...מיסטיים המבוססים על אמונה ולא על מציאות. איך נוצרים פחדים מיסטיים אצל אנשים? פחד מיסטי הוא תוצאה של אמונה מיסטית. כאשר אדם סובל מבעיה מסוימת, למשל הוא מפחד להיות חולה, הוא מנסה למצוא פתרונות שונים לפחד שלו. אדם עם אמונה מיסטית יחשוב שפתרון לפחד זה יהיה להתפלל, לקבל ברכות מרבנים, לקרוא תהילים, לשים חוט אדום, לשתות מים קדושים או לקיים מצוות. פעולות אלה נותנות לו הרגשת ביטחון שאלוהים ישמור עליו. אולם הבעיה היא שהביטחון המדומה הזה מגיע עם מחיר: האדם...

...כיוון שאין לזה הוכחות מדעיות או בסיס מציאותי ברור. לעומת זאת, מיסטיקה עוסקת בדברים שאינם קיימים במציאות המוחשית, כמו דמיונות של שדים ורוחות, דיבור עם נשמות, קיום גלגולים או עולם הבא. לכן, ככל שאדם יהיה יותר מחובר לחשיבה המדעית והרציונלית, כך הוא יתרחק באופן טבעי מהדמיונות ומהחרדות הנלוות אליהם. איזה סוג תוכן מדעי מומלץ כדי להתמודד עם פחדים מיסטיים? אליעד ממליץ לאנשים שסובלים מהפרעות מיסטיות לראות סרטונים מדעיים, לקרוא חומרים או להשתתף בפעילויות שמסבירות...

... פחד מנשים פחד מנשים יפות פחד מסבל מתמשך פחד מסירוב פחד מעבירות פחד מעולם הבא פחד מעין הרע פחד מעכבישים פחד מעמידה פחד מעמידה בפני קהל פחד מפורצים פחד מפחד פחד מפחדים פחד מפחיד פחד מפיגועים פחד מפיטורים פחד מפיצוצים פחד מפני... פחד מפני אובדן פחד מפני איבוד פחד מפני איבוד שליטה פחד מפני ...

... בשלב הבא מתחילות להתפתח אמונות שליליות יותר, כמו פחד משדים, פחד מקללות, פחד מעין הרע וחשש מכישופים. כאשר הפחד הזה מוקצן, נוצרת הפרעת אישיות מיסטית ממשית. האדם מתחיל לחשוב מחשבות פרנואידיות כגון מישהו עשה עלי כישוף, יש עלי קללה, או רודפות אותי רוחות רעות. כיצד ...

... טיפול בהפרעות נפשיות קשות, טיפול בפרנויות, טיפול בסכיזופרניה פרנואידית קלינית, טיפול במחשבות רדיפה, סמים והפרעות נפשיות, סמים ופרנויות, הפרעת אישיות פרנואידית, חושב שרודפים אחריו, טיפול במחלות נפש למה אנשים מפתחים פרנויות ומחשבות רדיפה? אנשים רבים סובלים מפרנויות ומחשבות רדיפה קשות, כמו לדוגמה בעל עסק שחושב שיש נגדו מזימות בינלאומיות לחסל את העסק שלו. אדם כזה יכול לדמיין תרחישים מורכבים בהם גורמים עוינים - לפעמים אנשים זרים, לפעמים אפילו בני משפחה - ... להרוס לו את העסק, כי הוא אינו יכול לעמוד במחשבה שהעסק ייכשל. ככל שהפחד הפנימי גדול יותר, כך הפרנויות שיתפתחו יהיו קשות ומוגזמות יותר. איך מטפלים באדם שסובל מפרנויה ומחשבות רדיפה? כשאדם סובל מפרנויה קשה, הטעות הנפוצה היא לנסות להסביר לו שהמציאות שהוא רואה אינה נכונה. לדוגמה, אם הוא אומר עוקבים אחרי ורוצים להרוס לי את העסק, תגובה כמו אף אחד לא רודף אחריך, זו שטות תהיה חסרת ערך לחלוטין עבורו. הוא רק יתעקש ויתנגד לכך עוד יותר. דרך נוספת לטיפול היא לנסות לבדוק איתו מה בדיוק האמת. כלומר, לשאול אותו שאלות מפורטות על מה הוא רואה או שומע שגורם לו לחשוב שעוקבים אחריו. לשאול אותו, איך אתה יודע שעוקבים אחריך? מה בדיוק ראית או שמעת? זה ... דרך נוספת אך פחות אפקטיבית תהיה לומר לו זה טוב שעוקבים אחריך, אך גם היא לא תעזור, כי המטופל בדרך כלל ידחה את הגישה הזו. מה השורש האמיתי של מחשבות פרנואידיות? אליעד כהן מסביר כי השורש של כל מחשבת רדיפה הוא תמיד פחד בסיסי מכישלון או פגיעה. אדם שחושב שההורים שלו רוצים להרעיל אותו או שה - FBI מנסה לפגוע לו בעסק, מונע למעשה מפחד עמוק מאוד להיכשל או להיפגע. הסיבה לכך נעוצה באופן שבו המוח האנושי פועל: ככל שהסכנה נתפסת כגדולה יותר, כך גם הפרנויה והחרדות יתחזקו. לדוגמה, אדם שהולך ברחוב ורואה פרפר ממרחק, לרוב לא יחשוש ממנו, אבל אם האדם נמצא במצב מסוכן - לדוגמה, תלוי בחבל מעל תהום - פתאום אותו פרפר יכול לעורר אצלו פחדים ... לגודל הסכנה, והוא מתחיל להמציא איומים דמיוניים כדי להגן על עצמו מפני הכישלון האפשרי. איך פרנויות יכולות להיות מועילות? פרנויות יכולות להיות תגובה מועילה במצבים מסוימים. למשל, אדם שמייצר מכונית וחייב לוודא שהמכונית עמידה לגמרי, יתחיל להמציא כל מיני תרחישים פרנואידיים: מה יקרה אם המכונית תיפול עליה טנק או מטוס? כך הפרנויות בעצם מגנות על האדם ומאפשרות לו להיות מוכן לכל תרחיש אפשרי. אבל כשהפרנויה הופכת מוגזמת ולא נשלטת, כמו אדם שחושב שה - FBI עוקב אחריו או שהוריו רוצים להרעיל אותו, זה מעיד על פחד עמוק מדי מכישלון ואובדן שליטה, ולכן זו תופעה שדורשת טיפול. מה עושים כשאי אפשר לשכנע את המטופל שהפרנויה אינה נכונה? כשאי אפשר לשכנע אדם שהמחשבות שלו שגויות, הגישה הנכונה היא לא להיאבק עם השאלה האם המציאות אמיתית או לא. לפי אליעד כהן, במקום זאת, צריך לעבוד על הצד הרגשי של האדם. ... עם חלק ממנו? ברגע שהאדם מבין שגם בתרחיש הגרוע ביותר הוא לא נשאר חסר כל, הפחד מתמתן, וכך גם הפרנויות נחלשות. למה אנשים משתמשים בפרנויות כדי להרגיש טוב? אליעד מסביר שאנשים חושבים מחשבות מסוימות משתי סיבות: או בגלל שהמחשבות האלו נתפסות כאמת, או בגלל שהן גורמות להם להרגיש טוב. במקרה של

... איך לטפל בהפרעות נפשיות? טיפול רגשי במחלות נפש קשות, תרופה לבעיות נפשיות, טיפול בסכיזופרניה, פסיכיאטריה, תרופות פסיכיאטריות, חכם יותר ממשוגעים, איך לטפל בחולי נפש? טיפול בפרנויות קשות, טיפול במחשבות שווא, טיפול בהפרעת דה פר איך לטפל בהפרעות נפשיות בצורה אפקטיבית? הטיפול בהפרעות נפשיות מצריך גישה ייחודית שמבוססת בעיקרה על הבנה רגשית של האדם שסובל מהן, ולא רק על ניסיון להוכיח לו שהוא טועה. לעיתים, אנשים הסובלים ממחלות נפש כגון סכיזופרניה, פרנויה או הפרעת דה - פרסונליזציה, מחזיקים במחשבות שווא ובמציאות חלופית שנראות להם הגיוניות לחלוטין. לכן, המפתח להצלחה בטיפול במקרים אלה אינו להילחם במחשבות השווא, אלא להבין את הצורך הרגשי שעומד מאחוריהן ולמצוא פתרונות חלופיים שיספקו את הצורך הזה. מה לעשות עם אדם שחושב שהוא שועל? ... או להתמודד טוב יותר עם ביקורת. האדם למעשה ממציא הסבר רגשי למציאות קשה שהוא אינו מצליח להתמודד איתה בדרך אחרת. מדוע היגיון בלבד לא עוזר בטיפול נפשי? כאשר אנשים סובלים מהפרעות נפשיות, לעיתים קרובות הם מתעקשים על מחשבות שנראות לנו לא הגיוניות רק כי המחשבות האלה מעניקות להם סיפוק או מגינות עליהם מרגשות שליליים. אדם משוגע לא ... החושיות של האדם האחר. כלומר, אדם משוגע שיטען שיש לו זנב בלתי נראה, תמיד יוכל לשכנע את עצמו, כי באופן תאורטי אפשר לדמיין מצב כזה. כיצד מטפלים בצורה נכונה במחשבות שווא? אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר לעזור לאנשים הסובלים ממחשבות שווא אינה לתקוף את הדמיון שלהם, אלא להבין את המניע הרגשי שמאחוריו. ... כי במובן מסוים הוא באמת חופשי כמו שועל. עם זאת, אדם שאינו מודע לדרך אחרת להשיג תחושת חופש אמיתית עשוי להישען על המחשבה השגויה. האם אדם עם הפרעה נפשית חכם יותר מאחרים? אליעד מסביר שהאדם המשוגע יכול להיות חכם יותר מאדם רגיל במובנים מסוימים. לדוגמה, אדם שחושב שהוא המשיח רואה פרספקטיבה ייחודית שאדם ... היא שהמשוגע אינו מסוגל לראות גם את הפרספקטיבה ההפוכה, מה שהופך אותו למשוגע. אליעד מוסיף שכדי לעזור למשוגע, המטפל חייב להיות חכם יותר מהמטופל, לא רק במישור הלוגי, אלא בעיקר במישור הרגשי. מטפל טוב צריך להבין בתוך עצמו היכן הוא מחזיק במחשבות דומות, ולמצוא פתרונות רגשיים אמיתיים עבור עצמו ועבור המטופל. רק כך יוכל לסייע לאחר להשתחרר מהמחשבות השגויות מבלי לגרום לו תחושה של רע. מהו המדד להצלחה בטיפול בהפרעות נפשיות? אליעד כהן מדגיש שהמדד להצלחה ב

... הוכחות לאלוהים, הוכחות לקיום האל, אלוהים של היהודים, הוכחה שאין אלוהים, טיפול בפרנויות, האם יש אלוהים? הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות למציאות הבורא, הוכחות לקיומו של אלוהים, משה רבנו, אמונה האם יש אלוהים של היהודים, ומה הכוונה אלוהים מעל אלוהים? אליעד מציג בשיחה ... שאלוהיו שלו כבר אינו מוחלט ואינו הישות החזקה ביותר. מה הקשר בין האמונה באלוהים לבין התמודדות עם פרנויות? אליעד מקביל את הטענה לקיום אלוהים להתמודדות עם אנשים הסובלים מפרנויות. אם מישהו סובל מפרנויה וטוען שרודפים אחריו, אפשר לנסות לשכנע אותו שאין רודף אחריו. אבל לעיתים קל יותר לאשר את הטענה, ולהוסיף לה רובד נוסף שמנטרל אותה: נכון, מישהו באמת רודף אחריך, אבל יש כוח גדול יותר שלא יאפשר לרודף הזה לפגוע בך. כך הפרנויה המקורית מאבדת מכוחה. אליעד מראה שזה דומה לאמונת האדם הדתי באלוהים של היהודים - במקום להתווכח איתו שהאמונה שלו שגויה, קל יותר לקבל את אמונתו ואז להוסיף לה רובד נוסף שמשנה את כל התמונה. מדוע דווקא הרעיון של אלוהים מעל אלוהים הוא מהפכני ומשחרר? אליעד מדגיש שהרעיון הזה יוצר אפקט פסיכולוגי חזק: אדם שמאמין באלוהים של היהודים מחזיק באמונה שהאלוהים שלו הוא המקור המוחלט של כוח והבנה. כאשר אתה מציע לו שיש אלוהים נוסף מעליו, אתה למעשה אומר לו שאלוהים שלו מוגבל, שהוא אינו הישות ... שגורמת לו לשאול שאלות, להעמיק ולחקור עוד יותר את המושג של אלוהים. על ידי כך הוא יכול להשתחרר מהפרנויות והפחדים שמלווים את האמונה הדתית. איך האסטרטגיה הזו מסייעת גם למאמינים וגם לאתאיסטים? אליעד מסביר שלשיטה זו יתרונות גם עבור אנשים מאמינים וגם עבור אתאיסטים: עבור האדם המאמין: כשהוא מתמודד עם אדם ... או להפריך את קיומו של אלוהים באופן ישיר, אלא כדי לגרום לבני אדם להתחיל לחשוב, לשאול שאלות, להשתחרר מפרנויות ומאמונות מגבילות, ולגלות נקודת מבט רחבה ועמוקה יותר לגבי החיים, האלוהות והמציאות. האם יש אלוהים מעל אלוהים של היהודים? טיפול בפרנויות באמצעות אמונה איך מתמודדים עם אדם דתי? מהי הוכחה לקיום אלוהים? האם התורה היא הוכחה לאלוהים? איך לשכנע אתאיסט שיש אלוהים? למה קשה לקבל ביקורת? ...

... אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית, כגון סכיזופרניה פרנואידית, אוטיזם או הפרעת קשב וריכוז, הוא הגורם שמנציח את הבעיה, או שהבעיה עצמה היא שמונעת את השיפור. יש הטוענים שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה ולא גורם המשמר אותה, בעוד אחרים סבורים שהקטלוג עצמו מייצר יחס שגוי ומונע את ... שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג מוביל להתייחסות שגויה שגורמת לאדם להישאר במצבו ולא להשתפר. האבחון יכול ליצור מסר תבוסתני, לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו ... יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם כסכיזופרן, אוטיסט או כבעל הפרעה אחרת. פעמים רבות, האבחון משרת בעיקר את המערכת הרפואית ולא את האדם עצמו, והוא משמש כתירוץ לאי - מציאת פתרונות מעמיקים לבעיות האמיתיות שלו. האם ההתנהגות של אדם עם הפרעה נפשית שונה מהותית מאדם רגיל? לדברי אליעד כהן, לא קיימת שיטה שונה לטיפול באנשים עם הפרעות נפשיות בהשוואה לאנשים רגילים. לדוגמה, אדם שמאובחן כסכיזופרן וחושש מהרעילות של הוריו אינו שונה מאדם רגיל שמפחד מהרעלה - ההבדל הוא רק בעוצמת הפחד. הדרך להתמודד היא זהה לחלוטין - אותם חוקים ואותן ... כאשר אותה נוסחה חלה על כל המספרים, בין אם מדובר במספר גדול או קטן. ההבדל הוא במינונים ובעוצמות, אך לא במהות הטיפולית. האם קשה יותר לאכוף את הטיפול על אדם עם הפרעה נפשית? נאמר שאולי קשה יותר לאכוף טיפול על אדם עם הפרעה נפשית קשה, אבל זו בעיקר בעיה של חוסר מיומנות של המטפל ולא הבדל מהותי. אליעד מדגים זאת בהרמת משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. ... שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל ... לכולם לפי אותן נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) הוא מה שמנציח את הבעיה ומונע ממנו להשתנות, או שמא עצם הבעיה היא הגורם לכך שהוא לא משתפר. יש שיגידו שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה, ושעצם העובדה שאדם מאובחן בסכיזופרניה לא משנה את העובדה שהוא חולה - אלא שטרם נמצא לו טיפול מתאים. מנגד, קיימת הטענה שהקטלוג עצמו יוצר גישה טיפולית לא נכונה, שמובילה לכך שהבעיה ממשיכה ואינה נפתרת. המשמעות האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול ...

הפרעה מהי, מתי הפרעה מוגדרת כהפרעה? אבחון הפרעה, האם אני סובל מהפרעה? הפרעה התנהגותית, הפרעה דו קוטבית, הפרעת OCD, האם יש לי הפרעה דו קוטבית? האם יש לי הפרעה נפשית? האם יש לי הפרעה טורדנית כפייתית? dsm מהי הפרעה ואיך אפשר לדעת אם יש לך הפרעה נפשית? כדי להבין מהי הפרעה נפשית או התנהגותית, אליעד כהן מסביר שישנם סוגים רבים של הפרעות: הפרעה נפשית, הפרעה התנהגותית, הפרעה רגשית, הפרעה טורדנית - כפייתית (OCD) ועוד. אליעד נותן דוגמה להפרעה טורדנית - כפייתית, המתבטאת בהתנהגות אובססיבית כמו לבדוק שוב ושוב האם הדלת נעולה. אך איך אדם יכול לדעת האם יש לו הפרעה נפשית? אליעד מסביר שהמדד המרכזי לאבחון הפרעה הוא ההפרעה עצמה - כלומר, האם ההתנהגות או המחשבות של האדם מפריעות לו או למישהו אחר. אם הן אינן מפריעות לאף אחד, הן אינן נחשבות להפרעה. אך אם ההתנהגות מפריעה, אפילו אם רק לאחרים ולא לאדם עצמו, היא יכולה להיחשב כהפרעה. לדוגמה, אדם ששוטף ידיים בצורה כפייתית אך לא מרגיש שזה מפריע לו, אבל הסביבה שלו מוטרדת מכך, ייחשב לאדם עם הפרעה. האם דיכאון מוגדר כהפרעה רגשית? כן, דיכאון נחשב להפרעה רגשית. הפרעה רגשית, על פי ההסבר של אליעד, קשורה לרגשות שליליים ממושכים, הפוגעים בתפקוד היומיומי של האדם. אדם שסובל מדיכאון יחווה תחושות שליליות לאורך זמן רב, ולכן זו

... הפרעות נפשיות ומחלות נפש, האם אפשר לרפא מחלות נפש? האם אפשר לרפא הפרעות נפשיות? מהי מחלת נפש? מהי הפרעת אישיות גבולית? מהי הפרעה נפשית? איך נוצרות הפרעות אישיות? איך נוצרות הפרעות התנהגות? DSM, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה האם אפשר לרפא הפרעות נפשיות? האם כל ההפרעות הנפשיות יכולות להירפא? אליעד כהן טוען באופן חד משמעי שכל ההפרעות הנפשיות, ללא יוצא מן הכלל, יכולות להירפא במאה אחוז. הוא מציע שזו לא בעיה של חוסר אפשרות, אלא בעיה של הבנת השורש העמוק של המחשבות וההתנהגויות שמעורבות בהן. עיקר המהות כאן היא שלמחלות נפש ולהפרעות נפשיות יש שורש לוגי ורגשי שניתן להבין ולתקן. מהי הפרעה נפשית? הפרעה נפשית היא למעשה שינוי חריג בצורת החשיבה או ההתנהגות של אדם, המשפיע על החברה שבה הוא חי. לדוגמה, אם אדם משוכנע שכולם רוצים לפגוע בו (פרנויה) או חושב שהוא משיח (תחושת גדלות), הדבר עשוי להיתפס כהפרעה נפשית. אך הכוונה כאן היא שמדובר בהבנה או תפיסה שגויה של המציאות. אין מדובר בהכרח במצב של שיגעון, אלא בתפיסת עולם או אמונה שהשתרשה אצל האדם. ההגדרה החברתית של מחלת נפש החברה נוטה להגדיר את מה ששונה כלא נורמלי וכתוצאה מכך את האדם כחולה נפש. כאשר אדם מתנהג באופן שמפחיד או מבלבל את הסביבה, החברה עלולה להרחיק אותו ולהגיד עליו שהוא לא נורמלי, במקום לנסות להבין את הגורמים להתנהגותו. המהות כאן היא שההגדרה החברתית של מחלת נפש לא בהכרח משקפת את ההבנה העמוקה של המצב. כלומר, החברה חוששת מהשוני ומפחדת להיכנס לנעליו של אותו אדם. הקשר בין הבנת ההיגיון ... שכל אדם יכול ללמוד ולהבין את ההיגיון של האחר ולהביא אותו לתפיסה מאוזנת יותר. הפחד מהתנהגות לא נורמלית אליעד מציין את הפחד האנושי להידמות לאנשים בעלי התנהגות לא נורמלית. לדוגמה, פסיכיאטר שמפגש עם אדם שטוען שהוא רדוף על ידי זאבים, במקום להבין את עולמו, יעדיף להגדיר אותו כחולה נפש ולהתרחק ממנו. מדובר כאן במניע תת - הכרתי של פחד להידמות לאותו אדם, שמוביל לסיווגו כחולה נפש במקום לנסות להבין אותו לעומק. ההתפתחות של הפרעות נפשיות כפי שנראה במשל עם האקדח, בו אדם מכוון את הנשק לעבר המטרה ומפגע בה אם מכוון נכון, אך ככל שמסיטים את הכיוון, הסטייה הולכת וגדלה. כך גם במחשבה: אם אדם מבין משהו בצורה לא נכונה בתחילת הדרך, הסטייה מהמציאות עלולה להחמיר ולהפוך לדפוס מחשבה של חולי נפש. דפוס זה מתפתח לאט אך באופן קבוע עד שהוא הופך להפרעה נפשית כמו סכיזופרניה, פרנויה או OCD. האם כל