרי שאם אין אות אחת קטנה, הרי שיש לנו וודאות של מאה אחוז לגבי כמות הפעולות שעלינו לבצע, דהיינו, שעלינו לבצע פעולה 1 כלשהי. אבל יש לנו ספק לגבי סוג הפעולה שעלינו לבצע, כי אולי נצטרך לעשות הוספה של אות 1 או החלפה של אות 1. ואם חסר לנו אות גדולה + מספר, הרי שבוודאות עלינו לבצע 2 פעולות. אבל הן יכולות להיות או 2 פעולות הוספה או 2 פעולות החלפה או 1 פעולה הוספה + 1 פעולת החלפה וכולי. במילים אחרות, החוק השני ... שעלינו לבצע. מהי החוקיות של הפעולות עצמן? מה היחס ביניהן? ואם נעמיק עוד קצת לגבי הפעולות האפשריות לתקן סיסמה, וננסה לשאול את עצמנו, אם יכולנו לבחור פעולה אחת או 2 פעולות בלבד, מה היינו בוחרים? האם יש פעולה שעדיפה על פעולות אחרות? אם נחקור את הנושא נראה ש: בשביל סיסמה שתהיה באורך לפחות 6, חייבים פעולה של הוספה ואך ורק פעולה של הוספה. בשביל סיסמה שתהיה לא יותר מאורך של 20, חייבים פעולה של מחיקה ואך ורק פעולה של מחיקה. בשביל שהסיסמה תהיה עם תווים הכרחיים, צריך פעולה של הוספה או של החלפה. כאשר אין יתרון לפעולה של החלפה או של הוספה. אם נבצע הוספה או החלפה של ... את החוק של התווים הרצופים, אז נראה שאפשרי לתקן בהתאם לחוק באמצעות מחיקה או הוספה או החלפה. כאשר מחיקה היא בדרך כלל דורשת הכי הרבה פעולות. אחר כך פעולה של הוספה שדורשת פחות פעולות. ואחר כך פעולה של החלפה, שדורשת הכי פחות פעולות. דהיינו, תווים ... פעולת החלפה, שדורשת הכי פחות פעולות. או במילים אחרות, אם נוכל לבחור לפתור בעיה של חוק 2 של תווים חסרים, באמצעות הוספה או החלפה, אז עלינו להעדיף את הפעולה של ההחלפה. כי היא יודעת לתקן גם ביחס לחוק 3, שהחלפה ... של התווים הרצופים, הכי טוב לפתור אותו באמצעות החלפה. כי זה דורש הכי פחות פעולות. ולכן ננסה בברירת המחדל בלפתור את חוק 2 של תווים חסרים, ננסה להעדיף פעולה של החלפה על פני פעולה של הוספה. כי פעולה של החלפה, היא יותר יעילה עבור חוק 3 מאשר פעולה של הוספה או פעולה של מחיקה. אז לכאורה פתרנו את השאלה. כי בעצם עלינו ... החסרים, אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו צריכים לבצע 2 פעולות של הוספה או של החלפה. ומהחוק של התווים הרצופים, אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו צריכים לבצע פעולה 1 של החלפה הסרה מחיקה. ומאחר שבטוח נכון שאנחנו צריכים ... 5 אותיות רצופות של AAAAA אז אנחנו צריכים לעשות או 5 פעולות מחיקה או 2 פעולות הוספה או 1 פעולת החלפה. ולכן, נעשה 5 פעולות מחיקה להתאים את האורך + פעולה 1 של החלפה, כדי להוסיף אות קטנה ולא

... עצמית, שיפור תהליכים, התייעלות, פעולה לא רצונית, פעולה טבעית, לשפר תהליכים, להתייעל, לנתח תהליך, פעולות אינסטינקטיביות, אינסטינקטים, הרגלי חשיבה, משל המרבה רגליים למה לחשוב במודעות על פעולה אוטומטית יכול לפעמים לשבש אותה? לעיתים, כשאדם מבצע פעולה אוטומטית, כמו הליכה, נהיגה או נגינה, הוא עושה זאת ללא מודעות מלאה לתהליך עצמו. ברגע שהוא מתחיל לחשוב במודעות על מה שהוא עושה, עלול להיווצר שיבוש בפעילות. אליעד כהן משתמש ... שהיה קודם ברור מאליו ואוטומטי. האם לחשוב על פעולה אוטומטית ישפר או יפגע בביצועים? אליעד מסביר שיש מצבים בהם ניתוח מודע של פעולה אכן יפגע בביצוע, לפחות בטווח הקצר. למשל, אדם שלמד לנהוג בצורה אוטומטית ומתחיל לחשוב על כל פרט במהלך הנהיגה, עלול לנהוג פחות טוב משום שהוא מפצל את הקשב. מצד שני, אם האדם לא מבצע את הפעולה בצורה מושלמת מלכתחילה, ניתוח מודע ומפורט של הפעולה יאפשר לו להשתפר בטווח הארוך. לדוגמה, מוזיקאי שכבר יודע לנגן יצירה באופן אוטומטי, כאשר יתחיל לחשוב על האופן בו הוא מנגן, אולי יתקשה בהתחלה, אך אם ינתח את התהליך, בסופו של דבר ... אליעד מדגיש שהאמת יותר מורכבת: בתחילה, כל פעולה אוטומטית הייתה פעם מודעת. האריה לא נולד יודע לצוד באופן אינסטינקטיבי, הוא לומד ומתרגל עד שהפעולה הופכת לטבעית עבורו. לכן, מרבה הרגליים למד ללכת בתחילה באופן מודע, ואז הפך את זה לאוטומטי. איך ניתוח מודע יכול לשפר ביצועים למרות הקושי הראשוני? אליעד מביא דוגמה של נגן שרוצה להשתפר. בתחילה, כשינסה לחשוב על כל פרט בפעולה שלו, הוא יתקשה לנגן באופן שוטף. אך לאחר שיטמיע מחדש את כל הפרטים בצורה מודעת, הוא ישפר את הנגינה שלו. זה נכון לכל תחום: נהיגה, ספורט, ואפילו הליכה פשוטה. בהתחלה החשיבה ... אולם בפועל, מודעות עצמית וניתוח פנימי של כל פעולה או מחשבה יאפשרו שיפור משמעותי של החיים. לדוגמה, אם אדם לא מרוצה מחייו, עליו לנתח מחדש את כל התפיסות שלו לגבי טוב ורע, נכון ולא נכון. תהליך כזה כרוך בתחילה בהריסת המבנים ... בתחילת הדרך? כשמתחילים לחשוב במודעות על פעולה שבדרך כלל מתבצעת באופן טבעי, מתעורר בלבול כי נדרשת חלוקה חדשה של משאבי החשיבה והקשב. לדוגמה, אדם שנכנס הביתה בדרך כלל פותח את הדלת בלי לחשוב. אם פתאום יתחיל לנתח מחדש איך ... שהן באמת אוטומטיות לחלוטין? לפי אליעד, אין אף פעולה שהיא אוטומטית לחלוטין. כל פעולה הייתה פעם מודעת, והפכה לאוטומטית בעקבות תרגול וחזרה. אפילו פעולות שנראות פשוטות לחלוטין, כמו הליכה, נהיגה או פתיחת דלת, היו כרוכות פעם בלמידה ובתרגול. מה הבעיה בהוכחות ...

... להגיע למצב שבו האדם אינו מודע למעשיו ופועל באופן לא הגיוני וללא שום שליטה. הסוג השני הוא פחד נקודתי וספציפי, שבו האדם חושש שיבצע פעולה לא הגיונית מאוד, פעולה שהוא עצמו תופס כפעולה משוגעת, אך מבלי לאבד את כל שפיותו. לדוגמה, אדם שחושש שיפגע בילדיו ללא שום סיבה, או אדם שחושש שפתאום יוריד את בגדיו ויצעד עירום ברחוב, אינו בהכרח חושש שהוא יאבד שליטה מוחלטת על עצמו, אלא שהפעולה הבודדת והספציפית הזו תקרה לו. ההבדל כאן משמעותי: האדם מודע שהוא עשוי להצטער מיד לאחר ביצוע הפעולה, אך עצם החשש שיבצע את הפעולה המשוגעת מטריד אותו מאוד. איך להתמודד עם פחד לבצע פעולות לא הגיוניות? כאשר מתמודדים עם פחד מפני ביצוע פעולה לא הגיונית, אליעד כהן מסביר שצריך להתייחס לפחד מכמה זוויות אפשריות: ראשית, לבדוק את ההסתברות לכך שהפעולה באמת תתבצע. פעמים רבות, כשבודקים באופן הגיוני, ניתן להיווכח שמדובר באירוע שהסיכוי שיתרחש הוא נמוך מאוד. שנית, לבדוק מה יקרה אם הפעולה בכל זאת תתרחש. הכוונה היא לקבל את האפשרות שבתרחיש הקיצוני ביותר זה אכן יקרה, ולהבין מה ההשלכות. לעיתים קרובות ההשלכות לא יהיו חמורות כפי שהאדם חושש. ... שלו לבצע פעולות לא הגיוניות ואימפולסיביות. הוא מתאר שני סוגי גישות שאנשים נוקטים בהן ביחס לפעולותיהם: הגישה הראשונה: אדם עושה כל פעולה שעולה בראשו, אלא אם כן מוכיחים לו שהפעולה אינה טובה. גישה זו מגדילה את הסיכון לפעולות אימפולסיביות וחסרות היגיון. הגישה השנייה: האדם אינו מבצע שום פעולה, אלא אם כן הוא בטוח שהיא נחוצה, חיונית, ומועילה עבורו. גישה זו מפחיתה משמעותית את הסיכוי להשתגע, כי היא בנויה על מנגנון של שליטה עצמית ובדיקה מוקדמת של כל פעולה לפני ביצועה. איזה הרגלים מגדילים את הסיכון לאיבוד שליטה עצמית? אליעד מסביר שישנם הרגלים מסוימים, התנהגויות מסוימות, וגישות מסוימות, המגדילות את הסיכוי ... או מתוך ציות לסביבה (ככה אמרו לי, ככה כולם עושים) הן חסרות היגיון ומסוכנות יותר, כי הן אינן מלוות בבדיקה הגיונית ובמחשבה מודעת. כל פעולה שנעשית רק מתוך דחף רגעי ללא בחינה עמוקה (כי בא לי), מגבירה את האפשרות לאבד שליטה בעתיד, שכן האדם מתרגל לאימפולסיביות חסרת בקרה. איך להגיע לאיזון בין שליטה עצמית לחופש פעולה? לפי אליעד, האדם צריך למצוא איזון בין שליטה עצמית מוחלטת (כלומר לא לפעול כלל עד שברור לו שהפעולה מועילה) לבין חופש פעולה מוחלט (לעשות כל פעולה בלי בדיקה כלל). שני הקצוות האלו מסוכנים: הקצה הראשון גורם למגבלות רבות ומיותרות, ואילו הקצה השני מוביל לאיבוד שליטה מוחלט, משום שהאדם הופך לעבד של ... לפעולות שהוא עושה, לבדוק באופן עקבי מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל, ולחזק את החשיבה ההגיונית והסיבתית שלו. הדרך לכך היא לא לבצע אף פעולה באופן אוטומטי, אלא רק לאחר שהובן מדוע היא חיונית. אמנם הוא ממליץ על כך בחצי חיוך (אל תקום מהכיסא בבוקר בלי לדעת למה), אבל המסר ברור: להימנע ככל האפשר ... הסיכוי לאיבוד שליטה ולביצוע פעולות לא הגיוניות או משוגעות. איך להתמודד עם פחדים לא הגיוניים? מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לבצע פעולה חריגה? איך לפתח שליטה עצמית ולמנוע אימפולסיביות? מהם ההרגלים שמגדילים את הסיכון לפעול בטירוף? פחד להשתגע - ניתוח והבנה מעמיקה קיים מצב שבו אדם מפחד ... שלא חושש מהתפרקות כללית, אך כן מפחד לבצע מעשים ספציפיים הנתפסים כלא הגיוניים או משוגעים. כלומר, הוא חושש שבעתיד תעלה בו דחף לבצע פעולה חריגה מאוד, כזו שבדרך כלל רק משוגעים עושים, אף שהוא מודע להשלכותיה. דוגמאות לפחדים מסוג זה דוגמה קלאסית היא הורה שחושש שהוא עלול יום אחד לפגוע בילדו ... מאובדן מוחלט של שפיותו, אלא שהוא ירגיש דחף פתאומי לבצע משהו לא הגיוני ויעשה זאת. התמודדות עם הפחד כאשר אדם מפחד מהאפשרות שיבצע פעולה חסרת היגיון, ניתן להתייחס לכך מכמה זוויות: לשאול: מה ההסתברות שזה יקרה? ולהבין שמדובר באירוע נדיר מאוד. לבדוק: מה יקרה אם זה כן יקרה? ולנסות להמעיט ... את הסיכוי לפעול באימפולסיביות חסרת פשר. התנהגות והרגלים המשפיעים על הסיכוי להשתגע כאן עולה שאלת נטל ההוכחה: האם אדם מחליט לבצע פעולה ורק אם יוכיחו לו שהיא לא טובה הוא יפסיק, או האם הוא נמנע מפעולה עד שיוכיחו לו שהיא נחוצה? אם אדם נוהג לבצע כל פעולה שעולה על דעתו עד שיוכיחו לו שהיא מזיקה, יש לו סיכוי גבוה יותר לבצע דברים חסרי היגיון - כלומר, להשתגע. לעומת זאת, אם אדם מתרגל לא לבצע שום פעולה עד שהוא בטוח שהיא הכרחית ומועילה, הסיכוי שלו לפעול באופן בלתי צפוי קטן משמעותית. איך להפחית את הסיכון להשתגע? כדי להקטין את הסיכוי לפעול ללא היגיון, ... של הסיבות והתועלת שבהן. כלומר: להפסיק לפעול מתוך הרגלים עיוורים או כי ככה עושים. להימנע מלפעול מתוך אמונה עיוורת, אלא לבדוק כל פעולה לפני ביצועה. לא לפעול סתם כי בא לי, אלא לבדוק את ההשלכות של כל פעולה. איזון בין שליטה מוחלטת לחופש פעולה מצד אחד, אם אדם יחליט לא לעשות שום דבר עד שיוכיחו לו שזה מועיל, הוא עלול להיות מוגבל מאוד. מצד שני, אם הוא יעשה כל מה שבא לו מבלי לחשוב, הוא עלול להיכנס למצב שבו הוא שבוי בתשוקותיו ואינו מסוגל להתנגד לדחפים שלו. לכן, המטרה היא ליצור איזון בין חופש פעולה לבין שליטה מודעת בהחלטות. המסקנה אם אדם חושש שהוא עלול להשתגע, עליו לבדוק כיצד הוא מקבל החלטות ולוודא שהוא לא פועל מתוך דחפים בלתי מבוקרים. חיזוק ...

... להבין את האחדות, מאורעות החיים, הכל אחד, פעולה מתוך אחדות, הקיום הנפרד תלוי בנפרדות מדוע קשה להבין שהכל ... מלא ושלם את האחדות, הוא לא היה מסוגל לעשות שום פעולה, משום שהפעולה עצמה נובעת מתפיסת סיבה ותוצאה, תפיסה שקיימת רק במציאות ... באותה מידה, ולכן לא הייתה משמעות לשום מילה או פעולה שלו. מה המשמעות של תפיסת האחדות לעומת הנפרדות? אליעד ... בין סיבה לאי - סיבה, אז למעשה אין טעם בשום פעולה. למשל, אם אין באמת הבדל בין להבין משהו באופן מקרי או ... החלטות רק מתוך תפיסת נפרדות, כי בלי הבדל בין פעולה לאי - פעולה, הוא היה נשאר חסר אונים לחלוטין. עם זאת, התפיסה השלמה ... האם אפשר לפעול בעולם מתוך האחדות? לפי אליעד, פעולה מתוך מצב מוחלט של אחדות אינה אפשרית, כי בעולם של אחדות ... אין משמעות להבדלים, ולכן אין גם מוטיבציה לפעולה. כדי לפעול בעולם חייבת להיות תחושת נפרדות. הפעולה היחידה שניתן להגדיר כפעולה מתוך אחדות היא כזו שאינה מבחינה כלל בין תוצאה לבין אי - תוצאה, ולכן למעשה אינה פעולה במובן הרגיל שאנחנו מכירים. מהי המשמעות של חיים בנפרדות ... הוא לא היה רואה הבדל בין רעב לבין שובע, או בין פעולה לחוסר פעולה, ולכן לא היה מסוגל לשרוד. תחושת הנפרדות היא זו שמאפשרת ...

... ולמה הוא גורם לייסורים? המצפון הוא התחושה הפנימית שמייסרת את האדם כשהוא מגלה בדיעבד שיש חיסרון בפעולה שעשה. אליעד מסביר שמצפון זה בעצם ביטוי למצב פנימי שבו האדם מכיל שתי דעות ... לכן קוראים לזה מצפון - כי הוא צפון ומוסתר. הייסורים באים מתוך המחשבה הצפונה שהייתה מודחקת בשעת הפעולה. כל החלטה נובעת מבחירת צד אחד בלבד, והמצפון הוא קולו של הצד המודחק. מדוע ... שבעצם הוא כל הזמן חווה אותם. ההסבר שהוא נותן לכך הוא שהוא מראש מודע ליתרונות ולחסרונות שיש בכל פעולה שהוא עושה. כל פעולה שהוא מבצע, אפילו הפעולה הפשוטה ביותר כמו להבריג בורג או לנשום אוויר, הוא חווה מראש גם את היתרון ... הוא ראה אותו. ההבדל בין אליעד לבין אנשים אחרים הוא שאנשים רגילים מגלים את החיסרון רק לאחר ביצוע הפעולה, ואז נוצר סבל שמכונה ייסורי מצפון. אצל אליעד, מכיוון שהוא מודע לכך מראש, הוא חווה את היתרון והחיסרון בו זמנית בכל פעולה, ולכן לא מופתע או מתייסר בדיעבד. איך להימנע מייסורי מצפון? הדרך להימנע מייסורי מצפון היא לא לנסות לקבל החלטות מושלמות, אלא להיות מודעים לכך שכל פעולה שנבחר לעשות תמיד תכלול גם יתרון וגם חיסרון. אם האדם יצליח לראות בכל דבר ... אז בכל מקרה לא יהיו לו ייסורי מצפון אחרי שיבחר. זאת מכיוון שהוא היה מודע גם לחיסרון מראש. האם פעולה לא מודעת יכולה לגרום לייסורי מצפון? אליעד מסביר שרק פעולות מודעות, שבהן האדם מראש חשב שיש יתרון, יגרמו לייסורי מצפון. פעולה שנעשית באינסטינקט, כמו למשל להחליף רגליים או לעפעף, לא יכולה לגרום ... כי האדם לא היה מודע לכך שהוא עושה אותה, ולכן לא הייתה לו מחשבה מודחקת בנושא. עם זאת, כאשר אדם מבצע פעולה לא מודעת כמו נהג שהרג מישהו בטעות, יכולות להיות לו ייסורי מצפון רק ברגע שהוא נעשה מודע לכך שהוא ביצע את הפעולה, והוא אינו מסוגל לראות את הטוב בפעולה הזו. האם כל פעולה חייבת לכלול יתרון וחיסרון? אליעד טוען באופן חד - משמעי שכל פעולה מכילה בתוכה גם יתרון וגם חיסרון. אין דבר בעולם שהוא רק טוב או רק רע. כל פעולה, פשוטה או מורכבת, מכילה גם היבטים חיוביים וגם היבטים שליליים. לכן, הסוד הוא לראות באופן שווה את שני הצדדים של כל דבר. כאשר אדם מבין באופן מלא שבכל פעולה יש גם טוב וגם רע, הוא כבר לא יכול להיות מופתע על ידי ההיפוך של מחשבה אחת ... שהוא רק טוב או רק רע. אם הוא יצליח להגיע למקום שבו אין דבר אחד שהוא בטוח לגביו באופן מוחלט, אז בכל פעולה שיבחר לעשות, הוא כבר מודע לכל הצדדים מראש, ולכן לא ייווצרו אצלו ייסורי ... עבודה, והרגיש לא בנוח לקחת סכום מלא כי המצב של האדם השני היה קשה. כאן הייסורים נבעו מכך שביצוע הפעולה הרגיש כמו גזל. אליעד מסביר שבסיטואציה זו המצפון הוא ביטוי לאמת המודחקת: ... מראש את שני הצדדים של כל החלטה. כדי לחיות עם מצפון שקט, על האדם להכיר ולראות את היתרון והחיסרון בכל פעולה מראש, וכך להימנע מהפתעות פנימיות שיובילו לייסורי מצפון. מה זה מצפון? איך ... ייסורי מצפון אף פעם לדוגמה, מה זאת אומרת אין לי ייסורי מצפון אף פעם יש לי כל הזמן ייסורי מצפון כל פעולה שאני עושה אני מתייסר בתוכי שהיא לא מושלמת אבל מעבר לזה אין לי ייסורי ... מדבר באופן כללי כשאתה מוציא את המילים מהפה כשאתה מדבר כשאתה קם והולך לשתות אתה חווה את החיסרון שיש בפעולה, אתה אומר שאתה יודע שבכל דבר יש יתרון וחיסרון אני אומר בכל פעולה, לא עכשיו טלפון מצלצל אתה עונה את מרים כשאתה עונה כשאתה מושיט את היד אתה ... הראש טוב מאוד שהוא מגרד אל תעז לגרד אותו אתה מבין אתה כבר רואה את החיסרון שבדבר לפני שאתה עושה את הפעולה, אתה כאילו יוצא מהמקום השווה שאתה רואה את היתרון והחיסרון, אתה יכול לראות ... ייסורי מצפון, מתי יש ייסורי מצפון כשאתה מגלה אחר כך את החיסרון מה זה ייסורי מצפון שאחרי שעשית את הפעולה אתה קולט. ש: על כל פעולה שאני אעשה על כל פיפס שאני אעשה אם אני כאילו אסתכל ואז אני יכול למצוא את ... יתרון יש גם חיסרון בכל דבר יש גם חיסרון, עכשיו אני לא רק יודע שבכל דבר יש יתרון וחיסרון לא ביומיום בפעולה כשאני מבריג את הבורג אני מבין מה החיסרון בזה שאני מבריג את הבורג כל דבר. ... ככה. אליעד: לא אתה לא יודע אם עשיתי באופן מודע זה לא באופן מתוכנן, זה לא כמו אתה הולך לאכול זאת פעולה אבל בא נגיד שאני עושה לך ככה נגיד תמתין, עכשיו מה היתרון שכשאני עושה ככה ... לא שעשית ואתה מתייסר. ש: דיברתי על הקטע הקטנציק הזה זה סתם אמרתי לעצמי זה הכל כאילו אז אמרתי בתור פעולה עסקית סבבה בתור בן אדם שהוא קצת חבר כזה קשה כאילו. אליעד: כי מראש היה לך ... רגע יש חיסרון פתאום התחיל רגע אז את החיסרון הזה או החיסרון הזה אבל אם היית יודע מראש בכל מקרה בכל פעולה יש חיסרון ובאמת אתה מבין את זה בכל

... או יותר נדרשים לשתף פעולה באופן קבוע. מצב כזה מתרחש כאשר עובד א צריך להעביר מידע או שירות לעובד ב, ועובד ב מצדו צריך לבצע פעולה על המידע שקיבל ולהחזיר תוצר בחזרה לעובד א. במצב כזה, עלולים להופיע שני סוגים ... מדוע נוצר חוסר שיתוף פעולה בין עובדים בארגון? הבעיה הראשונה שיכולה להתעורר היא חוסר שיתוף פעולה בין העובדים. במצב כזה, העובדים אינם משתפים פעולה כמו שהארגון מצפה מהם, וזה עלול להתבטא בכך שעובד א שולח מידע לעובד ב, אך עובד ב ... בזמן, או אינו משתף פעולה כלל. הסיבות לחוסר שיתוף הפעולה יכולות להיות מגוונות: סיבות אישיות כמו קונפליקטים או מתחים בין העובדים. חוסר ... במצב של עודף שיתוף פעולה בין עובדים? הבעיה השנייה היא דווקא עודף שיתוף פעולה. במבט ראשון, שיתוף פעולה מלא נראה חיובי וטוב לארגון, אך בפועל, הוא עלול לגרום לפגיעה משמעותית בתפוקה. ... אחר אינו משתף איתו פעולה ואינו נותן לו את השירות הנדרש. במקרה השני, העובד יגיד שהמשימה שלו אינה מתקדמת ... האם נוצר חוסר שיתוף פעולה שמאט את התהליכים? או אולי דווקא עודף שיתוף פעולה שגורם לעומסים ועיכובים בתפוקה? בניית היררכיה ניהולית נכונה ומבנה ארגוני מסודר ... לעבוד במקביל ולשתף פעולה זה עם זה. לרוב, מנהל מחלק את המשימות בין העובדים, כך שאחד מהם נדרש להעביר מידע ... סוגים של בעיות בשיתוף פעולה בין עובדים ישנן שתי בעיות עיקריות שעלולות להיווצר כאשר שני עובדים נדרשים לשתף פעולה: חוסר שיתוף פעולה: לעיתים, אחד העובדים אינו מספק את השירות או המידע הנדרש לעובד השני. הדבר יכול ... להתעכב. עודף שיתוף פעולה: במקרים אחרים, ייתכן שהעובדים דווקא משתפים פעולה באופן מצוין - אך דווקא זה גורם לבעיה. אם עובד ב מקבל בקשה מעובד א ומיד נענה לה, ... העובדים אינם משתפים פעולה מספיק? או שאולי יש עודף שיתוף פעולה שפוגע בתפקוד? ניהול נכון של תלות בין עובדים באמצעות מנהלים מתווכים או חלוקה ...

... אבל אליעד מלמד משהו שונה לחלוטין: הוא מלמד את האדם להבין שבאופן מוחלט, אין הבדל בין פעולה אחת לפעולה אחרת, בין דבר אחד להיפוכו. הוא מדגיש את ההבדל בין תפיסה יחסית למוחלטת: בתפיסה יחסית, פעולה מסוימת מתאימה לתפיסה מסוימת, ופעולה אחרת מתאימה לתפיסה אחרת. למשל, להאמין באלוהים וללכת לבית הכנסת - זה מתאים לתפיסת האמונה. ואילו כפירה באלוהים או אי - שמירת מצוות תתאים לתפיסה אחרת. אבל מנקודת מבט מוחלטת, אין פעולה שבאופן מהותי מתאימה או לא מתאימה לשום תפיסה, ולכן כל פעולה יכולה להיות מתאימה לכל שכל, לכל חכמה, לכל הבנה. מהי המשמעות האמיתית של המעשה הוא העיקר? ... מה אתה עושה. איך ניתן להתקדם באמת להבנה מוחלטת? אליעד מבהיר, שכל עוד האדם חושב שיש פעולה שמקדמת אותו ופעולה שמרחיקה אותו מההבנה שלו, סימן שההבנה שלו היא עדיין הבנה יחסית. אדם שמבין באמת, מבין שאין שום פעולה שיכולה להרחיק או לקרב אותו, כיוון שבאופן מוחלט אין הבדל בין פעולה אחת לאחרת. מה שחשוב הוא להבין באופן מוחלט למה אתה עושה את הפעולות שאתה עושה. למשל, אם אתה ... את הדבר הזה. ככל שאתה חוקר יותר לעומק, כך תגיע להבנה מוחלטת של מה שמפעיל אותך. כל פעולה בחיים, כל בחירה שאתה עושה, צריכה להפוך עבורך כלי להבנת המניעים הפנימיים שלך. ההבנה הזאת היא מהות כל המסע הרוחני שאליעד מדבר עליו. לא הפעולה חשובה, אלא השאלה למה אתה עושה אותה. ברגע שאתה מגיע להבנה המוחלטת של הסיבה מאחורי הפעולות שלך, כל פעולה תהיה נכונה עבורך, כי אתה מבין שאין הבדל אמיתי ביניהן. אליעד מסיים בכך שההבנה הזו היא העיקר. הוא לא ממליץ על פעולה מסוימת, אלא רק להתמקד ולהבין את הסיבות האמיתיות מאחורי המעשים, כדי להגיע למקום שבו אין הבדל ... להבנה ולחכמה? אליעד מדגיש שלא משנה מה אתה עושה, משנה מה אתה מבין. הוא מסביר כי כל פעולה שאנחנו עושים בעולם לא באמת משנה את מהות הדברים, אלא מה שחשוב הוא ההבנה שלנו לגבי מה שאנחנו ... הוא מתייחס לפעולותיו ולמה הוא עושה אותן. בשיחה, הוא מציין את חשיבות ההבנה מאחורי כל פעולה, ולא את הפעולה עצמה. מהו המבחן להצלחתה של חכמה אמיתית? לאחר מכן, אליעד מציין את הרעיון כי כל חכמה שאדם ... המעשיים באמת חשובים? לסיום, אליעד מתאר את השוני בין חכמה מוחלטת לבין חכמה יחסית. כל פעולה עשויה להיות תואמת להבנה מסוימת, אך ברגע שמבינים את האמת המוחלטת מאחורי כל דבר, כל פעולה הופכת להיות פחות חשובה. לא משנה אם היא נראית נכונה או לא - מה שחשוב זה ההבנה שמאחורי הפעולה. בחכמה מוחלטת, כל פעולה היא חלק מהבנת הדבר באופן מלא, ואליעד מבקש להביא את המאזין למצב שבו אין הבחנה בין טוב לרע, בין נכון ללא נכון. הוא מציין שכשאתה מבין את התהליך והמניע מאחורי כל פעולה, אז אתה לא מתמקד בעשייה עצמה אלא במה שאתה מבין על העולם ועל עצמך. מהו הקשר בין המעשה וההבנה ... במה שהוא עושה באופן חיצוני. ברגע שהאדם מבין את עצמו ומבין את המניע הפנימי מאחורי כל פעולה, אז גם אם נראה שהוא לא מתקדם במעשה מסוים, הוא למעשה נמצא במסע הפנימי הנכון. כל דבר יכול לשמש ככלי להבנה, ואם אדם מתבונן באופן פנימי במהות כל פעולה שהוא מבצע, הוא יכול להגיע להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל עולמו. בחירת דרך בחיים? האם באמת משנה מה עושים? מהי חכמה אמיתית? האם מעשים הם המהות? ההבנה מאחורי כל פעולה?

... אפילו כאשר הם מתעסקים בפעילויות שמעניינות אותם בתחילה. לדבריו, הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה הפשוטה שבכל פעולה או מטרה בעולם יש שילוב של יתרונות וחסרונות. כאשר אדם מתחיל לעסוק בפעילות חדשה - בין אם מדובר בתחביב, פרויקט או מטרה מסוימת - ... של עייפות, שעמום או רצון לחדש ולשנות אווירה. אז מופיעה תחושת מספיק לי או נמאס לי, מה שמוביל להחלטה להפסיק את הפעולה או לקחת הפסקה. עם זאת, לאחר שעושים הפסקה ועוברים לפעילות אחרת, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו קיימים בפעולה הראשונה. בדיוק כמו אדם שאכל ארוחה ושבע, ואחרי כמה שעות רעב שוב ומתגעגע לאותו אוכל שהיה לו טעים לפני כן. הגעגוע הזה גורם לאדם לחזור לפעילות המקורית, מה שיוצר מעגל של הפסקות וחזרות בלתי פוסקות. מה הקשר בין שלמות הפעולה לבין הצורך לעשות הפסקה? אליעד כהן מדגיש שאילו הייתה קיימת פעולה או מטרה מושלמת ללא חסרונות כלל, לא היינו זקוקים כלל להפסקות, מכיוון שלא היינו חווים תחושת מיצוי. אולם מאחר שכל פעולה שאנו עושים מכילה גם חסרונות מסוימים, תמיד תעלה התחושה שהפעולה כבר לא מספקת אותנו, מה שיוצר את הצורך בהפסקה. הוא מציג דוגמה מתוך חייו, שבה הוא עצמו חיפש משהו שלא יימאס עליו לעולם - מטרה שהיא ... היומיומית, ולכן כל אדם תמיד ימצא את עצמו במצב של רצון לעשות הפסקות ולחזור לפעילות מאוחר יותר. האם לחזור לאותה פעולה שוב זו התנהגות הגיונית או שיגעון? אליעד נשאל כיצד הגיוני שאדם חוזר שוב ושוב לאותה פעולה שכבר ראה את החסרונות שלה. לדבריו, הדבר דומה לשאלה מדוע אנשים נאבקים לחיות למרות שהם יודעים שבסוף כולם מתים. האדם חוזר לפעולה מכיוון שבאותו הרגע הוא מתגעגע ליתרונות של אותה הפעולה, ושוכח או מדחיק את החסרונות שהפריעו לו קודם. הוא רוצה להרגיש טוב ברגע הנוכחי, ולכן הוא חוזר לפעילות למרות שהוא מודע לכך שבהמשך ... שוב מתגעגע לקריאה וחוזר אליה. אם הספר היה מושלם לחלוטין, האדם לא היה זקוק להפסקה. העובדה שיש חיסרון כלשהו בפעולה זו או בכל פעולה אחרת, היא הסיבה לכך שאנו עושים הפסקות וחוזרים לפעילות לאחר מכן בהתלהבות מחודשת. מה אפשר ללמוד על הצבת מטרות והיכולת להתמיד? ההבנה החשובה ביותר שאליעד מעביר היא שהצבת מטרות ויעדים חייבת לקחת בחשבון את העובדה שבכל פעולה יש חסרונות ויתרונות. חוסר ההתמדה לא בהכרח מעיד על כישלון, אלא הוא ביטוי לתהליך טבעי שבו האדם מתמודד עם חסרונות שמתגלים עם הזמן. ... עושים הפסקות מפעילויות? איך לנצל את כוח ההרגל לטובתנו? מה הקשר בין הצבת מטרות להתמדה? מדוע אנשים מפסיקים פעולה באמצע למרות שהיא מעניינת אותם? הסיבה העיקרית לכך שאנשים חווים חוסר התמדה וחוסר מוטיבציה היא שאין שום דבר בעולם שהוא מושלם לגמרי. בכל פעולה יש יתרונות וחסרונות. כאשר מתחילים לבצע משהו - כמו תחביב, פרויקט או מטרה מסוימת - רואים יותר את היתרונות שבו. אבל אחרי זמן מה, ... לעשות הפסקה ולעבור למשהו אחר. איך חוסר ההנאה הרגעי מוביל להחלטה לעשות הפסקה? ברגע שעולה תחושה של קושי להתמיד בפעולה, האדם מזכיר לעצמו את החסרונות שבאותה פעולה. זה יכול להיות שעמום, עייפות, תחושה שכבר לא נשאר מה ללמוד או פשוט תשוקה לחדש ולשנות אווירה. במצב כזה נוצרת תחושת מספיק לי או נמאס לי. אז עושים הפסקה, מנסים משהו שונה, וכך נמנעים מהחסרונות של הפעולה הראשונה. למה בכל זאת חוזרים שוב לאותה פעולה שהתעייפנו ממנה? לאחר שעשו הפסקה, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו בפעולה המקורית. באופן דומה לאדם שכבר שבע מארוחה מסוימת ולא מעוניין עוד לאכול ממנה, אך כעבור מספר שעות רעב מחדש, חוזר לאותה ארוחה ונהנה ... כלל. האם ייתכן שמדובר בשיגעון לחזור לאותו דבר שכבר מאסנו בו? עלתה שאלה: איך יכול להיות שאני חוזר לאותה פעולה למרות שראיתי בה חסרונות? התשובה אומרת שבכל פעם שנוצר חיסרון, האדם בורח או מפסיק. אבל כשהזמן עובר, הגעגוע ליתרונות גובר, ... התמדה? דוגמה מרכזית היא אדם האוכל עד שהוא שבע. ברגע השובע, אין שום רצון להמשיך לאכול, בדיוק כמו אדם שעושה פעולה מסוימת ומרגיש שמיצה אותה. אולם כעבור זמן מה, הרעב חוזר ואותו אוכל שהמאיס את עצמו קודם נהיה שוב מושך. כך בדיוק פועלת המוטיבציה ... להרגיש טוב, כמה אתה רוצה להרגיש טוב זאת שאלה אחרת, עכשיו בכל זאת מה אתה רוצה? להרגיש טוב. עכשיו תראה אתה עושה פעולה שאתה חושב שיש בה יותר יתרונות מחסרונות אלא מה שום דבר לא מושלם ולכן לפעמים אתה עושה הפסקות, מתי אתה עושה הפסקה? כשהחסרונות של ... ולא היית חוזר לזה אבל יש בזה גם יתרונות, זה הגיוני לך? זאת אומרת אם אנחנו נסתכל על השכל שבדבר אתה מתחיל לעשות פעולה כי אתה רואה בה את היתרונות הרבה יותר מהחסרונות אבל בתת מודע החסרונות שלה מציקים לך ואז אתה עושה הפסקה, בפרט כשאתה מתחיל לעשות ... ש: כן אבל יכול להיות בזה שהפסיק אז זה גרם לו כאילו. אליעד: קודם כל הוא מדבר בחוויה שלו שהוא חוזר בדיוק לאותה פעולה, הוא לא אמר שהוא חוזר לפעולה אחרת. ש: אני מדבר בדיוק על זה, היה תמוהה לי איך זה יכול להיות שאני חוזר לאותו דבר בדיוק שמאסתי בו, איך יכול להיות? אליעד: אולי ... אפשרות הייתה סבירה? אליעד: למי? ש: להיגיון. אליעד: מה האמת, רגע אבל מה האמת, אתה אומר איך יכול להיות שהייתה פעולה שהוא ראה שהיא לא מביאה לו אושר ובכל זאת הוא חוזר לעשות אותה? אתה אומר לא כנראה שהוא חשב שזה יביא לו אושר כי זאת כבר פעולה אחרת, נכון ולמה זאת לא האמת? כי אם אתה תפעיל את השכל, אם הוא היה מפעיל את השכל הוא היה מבין שאין שום סיבה שהפעולה החדשה תביא לו אושר מה שהקודמת לא הביאה. אם אתה טיפש אז אתה אומר רגע ה

... במיוחד. מה המשמעות הפסיכולוגית העמוקה של ההנאה ממין? לפי אליעד, ההנאה ממין מגיעה אך ורק מהמשמעויות שהאדם מייחס למין. אין פעולה מינית שהיא חיובית או שלילית בפני עצמה, והכל תלוי בפירושים שהאדם מעניק לה. ... משמעותיות, ולכן הוא נתפס כדבר חשוב בעיני אנשים רבים. המשמעות הרגשית והפסיכולוגית של המיניות ההנאה ממין אינה תוצאה של הפעולה הפיזית עצמה בלבד, אלא של המשמעויות שאדם מייחס לה. לדוגמה: מין עשוי לשדר תחושת ... לדוגמה נגיד נניח זה גם לא בהכרח נכון אבל נניח נגיד שבן אדם בטבע שלו נגיד אוכל, אוכל רגיל בן אדם רעב אוכל מזון נגיד שזאת פעולה הישרדותית הוא אוכל מזון. עכשיו אם הוא לא אוכל כנראה שיש סיבה למה הוא לא אוכל ... הפשוט של הישרדותי, אפשר להגיד הישרדותי כי זה עוזר רגשית ורגשית זה עוזר להישרדותית. בסדר אבל במובן הפשוט של מין זאת לא פעולה הישרדותית זאת פעולה שאפילו היא לא הישרדותית נגיד כי היא גורמת לבן אדם להיות חלש נניח. נגיד שאנשים ... להם אל תקיימו לפני כן יחסי מין כדי שתהיו יותר חזקים, זאת אומרת שמההיבט הזה זה בכלל הופך את הבן אדם להיות יותר חלש אז זאת פעולה פחות הישרדותית מהיבט מסוים. ש: ובמובנים אחרים זה הופך אותו ליותר חזק אבל. ... שהבן אדם נותן, עכשיו מההיבט הזה אפשר להגיד כזה דבר אכילה לצורך העניין וגם זה לא בהכרח נכון אבל אכילה לצורך העניין היא פעולה שכביכול ההנאה היא לא בהכרח מהמשמעות שאתה נותן לדבר כי המשמעות היא יותר ניכרת ... שזה לא למטרת להביא ילדים נניח התועלת היחידה שהבן אדם מקבל זה אך ורק מהמשמעויות שהוא מיחס לעניין אך ורק, אין שום תועלת בשום פעולה מינית מלבד המשמעויות שאתה נותן לזה שום תועלת. ש: איך הגעת לזה? אליעד: כי ... שום תועלת, זאת אומרת אם מנתקים לך את המשמעויות שאתה נותן לזה אין בזה שום תועלת. ש: במובן הזה שסתם חיכוך. אליעד: כן כל פעולה, אתה פעם נתת למישהו דוגמה אמרת לו על העכביש אם היה מתפס עליו עכביש אתה זוכר? ... כי יש לו משמעות לזה שהוא חושב שהוא יחיה יותר, בהנחה שהוא חי אפילו למטרת הישרדות אבל נשכח את זה לרגע אחד, כביכול אכילה זה פעולה שההנאה שלה היא יותר הגיונית אתה רעב תאכל שבע ברור מה קיבלת פה אבל מין מה ... אתה לא מקבל גם הנאה מינית? אליעד: ההנאה היא אך ורק מהמשמעויות שאת מייחסת לפעולות הפיזיות אך ורק. ש: אבל אם אתה לא עושה את הפעולה הפיזית זה חסר לך, זה כואב לך זה חסר לך זה כמו רעב. אליעד: סבבה בגלל המשמעויות ... מה אני מייחס למין? תחושה של קירבה נניח סתם אחדות קירבה אבל זה כללי מדי, למה זה כללי מדי? כי אם זאת האמת מה ההגדרה של מין פעולה מסוימת אז למה הפעולה הזאת אתה אוהב אותה יותר ואת זה פחות מה הסיבה. אני אומר שזה גם ברמת פעולות ספציפיות כי הפעולה הזאת בתאריך הזה בשעה. ש: פעולות ספציפיות במין? אליעד: כן כי זה לא תשובה כללית ... אומר שהתשובה היא לא צריכה להיות גנרית של כי זה קירבה כי זה נגיד כוח לא יודע מה שזה לא יהיה כי זה צריך להיכנס לרמה של כל פעולה כמו שנתתי דוגמה אתה מעביר ערוץ בשלט למה העברת את הערוץ בשלט, כל פעולה בן אדם צריך להגיע למצב שכל פעולה שהוא עושה הוא מבין למה הוא עושה או לא עושה אותה למה אתה רוצה או לא רוצה, למה אתה רוצה יותר או רוצה פחות כל פעולה. וברגע שבן אדם מבין את זה אז זה מאפשר לו אם הוא רוצה להטיל ספק במשמעויות שהוא ... את זה לכיוון שעצם זה שבן אדם מבדיל בין יש לאין אז הוא בעצם מבדיל בין מה שהוא למה שלא הוא ואז הוא מנסה כביכול במן איזה סוג פעולה של להתאחד עם משהו שהוא לא אתה או משהו שהוא שונה ממך נגיד או להשלים את עצמך ... עכשיו עוד פעם ולמה מה השכל שבדבר? השכל שבדבר הוא, המהות היא כזאת קודם כל כל ההנאה נובעת מאמונות ומשמעויות שבן אדם מייחס לפעולה כי הפעולה עצמה היא לפחות טכנית היא לא הישרדותית ובהנחה שלא עושים את זה בשביל להביא ... אחדד עוד פעם בן אדם שחוקר את הסיפור של המיניות בסדר ואז הוא מגיע למצב שהוא מבין את כל ההתניות שיש לו במוח לפרטי פרטים וכל פעולה וכו ואז הוא יכול לראות את זה גם שההתניות האלה לא מחויבות ולראות את זה בצורה ... עוד פעם אם תפגשו בן אדם א מיני הוא יגיד לך מה יש בזה אני לא מבין מה יש בזה, מה זה נותן אין בזה כלום ומה האמת לכשעצמו הפעולה לא נותנת לא עושה כלום? השאלה היא זה מה המשמעויות שהבן אדם מייחס לזה והאישה יכולה לייחס לזה משמעויות מסוימות והגבר יכול לייחס משמעויות אחרות לאותה פעולה, הוא מייחס משמעויות כאלה והיא מייחס משמעויות אחרות. ש: אבל השורש הוא אותו ... זה משמעויות, יכולות להיות הרבה משמעויות שליליות שהבן אדם חווה את הדבר ומחויב שהוא גם לא חווה את המשמעויות החיוביות ולכל פעולה יש מלא משמעויות חיוביות. ש: אז כאילו הוא לא מפספס כאילו את. אליעד: לא יודע ... בזווית אחרת בכלל. נגיד דוגמה נגיד שבן אדם רוצה במין נגיד לדוגמה להרגיש ערך, נניח שהוא רוצה להרגיש שיש לו ערך ונגיד שיש פעולה שנתפסת עבורו נגיד כמשפילה אז הוא לא ירצה לעשות אותה כי אם הוא יעשה אותה עבורו ...